ביה"ד לביקורת משמורת | עו"ד דוד אנג'ל
072-2575-242  |  adit696@gmail.com
לקביעת פגישת ייעוץ
מלאו פרטיכם וניצור קשר בהקדם:
משרדנו עבר לכתובת חדשה: 
דרך אבא הילל 7 - רמת גן, בית סילבר, מיקוד 52522
 
הסדרת כל סוגי האשרות במשרד הפנים
 
 
 
 
 
הסדרת מעמד בני זוג - אזרח זר וישראלי
 
 
 
 
 
 
 
אשרות כניסה לזרים
 
 
 
 
 
 
גירושין מנישואין אזרחיים בישראל
 
 
 שחרור ממעצר וביטול גירוש עובדים זרים
 
 
 
 
 
 
 נישואים אזרחיים וגיור בישראל
 
 
 
 
 
 ביטול קנסות מנהליים בגין העסקת זרים
 
 
 
 
 
 
 אישורי כניסה ועבודה לעובדים זרים
 
 
 
 
 אשרות למתן שהייה מטעמים הומניטאריים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

ביה"ד לביקורת משמורת

 מבוא

בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין הוקמו בשנת 2001 במסגרת תיקון מס' 9 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. בתי הדין פועלים בהתאם להוראות הפרק הרביעי לחוק, במסגרת משרד המשפטים. עד חודש יוני 2004 פעלו בתי הדין באחריות משרד הפנים.

בתי הדין מבצעים ביקורת שיפוטית על צווי משמורת שמוציא ממונה ביקורת הגבולות במשרד הפנים.  בתי הדין אינם מוסמכים לדון בצווי ההרחקה מהארץ. סעיף 13יג לחוק קובע כי אין מרות על בית הדין זולת מרותו של הדין.

המסגרת הנורמטיבית 

הסמכות לצו משמורת
ענייני משמורת והרחקה של שוהים בלתי חוקיים מוסדרים בפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל[1], אשר התווסף לחוק בשנת 2001. העקרון הכללי הוא כי מי ששוהה שלא כדין בישראל יורחק ממנה בהקדם האפשרי על פי צו הרחקה של שר הפנים[2]. את צו ההרחקה ניתן לממש בחלוף שלושה ימים מעת מסירתו[3]. עד להרחקתו מישראל יוחזק השוהה במשמורת, אלא אם כן שוחרר בערובה[4]. לתקופת השחרור בערובה, מקבל השוהה "רישיון זמני לישיבת ביקור", כאשר תוקף הרישיון הזמני מותנה בקיום התנאים לשחרור בערובה[5]. הממונה הוא שמוציא את צווי המשמורת, לאחר מתן הזדמנות לשוהה להשמיע את טענותיו[6].

החלטות הממונה "בדבר החזקת שוהה שלא כדין במשמורת, לרבות לענין שחרור בערובה ולענין התמשכות ההחזקה במשמורת בשל עיכוב בביצוע צו הרחקה" נתונות לביקורת שיפוטית של בית הדין למשמורת[7].
הסדרי ההבאה בפני בית הדין למשמורת מפורטים בסעיף 13יד לחוק:
 

    "(א)מוחזק במשמורת יובא לפני בית הדין בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 14 ימים מיום תחילת החזקתו...
     
    (ב)שוהה שלא כדין שהוחזר למשמורת לפי סעיף 13ז, יובא לפני בית הדין בהקדם ולא יאוחר מ-72 שעות לאחר החזרו למשמורת.
     
    (ג)חל היום האחרון להבאת המוחזק לפני בית הדין ביום מנוחה ... יובא המוחזק לפני בית הדין לפני יום המנוחה.
     
    (ד)לא הובא המוחזק במשמורת בתוך המועד האמור לפני בית הדין, יורה ממונה ביקורת הגבולות על שחרור ממשמורת".
     

 החזרה למשמורת בשל הפרת תנאי שחרור בערובה מוסדרת בסעיף 13ז:

    "(א) נוכח ממונה ביקורת הגבולות כי שוהה שלא כדין ששוחרר בערובה הפר או עומד להפר תנאי מתנאי שחרורו בערובה, רשאי הוא להורות בצו על החזרתו למשמורת, וכן רשאי הוא להורות על חילוט או מימוש הערובה".

