ביטול גירוש עובדים זרים | עו"ד דוד אנג'ל
072-2575-242  |  adit696@gmail.com
לקביעת פגישת ייעוץ
מלאו פרטיכם וניצור קשר בהקדם:
משרדנו עבר לכתובת חדשה: 
דרך אבא הילל 7 - רמת גן, בית סילבר, מיקוד 52522
 
הסדרת כל סוגי האשרות במשרד הפנים
 
 
 
 
 
הסדרת מעמד בני זוג - אזרח זר וישראלי
 
 
 
 
 
 
 
אשרות כניסה לזרים
 
 
 
 
 
 
גירושין מנישואין אזרחיים בישראל
 
 
 שחרור ממעצר וביטול גירוש עובדים זרים
 
 
 
 
 
 
 נישואים אזרחיים וגיור בישראל
 
 
 
 
 
 ביטול קנסות מנהליים בגין העסקת זרים
 
 
 
 
 
 
 אישורי כניסה ועבודה לעובדים זרים
 
 
 
 
 אשרות למתן שהייה מטעמים הומניטאריים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

ביטול גירוש עובדים זרים

 מבוא

סוגיית גירוש עובדים זרים וילדיהם הינה הכותרת המככבת כיום בכל רשתות החדשות והעיתונים המובילים.
הדיון בסוגיה המסובכת של הגירוש מישראל מעלה דעות קיצוניות רבות ויריבות פוליטית קשה. ערב להודעת הפתרון על סוגיית ילדי העובדים הזרים והתכנון לגירושם מישראל, הביעו רבים את דעתם בנושא.

התגובה השערורייתית ביותר הייתה מפיו של אלי ישי (שר פנים) אשר הצהיר כי הגירוש מישראל הכרחי מאחר שטובה לא תצמח מעצם היותם של הילדים תושבי ארץ ישראל. הוא אף הדגיש כי לולא הגירוש מישראל יכולות להתפתח תופעות לא רצויות כגון: שימוש בסמים והפצת מחלות שונות. לדברי שר הפנים, הוא משוכנע כי כל ישראלי נבהל נוכח המספר העצום של העובדים הזרים הנכנס לתחומי ארץ ישראל ואף מהתרבותם, לדידו הדבר יפגע בעתיד קשות במרשם האוכלוסין ובמפעל הציוני.

אולם, למרות דעות קיצוניות אלו, ישנם גורמים בכירים בממשלה המפרסמים כי רוב הסיכויים כי הממשלה לא תורה על גירוש מישראל של הילדים הזרים לכל הפחות עד תום שנת הלימודים. חברי כנסת רבים וארגוני זכויות שונים הביעו דעתם בקולניות בהפגנות שונות כנגד הגירוש מישראל של הילדים של העובדים הזרים בטענה שהדבר אינו הומאני מאחר שהילדים חיו בארץ ישראל תקופה ניכרת, התרגלו לאורח החיים ורואים בישראל כמולדתם. כך גם נטען על ידי הילדים העומדים בפני הגירוש מישראל בהפגנות ההמוניות.

מאידך, נטען על ידי שר הפנים כי ליבו יוצא אל הילדים אולם זהו הפתרון היחיד-גירוש מישראל. הסיבה לכך הינה כי הגדרת הבעיה שגויה, בעוד שהרוב מתרכזים בבעיית הגירוש מישראל של הילדים של העובדים הזרים, הבעיה האמיתית הינה בבואם של עובדים זרים רבים לארץ ותופעה זו יש למגר. על כך, לסברתו אין מדובר בגירוש אלא אך בהוצאתם והחזרתם של העובדים הזרים לארץ מולדתם.

המסגרת הנורמטיבית

ביום 30.3.06
ניתן על ידי בית משפט העליון בשבתו כבג"ץ פסק הדין בבג"ץ 4542/02 עמותת "קו לעובד" נ' ממשלת ישראל[1], בעתירה נטען, כי הסדר הכבילה למעסיק, שחל על העובדים הזרים בישראל, פוגע פגיעה חמורה בזכויותיהם של עובדים אלה. בית המשפט העליון קיבל את העתירה. בפסק דין מקיף[2], עמד בית המשפט, תחילה, על מציאות העסקתם של העובדים הזרים בישראל. מצבם של העובדים תואר[3] כדלקמן:
 
