הסדרת מעמד לבן זוג זר הנשוי לישראלי
הסדרת מעמד לזר: רקע לנוהל משרד הפנים
יצוין כי בנוסף לכך, בבסיס המדינות המתפתחות קמו עקב רדיפות על בסיס דת והקימו את המעצמה העולמית קרי מדינת ארה"ב, אשר מקימיה ברחו מהרדיפה הנוצרית הקתולית לעולם החדש, כך במהלך מאות השנים האחרונות ובמיוחד לאור המלחמות העולמיות של המאה ה-21 שיצרו פליטים רבים שברחו ממדינות המקור למדינות קולטות הן עקב היותם נרדפים פוליטית והן עקב היותם נרדפים באופן אישי לאור מוצאם או צבע עורם, נוצרה והתפתחה תופעת ההגירה העולמית.
הגירה לישראל והסדרת מעמד לזר
אם כן, ההגירה העולמית על סיבותיה השונות וההגירה לישראל שתחילתה הונעה מבריחה מתופעת האנטישמיות והשואה ולאחר מכן החלה הסיבה הכלכלית לצבור תאוצה, מהות תופעת ההגירה העולמית וההגירה לישראל מבוססת על יצר הישרדות בסיס קרי רצון טבעי מושרש בבני האדם לחיות בבטחה ובביטחון כלכלי, להיות שותפים לעשייה ולרווחה האישית של אותם אזרחים החיים באותם מדינות מתפתחות ומתקדמות בשירותים ובהזדמנויות שמעניקים מדינות אלו לאזרחיהם, וכאמור, כך נולדה ונוצרה "הגירה עולמית", ומאחר ואנו אזרחי העולם גם "הגירה לישראל". מדיניות ההגירה לישראל – הסדרת מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי
משרד הפנים יצר מדיניות ופועל בהתאם לחוקים שונים בהם נערכה הפרדה מכוונת בין מהגרים שונים המעוניינים להגר לישראל – לחיות בישראל. עלייה לישראל – חוק השבות.
הסדרת מעמד לבן זוג זרים הנשואים לאזרחים ישראלים
בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ[2], תקפו העותרים – שרובם ככולם היו בני זוג זרים שנישאו לאזרחים ישראלים את הגישה החדשה של משרד הפנים שקבעה כי אלו לא יקבלו אזרחות ישראלית באופן מיידי, הוסיף משרד הפנים דרישה מקוממת ותמוהה על פיה חייב בן הזוג הזר שנישא לאזרח ישראלי לעזוב את ישראל עד שמשרד הפנים יערוך לגביו בדיקה אם מדובר בנישואים פיקטיביים או כנים ואמיתיים ובכך יאשר את כניסתו של בן הזוג הזר, יובהר כי משרד הפנים אף לא ערך כל הבחנה אם בן הזוג הזר שנישא לישראלי שהה בישראל באופן חוקי ובין אם שהה באופן בלתי חוקי. עתירות רבות אלו שאוחדו בבג"צ ידועים כיום כבג"צ סטמקה [4]. יובהר כי במסגרת העתירה טען משרד הפנים כי נוהל הסדרת מעמד לבן זוג זר הנשוי לישראלי דווקא מידתי וסביר, אך בית המשט העליון בניתוח מבריק ביטל את כל טיעוני משרד הפנים וקבע כי הנוהל על דרישתו כי בן זוג הנשוי לישראלי מחויב לעזוב את מישראל בטל ומבוטל.
