הסדרת מעמד בני זוג – אזרח זר וישראלי | עו"ד דוד אנג'ל
072-2575-242  |  adit696@gmail.com
לקביעת פגישת ייעוץ
מלאו פרטיכם וניצור קשר בהקדם:
משרדנו עבר לכתובת חדשה: 
דרך אבא הילל 7 - רמת גן, בית סילבר, מיקוד 52522
 
הסדרת כל סוגי האשרות במשרד הפנים
 
 
 
 
 
הסדרת מעמד בני זוג - אזרח זר וישראלי
 
 
 
 
 
 
 
אשרות כניסה לזרים
 
 
 
 
 
 
גירושין מנישואין אזרחיים בישראל
 
 
 שחרור ממעצר וביטול גירוש עובדים זרים
 
 
 
 
 
 
 נישואים אזרחיים וגיור בישראל
 
 
 
 
 
 ביטול קנסות מנהליים בגין העסקת זרים
 
 
 
 
 
 
 אישורי כניסה ועבודה לעובדים זרים
 
 
 
 
 אשרות למתן שהייה מטעמים הומניטאריים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

הסדרת מעמד בני זוג – אזרח זר וישראלי

 מבוא
 
בשני העשורים האחרונים הגיעו למדינת ישראל מאות אלפי עובדים זרים, בעיקר לענפי הבניין, החקלאות והסיעוד. לתופעה זו השלכות בולטות הן על שוק העבודה בישראל והן על המרקם החברתי במדינה. כורח המציאות הוא כי אלה מעורים בחברה הישראלית ולאחר שהות ארוכה בישראל נוצרים לעיתים קשרי ידידות עם אזרחים ישראלים. לעיתים קשרי הידידות שנוצרים בין הזר לישראלי מתחזקים ואט אט אלה הופכים לקשר זוגי, נוצרים קשרים רומנטיים בין אזרחים ישראלים לזרים/זרות, חלקם שוהים באשרות וחלקם ללא אשרות.

במקרה כזה עומד בן הזוג הישראלי מול שוקת שבורה, האם למסד את הקשר? או שמא לסיימו? האם להמשיך בחיים המשותפים עם בן הזוג? או שמא נגזר עליו להיפרד מבן הזוג הזר כאשר מסתיימת תקופת שהייתו החוקית בישראל? כיום האפשרויות העומדות בפני בני הזוג הם שניים, ועליהם לבחור באחת משניהם לפי הקריטריונים הבאים:
 
האפשרות הראשונה, היא הצהרת בני הזוג כ"ידועים בציבור" במשרד הפנים, תהליך הדורש הצהרות וביסוס של הקשר, במיוחד אם הזר מוגדר כשוהה בלתי חוקי. תהליך זה צריך לעבור את האישורים המתאימים במשך כמה שנים, כאשר בשלושת השנים הראשונות לתהליך ניתנת לבן זוג מעמד מסוג ב/1 (המקנה זכות לעבודה) ובארבע השנים הנוספות לתהליך ניתנת לבן הזוג מעמד מסוג א/5 (המקנה זכויות נוספות) ורק בסיומם של שבע השנים מקבל בן הזוג מעמד של תושב קבע. ועל כך ראה מאמרנו: "אזרחות לאזרח זר החי עם ישראלי – חיים משותפים".
 
האפשרות השנייה, העומדת לבני הזוג היא להינשא בנישואים אזרחיים בחו"ל, מכיוון שעל פי חוקי מדינת ישראל לא קיימת אפשרות להינשא בנישואים אזרחיים בישראל, נישואים בישראל נערכים רק על בסיס דתי בטקס דתי וכאשר שני בני הזוג מאותה הדת (מדובר בתהליך יקר ויש לקחת בחשבון הוצאות נלוות כגון: טיסות, בתי מלון, אגרות, תרגומים, הפסד ימי עבודה וכד'). לאחר עריכת טקס הנישואין יעברו בני הזוג תהליך מדורג,  כאשר בארבע השנים הראשונות לתהליך בן הזוג מקבל מעמד מסוג א/5 ובסיומם של הארבע שנים מקבל בן הזוג מעמד של אזרח. ועל כך ראה מאמרנו:"אזרחות לאזרח זר הנישא לישראלי".
 
ההבדל המרכזי בין מעמד האזרחות ולבין מעמד תושב הקבע טמון בזכויות שאינן מוקנות לתושב הקבע שהן:
הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת והזכות לקבלת דרכון ישראלי. מלבד זכויות אלה, זכאי תושב הקבע לקבל, ככל אזרח ישראלי מן השורה, קצבאות ביטוח לאומי כגון: דמי אבטלה, הבטחת הכנסה, קצבת נכות וזקנה. הבדל נוסף קיים כאשר התושב משתקע במדינה אחרת, במידה והוא תושב מעמד זה פוקע וכי ילדי תושבים שנולדו בישראל לא יקבלו את מעמד הוריהם באופן אוטומטי, זאת בניגוד לאזרח[1].
 