בחינת מציאות העסקתם של עובדים זרים בישראל במהלך שנים אלו מגלה תמונה קשה ומכבידה.
כמתברר, הגעתם לישראל של עובדים ממדינות זרות מתאפשרת לכתחילה לאחר שאלה משלמים סכומי-כסף גבוהים – לעיתים תוך משכון רכושם ונטילת הלוואות – למתווכים וסוכנויות כוח-אדם. סכומי-כסף אלה מתחלקים בין חברת כוח-האדם במדינת המוצא לבין מתווכי כוח-האדם בישראל (מבקר המדינה – דוח שנתי 53ב, ע' 655-656; עב (חיפה) 1565/05 רוזנר נ' משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה, טרם פורסם, 14.7.2005). באופן זה, "הרווח הגלום בעצם הבאת העובדים הזרים מחו"ל (הנובע מתשלומים שהעובדים הזרים מוכנים לשלם בארץ מוצאם בתמורה לזכות לעבוד בישראל) מניע מתווכים שונים להביא עובדים זרים לישראל במספרים גדולים ככל שניתן, בין אם יש להם מקום עבודה בישראל... ובין אם לאו" (המלצות הצוות הבין-משרדי, ע' 11).

על רקע מציאות קשה זו, זו בא בית המשפט לכלל מסקנה כי הסדר הכבילה למעסיק פוגע בזכויות היסוד של העובדים הזרים לכבוד ולחירות. בית המשפט פירט כי נוכח הסכומים הגדולים שמשקיע העובד ברכישת האפשרות לעבוד בישראל, הזיקה בין רישיון הישיבה בישראל לבין עבודה עבור מעסיק אחד, פוגעת פגיעה קשה באוטונומית הרצון של העובד הזר, המהווה היבט מרכזי של זכות האדם לכבוד.

הסדר הכבילה למעסיק, כך נקבע, כורך בין אקט ההתפטרות – פעולה לגיטימית וזכות יסוד הנתונה לכל עובד, לבין סנקציה חמורה – אבדן רישיון הישיבה בישראל של אדם המבקש לסיים את יחסי העבודה. זאת תוך פגיעה בזכותו של העובד לפעול בשוק העבודה כאדם חופשי. "כריכתו של אקט ההתפטרות בפגיעת לוואי קשה" – כך הובהר בפסק הדין – "כמוה כשלילת האפשרות של היחיד לבחור עם מי להתקשר בחוזה עבודה, וכפייתו של האדם לעבוד בשירותו של אחר שלא לפי רצונו.

באופן זה לא אך הזכות לחירות נמצאת חסרה, אלא נוצר משטר משפטי ייחודי שהנו זר על פי טבעו לעקרונותיו היסודיים של משפט העבודה, לערכו המוסרי של חוזה העבודה, ולתכליתו הבסיסית של חוזה העבודה בהבטחת קיומו הכלכלי של העובד, כבודו וחירותו. בכך ניתן בידי מעסיקו של העובד הזר כלי אכיפה בלתי מוכר במשפטנו – שדחה מעליו את הרעיון בדבר אכיפת חוזה עבודה[4].

בכך ניטלת מהעובד היכולת הבסיסית ביותר לשאת ולתת אודות התמורה שיקבל בעבור כוח העבודה שלו, אודות תנאי העסקתו וזכויותיו הסוציאליות"[5]. הסדר הכבילה למעסיק, כך הוסיף בית המשפט וקבע, אינו עומד גם במבחן המידתיות. לאור האמור, הורה בית המשפט למשיבים "לגבש הסדר העסקה חדש – מאוזן ומידתי – ביחס לעובדים [הזרים], אשר לא ייסד עצמו על כבילת העובד המגיע לישראל למעסיק יחידי, ויימנע מכריכת פעולת ההתפטרות בסנקציה כלשהי, ובכלל זה אובדן המעמד בישראל".
אך תוצאותיה השליליות של כבילת עובדים למעבידיהם אינן נחלתה של ישראל בלבד.

בבריטניה - הובילה ההכרה בפגיעה הקשה שנגרמה בעטיה לעובדים זרים במשקי-בית לתיקונו בשנת 1998 של החוק ולביטול הכבילה[6].

