אשרה להורה קשיש של אזרח | עו"ד דוד אנג'ל
072-2575-242  |  adit696@gmail.com
לקביעת פגישת ייעוץ
מלאו פרטיכם וניצור קשר בהקדם:
משרדנו עבר לכתובת חדשה: 
דרך אבא הילל 7 - רמת גן, בית סילבר, מיקוד 52522
 
הסדרת כל סוגי האשרות במשרד הפנים
 
 
 
 
 
הסדרת מעמד בני זוג - אזרח זר וישראלי
 
 
 
 
 
 
 
אשרות כניסה לזרים
 
 
 
 
 
 
גירושין מנישואין אזרחיים בישראל
 
 
 שחרור ממעצר וביטול גירוש עובדים זרים
 
 
 
 
 
 
 נישואים אזרחיים וגיור בישראל
 
 
 
 
 
 ביטול קנסות מנהליים בגין העסקת זרים
 
 
 
 
 
 
 אישורי כניסה ועבודה לעובדים זרים
 
 
 
 
 אשרות למתן שהייה מטעמים הומניטאריים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

אשרה להורה קשיש של אזרח

אזרח ישראלי המעוניין באשרה להורה קשיש.

רקע
 
"נוהל הורה קשיש" מאפשר לאזרח ישראל שהורהו קשיש זר, להגיש בקשה לקבלת רישיון שהייה ועבודה בישראל עבור ההורה, כך שתתאפשר שהייתו במדינה באופן חוקי, על כל המשתמע מכך. מיותר לציין, כי נוהל זה עוסק בהורה שאינו יהודי, כיוון שאילו הורהו יהודי אין הוא זקוק ל"נוהל הורה קשיש" כדי לקבל רישיון שהייה בישראל, אלא באפשרותו לקבל אזרחות מכוח "חוק השבות".

כאמור, אזרח ישראל שלו הורה קשיש זר יכול, בתנאים שיפורטו להלן, להסדיר את מעמדו של הורהו בישראל, הנחיות משרד הפנים והוראות 'נוהל הורה קשיש' קובעים את המסגרת לפיה, הורה קשיש יוכר ככזה כשהמדובר הוא בגבר בן למעלה מ-67 או באשה בת למעלה מ-65 (בעבר, הנוהל לא הבחין בין גבר לאשה וקבע אמת מידה אחידה ביחס לגיל הקשיש – למעלה מ-60 שנים).
היסטוריה
סעיף 1(ב) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, קובע כי:
"מי שאיננו אזרח ישראלי או בעל אשרת עולה או תעודת עולה, תהיה ישיבתו בישראל על פי רשיון ישיבה לפי חוק זה".
 
הסמכות ליתן אשרות ורישיונות ישיבה בישראל מכוח חוק הכניסה לישראל מוקנית לשר הפנים והלכה היא כי בבואו להפעיל את סמכותו זו נתון לשר שיקול דעת רחב[1]. "נוהל הורה קשיש" המאפשר להורה תושב זר לקבל אשרה לישיבת קבע בישראל בהתקיים התנאים הקבועים בנוהל הוא, אפוא, חריג למדיניות זו. מכוחו של הנוהל מאפשר משרד הפנים לתושב זר שהוא הורה של אזרח ישראל לקבל אשרה לישיבת קבע בישראל ובלבד שאין לו ילדים אחרים או בן זוג מחוץ לישראל.

הרציונאל שבבסיס הנוהל הוא הומניטארי, כדי לאפשר להורה העונה על תנאי הסף להתאחד עם בנו או בתו – אזרחי ישראל המתגוררים בה, על מנת שאלה ישמשו לו משענת ותמיכה בגילו המתקדם, ככל שיזדקק לכך. ברם, מתן אפשרות לבן או לבת לטפל בהורה קשיש ובודד איננה התכלית הבלעדית שביסוד הנוהל, שכן התכלית ההומאנית שביסודו רחבה יותר. תכלית זו נועדה לאפשר להורה, עם הגיעו לגיל מתקדם, לחיות במחיצת או בקרבת בנו או בתו על מנת שלא יכלה את שארית ימיו בגפו ובארץ אחרת והיא מכוונת לאפשר לבן או בת של קשיש, לממש את הצורך הטבעי שלהם כילדיו של אותו הורה לחיות בקרבתו ולו עם הגיעו לגיל, כאמור[2].
 