בית הדין, בהפעילו ביקורת שיפוטית, רשאי לאשר את צו המשמורת של הממונה, לבטלו ולהורות על שחרור בערובה[8]. כאשר מורה בית הדין על שחרור בערובה, הסמכות להורות על החזרה למשמורת נתונה לבית הדין בלבד[9]. 

סמכות בית הדין לביקורת משמורת

בתי הדין מוסמכים לאשר את צו המשמורת, לשנותו או לבטלו. העילות לשחרור מוחזק ממשמורת מנויות בחוק, והן:

    השתכנע בית הדין כי שהייתו הבלתי חוקית של מוחזק יסודה בטעות או בתקלה שבתום לב, וכי יצא מישראל במועד שקבע לו;
    השתכנע בית הדין כי המוחזק יצא מישראל בעצמו בתוך מועד שקבע לו, וכי לא יהיה קושי באיתורו אם לא יצא בעצמו במועד שנקבע;
    השתכנע בית הדין כי מחמת גילו או מצב בריאותו של המוחזק החזקתו במשמורת עלולה לגרום נזק לבריאותו, או שקיימים טעמים הומניטריים מיוחדים אחרים המצדיקים את שחרורו בערובה, לרבות מקום שעקב החזקה במשמורת ייוותר קטין בלא השגחה;
    המוחזק שוהה במשמורת יותר מ-60 ימים ברציפות.

 
חרף עילות אלה קובע החוק כי לא ישוחרר מוחזק ממשמורת אם:

    הרחקתו מישראל נמנעת או מתעכבת בשל העדר שיתוף פעולה מלא מצדו, לרבות לענין  הבהרת זהותו או להסדרת הליכי הרחקתו מישראל;
    יש בשחרורו כדי לסכן את ביטחון המדינה, את שלום הציבור או את בריאות הציבור.

בהתאם לחוק, מובא כל שוהה שלא כדין המוחזק במשמורת לדיון בפני בית דין עד לא יאוחר מארבעה ימים מיום תחילת המשמורת.

ערעור על החלטות בתי הדין מוגש כערעור מינהלי (עמ"נ) לבית משפט מחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים.

מקום מושבם של בתי הדין בשני מתקני משמורת עיקריים: 'גבעון' (רמלה) ו'סהרונים' (קציעות). כיום מכהנים בבתי הדין שמונה דיינים, הדיינים מונו לתפקידם על ידי שר המשפטים בהמלצת ועדה בהתאם לסעיף 13יא לחוק.

מטרת המשמורת

למדינה כח כריבון להסדיר בחוק מיהם הרשאים להימצא בשטחה, ולפקח על ביצוע הסדרים אלה בדרך יעילה. על פי חוק הכניסה לישראל, מי שאינו אזרח ישראלי ואינו עולה חייב בהיתר כניסה וישיבה בישראל. לשר הפנים נתון שיקול דעת רחב בהפעלת סמכויותיו על פי חוק הכניסה לישראל[10]. למדינה שיקול דעת רחב למנוע מזרים להיכנס לתחומי הארץ, או להרחיקם כאשר הם שוהים בישראל בלא אשרת ישיבה[11]. חוק הכניסה לישראל מסמיך את שר הפנים להורות על הרחקתם של זרים מן הארץ. בתשס"א התקבל תיקון 9 לחוק אשר נועד להסדיר באופן מקיף את סוגיית השוהים הבלתי חוקיים במדינה לנוכח התרחבותה של התופעה וצורך חיוני בהסדרתה.

