קבלת מעמד עולה חדש | עו"ד דוד אנג'ל
072-2575-242  |  adit696@gmail.com
לקביעת פגישת ייעוץ
מלאו פרטיכם וניצור קשר בהקדם:
משרדנו עבר לכתובת חדשה: 
דרך אבא הילל 7 - רמת גן, בית סילבר, מיקוד 52522
 
הסדרת כל סוגי האשרות במשרד הפנים
 
 
 
 
 
הסדרת מעמד בני זוג - אזרח זר וישראלי
 
 
 
 
 
 
 
אשרות כניסה לזרים
 
 
 
 
 
 
גירושין מנישואין אזרחיים בישראל
 
 
 שחרור ממעצר וביטול גירוש עובדים זרים
 
 
 
 
 
 
 נישואים אזרחיים וגיור בישראל
 
 
 
 
 
 ביטול קנסות מנהליים בגין העסקת זרים
 
 
 
 
 
 
 אישורי כניסה ועבודה לעובדים זרים
 
 
 
 
 אשרות למתן שהייה מטעמים הומניטאריים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

קבלת מעמד עולה חדש

 מבוא
במדינת ישראל מעמד "עולה חדש" ניתן למי שמבקש לשבת ישיבת קבע בישראל מכוח חוק השבות וגם למי שמבקש להפוך לאזרח ישראלי לכל דבר ועניין. מעמד "עולה חדש ניתן לתקופה קצובה, בדרך כלל כשנה מהיום שבו הגיע העולה לישראל, כאשר בסיומה זוכה העולה לאזרחות ישראלית.

יש לציין, כי ניתן להתאזרח מכוח חוק השבות ללא צורך לעבור את המסלול של "עולה חדש". אולם, במסלול "עולה חדש" זוכה העולה ובני משפחתו להטבות מיוחדות שמתבטאות בקצבאות, בהקלות במס, ומתן הנחות ברכישת רכב ודירה ועוד. אי לכך, נודעת חשיבות יתרה לקבלת מעמד "עולה חדש".

המסגרת הנורמטיבית
הזכות לעלות לישראל, המוענקת לכל יהודי לפי חוק השבות, היא זכות-יסוד, בעלת חשיבות ראשונה במעלה. בסעיף 1 לחוק השבות נקבע העקרון, ש"כל יהודי זכאי לעלות ארצה". עקרון זה הומחש הלכה למעשה בסעיף 2 (א) הקובע כי "העליה תהיה על-פי אשרת עולה".

אין צורך להכביר במילים היום, כי מדובר בעקרון-יסוד, בעל חשיבות ממדרגה ראשונה ואשר משמעותו היא - כלשון השופט זוסמן (כתארו אז) כענין בג"צ 94/62, גולד נגד שר הפנים[1],

    "כי שערי הארץ פתוחים לרווחה לכל יהודי החפץ לעלות ארצה ולהשתקע בה"

וראה דברי חבר הכנסת ורהפטיג (כתארו אז) בוויכוח שהתנהל בכנסת על הצעת-חוק השבות (תיקון), תשי"ד- 1954[2]:

    "חוק השבות בא לקבוע עקרון, שכל עם ישראל בעולם כולו יש לו חלק ונחלה בישראל, וכאשר אדם מישראל רוצה לחזור למולדתו, לישראל, הוא איננו בבחינת מהגר, אלא בבחינת שב למולדתו".

בא המחוקק וקבע בסעיף 2 (ב) סייג לעקרון: "אשרת עולה תינתן לכל יהודי שהביע את רצונו להשתקע בישראל חוץ אם נוכח שר הפנים שהמבקש.. ... (3) בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור" (וראה סעיף 3 (ב)).

בולט הוא, כי נוכח חשיבותה העילאית של זכות-היסוד האמורה, אין לפרש את היוצא מן הכלל "על דרך ההרחבה"[3] ומכאן, שחלילה לתת לו פירוש שיהיה בו כדי לרוקן אותה זכות. מאידך גיסא, גם חשוב כי בבוא שר הפנים לשקול אם יש עליו להחיל את הסייג על מקרה זה או אחר, הוא יעשה כן, בדרך שלא תסכל את מטרת הסייג. שגם עליה עמד השופט זוסמן, באמרו[4]: "מדינת ישראל קמה. כמו שנאמר במגילת העצמאות, כדי שתהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות. היא לא קמה כדי לשמש אבן שואבת ולהקים קיבוץ של אלה שעברו על חוקיהן של ארצות מושבן, וחפצים משום כך להימלט מאימת הדין".

התמחות משרד עו"ד דוד אנג'ל
משרד עו"ד דוד אנג'ל יודע לטפל ולהתמודד עם הבעיות השונות העולות תוך כדי קבלת מעמד "עולה חדש", למשרד עו"ד דוד אנג'ל הצלחות גדולות בתחום. עד היום ניהל משרד עו"ד דוד אנג'ל מאות תיקים של זרים שביקשו לעלות לישראל. משרד עו"ד דוד אנג'ל עוסק בתביעות מול משרד הפנים כבר למעלה מעשור והוא פועל על מנת למצות עבור לקוחותיו את אותן זכויות המוקנות להם על פי כל דין.

משרד עו"ד דוד אנג'ל מעניק ליווי צמוד וייצוג מול משרד הפנים: טיפול במתן אשרת כניסה לזרים לסוגיהן * תדרוך והנחיה לפני דיונים במשרד הפנים * תדרוך לפני תשאול במשרד הפנים * תדרוך להכנת מסמכים * הכנת מסמכים * ייצוג צמוד במשרד הפנים * פתרונות יצירתיים לבעיות סבוכות.
 


 [1] בג"צ 94/62 - מרוין לי גולד נגד שר הפנים, פד"י, כרך טו, ע' 1846
[2] דברי הכנסת, כרך 15, ע' 823
[3] דברי השופט זוסמן, שם, ליד אות ב.
[4] שם, אתיות ה-ו
 ​
 
כתובת: בית סילבר, דרך אבא הילל 7 - רמת גן
מזכירות: 072-2575-242  |  פקס: 03-6734749
מיקוד 52522
 

 עו"ד דוד אנג'ל - משרד עורכי דין ונוטריון