רישיון לעובד זר | היתר העסקה לעובד זר - עו"ד דוד אנג'ל
072-2575-242  |  adit696@gmail.com
לקביעת פגישת ייעוץ
מלאו פרטיכם וניצור קשר בהקדם:
משרדנו עבר לכתובת חדשה: 
דרך אבא הילל 7 - רמת גן, בית סילבר, מיקוד 52522
 
הסדרת כל סוגי האשרות במשרד הפנים
 
 
 
 
 
הסדרת מעמד בני זוג - אזרח זר וישראלי
 
 
 
 
 
 
 
אשרות כניסה לזרים
 
 
 
 
 
 
גירושין מנישואין אזרחיים בישראל
 
 
 שחרור ממעצר וביטול גירוש עובדים זרים
 
 
 
 
 
 
 נישואים אזרחיים וגיור בישראל
 
 
 
 
 
 ביטול קנסות מנהליים בגין העסקת זרים
 
 
 
 
 
 
 אישורי כניסה ועבודה לעובדים זרים
 
 
 
 
 אשרות למתן שהייה מטעמים הומניטאריים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

אישורי כניסה ועבודה לעובדים זרים

הבאת עובדים זרים לישראל הפכה בשנים האחרונות לתופעה נפוצה, הסיבות להתפשטותה של התופעה נעוצה בקשת רחבה של סיבות, חלק מהסיבות תלויות ברצון לצמצם עליות בתשלום שכר נמוך וחלק מהסיבות תלויות שאין בנמצא כוח עבודה ישראלי מתאים  או שמעוניין לעבוד בענפים אלו. העובדים הזרים מחולקים לשלושה קטגוריות, כאשר לכל קטגוריה קיימת תשתית פרוצדוראלית ונורמטיבית נפרדת החל מהליך הגשת הבקשה וכלה בתנאי העסקה והשהייה.

הקטגוריה הראשונה מתייחסת לעובדים הפלסטינים, תופעת העסקתם החלה זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים, כאשר המדינה גייסה עובדים פלסטינים מיהודה ושומרון ומרצועת עזה לעבודה. עם זאת, מאז פרוץ האינתיפאדה הראשונה, בתחילת שנות ה-90, צומצמה כניסתם של עובדים פלסטינים. מאז ועד עצם היום הזה מספר ההיתרים משתנה בהתאם לתקופה ובהתאם למצב הבטיחוני השורר אותה עת. ועל כך ראה מאמרנו: "אישורי כניסה להעסקת עובדים פלסטינים". 
 
הקטגוריה השנייה מתייחסת לכלל העובדים הזרים, עובדים אלו מגיעים בעיקר ממדינות מתפתחות, תופעת העסקתם נבעה בעיקר מאז פרוץ האינתיפאדה בתחילת שנות ה-90 שסימנה למעשה את סוף עידן העסקת העובדים הפלסטינים ותחילת עידן העסקתם של העובדים הזרים. מרבית העובדים הזרים החליפו את העבודות של העובדים הפלסטינים, עבודות שהישראלים לא מעוניינים לבצע. ועל כך ראה מאמרנו: "אישורי כניסה להעסקת עובדים זרים". 

הקטגוריה השלישית מתייחסת לעובדים זרים מומחים, עובדים עם כישורים מיוחדים שאין בנמצא בכוח העבודה הישראלי, עובד זר מומחה הוא עובד זר המועסק בעיסוק מועדף מזה של מרבית העובדים הזרים, בזכות מאפיינים מיוחדים של העובד. המאפיינים המיוחדים בדרך כלל מתייחסים להשכלה, ידע ייחודי, כישורים מיוחדים דרישה לסף שכר גבוה יותר ועיסוק בתפקיד שאינו בנמצא בישראל. ועל כך ראה מאמרנו: "אישורי כניסה להעסקת עובדים זרים מומחים". 