עדיין בית-המשפט העליון בשלב הראשון פסק כי דווקא הוראת סעיף 4א לחוק השבות – אותה הוראה המקנה זכויות של שבות קרי עולה חדש לבני משפחה של יהודים אף עם אלו לא יהודים – באה לעולם רק בכדי לעודד עליה לישראל של כלל המשפחה המתגוררת בחו"ל ונועדה אך למנוע מקרים כי רק הבעל או רק האם יוכלו לעלות ובכך לפרט את המשפחה, אך ברור כי חוק השבות לא כיוון לאזרחי ישראל בין מלידה ובין לאחר שמימשו את זכות השיבה לפני נישואיהם החיים בישראל (ולא עלו ארצה עם בן זוגם הזר) כי בן זוגם יחשב כעולה חדש ויקבל את כל הזכויות על פיו. מכאן בחזרה לנוהל הסדרת מעמד בן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי, ויאמר כי כיום אזרח ישראלי הנשוי לזר, בן זוגו הזר לא יקבל אזרחות ישראלית רק לאור נישואיו, ומסורה למשרד הפנים הזכות לאשר או לסרב לבקשת ההתאזרחות המוגשת לו בידי אותו בן-זוג זר בכפוף לכל הנדרש במאמר זה כהוכחה מבני הזוג בהתאם לנוהל הסדרת מעמד לבן זוג זרים הנשואים לאזרחים ישראלים באופן כוללני, חוק השבות נוצר בעבור הגירה לישראל של יהודים החיים בחו"ל על פיו ה"עליה לישראל" מתאפשר (מחמת מורכבות המחלוקת באשר ל"מיהו יהודי", אין כותב מאמר זה אינו מתכוון להרחיב במחלוקת המורכבת ורבת השנים בפירוש "מיהו יהודי", קרי מי נחשב כ"יהודי"? האם על פי ההלכה או שמא על פי מבחן חילוני? ואם זה נבחן על פי ראייתה של ההלכה, על פי מי ההלכה תקבע? האם ע"י הרבנות האורתודוקסית? הקונסרבטיבית? הרפורמית?) אם כן, חוק השבות קובע כי רק "יהודי" וכוונה "בן" עד "נכד" של יהודי וכן בני משפחתו יוכלו לעלות לישראל, (על אלו חלים תנאים שונים שאין זה המקום לפרטם, ומשרדנו ישמח לייעץ במקום של שאלות ספציפיות ופרטניות).
הסדרת מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי
בהתאם לאמור לאור תופעות ההגירה העולמיות וההגירה לישראל של יהודים ואחרים ממגוון תרבויות שונות, אותם חיבור והיכרות רומנטית למטרה רצינית בין בני זוג זרים הפכו בדורות האחרונים לנפוצים ביותר, כמובן מאחר ואזרחי מדינת ישראל הינם חלק החיבור והעידן הגלובלי העסקי והתקשורתי בשם דגש כי מדינת ישראל נחשבת מדינת הגירה וכור היתוך של יהודים מכלל התפוצות, הפכו היכרויות ומערכות יחסים בין ישראלים לבין בני זוג זרים שאינם יהודים לדבר שכיח, מקובל ונפוץ ביותר.בנוסף לכך, מבחינת ההיבט התקשורתי, עקב הפריחה וההצלחה הגדולה ביותר של אתרי היכרויות שונים נוצרו הלכה למעשה אפשרות ליצירת קשר למטרה רצינית באמצעות המחשב ללא צורך להתאמץ ו/או לשלם בעבור שירותי היכרויות יקרים.
כך הלכה למעשה נוצרו קשרים זוגיים בין בן זוג ישראלי לבן זוג זר באמצעות אתרי היכרויות שונים, אתר הפייסבוק ודומיו בשפות השונות.
