בקשה לאיחוד משפחות – בן/בת זוג שהחל בהליך קודם חקיקת החוק | עו"ד דוד אנג'ל
072-2575-242  |  adit696@gmail.com
לקביעת פגישת ייעוץ
מלאו פרטיכם וניצור קשר בהקדם:
משרדנו עבר לכתובת חדשה: 
דרך אבא הילל 7 - רמת גן, בית סילבר, מיקוד 52522
 
הסדרת כל סוגי האשרות במשרד הפנים
 
 
 
 
 
הסדרת מעמד בני זוג - אזרח זר וישראלי
 
 
 
 
 
 
 
אשרות כניסה לזרים
 
 
 
 
 
 
גירושין מנישואין אזרחיים בישראל
 
 
 שחרור ממעצר וביטול גירוש עובדים זרים
 
 
 
 
 
 
 נישואים אזרחיים וגיור בישראל
 
 
 
 
 
 ביטול קנסות מנהליים בגין העסקת זרים
 
 
 
 
 
 
 אישורי כניסה ועבודה לעובדים זרים
 
 
 
 
 אשרות למתן שהייה מטעמים הומניטאריים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

בקשה לאיחוד משפחות – בן/בת זוג שהחל בהליך קודם חקיקת החוק.

 רקע
איחוד משפחות הוא הגירה הנעשית על ידי בני משפחה על מנת להתאחד עם בני משפחה אחרים שכבר נמצאים בארץ היעד. מדינות רבות בעולם מתירות הגירה באמצעות איחוד משפחות בתנאים שונים, תוך ניסיון לשמור מצד אחד על הזכות הבסיסית של חיי משפחה, ומצד שני, על זכות המדינה להגביל הגירה אליה.

בישראל המושג איחוד משפחות נתפס כלפי בן משפחה בדרך כלל פלסטיני המבקש להתאחד עם בן משפחתו הישראלי, לשם כך בישראל קיים חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה)[1] (להלן: "החוק"), הקובע כי לא יינתנו מעמד של קבע או תושבות לפלשתינים שנישאו לערבים ישראלים. החוק התקבל בשנת 2003 בעקבות הפיגוע במסעדת מצה בחיפה במרס 2002, בו נרצחו 15 ישראלים. אז התברר כי המחבל שביצע את הפיגוע נשא תעודת זהות כחולה בזכות אמו שנישאה לערבי ישראלי מהגליל.

לאור האמור, מאז חודש מרס 2002 משרד הפנים אינו מטפל בבקשות להסדרת מעמדם באופן קבוע של פלסטינים על פי נוהל איחוד משפחות. תחילה עשה כן על יסוד החלטת שר הפנים, לאחר מכן[2] על פי החלטת הממשלה[3], ובהמשך[4] על פי חוק האזרחות והכניסה לישראל[5], שתוקן ותוקפו הוארך שוב ושוב. החוק קובע בסעיף 2, כי "שר הפנים לא יעניק לתושב אזור או לאזרח או לתושב של מדינה המנויה בתוספת אזרחות לפי חוק האזרחות ולא ייתן לו רישיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, ומפקד האזור לא ייתן לתושב אזור היתר לשהייה בישראל לפי תחיקת הביטחון באזור". זאת, אלא אם מתקיים אחד החריגים הקבועים בחוק.

המסגרת הנורמטיבית – לאלו שהחלו בהסדרת המעמד טרם חקיקת החוק
השאלה מה דינם של אותם פלסטינים אשר הגישו בקשה להתאזרחות לפי חוק האזרחות או בקשה לרישיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, לפני יום א' בסיון התשס"ב (12 במאי 2002), היינו טרם חקיקת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), הקובע כי לא יינתנו מעמד של קבע או תושבות לפלשתינים שנישאו לערבים ישראלים?

