לקביעת פגישת ייעוץ
מלאו פרטיכם וניצור קשר בהקדם:
משרדנו עבר לכתובת חדשה: 
דרך אבא הילל 7 - רמת גן, בית סילבר, מיקוד 52522
 
הסדרת כל סוגי האשרות במשרד הפנים
 
 
 
 
 
הסדרת מעמד בני זוג - אזרח זר וישראלי
 
 
 
 
 
 
 
אשרות כניסה לזרים
 
 
 
 
 
 
גירושין מנישואין אזרחיים בישראל
 
 
 שחרור ממעצר וביטול גירוש עובדים זרים
 
 
 
 
 
 
 נישואים אזרחיים וגיור בישראל
 
 
 
 
 
 ביטול קנסות מנהליים בגין העסקת זרים
 
 
 
 
 
 
 אישורי כניסה ועבודה לעובדים זרים
 
 
 
 
 אשרות למתן שהייה מטעמים הומניטאריים
 
 
 
 
 
 
 
 
 

נישואים אזרחיים בישראל

מבוא
במדינת ישראל, האפשרות החוקית היחידה למיסוד קשר בין בני זוג באמצעות נישואים היא באמצעות נישואים דתיים, המבוצעים דרך מוסד הרבנות, ולפי כל כללי ההלכה האורתודוקסית. כפועל יוצא, רק בני זוג ששניהם יהודים יכולים להינשא במדינת ישראל, משום שההלכה לא מכירה בנישואין מעורבים – יהודי ונוצריה למשל.

יחד עם זאת, קיימת דרך נוספת להינשא באמצעות נישואין אזרחיים, אלא שנישואין אזרחיים ניתן לבצע רק מחוץ למדינת ישראל, עובדה שמקשה על התהליך ומייקרת אותו בעשרות מונים. ככלל נישואין אזרחיים מתבצעים בנוכחות פיזית של שני בני הזוג. אולם, קיימים מדינות בהם מתייתר הצורך בהופעת שני בני הזוג, כך לדוגמא:

    במדינת פרגוואי (להלן: "נישואי פרגוואי"), בעבר לא היה צורך בנוכחות בני הזוג  כלל, אולם לאחרונה קיימת דרישה כי לפחות אחד מבני הזוג יופיע במדינת פרגוואי. ועל כך ראה עוד במאמרנו: "נישואי פרגוואי – במעמד בן זוג יחיד".
    במדינת אל סלוודור (להלן: "נישואי אל סלוודור"), אין צורך בנוכחות בני הזוג באותה מדינה לשם עריכת טקס הנישואין ודי בנוכחות שליח מטעמם. ועל כך ראה עוד במאמרנו: "נישואי אל סלוודור / מקסיקו – ללא נוכחות בני הזוג".

התפתחות התופעה בישראל של נישואין באמצעות מיופי כח, במיוחד כאשר מדובר בנתינים זרים ביחס למדינת הטקס, וכאשר שני בני הזוג אינם נוכחים בטקס, מאששת את הצורך בהסדרת נישואין אזרחיים לאזרחי המדינה בייחוד לפסולי חיתון שאין באפשרותם לממש את טקס עריכת הנישואין בישראל, כדוגמת כהן וגרושה, יהודי ונוצריה וכדו'.

נישואין באמצעות מיופי כח שונים מ"נישואין שגרתיים" בכך שאחד מבני הזוג או שניהם נעדרים מטקס הנישואין, ומיוצגים בו על ידי שלוח או מיופה כח, שלו מוענקת הרשות לפעול בשמו במסגרת טקס הנישואין[1]. בנישואין כאלה טמונה מורכבות רבה. מצד אחד, האפשרות לנהל טקס נישואין בארץ רחוקה באמצעות מיופי כח מאפשרת לאנשים שאינם יכולים להינשא במקום הימצאם, ומסיבות שונות גם אינם יכולים להגיע יחדיו לארץ אחרת כדי להינשא בה, למסד את זוגיותם בדרך חלופית, ולזכות במקום הימצאם לפחות לרישום הזוגיות.