באיטליה - נאלצים עובדים זרים להשלים עם יחס קשה מצד מעסיקיהם, הואיל וניסיון להחליף מעסיק גורר הרחקה מיידית מן המדינה ואיסור לחזור ולעבוד בה במשך שלוש שנים[7].

בארצות-הברית - משמשת כבילתו של מגזר שלם – מהגרים עונתיים שעיסוקם העיקרי בחקלאות – גורם מפתח בניצולם הקשה בידי מעבידיהם. דו"ח מקיף, שפרסם השנה ארגון אמריקני לזכויות עובדים, עמד על זיקה זו בין הכבילה לבין הפגיעה במהגרים הזמניים, שהיחס אליהם הוא לעתים כמעט כאל סחורה עוברת לסוחר:

    "Unlike U.S. citizens, guestworkers do not enjoy the most fundamental protection of a competitive labor market – the ability to change jobs if they are mistreated. Instead, they are bound to the employers who "import" them. If guestworkers complain about abuses, they face deportation, blacklisting or other retaliation… They are the foreseeable outcomes of a system that treats foreign workers as commodities".[8]


יש הרואים בכבילה אמצעי המשמש מדינות מארחות להדרתם וניכורם של מהגרי העבודה מן הכלל, והפיכתם לכוח עבודה זול וזמין, שאין בכוחו להשתלב אלא בעיסוקים הקשים והבלתי מושכים. הזיקה הישירה שבין קשירה למעביד לבין הפחתה בשכר המשולם ודחיקתו של הזר אל תחתית סולם העבודה הודגמה היטב בנעשה בשוקי העבודה במזרח אסיה ובדרומה[9]; כמו גם בקנדה[10]. עסק בכך גם חיבור המתייחס לטריטוריה של מקאו (סין), אשר מושכת אליה מדי שנה שיעור ניכר של מהגרי עבודה:

    "Scholars have gone a long way to expose the role of the state in keeping the migrant workers 'cheap' and 'flexible'. The state has constructed a regulatory system in managing this category of foreigners. Many of these mechanisms are legislated into laws. Typically, migrant workers are denied the right to change employers. Since the ability of foreign workers to switch employer is severely curtailed, they are forced into a status of bonded labour and thus allow their employers to pay them a rate below that of the local workers"[11].

 
 באמירויות המפרץ הפרסי נאסר על זרים, המשמשים עיקר כוח העבודה, לעבור בין מעסיקים מהלך השנתיים הראשונות ולאחריהן מותנה הדבר בהסכמת המעסיק.  תוצאה חריפה במיוחד יש לדבר בענף הבניין, שם מוצאים את מותם מדי שנה עשרות מהגרי עבודה בשל תנאי בטיחות ירודים. עשרות נוספים נוטלים, במצוקתם, את חייהם בידיהם. אחרים אינם מקבלים את השכר במועד, חיים בתנאים קשים ונאלצים לעבוד שעות ארוכות. כל זאת, בשל כך שמעבידים רואים עצמם פטורים מתחרות על כוח השוק של העובד[12]. עמד על כך ארגון זכויות האדם הבין-לאומי Human Rights Watch, בדו"ח מקיף שפירסם אשתקד:
 

    "In most other places, a worker faced with hazardous working conditions and unpaid wages, in a free market economy that has an extreme shortage of labor, would move to a different job. But this is not an option for the migrant construction workers of the UAE, who like all other migrant workers in the country are contracted to work only for a specific employer".

 
אך לא רק כבילה ישירה מוכרת מן הנעשה בעולם. לעתים, עלולים הסדרים שבדין לעטות מלבוש עקיף, עד כי נדמה שאין מקורה אלא בבחירתם החופשית של עובדים – ולא כך הוא. ארצות הברית מספקת דוגמה גם לכך. לפני מספר שנים לא רב, בשנת 2000, עמד המחוקק האמריקני על הפסול שבכבילתם מכוח הדין של עובדים זרים בעלי השכלה או ניסיון מקצועי (skilled workers), וביטלהּ מן העולם[13].