נהלי משרד הפנים – הסדרת מעמד לבן זוג זרים הנשואים לאזרחים ישראלים
אם כן, כיום בן זוג ישראלי אשר נמצא ביחסים רומנטיים עם בת זוג זרה ומעוניין להסדיר את מעמד בת הזוג הזרה נתקל כאמור בקושי עצום להסדיר מעמדו של הזר,ולא משנה אם הוא נשוי לו, מה מטרת שהותו בישראל, ובמיוחד הדבר מחמיר לאור הנהלים האחרונים באם הזר אינו חוקי בישראל ועל פיהם הינו בסכנת מעצר מתמדת על פי דין בהתאם לנוהלי משרד הפנים. בכפוף לאמור לעיל, משרד הפנים מאפשר לבן זוג ישראלי המעוניין לחיות עם בן זוג לבחור בשני אפשרויות שונות האפשרות הראשונה, היא הסדרת מעמד לבן זוג זר – חיים משותפים בהתאם לנוהל מתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין, (ראה נוהל הסדרת מעמד לבן זוג זר – חיים משותפים באתר זה) נוהל זה מאפשר להצהיר כי בני הזוג הינם מעין ידועים בציבור, חשוב להבין כי הליך הסדרת מעמד לבן זוג זר – חיים משותפים מכוח היותם כידועים בציבור, דורש ראיות והוכחות שונות, על כך כמובן קיימת פסיקה רחבה ושונה בבתי המשפט המוסמכים ומכאן מומלץ לבצע הליך זה באופן מדויק ונכון שאם לאו, משמעות הדבר מתן החלטת סירוב ממשרד הפנים ובכללה גירוש מישראל. עדיין מאחר ומאמר זה עוסק בנוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי, קרי – הסדרת מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי, נתמקד בו בלבד. האפשרות השנייה, הינה החלטת בני הזוג להינשא בנישואים אזרחיים מחוץ לישראל (ראה נוהל הסדרת מעמד לבני זוג נשואים, נציין במאמר מוסגר כי משרדנו עורך אף נישואים אזרחיים בישראל, עיין במאמרים באתר זה "נישואים אזרחיים בישראל" – "נישואי פרגוואי" "נישואי אל סלוודור").משרד הפנים קבע בנהליו כי אין שוני מהותי בדרישות ובהוכחות הקשר בין אזרח ישראלי שנישא לאזרח זר מתוקף נוהל הסדרת מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי, לבין אזרח ישראלי החי חיים משותפים עם אזרחית זרה מתוקף נוהל הסדרת מעמד לבן זוג זר – חיים משותפים, בשני ההליכים מוטלת חובת ההוכחה על המבקשים תוך מעבר הליך מורכב וקשה שמכונה בפי כל "ההליך המדורג".יודגש כי רק לאחר ההכרה של משרד הפנים במבקשים כבני זוג יתחיל "ההליך המדורג" וזה יכלול מתן אשרת תייר עם אפשרות לעבודה, אשרה המכונה ע"י משרד הפנים אשרת ב/1.הסדרת מעמד לבן זוג זר מרוסיה, אוקראינה, רומניה, מולדובה, וכלל מדינות מזרח אירופה.
הערה חשובה ביותר: משרד הפנים קבע כי בנוגע לאזרחים זרים לא יהודים הבאים ממדינות מזרח אירופה, כרוסיה, אוקראינה, רומניה מולדובה ויתר הגוש של מזרח אירופה, נדרשים אלו לעבור חקירה ודרישה נוספת ע"י משרד החוץ ב"לשכת נתיב" המכונה לשכת הקשר באשר להיכרותם ובנוסף תיערך בדיקה מפורטת של כל מסמכיהם, לצערנו ההליך הזה גורם לעיכוב בהליך הסדרת מעמד של בן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי ממדינות המוצא האמורות לעיל ובדומה יעברו בני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין הידוע ע"פ נוהל הסדרת מעמד לבן זוג זר – חיים משותפים את אותו עיכוב בשינויים המתבקשים ורק בסופו ולאחר ההכרה של משרד הפנים באלו כבני זוג יקבלו ממשרד הפנים אשרת ב/1.יודגש כי בתחילת ההליך המדורג בהתאם לנוהל הסדרת מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי, נדרשים בני הזוג ב"הוכחות לכנות הקשר הזוגי", דרישה תמימה זו נושאת בחובה דרישות פורמאליות רבות הן מבן הזוג הזר והן מבן הזוג הישראלי, וכל הגשת הניירת המורכבת ע"י משרד הפנים עד לסיפוקו נחשב רק למעבר השלב הראשון.ומיד בני הזוג עוברים שלב נוסף, כאשר משרד הפנים מחיל דרישה נוספת בהתאם לנוהל מתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי, וכך עורך חקירה צולבת לבני הזוג כל אחד בנפרד, החקירה המכונה "שימוע" נמשכת לעיתים שעות בהם כל בן זוג נחקר בנפרד ונדרש להוכיח כמה הוא קרוב ומכיר את בן זוגו לרבות תשאול שאלות תמוהות שונות לרוב.