כך, למשל, אם אחד מבני הזוג נמצא במלחמה, או חולה על משכבו, ואינו מסוגל להגיע למקום הטקס, חלופת הנישואין באמצעות שלוח מאפשרת להגשים את מיסוד הקשר הזוגי. בישראל, נישואין בארץ אחרת באמצעות מיופי כח מאפשרים לבן זוג ישראלי למסד את הקשר הזוגי שלו עם בן זוג זר, גם אם מעמדו של זה האחרון בישראל טרם הוסדר, ולכן יציאתו את הארץ לצורך נישואין אזרחיים כרוכה בסכנה כי לא יותר לו לשוב ולהיכנס אליה.

מצד שני, נישואין באמצעות מיופי כח, ובמיוחד מיופי כח לשני בני הזוג הנעדרים מהטקס, עלולים לכרוך עימם חשש למעשי הערמה וחוסר הגינות. העדרם של בני הזוג מטקס הנישואין עלול לשמש כר פורה למניפולציות ולמעשי הערמה ותרמית, הן של בן זוג אחד כלפי רעהו, והן של בני הזוג כלפי הרשויות.

נוכחותם הפיסית של שני בני זוג בטקס נישואיהם, הצהרת הסכמתם להינשא, וקבלתם ההדדית את עול "מצוות" הנישואין – כל אלה הם סממנים חיצוניים לנישואין, שחשיבותם חורגת מההקשר הטקסי בלבד. הם ביטוי לאמיתות הקשר הזוגי ולרצונם והסכמתם של בני הזוג להתאחד. שינוי המעמד החברתי הכרוך בנישואין בלא שבני הזוג לוקחים חלק פעיל בטקס המביא לשינוי זה אינו מהלך שגרתי שיש לעודדו. אין להוציא מכלל אפשרות כי מגרעותיו של הליך זה עולות על מעלותיו. עם זאת, תופעת הנישואין באמצעות מיופי כח אינה זרה למשפטן של מדינות העולם[2].
 
התשתית הנורמטיבית לנישואין באמצעות מיופי כח
שאלת תקפותם המשפטית של נישואי בני זוג ישראליים עם זרים באמצעות שני מיופי כח באל-סלבדור, מבלי שאף אחד מבני הזוג היה נוכח בטקס, היא שאלה מורכבת, הן מהיבט הדין המחייב בישראל, והן מהיבט תקנת הציבור בישראל[3].

בית המשפט העליון בישראל התייחס במספר מקרים לנישואין מחוץ לישראל באמצעות מיופי כח, לצורך הקשרים שונים.
בע"א 778/77 פרקש נ' פרקש[4], נדונה שאלת תוקפם המהותי של נישואין בין נוצרייה ליהודי, תושבי ישראל, שנערכו באמצעות יפויי כח במקסיקו. במקרה זה נטען, כי בית המשפט המחוזי לא אמור היה להחיל את הדין המקסיקני על נישואין, אפילו דין זה הכיר בתוקפם, שכן הכרה בנישואין באמצעות מיופי כח במדינה זרה נוגדת את האינטרס הציבורי של מדינת ישראל. בית המשפט (הנשיא שמגר) דחה טענה זו, באומרו:

"טענה זו אינה מקובלת עלי: מבלי שיהיה צורך לפרוס כאן יריעה רחבה מספיק אם אזכיר כי המדובר כאן בנישואין, מחוץ לישראל, של תושבי ישראל בני דתות שונות, היינו, לא רק שלא מדובר על נסיבות בהן לא חל כלל חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) תשי"ג-1953, אלא גם אין בחוק הישראלי הוראה אחרת המסדירה נישואין כגון אלה. הפגיעה בסדר הציבורי בעזרתה מנסה המערער להתנער מתוקפם של הנישואין שהיה צד להם היא בגדר מפלט בו בחר בעקבות דברים שנאמרו [בענין פונק-שלזינגר] לפיהם: 

    'העובדה שהדין הדתי היהודי פוסל נישואי תערובת אינה מחייבת בהכרח את המסקנה שבבואנו לדון בענין פלוני על פי חוק זר נפסול תוקפם של נישואין על שום שהם נישואי תערובת. הנישואין ייפסלו, אם פסלותם מתבקשת מטעמים של הסדר הצבורי החיצוני (הבין-לאומי), כמו שנתבאר לעיל, היינו, אם השופט הישראלי בתתו ביטוי לרגשי צבור ישראל, חייב יהא לומר, תוקפם של נישואין כאלה אינו מתיישב עם אורח החיים שלנו, יהא מקום עריכת הטכס אשר יהא. במקרה של ספק – תוקף הפעולה נהנה ממנו.' 
    אולם לא הונח כלל היסוד להוכחתן של הנסיבות המחייבות הסקת מסקנה קיצונית כמוצע על ידי המערער. נהפוך הוא: ככל הידוע, הסדר הציבורי והתבונה גם יחד הניעו את הרשויות השונות של מדינת ישראל להכיר עד כה בנישואין שנערכו כדין מחוץ לישראל ואין לגלות עילה לשינויו של קו זה במקרה שלפנינו"[5]. 