 במסגרת תיקון 9, נקבע בסעיף 13א כי שוהה שלא כדין יוחזק במשמורת עד להרחקתו, אלא אם כן שוחרר בערבות. סעיף 13ו מסדיר את העילות לשחרור בערבות של מי שמוחזק במשמורת, ובהן כלולה עילה של מי שהוחזק כאמור יותר מ-60 ימים רצופים. אולם לעילות השחרור ישנם סייגים, וביניהם הסייג הנוגע למצב שבו המוחזק במשמורת אינו משתף פעולה בכל הנוגע למהלכים הנדרשים להרחקתו, ולפיכך הרחקתו נמנעת או מתעכבת. משמעות סייג זה  צריכה להתפרש על רקע מהותה ותכליתה של המשמורת לצורך הרחקת השוהה שלא כדין מהמדינה.

 מטרת משמורת לצורך הרחקה נועדה לא למטרת כפייה, ולא למטרה עונשית; היא מכוונת, כל כולה, להגשים את תכלית המדיניות לפקח על הנכנסים והשוהים בישראל שלא כדין, ולתת בידי הרשות אמצעים יעילים להגשים מדיניות זו, תוך שמירה על עקרונות חוקתיים והגנה על זכויות האדם[12].
            בהצעת החוק[13] הוסברה מטרת החזקתו של שוהה בלתי חוקי במשמורת:

    "המעצר המיועד לגירוש הוא מעצר מינהלי ולא פלילי. למעצר זה מטרה כפולה: הראשונה, היא הבטחת ביצועו שלצו הגרוש, ואילו המטרה השניה היא הפסקה מיידית של השהייה הבלתי חוקית. מטרת המעצר עד לגירוש אינה, לפיכך, עונשית אלא הגשמת האיסור על שהייה במדינה שלא כדין"[14].
     

התמחות משרד עו"ד דוד אנג'ל
משרד עו"ד דוד אנג'ל יודע לטפל ולהתמודד עם הבעיות השונות העולות תוך כדי העסקת עובדים זרים, למשרד עו"ד דוד אנג'ל הצלחות גדולות בתחום. עד היום ניהל משרד עו"ד דוד אנג'ל מאות תיקים של עובדים זרים שנעצרו או שהיו מועמדים לגירוש. משרד עו"ד דוד אנג'ל עוסק בתביעות מול משרד הפנים כבר למעלה מעשור והוא פועל על מנת למצות עבור לקוחותיו את אותן זכויות המוקנות להם על פי כל דין.

משרד עו"ד דוד אנג'ל מעניק ליווי צמוד וייצוג מול משרד הפנים: טיפול במתן אשרת כניסה לעובדים זרים לסוגיהן * תדרוך והנחיה לפני דיונים במשרד הפנים * תדרוך לפני תשאול במשרד הפנים * תדרוך להכנת מסמכים * הכנת מסמכים * ייצוג צמוד במשרד הפנים * פתרונות יצירתיים לבעיות סבוכות.
 


 [1] חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.
[2] סעיף 13 לחוק
[3] סעיף 13(ד) לחוק
[4] סעיפים 13א(ב) ו-13ו לחוק
[5] סעיף 13ו(ד) לחוק
[6] סעיף 13א(ג) ו-(ד) לחוק
[7] סעיף 13יב לחוק
[8] סעיף 13טו
[9] סעיף 13טז
[10] בג"צ 758/88 קנדל נ' שר הפנים, פד"י מו(4)505, 520; עע"ם 4614/05 מדינת ישראל נ' אבנר אורן תק-על 2006(1) 3756
[11] בג"צ 1031/93 פסרו (גולדשטיין) נ' שר הפנים, פד"י מט(4) 661, 705; בג"צ 4370/01 לפקה נ' שר הפנים, פד"י נז(4) 920, 930
[12] בר"ם 696/06 זורב אלקנוב נ' בית הדין לביקורת המשמורת של שוהים שלא כדין (פורסם בנבו, 2006).
[13] הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 8) התשס"א-2000
[14] ראו גם בר"מ 173/03 מדינת ישראל נ' סלאמה, תק-על 2005(2) 1153 פסקה 8 (השופט ריבלין)
 ​
 
כתובת: בית סילבר, דרך אבא הילל 7 - רמת גן
מזכירות: 072-2575-242  |  פקס: 03-6734749
מיקוד 52522
 

 עו"ד דוד אנג'ל - משרד עורכי דין ונוטריון