החריג המאפשר מתן מעמד להורה קשיש ובודד מופעל מזה כעשור, בשנים הראשונות להחלתו לא הוגדר גיל מינימאלי כתנאי סף, אך הלכה למעשה הוחל אז הנוהל לגבי הורים בודדים וקשישים שגילם עלה על 65 שנים.
בשנת 2003 הוחלט להפחית ב"נוהל הורה קשיש" את סף הגיל ולהעמידו על 60 שנים, והדבר עוגן רשמית בנוהל המעודכן משנת 2005. מלשון הנוהל כפשוטו עולה כי תכליתו היא לאפשר להורה העונה על תנאי הסף להתאחד עם בנו או בתו אזרחי ישראל המתגוררים בה, על מנת שאלה ישמשו לו משענת ותמיכה בגילו המתקדם, ככל שיזדקק לכך.
 
המצב כיום
 
בשנת 2011 הוחלט לשנות שוב את ההנחיות ב"נוהל הורה קשיש" לפי ההנחיות החדשות, הורה קשיש יוכר ככזה כשהמדובר הוא באשה בת למעלה מ-65 או בגבר בן למעלה מ-67.

תנאי ב.9 לנוהל אף קובע לעניין זה כי "על המזמין להתחייב באופן מפורש כי הוא מסוגל לדאוג לצרכי ההורה הקשיש ואכן יעשה כן לכשתאושר הבקשה". עם זאת, נפסק[3], כי אין חובה שההורה הקשיש חייב במתן טיפול או סיעוד, מכיוון שמתן מענה לנזקקות ולצרכים של ההורה היא רק אחת התכליות אותן ביקש הנוהל להגשים ולכן לא נקבע הצורך של ההורה בסיעוד או בטיפול כתנאי סף בנוהל.

זאת ועוד, ניתן לבקש "נוהל הורה קשיש" גם כאשר ההורה ממשיך בעבודתו ומנהל אורח חיים עצמאי, שהרי האשרה המוענקת להורה מכוח הנוהל מאפשרת לו לעבוד בישראל ככל שיוכל וירצה לעשות כן. מכאן עולה המסקנה כי הרציונאל שבנוהל הורה קשיש לאפשר להורה, עם הגיעו לגיל מתקדם, לחיות במחיצת או בקירבת בנו או ביתו על מנת שלא יכלה את שארית ימיו בגפו ובארץ אחרת וכמו כן היא מכוונת לאפשר לבן או לבת, אזרחי ישראל, לממש את הצורך הטבעי שלהם כילדיו של אותו הורה לחיות בקרבתו ולו עם הגיעו לגיל שישים[4].
 
מטרת הנוהל כאמור, לקבוע את השיטה והכללים למתן מעמד להורה קשיש ובודד של אזרח ישראלי. בהוראת הנוהל נקבע כי הוא יחול על "הורה קשיש בודד שאין לו ילדים נוספים בחו"ל". עם זאת, נפסק בעניין אלבורובה[5], לנוכח התכלית והמטרה המונחות ביסודו של הנוהל, ראוי לפרשו באופן שיחול גם על הורים קשישים שיש להם ילדים נוספים בחו"ל, אך אין להם כל קשר עימם ולבטח לא אפשרות לקבל מהם תמיכה כלשהי. דברים דומים נאמרו על ידי בית משפט בעניין טטיאנה[6]:
 
"שאלה היא כיצד יש לפרש את המונחים:'הורה בודד' וגם ש'למוזמן אין ילדים נוספים בחו"ל'. העותרת התאלמנה מבעלה, ולכן היא עונה על הקריטריון של הורה בודד. איך נפרש את המושג 'היעדר ילדים בחו"ל'?...המשמעות שלמוזמן אין ילדים נוספים בחו"ל, זה שברמת היום יום, החודש או השנה אין להם למי לפנות. אין קשר טלפוני, לא חוגגים חגים במשותף, אין שמחות משותפות, אין למעשה דבר במשותף...לכן את הנוהל יש לפרש כאילו נכתב בו:'למוזמן אין ילדים נוספים בחו"ל, שעמם יש לו איזשהו קשר."
 