יש לציין, כי בכל תחום עיסוק ישנן התניות אחרות מבחינת החוק. כך למשל בתחום הבניין, היתרים להעסקת עובדים זרים יינתנו לקבלני כוח אדם בלבד אשר בתורם יעבירו את העובדים לקבלני בנין מורשים. בענף הסיעוד למשל, נדרש להירשם אצל לשכה או משרד אשר קיבלו היתר מאת משרד הפנים להעסיק עובדים זרים ולשכור שירותים של עובד זר דרכם.

היתר העסקה לעובד זר - היסטוריה


החל בשנות ה-90, גדל באופן ניכר שיעור העסקתם של עובדים זרים בכלל ענפי המשק, ובענף התעשייה בפרט. מתן היתרים להעסקת עובדים זרים הותנה מאז ומתמיד במדיניות היתרים שהתבססה על צרכי המשק, זמינות עובדים ישראלים לביצוע העבודות שבגינן מתבקש ההיתר, ושיקולים נוספים הקשורים בהתרת שהייתם של עובדים זרים בתחומי הארץ.

במהלך הזמן, הלך וגדל מספר העובדים הזרים השוהים ועובדים בארץ ללא היתר. חלק מהם נכנסו לארץ בהיתר, ונשארו בה לאחר פקיעת תוקף ההיתר. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית העובדים הזרים הגיעה בסוף שנת 2003 ל-189,000 איש (בלא שנכללו בני משפחותיהם).

בהעסקת העובדים הזרים טמונים יתרונות כלכליים משמעותיים למעסיקים, שכן עלות העסקת עובד ישראלי גבוהה מזו של עובד זר. מצד שני, העסקת עובדים זרים בהיקף כה גדול הביאה לפגיעה קשה בשוק העבודה המקומי. עובדים ישראליים התחרו עם עובדים זרים על מקומות עבודה, והדבר הביא לגידול באבטלה, והיווה תמריץ שלילי לכניסת ישראלים לענפים בהם מועסקים עובדים זרים.

הרחקת התושבים הישראליים משוק העבודה יצר מעגל אבטלה חריף במדינה, העמיס עליה נטל כספי כבד של קצבאות, הרחיב את מעגל העוני והפערים החברתיים, והעמיק את אי השוויון. ריבוי העובדים הזרים הביא גם לעלויות כלכליות כבדות על המשק מבחינת השקעה בתשתיות ובשירותים המוניציפאליים, שירותי רווחה, וכיוצא באלה.

התועלת שענפים מסוימים הפיקו מהעסקת עובדים זרים בעלות נמוכה בענפי הבניין,
החקלאות, התעשייה והשירותים העמיסה מצידה עלויות כבדות, חברתיות וכלכליות, על כלל אזרחי המדינה. לכל אלה הצטרפו העלויות הקשורות באכיפת החוק, ופעולות פיקוח על שוהים ללא היתר, שעלותם גם היא כבדה. לכל אלה הצטרפה תופעת הפגיעה הקשה בזכויות היסוד של העובדים הזרים, אשר התרחשה בהיקף גדול מצד חלק מהמעסיקים, ופגעה בערכי יסוד של החברה ובדמותה ובתדמיתה של המדינה מפנים ומחוץ.

ההשלכות השליליות של העסקת עובדים זרים הביאו לגיבוש מדיניות ממשלתית שתכליתה לצמצם את תופעת העובדים הזרים הנכנסים לישראל, ולהבטיח יציאת העובדים עם פקיעתו של ההיתר. ההתמודדות נעשתה בדרכים שונות ומגוונות. הוחמרו המגבלות על העסקת עובדים זרים; הוגברה האכיפה על יציאתם את הארץ; והותנו תנאים שמטרתם להחליש את המניעים של המעסיקים לבקש להעסיק עובדים זרים על חשבון עובדים מקומיים.