לאחר השימוע בכפוף לסייגים שונים שרק חלקם מוזכרים בנוהל הסדרת מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי, מחליט משרד הפנים באם להנפיק לבני הזוג אשרת ב/1, או חלילה להעביר את ההחלטה בתיק למטה משרד הפנים בירושלים לבירור מקיף, יצוין כי רבים המקרים בהם לאור החקירה האמורה, ניתנת לבני הזוג ע"י משרד הפנים החלטת סירוב וגירוש מישראל.
וכך בהתאם ללשונו של "נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי" [7]. ובהתאם לסעיף ה.12 לנוהל, מצוין כי "ההחלטה לאישור הבקשה וכניסת בני הזוג להליך המדורג תתקבל לאחר בדיקה מקיפה לרבות ראיון אישי, בהתאם לנוהלי הראיון, לגבי המרכיבים הבאים: א. כנות קשר הנישואים בין בני הזוג והמשך קיומו…". וכן באשר למבחן השני שצוין לעיל נאמר כי נוהלי הראיון קבועים בנוהל מס' 5.1.0013: "נוהל עריכת ראיונות". על פי הנוהל, "הראיון יתנהל בדרך של שיחה אישית עם המרואיין, באמצעות שאלות ותשובות, ולמרואיין תינתן הזדמנות הוגנת להשמיע טענותיו…
מכל מקום, אמנם כפי שנאמר לעיל דרישות והוכחות "ההליך המדורג" זהות בין בן זוג ישראלי שנישא לזר לבין בן זוג ישראלי החי חיים משותפים עם זר, עדיין באשר לאורכו של ההליך, קבע משרד הפנים בנוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי, כי ההליך בין קבלת אשרת תייר בעל אישור עבודה הידוע כ-ב/1 ועד לקבלת תעודת זהות ארעית – אשרה המכונה אשרה א5 יתקצר ויעמוד על חצי שנה (בכפוף לחקירה/שימוע ודרישות נוספות שאין זה המקום לפרטם כאן) לבין נוהל מתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין הידוע כנוהל הסדרת מעמד לבן זוג זר – חיים משותפים, שלגביו נקבע כי ההליך בין קבלת אשרת תייר בעל אישור עבודה הידוע כ-ב/1 ועד לקבלת תעודת זהות ארעית – אשרה א5 יעמוד על תקופה של לא פחות משלוש שנים.
בחזרה לעניין האשרות בנוגע יצוין כי לאחר מכן, כאשר האזרח הזר מקבל אשרה א5 נדרש הוא להחזיקה מינימום 4 שנים עד לאפשרות שמשרד הפנים מאפשר להגיש בקשה לאזרחות או תושב קבע תלוי באיזה הליך מדובר, נציין כי לאור ניסיוננו הרב ברוב המקרים משרד הפנים אינו מאפשר לבן הזוג הזר לשדרג מעמדו בהגשת בקשה לקבלת אזרחות ו/או תושב קבע לאחר 4 שנים, כך הלכה למעשה משרדנו ניהל בהצלחה רבה הליכים רבים כנגד משרד הפנים במטרה לאכוף אותו לתת לבן הזוג הזר את האזרחות הישראלית המגיעה לו על פי דין (ניתן לפנות באתר זה "להצלחות משרדנו" במכתבי תודה רבים בעניין זה).
