אזרחות ישראלית – מדריך: בקשה וקבלת אזרחות ישראלית, כולל דרך נישואין לישראלי

קבלת אזרחות ישראלית: רקע חוקי

מרבית אזרחי ישראל זכאים לאזרחות ישראלית עם לידתם על פי "עיקרון הדם", דהיינו: קשר דם לעם היהודי, ובכלל זה כל מי שנולד לאב בעל אזרחות ישראלית ו/או לאם בעלת אזרחות ישראלית – נחשב אזרח ישראלי מרגע לידתו, וזאת על פי חוק האזרחות, תשי"ב-1952 (להלן "חוק האזרחות").

על השאלה איך מקבלים אזרחות ישראלית ומהם התנאים – עונה חוק האזרחות באופן מפורט תוך פירוט סייגים ותנאים מיוחדים לכל מקרה.

על פי חוק האזרחות ישנם מספר דרכים להיות זכאי לקבל אזרחות בישראל:

* אזרחות מכוח שבות: כל העולה לפי חוק השבות, התש"י-1950, יהיה לאזרח ישראלי מכוח שבות. וביתר פירוט: מי שעלה לישראל או נולד בה לפני הקמת המדינה  זכאי אוטומטית לקבל אזרחות – וזאת מיום הקמת המדינה. מי שעלה לישראל אחרי הקמת המדינה זכאי לקבל אזרחות – מיום עלייתו. מי שנולד בישראל אחרי הקמת המדינה זכאי לקבל אזרחות – מיום לידתו. כמו כן מי שקיבל תעודת עולה לפי סעיף 3 לחוק השבות זכאי לקבל אזרחות בישראל מיום מתן התעודה.

חוק האזרחות מסייג את הזכות מכוח שבות במספר סייגים פרוצדוראליים/פורמאליים. סעיף זה למעשה מקנה לכל יהודי או בעל זיקה יהודית שזכאי לעלות לישראל את הזכות לאזרחות בישראל.

*אזרחות מכוח ישיבה בישראל: אזרחים לא יהודים שישבו בארץ ישראל לפני הקמת המדינה זכאים לאזרחות, וזאת מיום הקמת המדינה, בהתקיים תנאים מסוימים המפורטים בחוק.

*אזרחות מכוח לידה: הסעיף כולל את כל מי שנולד מחוץ לישראל כשאביו או אמו היו אזרחים ישראליים מכוח שבות/ישיבה בישראל/התאזרחות וכיוב'.

*אזרחות מכוח לידה וישיבה בישראל: אדם שאיננו יהודי שנולד לאחר הקמת המדינה בישראל, ולא היתה לו מעולם שום אזרחות, זכאי לאזרחות ישראלית, אם ביקש זאת בתקופה שבין יום הולדתו ה-18 לבין יום הולדתו ה-21 ואם היה תושב ישראל חמש שנים רצופות בתכוף לפני יום הגשת בקשתו (שר הפנים רשאי לסרב לבקשה אם המבקש הורשע בעברה נגד ביטחון המדינה, נידון למאסר וכיוב').

מדובר בבקשה למשרד הפנים הקרויה "הודעה על רצון לקבלת אזרחות לפי סעיף 4א לחוק השבות" ורשאים להגיש את הבקשה הנ"ל לאזרחות ישראלית בני משפחה של יהודים שנכנסו לארץ לפני ה-19 במארס 1970, וקיבלו רישיון לישיבת קבע, מי שהרישום שלהם במרשם האוכלוסין היה שונה מ-"יהודי", מי שלא רכשו אזרחות ישראלית בדרך של התאזרחות.

*אזרחות מכוח אימוץ: ככלל, קטין יהיה אזרח ישראל מכוח אימוץ מיום אימוצו, אם אומץ לפי חוק אימוץ ילדים ואחד מהוריו היו אזרחים ישראליים, ולחילופין אימוץ מחוץ לישראל כשאביו או אימו המאמצים היו אזרחים ישראלים, בתנאי שהמאמצים לא היו תושבי ישראל ביום האימוץ וניתנה הסכמת שני ההורים המאמצים.

*אזרחות מכוח התאזרחות: זהו סעיף מרכזי המאפשר ללא-יהודי להפוך לאזרח ישראלי, בהתקיים מספר תנאים ובכפוף לשיקול דעת שר הפנים. נעמוד להלן בהרחבה על תנאי זה.

