הסדרת מעמד לבן זוג זר לאחר גירושין מבן זוג ישראלי | עו"ד דוד אנג'ל
072-2575-242  |  adit696@gmail.com
לקביעת פגישת ייעוץ
מלאו פרטיכם וניצור קשר בהקדם:
משרדנו עבר לכתובת חדשה: 
דרך אבא הילל 7 - רמת גן, בית סילבר, מיקוד 52522
 
הסדרת כל סוגי האשרות במשרד הפנים
 
 
 
 
 
הסדרת מעמד בני זוג - אזרח זר וישראלי
 
 
 
 
 
 
 
אשרות כניסה לזרים
 
 
 
 
 
 
גירושין מנישואין אזרחיים בישראל
 
 
 שחרור ממעצר וביטול גירוש עובדים זרים
 
 
 
 
 
 
 נישואים אזרחיים וגיור בישראל
 
 
 
 
 
 ביטול קנסות מנהליים בגין העסקת זרים
 
 
 
 
 
 
 אישורי כניסה ועבודה לעובדים זרים
 
 
 
 
 אשרות למתן שהייה מטעמים הומניטאריים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

הסדרת מעמד לבן זוג זר לאחר גירושין מבן זוג ישראלי

רקע
במקרים בהם הקשר הזוגי נותק וההליך המדורג הופסק לאחר גירושין וישנם ילדים משותפים. בקשה לקבלת מעמד לבן הזוג הזר, תועבר לדיון בוועדה בינמשרדית למתן מעמד מטעמים הומניטריים בכפוף לעמידה בתנאים.

ב"נוהל הפסקת הליך מדורג", נקבעו נסיבות, לפנים משורת הדין, שבהן יועבר עניינו של פונה אל הוועדה הבינמשרדית. הדבר נועד להתמודדות עם מצבים קשים שבהם לא מתקיימים בפועל חיים משותפים בין בני הזוג, אך בן הזוג הזר השתקע בישראל למשך תקופה ארוכה, ומקיים זיקות חזקות לישראל.

עצם הפנייה אל הוועדה הבינמשרדית אין בה כדי להקנות מעמד. הקריטריונים שנקבעו נועדו להצדיק את עצם הפניה לוועדה הבינמשרדית, על-מנת שתדון בעניין, ותחליט אם להמליץ על הענקת מעמד, אם לאו.

המסגרת הנורמטיבית 
ביסוד גישתו של שר הפנים מונחת התפיסה כי מתן אזרחות ישראלית לבן-זוג זר של אזרח מותנית, בין השאר, בקשר נישואין תקף ואמיתי. מקום שבו קשר הנישואין בין בני-הזוג פקע למעשה – גם אם לא להלכה – והתא המשפחתי נמצא בשלבי פירוק, אין יסוד לקבלת אזרחות ישראלית מכוח אזרחותו של בן-הזוג הישראלי[1].

בהחילנו גישה זו על רוב המקרים, סובר שר הפנים כי אין מקום להמשיך בטיפול בבקשת ההתאזרחות של בן הזוג הזר שהתגרש מכוח אזרחותו של בן הזוג לשעבר, שכן קשר נישואים זה התפרק הלכה למעשה. גישתו של חוק האזרחות שלפיה ניתן להגמיש את התנאים להתאזרחות מקום שבן-זוגו של המבקש להתאזרח הוא אזרח ישראל, מבוססת על הרצון לשמור על שלמות התא המשפחתי ועל הצורך למנוע פיצול אזרחותם של מרכיביו[2]. מקום שבו התא המשפחתי התפרק הלכה למעשה, בני-הזוג חיים בנפרד, והם מנהלים הליכים לגירושין, שוב אין קיים הטעם המונח ביסוד ההקלה בהתאזרחות שנותן חוק האזרחות לבן-זוג זה של אזרח[3].

יחד עם זאת, עדיין קמה ועומדת לבן הזוג שהתגרש קבלת מעמד של תושב קבע בתנאים ושיקולים מסוימים. כידוע, אזרחות לחוד ותושבות קבע לחוד, כאשר לכל אחד מהם קיימים שיקולים שונים הנערכים על-פי חוקים שונים. לשר הפנים מוענק שיקול-דעת רחב אם להכיר במעמדו של מי שאינו אזרח הנמצא כדין בישראל המבקש להעניק לו מעמד של תושב קבע[4]. בכך בא לידי ביטוי העיקרון – המקובל במדינות הדמוקרטיות המודרניות – כי למדינה שיקול-דעת רחב למנוע מזרים מלהשתקע בה. אין לו לזר זכות לבוא לארץ אם כתייר ואם כתושב[5].
 
אולם עצם שהות בן הזוג הזר שהתגרש בישראל או נישואיו (הכושלים) עם אזרח ישראלי, אינם מעניקים לו לאלתר זכות לישיבת קבע.