עובדים אלה מורשים אפוא לעבור בין מעסיקים, אך מעטים מנצלים זאת, שכן נאמנותם למעסיק יחיד, כמעט לעולם היא תנאי הכרחי להכרה בזכאותם לאשרת הגירה קבועה ("גרין-קארד"). הרצון העז לזכות באשרה זו גורם למרבית העובדים לכבול עצמם למעביד למשך שנים ארוכות. התוצאה הישירה והמובהקת של אילוץ זה – הנדמה כאמור כאקט רצוני שבבחירה חופשית יסודו – היא צמצום התחרות על לב העובדים, ובעקבות כך פגיעה משמעותית בתנאי העסקתם. הנתונים מראים, כי אף שמדובר בעובדים בעלי כישורים – לרבות מהנדסים, אנשי תוכנה והיי-טק (ובהם, אגב, ישראלים לא מעטים) – השכר המשולם להם נמוך באופן משמעותי מזה של מקביליהם האמריקנים, הם נאלצים לעבוד מספר רב מן המקובל של שעות ונפגעים מבחינות נוספות[14].

התמחות משרד עו"ד דוד אנג'ל
משרד עו"ד דוד אנג'ל יודע לטפל ולהתמודד עם הבעיות השונות העולות תוך כדי העסקת עובדים זרים, למשרד עו"ד דוד אנג'ל הצלחות גדולות בתחום. עד היום ניהל משרד עו"ד דוד אנג'ל מאות תיקים של עובדים זרים שנעצרו או שהיו מועמדים לגירוש. משרד עו"ד דוד אנג'ל עוסק בתביעות מול משרד הפנים כבר למעלה מעשור והוא פועל על מנת למצות עבור לקוחותיו את אותן זכויות המוקנות להם על פי כל דין.

משרד עו"ד דוד אנג'ל מעניק ליווי צמוד וייצוג מול משרד הפנים: טיפול במתן אשרת כניסה לעובדים זרים לסוגיהן * תדרוך והנחיה לפני דיונים במשרד הפנים * תדרוך לפני תשאול במשרד הפנים * תדרוך להכנת מסמכים * הכנת מסמכים * ייצוג צמוד במשרד הפנים * פתרונות יצירתיים לבעיות סבוכות.
 


 [1] בגץ 4542/02 עמותת "קו לעובד" נ' ממשלת ישראל, סא (1) 346 (2006).
[2] שנכתב על ידי השופט א' לוי, אליו הצטרפו בהסכמה הנשיא א' ברק והמשנה לנשיא מ' חשין
[3] בסעיף 27 לפסק הדין
[4] ראו סעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970
[5] שם, בסעיף 32
[6] באחרונה מזהירים ארגוני זכויות-אדם מפני חזרתה, דה-פקטו, בעקבות מדיניות הממשלה. ראוKevin Bales, Disposable People: New Slavery in the Global Economy 28 (2000);                Kate Roberts, An important progressive response to globalisation is about to be reversed, Compass (May 22nd, 2007)
[7] (John Wrench, Migrants and ethnic minorities at the workplace - The interaction of legal and racial discrimination in the European Union, Papers, Migration No. 19 29 (1997
[8] Southern Poverty Law Center, Close to Slavery – Guestworker Programs in the United States 1,2, 33-40 (2007)
[9] Stuart Rosewarne, The Globalisation and Liberalisation of Asian Labour Markets, 21 World Economy 963, 973 (1998)
[10] Nandita Sharma, On Being Not Canadian: The Social Organization of ‘Migrant Workers’ in Canada, 38 Canadian Review of Sociology and Anthropology  415, 425, 433 (2001)
[11] Alex H. Choi, Migrant Workers in Macao: Labour and Globalisation 6 (2004
[12] Hassan M. Fattah, In Dubai, an Outcry from Asians for Workplace Rights, The New York Times (March 26th, 2006
[13] 2045 American Competitiveness in the Twenty-first Century Act of 2000, Pub. L. 106–313, title I, § 105, Oct. 17, 2000 (8 USCS §1184(n)
[14] Mark Krikorian, Slave Trade Permitting guest workers sounds like the perfect solution to the immigration imbroglio: Look again, National Review (September 14th, 1998); Norman Matloff, On the Need for Reform of the H-1B Non-Immigrant Work Visa in Computer-Related occupations, 36(4) University of Michigan Journal of Law Reform 50, 64 (2003)
 
 
כתובת: בית סילבר, דרך אבא הילל 7 - רמת גן
מזכירות: 072-2575-242  |  פקס: 03-6734749
מיקוד 52522
 

 עו"ד דוד אנג'ל - משרד עורכי דין ונוטריון