*התאזרחות של בעל ואשה: בעל ואשתו שאחד מהם אזרח ישראלי או שאחד מהם ביקש להתאזרח ונתקיימו בו התנאים שבסעיף 5(א) לחוק האזרחות או הפטור מהם, יכול השני לקבל אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות. נעמוד להלן בהרחבה על תנאי זה.

*אזרחות מכוח הענקה: דרך קבלת אזרחות זו שמורה לשר הפנים במקרים מיוחדים, בו אדם ו/או בני משפחתו פעלו פעולה של ממש לקידום הבטחון, הכלכלה או ענין חשוב אחר של המדינה (לעיתים מדובר בספורטאים או אנשים שתרמו רבות לישראל ו/או שישנו צורך משמעותי בשירותיהם).

יצוין כי אזרח בעל אזרחות ישראלית זכאי להיות בעל אזרחות זרה בנוסף (כפולה). קבלת אזרחות ישראלית איננה תלויה בויתור על האזרחות הקודמת. בעלי אזרחות ישראלית שהם גם בעלי אזרחות זרה הינם אזרחי ישראל לעניין כל החוקים במדינת ישראל.

ההבדל המרכזי בין מעמד האזרחות ולבין מעמד תושב הקבע טמון בזכויות שאינן מוקנות לתושב הקבע שהן: הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת והזכות לקבלת דרכון ישראלי. מלבד זכויות אלה, זכאי תושב הקבע לקבל, ככל אזרח ישראלי מן השורה, קצבאות ביטוח לאומי כגון: דמי אבטלה, הבטחת הכנסה, קצבת נכות וזקנה. הבדל נוסף קיים כאשר התושב משתקע במדינה אחרת, במידה והוא תושב מעמד זה פוקע וכי ילדי תושבים שנולדו בישראל לא יקבלו את מעמד הוריהם באופן אוטומטי, זאת בניגוד לאזרח[1]. מכאן ניתן להבין גם מדוע קבלת אזרחות ישראלית לתושב קבע הינה זכות נדרשת על ידי תושבים רבים, אשר אמנם נהנים מקביעותם בישראל, אולם היו מעוניינים להיחשב כאזרחים לכל דבר.

אזרחות ישראלית לאזרח זר שנישא לישראלי (זוגות נשואים)

נישואין בין זרים שאינם יהודים לבין ישראלים, הפכו לתופעה נפוצה בשני העשורים האחרונים, בין היתר, בעקבות כניסתם לישראל של כמות משמעותית של אזרחים בעלי תושבות זרה ממדינות שונות בעולם.

ב-2 העשורים האחרונים נוספו עשרות אלפי אזרחים זרים מארצות אפריקה, שהסתתנו לישראל מגבול מצרים–ישראל (בתקופת טרום הקמת גדר ההפרדה בסיני) וזאת ממספר טעמים: מצב כלכלי רעוע ו/או ביטחון אישי נמוך במדינת האם ו/או תנאי מחייה קשים ו/או רצון להיקלט במדינה מערבית המאפשרת סיכויי פרנסה הולמים ותנאי מחייה מודרניים.

קיים קושי להסדיר מעמד של אזרחות לזר, אשר נמצא ביחסים רומנטיים עם אזרח ישראלי, לא משנה מהי מטרת שהותו, והאם הוא חוקי או לא.

לבני הזוג ניתנת האפשרות לבחור באחת משתי האפשרויות: הראשונה, היא הצהרה על ידועים בציבור במשרד הפנים, תהליך הדורש הצהרות וביסוס של הקשר, במיוחד אם הזר מוגדר כשוהה בלתי חוקי. תהליך זה צריך לעבור את האישורים המתאימים במשך כמה שנים, ויכול להוביל בעתיד למעמד של תושב קבע.

אפשרות שנייה, היא נישואים אזרחיים מחוץ לישראל ולאחר כחמש שנים התחלה של תהליך קבלת האזרחות, ראשית נתמקד באפשרות השנייה – נישואים לבן זוג זר, שהיא עדיפה יותר כיוון שהיא מאפשרת קבלת אזרחות ישראלית דרך נישואין לאזרחים לא יהודים בסופו של התהליך.

ההסיטוריה המשפטית של ההליך:

במשך שנים רבות פירש משרד הפנים את חוק השבות – תש"י-1950, כך שבן-הזוג הזר הלא יהודי, זכה – עם נישואיו לישראלי יהודי – במעמד של יהודי על-פי חוק השבות ובמעמד של עולה על-פי חוק האזרחות – תשי"ב-1952. אולם, בשנת 1995 שינה משרד הפנים את פרשנותו. על-פי הגישה החדשה, אותו בן-זוג שאינו יהודי – לא יבוא בגדרי חוק השבות, וממילא לא יזכה בזכויותיו של יהודי, לרבות לא לזכות לקבל אזרחות ישראלית.