ב-1996 מונתה ועדת שרים לטיפול בנושא העובדים הזרים, אשר החליטה על שורה של אמצעים להגביל את מספר העובדים הזרים השוהים בארץ. מונו מספר ועדות לבדיקת היבטים שונים הקשורים בהעסקת עובדים זרים (ועדת גל-ים, ועדת בוכריס), אשר בעקבות המלצותיהם החליטה הממשלה לצמצם באופן ניכר את מספר העובדים הזרים בארץ במגמה להגביר את אופק התעסוקה של עובדים ישראליים.

בהתאם להמלצות הוועדות השונות, הטכניקה שהממשלה נקטה בה היתה, בעיקרה, לצמצם את פער העלויות בהעסקת עובד זר לעומת עובד ישראלי בכל ענפי המשק בהם מועסקים עובדים זרים. מדיניות זו הופעלה באמצעים שונים בענפי משק שונים, בשים לב למאפיינים המיוחדים של הענף בו מדובר. ייקור עלויות העובדים הזרים ביחס להעסקת עובדים ישראליים הקטין את התמריץ בהעסקתם.

בהחלטת ממשלה מיום 16 ביוני 1997 נקבע כי "מספר העובדים הזרים במשק יופחת באמצעות תכנית רב שנתית מתוך גישה אסטרטגית כוללת הרואה בהיקף הנרחב של העובדים הזרים תופעה בלתי רצויה מהיבטי חברה, כלכלה וביטחון"[1]. החלטת ממשלה 642 מיום 2.9.01 והחלטה 1141 מיום 24.12.01, קבעו שמספר מרבי של היתרים שנתיים בכל הענפים לא יעלה על 48,000.

בשנת 2002 נקלעה המדינה למשבר כלכלי חריף, שבמסגרתו עלה הצורך להקטין באופן דרסטי את מעגל המובטלים ולהחזירם לשורות העבודה. הממשלה פעלה במספר מישורים: צמצום הקצבאות וההטבות במטרה לתמרץ אנשים לחזור לשוק העבודה[2]; ביצוע רפורמה בשוק העבודה על ידי הקמת מנהלת הגירה, הקטנת מיכסות ההיתרים[3]. כן הוחלט על ייקור עלות העסקתם של עובדים זרים.

בד בבד עם הקמת מנהלת ההגירה התגבשה מדיניות אכיפה אקטיבית להרחקת עובדים זרים בלתי חוקיים בשיעורים גדולים כל שנה. במקביל לכך, צומצמו מכסות ההיתרים להעסקת עובדים זרים ובכללם גם צומצמו המכסות בענף התעשייה. בצד צמצום המכסות, ננקטו צעדים לייקור עלויות עובדים זרים כדי להפוך את העסקתם לבלתי כדאית למעסיקים. הדבר נעשה בדרך של הטלת אגרות שנתיות להעסקת עובד זר[4].

כן ניתן עידוד להעסקת עובדים ישראליים באמצעות תמריץ כספי למעסיקים שיעסיקו עובדים ישראלים שקודם לכן היו מובטלים. גובשו תכניות הכשרה מקצועית על חשבון המדינה למקבלי קצבת הכנסה, וננקטו צעדי עידוד שונים למקבלי גמלה להצטרף לשוק העבודה. נקבע היטל על המעסיק לגבי ההכנסה ששילם לעובד הזר[5]. 

התשתית החקיקתית

החוק קובע הוראות ביחס לסוגי אשרות ורישיונות הישיבה, אשר שר הפנים מוסמך לתת לנתינים זרים. סעיף 2(א) לחוק מקנה סמכות לשר להעניק אשרה ורישיון לישיבת ביקור עד לשלושה חודשים, וסעיף 3 לחוק מסמיך את השר להאריך אשרה ורישיון ביקור, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלו על שנתיים.
 
מתוך הכרה בצרכים המיוחדים של המשק הישראלי, הקשורים בהעסקת עובדים זרים, תוקן החוק, והוסף לו סעיף 3א, העוסק באשרות וברישיונות ביקור הניתנים לעובדים זרים. הוראה זו יוצרת חריג ביחס לעובדים זרים מבחינת התקופה המירבית שבגידרה ניתן להאריך את האשרה ורשיון ישיבת הביקור הניתן לעובד.