מכל מקום רק לאחר שבני הזוג מצליחים בשעה טובה לצלוח את התהפוכות הרבות של הדרישות של פקידי משרד הפנים וכן שינויי הנהלים הבא חדשות לבקרים וההולך ומחמיר משנה לשנה באופן משמעותי את הדרישות וזכויות בן הזוג הישראלי הנשוי לאזרח זר, יזכה בן הזוג הזר בהתאם לנוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי, קרי הסדרת מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי באזרחות הישראלית המיוחלת.
הליך הסדרת מעמד לבן זוג זר הנשואי לאזרח ישראלי הינו ארוך ומסתכם בשנים רבות, בהם בני הזוג עוברים הליך הארכה בכל שנה ושנה, וסיום ההליך הינו אזרחות ישראלית לעומת ההליך של הסדרת מעמד של בן זוג זר – חיים משותפים המסתיים בזכאות לתושבות קבע.
בנוגע להבדלים בין אזרחות ישראלית – לבין תושב קבע
אם כן, ישנם מספר ההבדלים בין אזרחות ישראלית לבין תושב הקבע.
הראשונה: אזרחות ישראלית מאפשרת זכויות שונות שאינן ניתנות לתושב קבע כלל ואלו:
א. הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת.
ב. הזכות לקבלת דרכון ישראלי
מן המפורסמות כי תושב קבע עדיין שווה ערך בקבלת זכויות שניתנות לבעל אזרחות ישראלית – כדוגמת ביטוח לאומי ובכלל זה, קצבת זקנה ונכות, הבטחת הכנסה, ודמי אבטלה.
הבדל מהותי נוסף, באם עבר תושב קבע להשתקע במדינה אחרת, (נציין כי לעיתים אף אם לא השתקע אלא גר במדינה אחרת מספר שנים ברציפות, תלוי בנסיבות), אפשר ומעמד תושב הקבע שהחזיק יבוטל.
דבר נוסף, באים יש לאזרח ישראלי ילדים קטינים אלא מקבלים אזרחות ישראלית באופן אוטומטי (בכפוף לדרישות שונות) ברם ילדיו של תושב קבע לא זכאים לכך באופן אוטומטי [3].
היסטוריה – מתן מעמד לבני זוג זרים הנשואים לאזרחים ישראלים
חוק האזרחות קובע כי אזרחות ישראלית נקנית, בין השאר, מכוח התאזרחות לפי סעיפים 5 עד 8 לחוק[3]. סעיף 5(א) לחוק האזרחות קבע תנאים בהם אפשר שבגיר יהא זכאי לאזרחות ישראלית. כדלקמן:
"התאזרחות 5. (א)
בגיר שאיננו אזרח ישראלי יכול לקבל אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות אם נתקיימו בו תנאים אלה:
(1) נמצא בישראל;
(2) היה בישראל שלוש שנים מתוך תקופת חמש שנים שקדמה ליום הגשת בקשתו;
(3) זכאי לשבת בישראל ישיבת קבע;
(4) השתקע בישראל או שיש בדעתו להשתקע בה;
(5) יודע ידיעת-מה את השפה העברית;
(6) ויתר על אזרחותו הקודמת או הוכיח שיחדל מהיות אזרח חוץ לכשיהיה לאזרח ישראלי".
סעיף 5(ב) לחוק האזרחות מוסיף וקובע:
"מי שביקש להתאזרח ונתקיימו בו התנאים שבסעיף קטן (א), יעניק לו שר הפנים, אם ראה זאת לנכון, את האזרחות הישראלית על ידי מתן תעודת האזרחות".
סעיף 7 לחוק האזרחות קובע:
"בעל ואשתו שאחד מהם אזרח ישראלי… יכול השני לקבל אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות, אף אם לא נתקיימו בו התנאים שבסעיף 5(א)".