בעתירה לבג"ץ[2] שהוגשה בשלהי שנות ה-90, תקפו העותרים – שרובם ככולם נישאו ב"נישואי תערובת" כאשר אחד מבני-הזוג יהודי והאחר אינו יהודי – את הגישה הפרשנית החדשה של משרד הפנים. כמו כן הם תקפו את מדיניות משרד הפנים שלפיה בן-הזוג הלא יהודי נדרש לעזוב את הארץ עד שמשרד הפנים יברר אם הנישואין הם נישואי אמת או נישואין פיקטיביים.

בית-המשפט העליון אישר את פרשנותו החדשה של משרד הפנים ופסק: 
הוראת סעיף 4א לחוק השבות – המקנה זכויות של שבות לבני משפחה לא יהודים של יהודים – נועדה למשפחות של נישואי תערובת בקרב יהודי התפוצות, במגמה שלא להביא לפיצולן ובמטרה לעודד את עלייתן ארצה. בנקיטת גישה זו ביקש המחוקק להגשים על-ידי הקניית זכויות שבות לבן משפחתו של יהודי, גם בלא להכיר בו כיהודי.

אי לכך, זכות השיבה מוקנית אך ורק לבני משפחה של יהודים טרם עלותם ארצה. אך ליהודים אזרחי ישראל בין מלידה ובין לאחר שמימשו את זכות השיבה לפני נישואיהם – אין בכוחם להקנות את זכות השבות לבני-זוגם.

זר הנישא לישראלי אינו קונה בעצם נישואיו זכות להתאזרחות, ולשר הפנים יש סמכות להיעתר או שלא להיעתר לבקשת ההתאזרחות המוגשת לו בידי אותו בן-זוג זר.

מנגד פסק בג"ץ, כי מדיניות משרד הפנים לעניינם של זרים שנישאו לישראלים לגרשם עד שמשרד הפנים יברר אם הנישואין הם נישואי אמת או נישואין פיקטיביים, הינה מדיניות שאינה עומדת במבחן המידתיות ולכן היא פסולה ובטלה. עם זאת נפסק, כשבן הזוג הזר שוהה בארץ שלא בהיתר רשאי משרד הפנים להקפיד עם בני הזוג ולדרוש מהם מידת ראיה גבוהה מן הרגיל להוכחת כנות הנישואין.

נוהל טיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי:

ההליך עצמו במשרד הפנים עבור זוגות נשואים מכונה "נוהל טיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי". התחלת התהליך כרוכה בקביעת תור להגשת בקשה להליך חיים משותפים מדורג של בן זוג זר של אזרח ישראלי לסניף משרד הפנים הרלוונטי.

במהלך ששת החודשים הראשונים של הליך מדורג זה, ככלל, האזרח הזר מקבל אשרה מסוג ב1 (אשרת עבודה בישראל), הוא עובר בחינה מקדימה במשרד הפנים כדי לאשר את כנות הקשר שלו עם בן/בת הזוג. לאחר מעבר שלב זה בהצלחה ואישור כנות הקשר, תוענק לבן הזוג הזר, אשרת מסוג א/5 (אשרת שהייה זמנית). אשרה זו יכולה להתחדש פעם בשנה למקסימום 4 שנים בסה"כ.

לאחר 4 וחצי שנים במסגרת מעבר שלבי ההליך המדורג (חיים משותפים), זכאי בן הזוג הזר לעתור למשרד הפנים לקבלת אזרחות רשמית בישראל.

קבלת אזרחות ישראלית מכוח נישואין – הלכה למעשה

חוק האזרחות קובע כי אזרחות ישראלית נקנית, בין השאר, מכוח התאזרחות לפי סעיפים 5 עד 8 לחוק[3]. סעיף 5(א) לחוק האזרחות קובע התנאים שבהם יכול בגיר להגיש בקשת אזרחות ישראלית ולקבלה על-ידי התאזרחות. תנאי בקשה לאזרחות ישראלית מכוח התאזרחות הם:

(1)   נמצא בישראל;
(2)   היה בישראל שלוש שנים מתוך תקופת חמש שנים שקדמה ליום הגשת בקשתו;
(3)    זכאי לשבת בישראל ישיבת קבע;
(4)  השתקע בישראל או שיש בדעתו להשתקע בה;
(5)    יודע ידיעת-מה את השפה העברית;
(6)   ויתר על אזרחותו הקודמת או הוכיח שיחדל מהיות אזרח חוץ לכשיהיה לאזרח ישראלי".