בבג"ץ 51/80 כהן נ' בית הדין הרבני[6], התייחס בית המשפט לנישואין באמצעות מיופי כח של שני בני זוג, שנערכו במקסיקו, אך לא קבע עמדה בענין תוקפם של נישואין אלה.
במקום אחר בו נדונה שאלת תוקפם של נישואין אזרחיים של יהודים תושבי הארץ או אזרחיה שנערכו מחוץ לישראל, נמנע בית המשפט במפורש מלהביע עמדה לגבי נישואין באמצעות שלוח, באומרו:

    "כאשר עסקינן בנישואים אזרחיים בין יהודים בעלי כשרות להינשא זה לזה, תוקפם מבחינת צורת הנישואים (טקס אזרחי) ייבחן לפי החוק במקום עריכתם. בהנחה שטקס נישואין אזרחי הוא צורת נישואים תקפה במקום עריכת הנישואין, הנישואין מוכרים במשפט הישראלי שכן לבני הזוג כשרות להינשא על פי דינם האישי. יצוין, כי הדברים אמורים לגבי נישואין אזרחיים בנוכחות אישית. איננו מביעים כל עמדה לגבי נישואין באמצעות שלוח (כגון 'נישואי פרגוואי' או 'נישואי מקסיקו')"[7] .

 
פסיקה זו מצביעה על מורכבות התופעה של נישואין באמצעות מיופי כח, במיוחד כאשר מדובר בנתינים זרים ביחס למדינת הטקס, וכאשר שני בני הזוג אינם נוכחים בטקס. אין ספק כי מדובר בהליך בלתי שגרתי, אשר מצד אחד, מספק פתרונות למצבים אנושיים שונים שבהם נבצר מבן זוג אחד, או משניהם, מלהיות נוכחים בטקס; מצד שני, עריכת טקס נישואין שלא במעמד בני הזוג, בארץ רחוקה, ובאמצעות שלוחים שאף אינם מכירים את בני הזוג, פותח פתח נרחב למעשי תרמית וכזב, העלולים לפגוע במי מבני הזוג, ברשויות המדינה, ובסדר הציבורי.

יחד עם זאת, במקומות שונים בעולם מוכרים נישואין באמצעות מיופי כח כתקפים על פי הדין. גם בישראל נישואין כאלה לא נפסלו בעבר כמנוגדים לתקנת הציבור, כל עוד הם מוכרים על פי דין מקום הטקס.
 
סמכותו של פקיד הרישום בבקשה לרישום נישואין שנערכו באמצעות מיופי כח
ראוי לציין כי המשפט נוקט ריסון בהחלת החריגים לתחולת דין זר בישראל מטעמים של סדר ציבורי ותקנת הציבור[8].

בהקשר לתקנת הציבור העיר בית המשפט בענין פונק-שלזינגר:
"העובדה שהדין הדתי היהודי פוסל נישואי תערובת אינה מחייבת בהכרח את המסקנה שבבואנו לדון בענין פלוני על-פי חוק זר, נפסול תוקפם של נישואין על שום שהם נישואי-תערובת. הנישואין ייפסלו אם פסלותם מתבקשת מטעמים של הסדר הציבורי החיצוני (הבין-לאומי)... היינו, אם שופט ישראלי, בתיתו ביטוי לרגשי ציבור ישראל, חייב יהא לומר, תוקפם של נישואין כאלה אינו מתיישב עם אורח החיים שלנו, יהא מקום עריכת הטקס אשר יהא. במקרה של ספק – תוקף הפעולה נהנה ממנו"[9].
     

שאלת תקפותם המשפטית של נישואי בני זוג ישראליים עם זרים באמצעות שני מיופי כח באל-סלבדור, מבלי שאף אחד מבני הזוג היה נוכח בטקס, היא שאלה מורכבת, הן מהיבט הדין המחייב בישראל, והן מהיבט תקנת הציבור בישראל[10].