אם כן, הוראות סעיף 7 לחוק האזרחות מאפשרות לבני הזוג לדלג על תנאי סעיף 5/א אך ברור כי זו אינה מעניקה "אזרחות אוטומטית" לבן הזוג זר הנשוי לאזרח ישראלי.
בין כך ובין כך, הוראת סעיף 5/2 לחוק השבות חלה על בן זוג זר שנישא לאזרח ישראלי והחלטה במתן אזרחות ישראלית לגביו עדיין נתונה לשיקול דעתו של משרד הפנים (שר הפנים שאציל את סמכויותיו לפקידיו) וכך "רק אם ראה זאת לנכון" יאשר מתן האזרחות המיוחלת [4].
נבהיר מיד כי שיקול-דעת של פקידי משרד הפנים בהתאם לדין ולפסיקה הינו רחב ביותר אך עדיין הוא נתון לתחולת כל כללי המשפט המנהלי הישראלי [5].
כך שבהתאם לסעיף 7 לחוק האזרחות במסגרת שיקול-דעתו, מחיובים פקידי משרד הפנים בקביעת הוראת סעיף 7 כי על פיה ניתן להקל על בני-זוג של אזרחים ישראלים המבקשים אזרחות ישראלים, בהתאם לקביעת בג"ץ 4156/01 מריו דימיטרוב נ' משרד הפנים[6]:
"הוראה זו מקילה על תהליך ההתאזרחות של בן זוג של אזרח ישראלי. ההקלה מתבטאת בכך שבן הזוג אינו צריך לקיים את התנאי הקבוע בסעיף 5(א) לחוק האזרחות. עם זאת, הוראת סעיף 7 לחוק האזרחות אינה מעניקה לבן הזוג של האזרח הישראלית אזרחות "אוטומטית" מכוח הנישואין. עדיין עומדת בתוקפה הוראת סעיף 5(ב) לחוק האזרחות, החלה גם בהתאזרחות של בן זוג, לפיה נתונה שאלת ההתאזרחות לשיקול דעתו של שר הפנים ("אם ראה זאת לנכון")… שיקול דעת זה רחב הוא. עם זאת, אין הוא בלתי מוגבל. האם הופעל שיקול דעת זה כדין במקרה שלפנינו? ביסוד גישתו של שר הפנים מונחת התפיסה, כי מתן אזרחות ישראלית לבן זוג זר של אזרח מותנית, בין השאר, בקשר נישואין תקף ואמיתי… האם שיקול זה הוא כדין? לדעתי, התשובה היא בחיוב. גישתו של חוק האזרחות, לפיה ניתן להגמיש את התנאים להתאזרחות מקום שבן זוגו של המבקש להתאזרח הוא אזרח ישראל, מבוססת על הרצון לשמור על שלמות התא המשפחתי, ועל הצורך למנוע פיצול אזרחותם של מרכיביו".
החלטות סירוב – בהתאם לנוהל הסדרת מעמד לבן זוג זר הנשוי לישראלי
לאור הוותק והניסיון הרב של משרדנו בטיפול באלפי תיקים מכל הסוגים, חלקם מורכבים יותר וחלקם מורכבים פחות – בהסדרת מעמד לזר הנשוי לאזרח ישראלי מול פקידי משרד הפנים בסניפים השונים ברחבי הארץ, לרבות הגשה וניהול הליכי ערר, ניהול תיקי השגה מול וועדות השגה בהם אמור להתבצע הליך שהינו כביכול הליך משפטי אובייקטיבי שנועד לבטל ו/או לשנות את החלטת משרד הפנים בערר (לצערנו לאור ניסיוננו הרב בייצוג מול וועדות ההשגה בתל אביב ובירושלים, דעתנו חד משמעית – החלטות וועדות ההשגה הינם מגמתיות ונוטות בנטייה קיצונית ותמוהה לטובת משרד הפנים ונגד האזרחים המשיגים, מניסיונו אנו חשים כי וועדות ההשגה כלל לא מבצעות ניתוח עובדתי של ההשגות עצמם וניתוח משפטי אובייקטיבי, ועיקרם – חותמת גומי בהזמנה מושלמת להחלטות משרד הפנים) וכן בהגשה וניהול עתירות מנהליות רבות בבג"צ ובבתי המשפט לעניינים מנהליים – נציין כי במהלך שנים האחרונות כמות החלטות הסירוב של משרד הפנים עלתה משמעותית קרי משרד הפנים מסרב להסדיר מעמד לזוגות ללא כל נימוקים מהותיים, תוך פגיעה חמורה בזכויות בן הזוג הישראלי.