לעובדים זרים בתחום הסיעוד נקבע חריג בתוך חריג, המאפשר הארכת רשיון הביקור מעבר לתקופה המירבית הנהוגה ביחס לעובד זר כלשהו בדרך של הארכה לתקופות נוספות של שנה כל אחת בהתקיים תנאים מסויימים. זו לשון הסעיף, בהתייחסו לעובד הזר דרך כלל, ולעובד בתחום הסיעוד, בפרט:

    "3א. הארכת אשרות ורישיונות ישיבה לעובד זר, והגבלת מתן אשרות ורישיונות חוזרים
    (א) על אף הוראות סעיף 3(2), רשאי שר הפנים להאריך רישיון לישיבת ביקור שניתן לעובד זר לתקופות שלא יעלו, יחד, על חמש שנים, ובלבד שתקופת ההארכה הראשונה לא תעלה על שנתיים, ושכל אחת מתקופות ההארכה שלאחריה לא תעלה על שנה אחת.
    (ב) הוארך לפי הוראות סעיף קטן (א) רישיון לישיבת ביקור שניתן לעובד זר לשם העסקתו במתן טיפול סיעודי, לתקופה כוללת של חמש שנים (בסעיף קטן זה - תקופת ההארכה הכוללת), רשאי שר הפנים להאריך את הרישיון לשם המשך העסקתו של העובד הזר במתן טיפול סיעודי לאותו מטופל, לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, בהתקיים התנאים המפורטים להלן:
    (1) העובד הזר הועסק במתן טיפול סיעודי לאותו מטופל, ברציפות, במשך השנה שבתכוף לפני תום תקופת ההארכה הכוללת;
    (2) גורם מוסמך שאינו מועסק ואינו בעל ענין בחברה העוסקת בתיווך עובדים זרים או בהעסקתם, נתן, לאחר שנפגש עם המטופל כמקום מגוריו, חוות דעת בכתב בדרך שקבע השר, כי הפסקת העסקתו של העובד הזר במתן טיפול סיעודי לאותו מטופל תגרום לפגיעה קשה במטופל; בפסקה זו, "הגורם המוסמך" - עובד סוציאלי בעל כישורים כפי שקבע שר הפנים, רופא או אח מוסמך.
    (ג) פקע תוקפו של רישיון לישיבת ביקור שניתן לעובד זר, לא יינתנו לאותו עובד זר אשרה ורישיון חדשים לישיבת ביקור לפי הוראות סעיף 2(א)(2) לשם העסקתו בישראל, לתקופה המסתיימת לאחר תום חמש שנים ושלושה חודשים מיום שניתנו לו אשרה ורישיון כאמור, לראשונה, ולגבי עובד זר שמתקיימות לגביו הוראות סעיף קטן (ב) - לאחר שחדל לעסוק בטיפול באותו מטופל, ולא יוארך לפי הוראות סעיף זה, לתקופה המסתיימת כאמור, רישיון חדש לישיבת ביקור שניתן לו.
    (ג1) על אף האמור בסעיף קטן (ג), רשאי שר הפנים להאריך רישיון לישיבת ביקור שניתנה לעובד זר, או להעניק לעובד זר אשרה ורישיון חדשים, לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, אם נתקיימו נסיבות מיוחדות וחריגות של תרומה של העובד הזר לכלכלה, למשק או לחברה, שקבע שר הפנים בהתייעצות עם שר האוצר ובהסכמת שר התעשיה המסחר והתעסוקה.
    (ד) בסעיף זה, "עובד זר" - כהגדרתו בפרק ד'1 לחוק עובדים זרים".
     