יחד עם זאת, בכל הקשור לרישום מינהלי של הנישואין, אינו אמור להוות אף ראייה לכאורה לתוקפם של הנישואין על פי הדין המהותי. במישור הרישום המינהלי, פקיד הרישום חייב לרשום נישואין כאלה אם מוצגת לפניו תעודה ציבורית רשמית אמיתית, הניתנת מרשות מוסמכת, בצירוף הודעה מטעם מבקש הרישום על פי סעיף 19ג לחוק המרשם. וזאת, ככל שלא עולים בפניו פגמים המצביעים על אי-אמיתות מצגי העובדה המוצגים בפניו[11].

בהקשר זה יש לציין, כי בשל אופיו המיוחד של הליך נישואין באמצעות יפויי כח בארץ זרה, הטומן בחובו חשש למעשי הערמה, נדרש פקיד הרישום לנהוג בזהירות מיוחדת בבדיקת ההודעות והתעודות הרשמיות המוצגות בפניו, כדי להבטיח את אמיתותן, ובמידת הצורך לדרוש ידיעות והצהרות נוספות מכח הסמכויות המוקנות לו, כדי לברר את הנכונות העובדתית של הפרטים שמבקשים לרושמם במרשם. במסגרת בדיקת נכונות הפרטים כאמור, ואמיתות התעודות הציבוריות שהוגשו לו בכלל זה, מוסמך פקיד הרישום לבדוק האם התעודות ניתנו על ידי גורם מוסמך במדינת הטקס, והאם הן מעידות על קיום טקס מוכר ונוהג באותה מדינה[12].
 
נישואין באמצעות מיופי כח – מבט השוואתי

ארצות הברית
בארצות הברית, ההיזקקות לנישואין באמצעות מיופי כח בלטה בתקופות מלחמה, כאשר אחד מבני הזוג נעדר מגבולות המדינה בשליחותה. מטרת נישואין אלה היתה, בין היתר, להעניק לגיטימציה חברתית לילד שנהרה לבני הזוג בטרם נישאו, לאפשר מתן תמיכה כספית מטעם המדינה לבן הזוג שנותר בבית, או להגשים כל מטרה אחרת שבני הזוג רצו להשיגה באמצעות נישואין, אך הדבר נבצר מהם בשל המלחמה[13].

אחת המדינות בארצות הברית בהן היה נהוג לערוך נישואין באמצעות מיופי כח לכל אחד מבני הזוג היא מדינת מונטנה. ברבות השנים התברר, כי מספר הנישואין באמצעות מיופי כח עלה באופן דרסטי במדינה זו, ורבים מכל העולם, בין השאר מישראל, בקשו לערוך בה נישואין באמצעות שני מיופי כח[14].

המחוקק באותה מדינה הגיע למסקנה כי הרציונל העיקרי להתרת נישואין באמצעות מיופי כח, שהיה קשור בצורכי מצב המלחמה והשירות בצבא, אינו מתקיים עוד. עקב כך, תוקן סעיף ה-Solemnization and Registration של החקיקה המדינתית[15]. סעיף זה מורה, בעקבות תיקונו, כי נישואין באמצעות שני מיופי כח הינם אפשריים רק בכפוף לכך שלפחות אחד מבני הזוג הוא תושב מדינת מונטנה, או לחלופין, אם אחד מבני הזוג נמנה על כוחות הביטחון של ארצות הברית, ונעדר מהמדינה בשל חובות תפקידו למדינה.

מעניין לעיין בפרסום הפרקליטות הצבאית של ארצות הברית, הכולל אזהרה לחייליה מפני קשיים שונים העלולים לצמוח מנישואין באמצעות מיופי כח; ואלה הדברים שפורסמו באתר האינטרנט של צבא ארצות הברית:
 