הבעיות השונות בניהול בקשות להסדרת מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי
הבעיה המהותית נעוצה לתחושותינו כי קיימת מדיניות מגמתית ברורה של משרד הפנים נגד הבקשות בהתאם לנוהל מתן מעמד בני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין ו/או בן זוג זר הנשואי לישראלי.
משרד הפנים – שהינו המשרד האחראי לקביעת מדיניות הכניסה לישראל על פי חוק, רשאי בהתאם לחוק ולפסיקה שיקול דעת כמעט מוחלט להחליט בעניינים הנוגעים להסדרת מעמד לבן זוג זרים הנשואים לאזרחים ישראלים.
כך, הלכה למעשה כאמור לעיל, משרד הפנים הלכה למעשה מקשה בדרישות וסחבת קשה תוך אמתלאות שונות במדיניות ברורה המופנית כנגד בן זוג זר החי עם ישראלי, מכאן רווחת התופעה של ייאוש ומירמור רב כנגד המדינה ע"י בני הזוג שכבר מאבדים תקווה כל תקווה ודרך מול הסחבת הנוראה תוך שינוי הנהלים חדשות לבקרים המבקשים עוד ועוד הוכחות וניירת.
כחלק מהבדיקות הקפדניות שנוהג לעשות משרד הפנים, משרד הפנים מתעלם באופן גורף מהצהרות בן הזוג הזר ובן הזוג הישראלי על הקשר הכנה ביניהם ועל מערכת היחסים שביניהם. כך כפי שצוין לעיל מבצע משרד הפנים חקירה מקיפה וצולבת של כל אחד מבני הזוג, חקירות שנמשכות שעות, תוך לעיתים שאלות לא רלוונטיות (נציין כי משרדנו המייצג באופן קבוע בחקירות מעין אלו, נדהם לשמוע שאלות שאין סיכוי שבן הזוג ידע ועל כך לעיתים ניתנת החלטת דחייה ממשרד הפנים) כך במקרים רבים משרד הפנים מתבצר בעמדתו כי לדעתו הקשר הזוגי אינו כנה ואמיתי, ולאזרח הפשוט אין את הכלים, היכולת העובדתית והמשפטית הנכונה לתקוף את החלטת משרד הפנים, חשוב לציין כי קיימת חשיבות מכרעת לניהול ההליך מתחילתו (אנו ממליצים ההליך מתחילתו ינוהל על די עורך דין משרד הפנים עם וותק וניסיון מוכח של הצלחות מול משרד הפנים), נושא המבטיח לרוב את הצלחת ההליך ללא כל צורך בעררים, וועדות השגה הגשת עתירות לבתי המשפט המוסמכים כבית המשפט לעניינים מנהליים או לבג"צ – מכאן קיימת חשיבות מכרעת וברורה לליווי משפטי וותיק ומנוסה בעל ניסיון מוכח בניהול תיקים אלו והוכחת רקורד מוכח של הצלחות, זאת בכדי לקבל ייצוג הולם שידע לנווט היטב את בני הזוג בהליך המורכב ולהגיע לסיכויי הצלחה מוחלטים. (ראו מכתבי תודה רבים מלקוחותינו המרוצים בדף הראשי משמאל – "הצלחות משרדנו")
משרדנו ישמח להיפגש עימכם ולפתור ו/או לענות על כל שאלה ובעיה מכל סוג שהתעוררה – באופן פרטני מול משרד הפנים.