סעיף 5(ב) לחוק האזרחות מוסיף וקובע: "מי שביקש להתאזרח ונתקיימו בו התנאים שבסעיף קטן (א), יעניק לו שר הפנים, אם ראה זאת לנכון, את האזרחות הישראלית על ידי מתן תעודת האזרחות".  בנוסף, סעיף 7 לחוק האזרחות קובע: "בעל ואשתו שאחד מהם אזרח ישראלי… יכול השני לקבל אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות, אף אם לא נתקיימו בו התנאים שבסעיף 5(א)".

הוראה זו בהחלט מקלה את תהליך קבלת אזרחות ישראלית של בן-זוג של אזרח ישראלי.

ההקלה מתבטאת בכך שבן-הזוג אינו צריך לקיים את התנאי הקבוע בסעיף 5(א) לחוק האזרחות. עם זאת הוראת סעיף 7 לחוק האזרחות אינה מעניקה לבן-הזוג של האזרח הישראלי אזרחות "אוטומטית" מכוח הנישואין.
עדיין עומדת בתוקפה הוראת סעיף 5(ב) לחוק האזרחות החלה גם בהתאזרחות של בן-זוג, ולפיה נתונה שאלת ההתאזרחות לשיקול-דעתו של שר הפנים ("אם ראה זאת לנכון")[4]. שיקול-דעת זה רחב הוא, עם זאת אין הוא בלתי מוגבל[5]. על-פי סעיף 7 לחוק האזרחות מוסמך שר הפנים להעניק אזרחות לבן-זוגו של אזרח ישראל גם אם לא נתקיימו בו הדרישות הכלליות לעניין אזרחות המפורטות בסעיף 5(א) לחוק האמור (דרישות אשר מעטים עומדים בהם).

גישתו של חוק האזרחות, לפיה ניתן להגמיש את התנאים להתאזרחות מקום שבן זוגו של המבקש להתאזרח הוא אזרח ישראל, מבוססת על הרצון לשמור על שלמות התא המשפחתי, ועל הצורך למנוע פיצול אזרחותם של מרכיביו".   במסגרת שיקול דעתו הוציא שר הפנים את נוהל: "נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי"[7].

על פי סעיף ה.12 לנוהל, "ההחלטה לאישור הבקשה וכניסת בני הזוג להליך המדורג תתקבל לאחר בדיקה מקיפה לרבות ראיון אישי, בהתאם לנוהלי הראיון, לגבי המרכיבים הבאים: א. כנות קשר הנישואים בין בני הזוג והמשך קיומו…". נוהלי הראיון קבועים בנוהל מס' 5.1.0013: "נוהל עריכת ראיונות".

על פי הנוהל, "הראיון יתנהל בדרך של שיחה אישית עם המרואיין, באמצעות שאלות ותשובות, ולמרואיין תינתן הזדמנות הוגנת להשמיע טענותיו… הראיון ייערך בשפה אותה דובר ומבין המרואיין".

עוד נקבע בנוהל כי "הראיון יירשם בשפה העברית… בתום הראיון יתבקש המרואיין לקרוא את תיעוד הראיון ולאשרו בחתימתו. מרואיין שאינו דובר השפה העברית או שאינו יודע לקרוא, יתורגם עבורו הראיון ולאחר מכן יתבקש לחתום עליו".

קבלת אזרחות עבור זוגות ידועים בציבור:

עבור אזרח זר שהוא ידוע בציבור של אזרח ישראלי קיים נוהל שונה במעט לעומת נוהל זוגות נשואים. כאן מתעקש משרד הפנים על בדיקה ארוכה יותר ומדוקדקת יותר מטבע הדברים (הנ"ל נכון גם עבור זוגות חד מיניים).

כנות ואמינות הקשר

באמצעות הליך מדורג של פרוטוקול חיים משותפים שמבצע משרד הפנים לקביעת מעמד בן זוגו של אזרח ישראלי, הוא יבצע הערכה קפדנית ביותר של מספר היבטים, כגון כנות ואמינות הקשר שנבחנת ע"י ביצוע ראיונות אישיים, הקמת שותפות בעלת בסיס איתן בארץ, יבחן את נושא מרכז החיים בישראל, וכן את היעדר רישום ביטחוני או פלילי המעיד על סיכון לביטחון המדינה ולשלום הציבור.