    “While proxy marriages may be convenient and effective, soldiers should avoid them if possible. Proxy marriages create ‘doubtful relationships’ for finance purposes, and therefore the soldier may experience delays in receiving an increase in BAQ and travel authorization while the case is reviewed. Moreover, survivor benefits hinge on the validity of the marriage, and tragic results can arise if deficiencies in the marriage are discovered only after the soldier has died. The same can be said for common law marriages, marriages completed by telephone, and other variations from the norm of a ceremonial marriage with both parties present. They will be valid for military purposes if they are valid under the law of the jurisdiction where contracted (unless the marriage violates basic principles generally recognized in American law, such as the prohibition against brothers marrying their sisters), but the administrative burden of proving their validity can be cumbersome and time consuming. Moreover, the possibility of defects in the process is increased, and so is the possibility that latent defects will not be discovered until it is too late to correct the error”[16]

     

בריטניה
בבריטניה נדונה סוגיית הנישואין באמצעות מיופי כח במסגרת פסק הדין Apt v. Apt[17]. פרשה זו עסקה בנישואין באמצעות מיופה כח שנערכו בארגנטינה בנוכחות אחד מבני הזוג בלבד, והשאלה עלתה האם ניתן להכיר בבריטניה בנישואין אלה. זאת, בשים לב לכך ששיטת המשפט האנגלית אינה מכירה בנישואין באמצעות מיופה כח הנערכים בבריטניה עצמה.

בית הלורדים קבע כי נישואין אלו, על אף שנעשו על ידי מיופה כח, עמדו בכל התנאים הנדרשים להכרה בנישואין בתוך בריטניה: הנישואין בוצעו במדינה זרה המוכרת על ידי בריטניה; הטקס מוכר ותקף במדינה בה הוא נערך; השימוש במיופה כח לא היה חלק מהותי מהטקס, אלא חלק שולי ממנו; והטקס לא עמד בסתירה לעקרונות הדתיים המקובלים בבריטניה. כן נקבע, כי בהעדר חקיקה הפוסלת נישואין באמצעות מיופי כח, אין מקום להסתמך על עקרונות תקנת הציבור כדי לפסול בבריטניה את תוקפם של נישואין ממין זה.
 
עם זאת, הלורד כהן סייג את פסק הדין, בציינו, כי לאור חשיבותו המיוחדת של טקס הנישואין, פגמים בהליך נישואין המתבצע במדינה זרה באמצעות מיופי כח, כגון אם בוטל יפוי הכח לפני הטקס, עשויים להביא לביטול ההליך. וזו הנמקתו:
 

    “If a case occurs where the proxy is revoked before the ceremony takes place, but the other spouse and the proxy are unaware of the revocation, it may be that the courts of this country would hold that the purported marriage was void, but that would be not because of any general objection to proxy marriages, but because on the facts of the particular case the court was satisfied that the marriage was not a voluntary union” 
     


קנדה
בקנדה נדונה הסוגיה של נישואין באמצעות שני מיופי כח במסגרת פסק הדין Yangaeva v. Kershtein[18]. פרשה זו עסקה בבני זוג, אזרחי קנדה, שבזמן שהותם בישראל התחתנו באמצעות שני מיופי כח בפרגוואי, ונישואיהם אושרו שם. עם שובם לקנדה, עלתה השאלה האם ניתן לראות בהם זוג נשוי לצרכי רכישת מעמד אישי בקנדה.

בית המשפט קבע, כי אין לראות את נישואיהם כתקפים בקנדה. זאת, בשל הקושי להצביע על מאורע ומקום המייצגים את שינוי המעמד, את הכרת כל אחד מבני הזוג בשינוי זה, ואת קבלת השינוי מצידם. קיומם של כל אלה, וכן מתן אישור לשינוי הסטטוס על ידי גורם מוסמך, לא הוכח באותו ענין. וכך נכתב שם[19]:
 

    “For people to be married there must be an event to which one can point which signifies that the relationship has changed from two people who are single to two people who are married. There must be a recognition by each spouse of the change in his or her status. There must be an acceptance of that change in status. There must be an identifiable time and place when that occurred, and there must be an official who is authorized by law to change the legal status of those two people.
         None of those are present on the un¬contro-verted evidence before me. I do not accept that people can be married through a ‘spectrum of time.’ I do not accept that commitment can be evidenced through three agreements which preceded by many months the attendance in Tel Aviv. Even if I accept that they went to Tel Aviv for a purpose related to marriage, I do not accept that what they did that day, or the events in Paraguay to register the ‘marriage,’ constituted a marriage” (.)).
     

ערכאת הערעור אישרה פסק דין זה[20].