להליכים אלה, המיועדים להסדרת מעמדם של בני זוג, נלווים, לעתים, ילדים של בני הזוג שאינם ישראלים, שנולדו במסגרת קשר קודם. ועל כך ראה מאמרנו: "ילדים לאמהות זרות שנישאו לישראלים".
הליך נוסף של "איחוד משפחות" נקבע עבור ילדים שהוריהם מחזיקים ברישיון לישיבת קבע (במקרה שההורה הינו אזרח, הצאצא אף הוא אזרח, ומשכך אין צורך בהליך "איחוד משפחות"). ההליך מיועד לילדים של תושבים שנולדו מחוץ לישראל, או שמעמדם לא הוסדר סמוך לאחר לידתם, או שנרשמו במרשם האוכלוסין בשטחים. עוד בנושא "איחוד משפחות" ראה מאמרנו: "בקשה לאיחוד משפחות – פלסטיני עם ישראלי".
 
המסגרת הנורמטיבית
 
יסודה של המסגרת הנורמטיבית התוחמת שאלה זו, מצוי בסעיף 7 לחוק האזרחות[2], המאפשר לבן זוג של אזרח ישראלי להתאזרח, אף מבלי שהתקיימו התנאים הנדרשים למסלול ההתאזרחות הרגיל. לצורך יישומה של הוראה זו, קבע שר הפנים, במסגרת שיקול הדעת הנתון לו, הליך מדורג המעוגן בנוהל משרד הפנים[3]. מכוח נוהל זה נבחנים על פני מספר שנים פרמטרים שונים המצדיקים הענקת אזרחות בסופו של תהליך, ובכללם יציבות וכנות הקשר, קיומו של מרכז חיים בישראל, והעדר מניעה ביטחונית או פלילית[4].

הרציונאל העומד מאחורי נוהל זה כרוך, בשמירתו של התא המשפחתי והקלה על מי שקשר את גורלו עם בן זוג ישראלי באופן שיבטיח כי לא יצטרך לבחור בין בן הזוג למגוריו בארץ[5]. מקום בו פוקע קשר הנישואין, פוקע ממילא אף רציונאל זה ועל כן, על-פי-רוב במצב זה נפסק ההליך המדורג ובן הזוג הזר מורחק מן הארץ[6].
 
יחד עם זאת,
במסגרת שיקול דעתו של שר הפנים, נקבעו חריגים לכלל זה במקרים בהם פוקע קשר הנישואין בשל גירושין או פטירתו של בן הזוג הישראלי, ובהתקיים תנאים מסויימים המפורטים בנוהל הטיפול בהפסקת הליך להסדרת מעמד לבני זוג של ישראלים (הנוהל הכללי). נוסף על כך, הוסדרו בנוהל נפרד מקרים בהם פקע הקשר בשל אלימות כלפי בן הזוג הזר, העומד במוקד עתירה זו.
 
אזרח או אזרחית ישראלים, שנישאו לבן זוג זר, זכאים להגיש בקשה לאזרחות עבור בן או בת הזוג, על פי נוהל ההתאזרחות לבני זוגם של אזרחים ישראלים, שנקבע מכוחו של סעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952. האזרחות ניתנת בתום הליך מדורג בן ארבע שנים וחצי, בכפוף להוכחת כנות הקשר, להוכחת מרכז חיים בישראל ולהעדר מניעה ביטחונית או פלילית. הבחינה נערכת מדי שנה בשנה או מדי מספר חודשים. עד לקבלת האזרחות שוהה בן הזוג הזר בישראל ברישיונות ישיבה ארעיים[7].
 
ברוח זו נקבעו הליך מדורג להסדרת מעמדם של בני זוגם הזרים של תושבי קבע בישראל, שארוך יותר מזה של אזרחים - חמש שנים ושלושה חודשים[8], והליך מדורג להסדרת מעמדם של בני זוג שאינם נשואים, שאורכו שבע שנים[9]. שני הליכים אלה נקבעו מכוח סמכותו של שר הפנים ליתן רישיונות לישיבת קבע בישראל על פי סעיף 2 לחוק הכניסה לישראל[10]. גם במסגרתם ניתנים עד לקבלת רישיון הישיבה הקבוע רישיונות ישיבה ארעיים, שמחודשים מעת לעת בכפוף להוכחת כנות הקשר, להוכחת מרכז חיים בישראל ולהעדר מניעה ביטחונית או פלילית.
 