התמחות משרד עו"ד דוד אנג'ל – הסדרת מעמד לזר בישראל
כפי שעולה מהאמור לעיל, בנוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי, קרי הסדר מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראל עולות לעיתים בעיות ושאלות מורכבות וסבוכות, לאור הבעיות הרבות עלולות להתעורר והסיכון בקבלת החלטת סירוב וכתוצאה מכך גירוש בין הזוג מישראל ע"י משרד הפנים, מומלץ לפנות למשרדינו לקבלת יעוץ ראשוני מתאים. משרד עו"ד דוד אנג'ל נחשב מוביל בתחומו ובעל ניסיון רב תוך אחוזי הצלחה מרובים בהסדרת מעמד לזר – בהתנהלות נגד החלטות סירוב של משרד הפנים והליכי ערר, תוך ייצוג ותקיפת החלטות משרד הפנים בוועדות ההשגה השונות, בבתי המשפט לעניינים מנהליים ובעתירות לבג"ץ.
משרד עו"ד דוד אנג'ל בעל ניסיון וידע מעשי רב בהתמודדות ופתרון כל הבעיות הסבוכות השונות העולות תוך כדי הסדרת מעמד לבן זוג זר הנשואי לאזרח ישראלי וכן בהסדרת מעמד לבן זוג זר מכוח חיים משותפים.
למשרד הצלחות גדולות בתחום, חלקם מגובות בתקדימים משפטיים הרשומים לזכותנו. משך שנים ניהלנו אלפי מקרים מול משרד הפנים, של אזרחים ישראלים שביקשו להסדיר את מעמד בן הזוג הזר, הן במשרד הפנים והן בבתי המשפט. משרד עו"ד דוד אנג'ל בעל ניסיון רב בתקיפות החלטות משרד הפנים וביטולם בערכאות השונות. אנו פועלים למצות עבור לקוחותינו את מלא הזכויות המוקנות להם על פי כל דין ולאפשר לבני הזוג לחיות יחדיו עם אשרה חוקית בהשקט ובבטחה בישראל – ללא כל חשש מגירוש.
משרד עו"ד דוד אנג'ל מעניק ליווי צמוד וייצוג מול משרד הפנים: טיפול במתן אשרת כניסה לבן/בת זוג שהוא אזרח זר שנישא לאזרח ישראלי * תדרוך והנחיה לפני דיונים במשרד הפנים * תדרוך לפני ראיונות ותשאולים במשרד הפנים * הכנת מסמכים ותדרוך מקדים * ייצוג אישי צמוד של עורך דין במשרד הפנים * פתרונות יצירתיים לבעיות סבוכות בכל הערכאות.
[2] בג"ץ 2355/98 ישראל סטמקה נ' שר הפנים, נג (2) 728 (1999).
[3] סעיף 1 לחוק האזרחות, תשי"ב-1952 (להלן: "חוק האזרחות").
[4] ראו: בג"ץ 754/83 רנקין נ' שר הפנים, פ"ד לח(4) 113, (1984) בעמ' 117; בג"ץ 3648/97 סטמקה נ' שר הפנים, פ"ד נג(2) 728, (1999) בעמ' 765.
[5] בג"ץ 4156/01 מריו דימיטרוב נ' משרד הפנים, נו (6) 289 (2002).
[6] שם.
[7] וראו בג"ץ 7139/02 פריאל עבאס-בצה ו-22 אח' ואח' נ' שר הפנים פ"ד נז(3), 481
[8] ר': 8 U.S.C. § 1255(e)(3); emphasis added – M. C.
מה מספרים הלקוחות שלנו