"הכול יסכימו, כי בן-הזוג הזר אינו זכאי – ולא יהיה זה ראוי כי יהיה זכאי – לקבל לאלתר זכות לישיבת-קבע... המדינה זכאית – כמקובל בעולם כולו – לבקרה ולפיקוח על הליכי הקניית זכויות לבן-הזוג הזר"[6]. במסגרת זו רשאי שר הפנים לקבוע כי עם כישלון חיי הנישואין וסיומו הקרוב של קשר הנישואין "תמנע מבן הזוג הזר הזכות לישיבת קבע, עד כמה שזכות זו מבקשת לינוק את כוחה מקשר הנישואין עצמו"[7].

במקרה שנולדו ילדים לבן הזוג הזר שהתגרש מהנישואין שהתפרקו, ניתן להגיש בקשה לקבלת מעמד של תושב קבע בשל ילדיו הקטינים (שהינם אזרחים ישראלים), בשל העובדה כי הוא רוצה להיות בקרבת ילדיו. אולם משרד הפנים מאשר בקשה זו רק במקרים חריגים, שמתקיימות בהם נסיבות הומניטריות יוצאות-דופן, או אז יש בהורותו של זר לקטין שהוא אזרח ישראל כדי להצדיק להעניק לו מעמד של תושב קבע[8].

לגישת משרד הפנים, נסיבות מיוחדות אלה אינן מתקיימות כי אם במקרים חריגים ויוצאי דופן. עם זאת משרד הפנים מוכן לאפשר לבן הזוג הזר שהתגרש, אשרות ביקור "נדיבות" על-מנת שיוכל לבקר את ילדיו הקטינים מעת לעת. את הגישה זו אישר בג"ץ בשורה של פסקי דין[9] כך למשל בפרשת קנדל נפסק כי:
"מקומו של קטין אצל הוריו. באשר יישבו הם, שם יישב הוא, ולא להפך. קטין תלוי בהוריו, ואין הוריו נתלים בו"[10].
 
על-כן, ועל דרך העיקרון, אין באזרחות של הילדים כדי להעניק מעמד של תושב קבע להוריהם הזרים, כנפסק בפרשת טיגילאורי כי:
 "פקיעת קשר הנישואין בין אזרח ישראלי לבן זוגו שומט את הקרקע תחת המשך החלת ההסדר המדורג בעניינו של בן הזוג הזר"[11]
עם זאת ייתכנו כמובן מקרים הומניטריים כאמור לעיל אשר יחייבו סטייה מעיקרון זה, כך למשל במקרה בו ההורה מגדל את ילדו הישראלי.
 
בעיות שכיחות ומהותיות
שיקול הדעת המסור לשר הפנים הוא רחב במיוחד מקום בו מדובר במתן אשרה או רישיון מטעמים הומניטאריים חריגים[12]. לשר הפנים מוקנה, שיקול דעת רחב בנושא כניסתם של זרים לישראל והשתקעותם בה. זאת, כנגזרת של העיקרון המקובל במדינות הדמוקרטיות המודרניות, לפיו למדינה שיקול דעת רחב בנושא כניסתם של זרים לתחומיה ואין לו לזר זכות להיכנס למדינה בה אין לו מעמד, אם כתייר ואם כתושב. בצד האמור יש לזכור, כי שיקול דעת זה נתון לביקורתו של בית המשפט כשיקול דעתה של כל רשות אחרת, במסגרת עילות הביקורת "הרגילות" שחלות על הפעלת כל שיקול דעת מנהלי[13].

עקב השיקול דעת הרחב המוקנה לשר הפנים בבואו להחליט האם המקרה שלפניו עונה על ההגדרה של "טעמים הומניטאריים מיוחדים", נדחים מרבית הבקשות המוגשות עקב כך, אומנם, על שר הפנים להפעיל, את שיקול דעתו בתום לב, על יסוד שיקולים ענייניים, בשוויון, במידתיות ובסבירות [14].  אך  לרוב, "הועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים" המוסמכת לדון בבקשות מעין אלו טוענת כי לא מתקיימים הקריטריונים ל"טעמים הומניטאריים מיוחדים", ולאדם הפשוט אין יכולת לתקוף את החלטות הרשויות ולכן נודעת חשיבות יתרה בליווי משפטי באמצעות עורך דין.

אחד מהשיקולים המרכזיים בנוהל זה הינו שיקול הזיקה לישראל ולארץ המוצא, שיכול מטבעו לתמוך במתן מעמד (מקום בו זיקתה של בת הזוג הזרה לישראל גדולה יותר) או בשלילתו (מקום בו זיקתה לארץ מוצאה גדולה יותר). כך, לדוגמה מי שנישאה לבן זוג ישראלי ועזבה בעקבות זאת את ילדיה, חבריה ומקום עבודתה בארץ הולדתה, אך נפרדה ממנו מספר שבועות לאחר נישואיה, ובטרם הספיקה להתערות בחברה הישראלית ולהכות בה שורש – כמי שנותרת במידה רבה "זרה"[15].