סעיף 3א(א) לחוק מאפשר מתן רישיון ביקור לעובד זר לתקופה מצטברת מקסימלית של עד חמש שנים. תקופה מירבית זו סוטה מן התקופה המירבית הקבועה בחוק למקרה הרגיל הנוגע לנתין זר כלשהו, המוגבלת לשנתיים. אשר לעובדים זרים המועסקים בסיעוד, קבע המחוקק הסדר מיוחד בסעיף 3א(ב), המאפשר הארכת תוקפו של רישיון ביקור של עובד סיעודי לשנה בכל פעם, מעבר לתקופה המירבית של חמש שנים.

סמכות זו מותנית בהתקיים שני תנאים מצטברים: האחד - העובד הזר הועסק במתן טיפול סיעודי לאותו מטופל ברציפות במשך השנה שבתכוף לפני תום תקופת ההארכה הכוללת, קרי, התקופה המירבית של חמש השנים, הקבועה לגבי כל עובד זר; והשני - נתקבלה חוות דעת מגורם מוסמך, לפיה הפסקת העסקתו של העובד הזר במתן טיפול סיעודי לאותו מטופל תפגע פגיעה קשה במטופל.

החוק מרחיב עוד את ההסדר המיוחד ביחס לעובדים זרים בכלל, ועובדי סיעוד בכללם, בקובעו בסעיף 3א(ג1) תנאים מיוחדים, שבהתקיימם רשאי שר הפנים להאריך רישיון ביקור של עובד זר, או להעניק לעובד זר רישיון חדש, לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, אם נתקיימו נסיבות מיוחדות וחריגות של תרומת העובד הזר לכלכלה, למשק או לחברה, שקבע שר הפנים בהתייעצות עם שר האוצר, ובהסכמת שר התעשיה, המסחר, והתעסוקה.

התמחות משרד עו"ד דוד אנג'ל
משרד עו"ד דוד אנג'ל יודע לטפל ולהתמודד עם הבעיות השונות העולות תוך כדי כניסתם והעסקתם של עובדים זרים, למשרד עו"ד דוד אנג'ל הצלחות גדולות בתחום. עד היום ניהל משרד עו"ד דוד אנג'ל מאות תיקים של ישראלים, מעסיקים, שביקשו להסדיר העסקת עובדים זרים לסוגיהן: זרים, פלסטינים ומומחים, הן במשרד הפנים, הן במשרדי המת"ק והן בבתי המשפט. משרד עו"ד דוד אנג'ל עוסק בתביעות מול משרד הפנים כבר למעלה מעשור והוא פועל על מנת למצות עבור לקוחותיו את אותן זכויות המוקנות להם על פי כל דין.

משרד עו"ד דוד אנג'ל מעניק ליווי צמוד וייצוג מול משרד הפנים: טיפול במתן אשרת כניסה לעובדים זרים לסוגיהן * תדרוך והנחיה לפני דיונים במשרד הפנים * תדרוך לפני תשאול במשרד הפנים * תדרוך להכנת מסמכים * הכנת מסמכים * ייצוג צמוד במשרד הפנים * פתרונות יצירתיים לבעיות סבוכות.
 


 [1] ראו דו"ח מבקר המדינה מס' 49 לשנת 1998 ולחשבונות שנת הכספים 1997, 273
[2] בג"צ 366/03 עמותת מחויבות לשלום וצדק חברתי נ' שר האוצר, תק-על 2005(4) 2605
[3] תוך צמצומם למקסימום 3,000 היתרים בשנת 2003 תוך הנחייה שבשנת 2004 תבוצע הפחתה משמעותית נוספת. בהחלטת ממשלה 1326 מינואר 2004 צומצמה המכסה ל- 2,000 היתרים בלבד.
[4] החלטה 2328 מיום 30.7.02.
[5] סעיף 30 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003), התשס"ג-2002, תיקון לחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991 (סעיף 30), וסעיף 45 לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) , התשס"ג-2003.
 
 
כתובת: בית סילבר, דרך אבא הילל 7 - רמת גן
מזכירות: 072-2575-242  |  פקס: 03-6734749
מיקוד 52522
 

 עו"ד דוד אנג'ל - משרד עורכי דין ונוטריון