התשובה לכך, נתונה בחריגים המנויים בסעיף 4 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), לפיו:

4. על אף הוראות חוק זה –
    (1)           רשאי שר הפנים או מפקד האזור, לפי הענין, להאריך את תוקפו של רישיון לישיבה בישראל או של היתר לשהייה בישראל, שהיו בידי תושב אזור ערב תחילתו של חוק זה, בהתחשב, בין השאר, בקיומה של מניעה ביטחונית כאמור בסעיף 3ד;
    (2)           רשאי מפקד האזור לתת היתר לשהייה זמנית בישראל לתושב אזור שהגיש בקשה להתאזרחות לפי חוק האזרחות או בקשה לרישיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, לפני יום א' בסיון התשס"ב (12 במאי 2002) ואשר ביום תחילתו של חוק זה טרם ניתנה החלטה בענינו, ובלבד שלא תוענק לתושב כאמור, לפי הוראות פסקה זו, אזרחות לפי חוק האזרחות ולא יינתן לו רישיון לישיבת ארעי או לישיבת קבע, לפי חוק הכניסה לישראל.

העולה מן האמור, כי:

לפי סעיף 4 (1) לחוק מי שהחלו בהליך להסדרת מעמדו בטרם 12 במאי 2002, וקיבל היתר שהייה. על פי הוראות החוק, יכול להמשיך ולקבל אותו היתר מדי שנה בשנה, אך אינו יכול "לשדרג" את מעמדו ולרכוש רישיון ישיבה ארעי[6].

זאת ועוד, לפי סעיף 4 (2) לחוק, מי שהגיש את בקשותיו בטרם 12 במאי 2002, ובקשותיו טרם הוכרעו. החוק מאפשר להקנות לו היתר ולחדש מעת לעת, ובלבד ש"יוקפא" במצב זה, ומעמדו לא "ישודרג"[7].
 
הבעיות השונות הקיימות
חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) [8],  הביא לכך שבישראל מתגוררים כיום כמה אלפי אנשים, המחזיקים היתרים לשהייה בישראל, דהיינו הם שוהים בישראל כדין ברציפות ולאורך שנים, עם בן זוגם שהוא אזרח או תושב ישראל או עם הוריהם, אך הם "מוקפאים" במעמד של היתר השהייה בלבד. על פי הוראות החוק, מעמדם אינו ניתן ל"שדרוג".

המשמעות בחיי היומיום של כל אחד ואחד מאלפי אנשים אלה, החיים כאמור בישראל כדין ביחד עם משפחותיהם, הינה קשה ובלתי נסבלת. כפי שיפורט בהמשך, מי שמחזיק בהיתר בלבד אינו זכאי לביטוח בריאות ממלכתי ולביטוח סוציאלי. חשבו לרגע קט על אישה, "נפגעת חוק האזרחות", השוהה בישראל על פי דין לאורך שנים, עובדת כאן ומגדלת כאן את ילדיה. הניחו שאותה אישה זקוקה לבדיקה ע"י גניקולוג; או לבדיקה ע"י רופא עור; או שהיא זקוקה לתרופה כלשהי; או לצילום רנטגן; או לבדיקת הריון. דמיינו את מצבו של אותו קטין, הזקוק לבדיקה רפואית פשוטה, או למרשם לתרופה פשוטה כדוגמת תרופה לטיפול אנטיביוטי בדלקת, ואינו יוכל לקבלו. מצבים רפואיים כמעט טריביאליים ושגרתיים, שאינם מטופלים, עשויים במקרה של אותה אישה או של אותו קטין להתדרדר בתוך תקופה יחסית קצרה למצבים רפואיים קשים הרבה יותר, אפילו למצבים מסכני חיים. אירועים שכאלה הם בגדר שגרת יומם של כל אותם אלפי בני-אדם המתגוררים בקרבנו.

יודגש – חוק האזרחות מאפשר, מאז תוקן בשנת 2007, להגיש בקשות ל"שדרוג", שתיבחנה באופן פרטני מטעמים הומניטאריים – למשל, על רקע מצב רפואי סבוך ומורכב[9].