התמחות משרד עו"ד דוד אנג'ל
כאמור, מרבית פרשיות "בן/בת זוג זר/ה שהתגרש/ה מבן/ת זוג ישראלי/ת" שמגיעות ל"ועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים", סבוכות הן ומשכך רבות הן הבעיות העלולות להתעורר, כאשר "הועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים" אינה נרתמת לעזור בעניין בלשון המעטה, ולעיתים מרובות אף מערימה קשיים, משרד עו"ד דוד אנג'ל בעל ניסיון רב בהתנהלות מול "הועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים", והופעות בכל הערכאות משפטיות לרבות עתירות לבג"ץ.

משרד עו"ד דוד אנג'ל יודע לטפל ולהתמודד עם הבעיות השונות העולות תוך כדי הסדרת מעמד לפליטים, למשרד עו"ד דוד אנג'ל הצלחות גדולות בתחום. עד היום ניהל משרד עו"ד דוד אנג'ל מאות תיקים של "בן/בת זוג זר/ה שהתגרש/ה מבן/ת זוג ישראלי/ת", הן במשרד הפנים והן בבתי המשפט. משרד עו"ד דוד אנג'ל עוסק בתביעות מול משרד האוכלוסין וההגירה כבר למעלה מעשור והוא פועל על מנת למצות עבור לקוחותיו את אותן זכויות המוקנות להם על פי כל דין.

משרד עו"ד דוד אנג'ל מעניק ליווי צמוד וייצוג מול משרד האוכלוסין וההגירה: טיפול במתן אשרת שהייה למקרים הומניטאריים מיוחדים * תדרוך והנחיה לפני דיונים ב"ועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים"* תדרוך לפני תשאול ב"ועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים" * תדרוך להכנת מסמכים * הכנת מסמכים * ייצוג צמוד ב"ועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים" * פתרונות יצירתיים לבעיות סבוכות.



[1] בג"ץ 4156/01 מריו דימיטרוב נ' משרד הפנים, נו (6) 289 (2002) (להלן: "פרשת דימיטרוב").
[2] ראו: בג"ץ 754/83 רנקין נ' שר הפנים, פ"ד לח(4) 113, (1984) בעמ' 117; בג"ץ 3648/97 סטמקה נ' שר הפנים, פ"ד נג(2) 728, (1999) (להלן: "פרשת סטמקה") בעמ' 790.
[3] פרשת דימיטרוב.
[4] ראו בג"ץ 758/88 קנדל נ' שר הפנים, פ"ד מו(4) 505 (1992) (להלן: "פרשת קנדל"), בעמ' 520.
[5] ראו בג"ץ 482/71 קלרק נ' שר הפנים, פ"ד כז(1) 113 (1972).
[6] פרשת סטמקה, בעמ' 788-787
[7] פרשת דימיטרוב.
[8] ראו בג"ץ 1689/94 הררי נ' שר הפנים, פ"ד נא(1) 15 (1994) (להלן: "פרשת הררי").
[9] פרשת דימיטרוב, פרשת קנדל ופרשת הררי.
[10] פרשת קנדל, בעמ' 518.
[11] בג"ץ 3103/05 טיגילאורי נ' שר הפנים (פורסם בנבו, 2009)
[12] השוו: בג"צ 2629/03 איבשין נ' שר הפנים (פורסם בנבו, 2008) פסקה 8 לפסק דינה של השופטת א' חיות.
[13] עניין קנדל, עמ' 528
[14] בג"צ 3057/09 מוחתסב נ' שר הפנים (פורסם בנבו, 2009); בג"צ 6883/06 נאסר נ' שר הפנים (פורסם בנבו, 2010) פסקה 6 להחלטתה של הנשיאה ד' ביניש; דפנה ברק-ארז, המשפט המנהלי כרך ב' בעמ' 619. עע"ם 9993/03 חמדאן נ' ממשלת ישראל (פורסם בנבו, 2005) סעיף 9 לפסק דינה של הנשיאה ד' ביניש; עניין אנקין, לעיל ה"ש 12, בעמ' 525-526.
[15] עע"מ 8611/08 פריהווט זוולדי נ' שר הפנים (פורסם בנבו, 2011).
 

כתובת: בית סילבר, דרך אבא הילל 7 - רמת גן
מזכירות: 072-2575-242  |  פקס: 03-6734749
מיקוד 52522
 

 עו"ד דוד אנג'ל - משרד עורכי דין ונוטריון