השלב הבא, במידה שהאזרח עמד בהליך הנ"ל, הינו קבלת אשרת עבודה מסוג ב/1, אשר תהא תקפה ל 12 חודשים. את האשרה ניתן להאריך מדי שנה במהלך 3 השנים הראשונות של הליך המדורג לחיים משותפים.

אשרת תושב ארעי (א5)

בתום 3 השנים הראשונות של ההליך, בהעדר מניעה משפטית ו/או מנהלית אחרת ולאחר עמידה בתנאים ודרישות משרד הפנים, יקבל האזרח הזר בן/בת זוג זר של האזרח הישראלי אשרת תושב ארעי מסוג א/5. האשרה תהא תקפה ל 12 חודשים וניתנת אף היא להארכה מדי שנה במהלך 4 השנים הבאות של ההליך.

תושבות קבע ואזרחות ישראלית

ככלל, בתום 7 וחצי שנים מתחילתו של הליך קבלת אזרחות של ידועים בציבור, האזרח הזר יוכל להגיש בקשה למתן מעמד של קבע בישראל. לאחר 3 שנים נוספות כתושב קבע בישראל, הוא יהיה זכאי להגיש בקשת אזרחות רשמית למשרד הפנים לקבלת האזרחות המיוחלת.

לצורך בדיקה מקצועית של מקרה פרטני והערכת היכולת שלכם לקבלת אזרחות עבור ידועים בציבור – אתם מוזמנים לימור עמנו קשר בהקדם.

הבעיות השכיחות בנוגע לאיך מקבלים אזרחות ישראלית כדין:

בפועל מאחר ושיקול דעתו של שר הפנים רחב בעניין זה, לרוב משרד הפנים מערים קשיים בבקשה לאזרחות ישראלית ויוצר סחבת באמתלות שונות, כאשר לעיתים בני הזוג מתייאשים ומאבדים את רצונם לקבלת הזכות להתאזרחות/קבלת אזרחות ישראלית דרך נישואין אשר הינה על פי החוק.

קשיים אלו קיימים כדי למנוע מזרים להשתמש בנישואין בלבד כאמצעי לקבלת אזרחות, כך למשל במנהלת ההגירה בארה"ב[8] קיימים קשיים דומים וזאת כדי למנוע מצב בו מתחזים לבני זוג יקבלו אזרחות.

כחלק מהבדיקות הקפדניות שנוהג לעשות משרד הפנים, אין משרד הפנים מייחס אלא חשיבות מעטה לתעודת הנישואין שבני-הזוג מציגים לפניו כראיה לנישואין, ולמותר לומר כי אין הוא מסתפק באותה תעודה. בתהליך קבלת אזרחות ישראלית, מזמן משרד הפנים את בני-הזוג לשיחה, ועורך דיונים נוספים מתוך מטרה לעמוד על אמיתות הנישואין ועל הימשכו של קשר הנישואין.

יודגש כי בטרם שיחה זו והבדיקה המעמיקה שנערכת במשרד הפנים – מומלץ ואף קריטי להיעזר בעורך דין לענייני משרד הפנים לצורך קבלת הנחיות מקצועיות ודגשים.

לכן, רק בהיווכח משרד הפנים לדעת כי הנישואין נישואי-אמת הם – ולו לכאורה – ובהיעדר מניעה ביטחונית או פלילית להמשך שהותו של בן-הזוג בארץ, רק אז תתחיל תקופת "ההליך המדורג". משכה הכולל של תקופת המבחן המדורג הוא כחמש שנים (ולעיתים קרובות אף יותר מכך), ותחילתה – כאמור – ביום שבו נוכח משרד הפנים לדעת כי שניים שהציגו עצמם כבני-זוג אכן בני-זוג הם לנישואי-אמת.

קשיים אלו בקבלת אזרחות ישראלית מצטרפים לבעיות אחרות שעולות בנסיבות מיוחדות אחרות, כך לדוגמא משרדנו טיפל במקרה בו בן הזוג הישראלי נשוי לאישה אחרת ואינו יכול להתגרש ממנה עקב מאבק משפטי בבימ"ש או בביד"ר, כידוע איש/ה יכולים לדחות את מועד הגירושין כפי רצונם, מה דינו של אדם שאינו יכול להתגרש, כיצד יינשא? האם משרד הפנים יאשר לו? לרוב מקרים מעין אלו מגיעים לפתחי בימ"ש.