מאז חודש מרץ 2002 משרד הפנים אינו מטפל בבקשות להסדרת מעמדם באופן קבוע של פלסטינים על פי נהלי איחוד משפחות. תחילה עשה כן על יסוד החלטת שר הפנים, לאחר מכן[11] על פי החלטת הממשלה[12], ובהמשך[13] על פי חוק האזרחות והכניסה לישראל[14], שתוקן ותוקפו הוארך שוב ושוב. החוק קובע בסעיף 2, כי "שר הפנים לא יעניק לתושב אזור או לאזרח או לתושב של מדינה המנויה בתוספת אזרחות לפי חוק האזרחות ולא ייתן לו רישיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, ומפקד האזור לא ייתן לתושב אזור היתר לשהייה בישראל לפי תחיקת הביטחון באזור". זאת, אלא אם מתקיים אחד החריגים הקבועים בחוק.
 
התמחות משרד עו"ד דוד אנג'ל

כאמור, מרבית פרשיות הסדרת מעמד בן זוג זר ו/או ילדו סבוכות הן ומשכך רבים הן הבעיות העלולות להתעורר, כאשר משרד הפנים אינו נרתם לעזור בעניין בלשון המעטה, משרד עו"ד דוד אנג'ל בעל ניסיון רב בהתנהלות מול משרד הפנים, מנהלת ההגירה והופעות בכל הערכאות משפטיות לרבות עתירות לבג"ץ.

משרד עו"ד דוד אנג'ל יודע לטפל ולהתמודד עם הבעיות השונות העולות תוך כדי הסדרת מעמד לבן הזוג הזר, למשרד עו"ד דוד אנג'ל הצלחות גדולות בתחום. עד היום ניהל משרד עו"ד דוד אנג'ל מאות תיקים של ישראלים, שביקשו להסדיר את מעמדם של בני זוגם הזרים, הן במשרד הפנים והן בבתי המשפט. משרד עו"ד דוד אנג'ל עוסק בתביעות מול משרד הפנים כבר למעלה מעשור והוא פועל על מנת למצות עבור לקוחותיו את אותן זכויות המוקנות להם על פי כל דין.
 
משרד עו"ד דוד אנג'ל מעניק ליווי צמוד וייצוג מול משרד הפנים: טיפול במתן אשרת כניסה לבן/בת זוג שהוא אזרח זר שנישא לאזרח ישראלי * תדרוך והנחיה לפני דיונים במשרד הפנים * תדרוך לפני תשאול במשרד הפנים * תדרוך להכנת מסמכים * הכנת מסמכים * ייצוג צמוד במשרד הפנים * פתרונות יצירתיים לבעיות סבוכות.
 


[1] תקנות הכניסה לישראל, תשל"ד - 1974, סעיפים 11 ו- 12.
[2] בסעיף 7 לחוק האזרחות, תשי"ב-1952
[3] נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי (נוהל מס' 5.2.0008) (להלן: ההליך המדורג); בג"צ 3648/97 סטמקה נ' שר הפנים, פ"ד נג(2) 728, 785, 788, 791, 793 (1999) (להלן: "פרשת סטמקה"), בג"ץ 5091/07 בדולב נ' מדינת ישראל פסקה 10 לפסק-הדין (פורסם בנבו, 2010) (להלן: "ענין בדולב").
[4] בג"צ 7139/02 עבאס-בצה נ' שר הפנים, פ"ד נז(3) 481, 488 (2003); פרשת סטמקה, בעמ' 786
[5] בג"ץ 754/83 רנקין נ' שר הפנים פ''ד לח(4) 113, 117 (1984); עע"מ 4614/05 מדינת ישראל נ' אבנר אורןפסקה 16 לפסק-הדין (פורסם בנבו, 2005).
[6] בג"ץ 4156/01 דימיטרוב נ' משרד הפנים, פ"ד נו(6) 289, 293 (2002); בג"ץ 3103/05 טיגילאורי נ' שר הפנים (פורסם בנבו, 2009); בג"ץ 4775/02 ניקלובה נ' שר הפנים (פורסם בנבו, 2002)
[7] ראו בג"ץ 7139/02 עבאס-בצה נ' שר הפנים, פ"ד נז(3) 481, 485
[8] ראו בג"ץ 2208/02 סלאמה נ' שר הפנים, פ"ד נו(5) 950, 953-954.
[9] ראו עע"ם 4614/05 מדינת ישראל נ' אורן (טרם פורסם), סעיף 6 לפסק הדין
[10] סעיף 2 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.
[11] החל מחודש מאי 2002
[12] החלטת הממשלה מס' 1813
[13] מחודש אוגוסט 2003
[14] חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) התשס"ג-2003.
 
 
 
כתובת: בית סילבר, דרך אבא הילל 7 - רמת גן
מזכירות: 072-2575-242  |  פקס: 03-6734749
מיקוד 52522
 

 עו"ד דוד אנג'ל - משרד עורכי דין ונוטריון