לסיכומם של דברים,
העולה מן האמור, כי סוגיית ההכרה המהותית בתוקפם של נישואין באמצעות מיופי כח היא, אפוא, סוגיה מורכבת, שאינה זוכה להתייחסות אחידה בשיטות המשפט השונות של מדינות העולם.


התמחות משרד עו"ד דוד אנג'ל
משרד עו"ד דוד אנג'ל מחזיק בידע ובניסיון רב בתחום הנישואין האזרחיים, לרבות רישום נישואין אזרחיים במינהל האוכלוסין בישראל. המשרד מלווה ונותן יעוץ משפטי לאזרחי ותושבי מדינת ישראל אשר מבקשים להינשא לאזרחים זרים בנישואין אזרחיים מחוץ לגבולות ישראל, לרבות בטקסי נישואין הנערכים במדינת אל-סלבדור.
 
משרד עו"ד דוד אנג'ל יודע לטפל ולהתמודד עם הבעיות השונות העולות תוך כדי רישום הנישואין לרבות הסדרת אזרחות, למשרד עו"ד דוד אנג'ל הצלחות גדולות בתחום.
עד היום ניהל משרד עו"ד דוד אנג'ל מאות תיקים של ישראלים וזרים שביקשו להינשא בנישואין אזרחיים ללא נוכחות פיזית. משרד עו"ד דוד אנג'ל עוסק בתביעות מול משרד הפנים כבר למעלה מעשור והוא פועל על מנת למצות עבור לקוחותיו את אותן זכויות המוקנות להם על פי כל דין.

משרד עו"ד דוד אנג'ל מעניק ליווי צמוד וייצוג מול משרד הפנים: טיפול ברישום נישואין אזרחיים לסוגיהן * תדרוך והנחיה לפני דיונים במשרד הפנים * תדרוך לפני תשאול במשרד הפנים * תדרוך להכנת מסמכים * הכנת מסמכים * ייצוג צמוד במשרד הפנים * פתרונות יצירתיים לבעיות סבוכות.
 

 [1] 52 (Am. Jur. 2d Marriage § 15 (2000.
[2] בג"ץ  4916/04 נטליה זלסקי נ' שר הפנים, מר אברהם פורז (פורסם בנבו, 2011).
[3] ע"א 5016/91 שאוליאן נ' שאוליאן, פ"ד מט (5) 387, 393 (1996)
[4] בע"א 778/77 פרקש נ' פרקש, פ"ד לג(2) 469 (1979).
[5] שם, בעמ' 475
[6] בבג"ץ 51/80 כהן נ' בית הדין הרבני, פ"ד לה(2) 8, 9 (1980).
[7] בג"ץ 2232/03 פלוני נ' בית הדין הרבני האזורי ת"א-יפו, פסקה 24 (פורסם בנבו, 2006).
[8] ענין פונק-שלזינגר, בעמ' 256; בע"ם 594/04 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית, פ"ד נט(3) 297, 305 (2004)
[9] שם, בעמ' 256 (הדגשה לא במקור).
[10] ע"א 5016/91 שאוליאן נ' שאוליאן, פ"ד מט (5) 387, 393 (1996)
[11] בג"ץ  4916/04 נטליה זלסקי נ' שר הפנים, מר אברהם פורז (פורסם בנבו, 2011).
[12] שם.
[13] (Hardin v. Davis, 16 Ohio Supp. 19, 21 (1945.
 
[14] (Marriage by Proxy Booming in Montana, Mont. Law., June-Jul. 2007, at 32)
[15] (Mont. Code Ann. § 40-1-301 (2009)
[16] Judge Advocate General, Marriage, https://www.jagcnet.army.mil
[17] Apt v. Apt, [1947] 2 All E.R. 677 (C.A
[18] Yangaeva v. Kershtein, (2001) 21 R.F.L. (6th) 234 (Ont. Super. Ct. J
[19] בפסקאות 8 9 לפסק הדין, שם.
[20] Yangaeva v. Kershtein, No. CA C36205, 2002 CarswellOnt 3639 (Ont. Ct. App. Oct. 22, 2002
 ​
 
כתובת: בית סילבר, דרך אבא הילל 7 - רמת גן
מזכירות: 072-2575-242  |  פקס: 03-6734749
מיקוד 52522
 

 עו"ד דוד אנג'ל - משרד עורכי דין ונוטריון