מקרה נוסף בו טיפל משרדנו, כאשר בת הזוג הזרה הייתה נשואה במדינת אזרחותה לאחר, וזה אינו מעוניין ליתן לה גט למרות היותם פרודים שנים רבות, בעיה זו שכיחה בעיקר במדינת הפיליפינים אשר נחשבת למדינה קתולית במהותה, ולא ניתן להתגרש כלל, כי אם לבטל את הנישואין, זאת בנוסף לעובדה כי תהליך זה ארוך וממושך אשר יכול להימשך מספר שנים בגלל סירוב אחד מבני הזוג, מה יהיה על בן הזוג השני? איך מקבלים אזרחות ישראלית במצב כזה? במצבים כגון אלה ועוד משרד עו"ד דוד אנג'ל מטפל ונחל ברבות השנים הצלחות מרובות, שחלקן אף הפכו לתקדימים משפטיים מנחים.

מומחיות משרד עו"ד דוד אנג'ל

כפי שהוסבר לעיל, מרבית מקרי נישואי זר לאזרח ישראלי באספקלריה של קבלת אזרחות הינם מורכבים, כאשר משרד הפנים, שהינו לרוב המחסום בפני אזרחים זרים, אינו מקל על החיים של המבקשים בעניין – בלשון עדינה.

מזה למעלה מ-20 שנים, משרד עו"ד דוד אנג'ל מייצג אזרחים/זוגות בהתנהלות מול משרד הפנים / מנהלת ההגירה וכן מופיע בהצלחה בכל הערכאות השיפוטיות לרבות עתירות לבית הדין לעררים ולבג"ץ.

משרד עורכי דין אזרחות ישראלית דוד אנג'ל יודע לטפל ולהתמודד עם הבעיות השונות העולות תוך כדי הסדרת אזרחות ישראלית ובפרט אזרחות לבן זוג זר הנישא לישראלי. למשרדנו הצלחות כבירות בתחום, לרבות תקדימים שמשרדנו סייע ליצירתם. עד היום ניהל משרדנו בהצלחה אלפי תיקים של ישראלים, שביקשו להסדיר את מעמדם של בני זוגם הזרים, הן במשרד הפנים והן בבתי המשפט. משרד עו"ד דוד אנג'ל עוסק בייצוג מול משרד הפנים והוא פועל בשיטתיות, מקצועיות ויצירתיות על מנת למצות עבור לקוחותיו את זכויות המעמד בישראל.

משרד עו"ד אזרחות ישראלית דוד אנג'ל מעניק ליווי צמוד וייצוג מול משרד הפנים: טיפול בתהליך קבלת אזרחות ישראלית מתחילתו ועד סופו המוצלח, לרבות קבלת אזרחות דרך נישואים * במתן אשרת כניסה לישראל לבן/בת זוג שהוא אזרח זר שנישא לאזרח ישראלי * תדרוך והנחיה לפני דיונים/ראיונות/שימועים במשרד הפנים * תדרוך להכנת מסמכי בקשה לאזרחות ישראלית * הכנת מסמכים לצורך מקסום הסיכויים לקבלת האשרה/אזרחות * ייצוג אישי והדוק מול משרד הפנים * פתרונות יצירתיים לבעיות סבוכות.

• אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל עת לקבלת ייעוץ או ייצוג משפטי מקצועי בתחום – אנו נשמח להיות לכם העוגן המקצועי בתחום, אותו אנו חיים ונושמים למעלה מ-20 שנים במסירות, הצלחה וצבירת ידע בעל ערך רב.

[1] תקנות הכניסה לישראל, תשל"ד – 1974, סעיפים 11 ו- 12.
[2] בג"ץ 2355/98 ישראל סטמקה נ' שר הפנים, נג (2) 728 (1999).
[3] סעיף 1 לחוק האזרחות, תשי"ב-1952 (להלן: "חוק האזרחות").
[4] ראו: בג"ץ 754/83 רנקין נ' שר הפנים, פ"ד לח(4) 113, (1984) בעמ' 117; בג"ץ 3648/97 סטמקה נ' שר הפנים, פ"ד נג(2) 728, (1999) בעמ' 765.
[5] בג"ץ 4156/01 מריו דימיטרוב נ' משרד הפנים, נו (6) 289 (2002).
[6] שם.
[7] וראו בג"ץ 7139/02 פריאל עבאס-בצה ו-22 אח' ואח' נ' שר הפנים פ"ד נז(3), 481
[8] ר': 8 U.S.C. § 1255(e)(3); emphasis added – M. C.