 בעיות שכיחות ומהותיות
 
במהלך הגשת הבקשה "נוהל הורה קשיש", מתעוררות בעיות רבות חדשים לבקרים, הן בעיות טכניות שמשרד הפנים מערים על המבקש והן בעיות פרוצדוראליות, לרוב הוועדה הבוחנת את הבקשה טוענת כי המבקש אינו נזקק וכי הנדון אינו מקרה הומניטארי, ולאדם הפשוט אין יכולת לתקוף את החלטות הרשויות ולכן נודעת חשיבות יתרה בליווי משפטי באמצעות עורך דין. כך לדוגמה, משרד עו"ד דוד אנג'ל טיפל במקרים בהם משרד הפנים לא השתכנע מאמיתותן של המסמכים אותן ביקש המבקש לבסס את בקשתו ועקב כך דחה את בקשתו.
 
בעיה נוספת העלולה להתעורר כאשר ההורה הקשיש אינו אמור לשהות בישראל בקירבת בן משפחה, אזרח או תושב[7]. מקרה נוסף בו טיפל משרד עו"ד דוד אנג'ל, מקרה בו משרד הפנים לא נעתר לבקשה כיוון שלטענתו להורה קיימת משפחה בארץ מוצאו, כאמור לעיל, טענה זו הינה שכיחה ביותר במשרד הפנים ומשרדנו הוביל את דחיית הבקשה וההתנהלות מול בתי המשפט השונים והצליח להכניס את המבקש למסגרת הנוהל למשרד הפנים.
 
התמחות משרד עו"ד דוד אנג'ל
 
כאמור, מרבית פרשיות "נוהל הורה קשיש" סבוכות הן ומשכך רבות הן הבעיות העלולות להתעורר, כאשר "משרד הפנים / משרד ההגירה והאוכלוסין" אינו נרתם לעזור בעניין בלשון המעטה, משרד עו"ד דוד אנג'ל בעל ניסיון רב בהתנהלות מול "משרד הפנים / משרד ההגירה והאוכלוסין", והופעות בכל הערכאות משפטיות לרבות עתירות לבג"ץ.
 
משרד עו"ד דוד אנג'ל יודע לטפל ולהתמודד עם הבעיות השונות העולות תוך כדי הסדרת מעמד להורים קשישים, למשרד עו"ד דוד אנג'ל הצלחות גדולות בתחום. עד היום ניהל משרד עו"ד דוד אנג'ל מאות תיקים של פלסטינים הורים קשישים, הן במשרדי הממשלה והן בבתי המשפט. משרד עו"ד דוד אנג'ל עוסק בתביעות מול משרד האוכלוסין וההגירה כבר למעלה מעשור והוא פועל על מנת למצות עבור לקוחותיו את אותן זכויות המוקנות להם על פי כל דין.
 
משרד עו"ד דוד אנג'ל מעניק ליווי צמוד וייצוג מול משרד האוכלוסין וההגירה: טיפול במתן אשרת שהייה להורה קשיש * תדרוך והנחיה לפני דיונים בוועדת האיומים * תדרוך לפני תשאול בוועדת האיומים * תדרוך להכנת מסמכים * הכנת מסמכים * ייצוג צמוד במשרד ההגירה והאוכלוסין" * פתרונות יצירתיים לבעיות סבוכות.



​[1] ראו: בג"ץ 758/88 קנדל נ' שר הפנים, פ"ד מו(4) 505, 520 (1992), עע"ם 4614/05 מדינת ישראל נ' אורן, (פורסם בנבו, 2006), בר"ם 696/06 אלקנוב נ' בית הדין לביקורת המשמורת של שוהים שלא כדין, (פורסם בנבו, 2006)
[2] עע"מ 11538/05 זינאידה נטיוסוב נ' שר הפנים (פורסם בנבו, 2007).
[3] עע"מ 11538/05 זינאידה נטיוסוב נ' שר הפנים (פורסם בנבו, 2007).
[4] שם.
[5] בעת"מ (ת"א) 1593-08 אלבורובה מינינו נ' משרד הפנים (פורסם בנבו, 2012)
[6] עת"מ (ת"א) 1153/06 טטיאנה אולוכנוב ואח' נ' משרד הפנים (פורסם בנבו, 2006)

 
נכתב ע"י משרד עו"ד דוד אנג'ל - מיכאל חוואי
 
כתובת: בית סילבר, דרך אבא הילל 7 - רמת גן
מזכירות: 072-2575-242  |  פקס: 03-6734749
מיקוד 52522
 

 עו"ד דוד אנג'ל - משרד עורכי דין ונוטריון