בפסק-הדין בענין עדאלה[10] קיבל בית-המשפט את עמדת המדינה, לפיה תכליתן של ההוראות הזמניות של חוק האזרחות הינה ביטחונית, וביטחונית בלבד. טענות לפיהן לחוק תכליות דמוגרפיות נדחו מכל וכל. פשיטא, בהינתן תכליתו הביטחונית הנטענת של החוק, שאין לפרשו באופן היוצר את מצב הדברים הבלתי אנושי שתואר לעיל.  ביטחון המדינה לא יפגע כהוא זה אם יינתנו לאותם בני אדם החיים כדין ולאורך שנים עם משפחתם בישראל שירותי בריאות והשירותים האלמנטאריים הנוספים להם הם זקוקים ובהם עוסקת עתירה זו.

כך אף לגבי הפגיעה באפשרות לקבלת זכויות סוציאליות מהביטוח הלאומי. אמנם, כמה  מענפי הביטוח הלאומי אינם תלויי תושבות (ביטוח תאונות עבודה, ביטוח פשיטת רגל של מעסיק, וביטוח אמהות (דמי לידה, מענק אשפוז, מענק לידה וקצבת לידה); יצוין, עם זאת, שזכויות הקשורות להריון – להבדיל מלידה –  כמו למשל גמלה לשמירת הריון, הינן "תלויות תושבות". ואולם, רובן המכריע של הזכויות לפי החוק הן "תלויות תושבות". כך לדוגמא, זכויות בסיסיות כמו דמי תאונה[11], תשלום קצבת נכות[12] ותשלום דמי קבורה במקרה של מוות[13] הן תלויות תושבות.
 
התמחות משרד עו"ד דוד אנג'ל
כאמור, מרבית פרשיות "איחוד משפחות במגזר הערבי" סבוכות הן ומשכך רבים הן הבעיות העלולות להתעורר, כאשר משרד הפנים אינו נרתם לעזור בעניין בלשון המעטה, משרד עו"ד דוד אנג'ל בעל ניסיון רב בהתנהלות מול משרד הפנים, מנהלת ההגירה והופעות בכל הערכאות משפטיות לרבות עתירות לבג"ץ.

משרד עו"ד דוד אנג'ל יודע לטפל ולהתמודד עם הבעיות השונות העולות תוך כדי הסדרת מעמד תושב קבע לבן הזוג הזר, למשרד עו"ד דוד אנג'ל הצלחות גדולות בתחום. עד היום ניהל משרד עו"ד דוד אנג'ל מאות תיקים של ישראלים, שביקשו להסדיר את מעמדם של בני זוגם הזרים, הן במשרד הפנים והן בבתי המשפט. משרד עו"ד דוד אנג'ל עוסק בתביעות מול משרד הפנים כבר למעלה מעשור והוא פועל על מנת למצות עבור לקוחותיו את אותן זכויות המוקנות להם על פי כל דין.

משרד עו"ד דוד אנג'ל מעניק ליווי צמוד וייצוג מול משרד הפנים: טיפול במתן אשרת כניסה לבן/בת זוג שהוא אזרח זר שנישא לאזרח ערבי ישראלי * תדרוך והנחיה לפני דיונים במשרד הפנים * תדרוך לפני תשאול במשרד הפנים * תדרוך להכנת מסמכים * הכנת מסמכים * ייצוג צמוד במשרד הפנים * פתרונות יצירתיים לבעיות סבוכות.
 


[1] חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003.
[2] החל מחודש מאי 2002
[3] החלטת הממשלה מס' 1813
[4] מחודש אוגוסט 2003
[5] חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) התשס"ג-2003
[6] סעיף 4(1) לחוק.
[7] סעיף 4(2) לחוק.
[8] חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) התשס"ג-2003
[9] ראו סעיף 3א1 לחוק
[10] בג"ץ 7052/03 עדאלה נ' שר הפנים, טרם פורסם, להלן: "ענין עדאלה".
[11] סעיף 151 לחוק הביטוח הלאומי.
[12] סעיף 195 לחוק הביטוח הלאומי
[13] סעיף 267 לחוק הביטוח הלאומי
 
 

כתובת: בית סילבר, דרך אבא הילל 7 - רמת גן
מזכירות: 072-2575-242  |  פקס: 03-6734749
מיקוד 52522
 

 עו"ד דוד אנג'ל - משרד עורכי דין ונוטריון