שחרור ממעצר וביטול גירוש של עובדים זרים | עו"ד דוד אנג'ל
072-2575-242  |  adit696@gmail.com
לקביעת פגישת ייעוץ
מלאו פרטיכם וניצור קשר בהקדם:
משרדנו עבר לכתובת חדשה: 
דרך אבא הילל 7 - רמת גן, בית סילבר, מיקוד 52522
 
הסדרת כל סוגי האשרות במשרד הפנים
 
 
 
 
 
הסדרת מעמד בני זוג - אזרח זר וישראלי
 
 
 
 
 
 
 
אשרות כניסה לזרים
 
 
 
 
 
 
גירושין מנישואין אזרחיים בישראל
 
 
 שחרור ממעצר וביטול גירוש עובדים זרים
 
 
 
 
 
 
 נישואים אזרחיים וגיור בישראל
 
 
 
 
 
 ביטול קנסות מנהליים בגין העסקת זרים
 
 
 
 
 
 
 אישורי כניסה ועבודה לעובדים זרים
 
 
 
 
 אשרות למתן שהייה מטעמים הומניטאריים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

שחרור ממעצר וביטול גירוש של עובדים זרים

 מבוא

מעסיק ישראלי המבקש להעסיק בעִסקו עובדים שאינם אזרחי ישראל או תושביה, נדרש לקבל היתר לכך מאת יחידת הסמך לעניין עובדים זרים שבמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. העובדים המגיעים לישראל – על-פי היתר זה שניתן ביד המעסיק – מקבלים רישיון לישב בה. שר הפנים – מכוח הסמכות הנתונה לו על-פי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל") – נוהג להתנות את רישיונות הישיבה הניתנים בידי עובדים זרים בתנאי כי העובד המגיע לישראל יועסק בידי המעסיק המסוים שהזמינו.

המעסיק אף מתחייב, מצדו, להבטיח את יציאתו של העובד מישראל בתום יחסי-העבודה. שמו של המעסיק מוטבע בדרכונו של העובד, וחל עליו איסור לעבוד אצל מעסיק אחר זולתו או לעבוד בעבודה נוספת. הפרת תנאים אלה שברישיון מוביל לפקיעתו, ולהפיכתו, כתוצאה, של העובד הזר לשוהה שלא כחוק הסדר זה מהווה הסדר כבילה למעסיק.

המסגרת הנורמטיבית

הגירת בני-אדם לצורך עבודה הנה תופעה עולמית המצויה במגמת עלייה מתמדת. מדי שנה, כך על-פי הערכות, מיליוני גברים ונשים נודדים אל מחוץ לארצם בתוּרם אחר תעסוקה וביטחון אישי וכלכלי[1] הגורמים המניעים הגירת בני-אדם ממדינה למדינה לצורך עבודה הנם רבים ומורכבים. הם כוללים נסיבות כעוני נרחב, מלחמות אזרחים, אסונות טבע, פערי-שכר ורמת-חיים בין מדינות, תיעוש גובר, הוזלת עלות התחבורה והתקשורת, ועוד[2].

חלק נכבד בתנועה זו של הגירת עבודה נוטלים עובדים בלתי-מקצועיים או חצי-מקצועיים, המוזמנים לעבודה במדינות מפותחות בתחומים שמובטלים מקומיים מסרבים לעבוד בהם[3], האילוץ הכלכלי העומד ביסוד הגירתם של עובדים אלו – שמוצאם, על-פי רוב, במדינות מתפתחות בהן רמת החיים נמוכה ביותר – הביא מלומדים אחדים לטעון בזכות הגמשתה של קטגוריית ה"פליט" במשפט הבינלאומי, באופן שיתאימהּ למציאות העולמית המשתנה[4].
 
בהגיעם למדינת-היעד,
נוטים מהגרי-העבודה להתרכז בתחתית סולם העבודה, והם מועסקים בעיקר בעבודות הנחשבות לקשות והמסוכנות ביותר – עבודות המכונות עבודות שלוש ה- D's   – Dirty, Dangerous and Difficult – אשר משעה שהפכו להיות עבודות "של מהגרים", נוטות להישאר כאלה Migrant Workers in the[5]  חלק ניכר מביניהם סובלים מתנאי-חיים ועבודה ירודים, תכופות – ירודים במידה ניכרת בהשוואה לתנאי העבודה המקובלים במדינת היעד, ולעיתים אף מתיוג שלילי ועוינות חברתיות[6]. 

מקומה של ישראל לא נפקד אף הוא מהמפה העולמית של הגירה למטרת עבודה. זה למעלה משני עשורים מועסקים בישראל עובדים ממדינות זרות בענפי-משק שונים, ובעיקר בענפי החקלאות, הבניין, הסיעוד והתעשייה. עד לתחילת שנות ה-90, היוו עובדים אלו (מבלי הבאתם בחשבון של עובדים פלסטינים תושבי יהודה, שומרון וחבל עזה) גורם שולי בשוק-העבודה הישראלי.

לעומת זאת, למן שנות ה-90 המוקדמות – ולנוכח התגברותם של לחצים מצד גורמים מעוניינים שונים להגדלת המכסות לעובדים זרים בענפי הבנייה והחקלאות – הגדילה הממשלה, בסדרה של החלטות, את המכסות למתן היתרים להעסקת עובדים זרים בענפים אלה[7].

החל משנת 1996, החליטה הממשלה לפעול לצמצום מספר העובדים הזרים בישראל. בהחלטת ממשלה מיום 16 ביוני 1997 נקבע כי "מספר העובדים הזרים במשק יופחת באמצעות תכנית רב שנתית מתוך גישה אסטרטגית כוללת הרואה בהיקף הנרחב של העובדים הזרים תופעה בלתי רצויה מהיבטי חברה, כלכלה וביטחון"[8], ובסדרת החלטות מאוחרות לה, אומצו מספר קווי-פעולה שביקשו להגשים מטרה זו: כך, למשל, הוחלט להפחית את כמות היתרי העבודה הניתנים למטרת העסקת לעובדים זרים, ולבסוף – שלא להתיר עוד כניסתם לישראל למטרות עבודה של מי שאינם "מומחי חוץ", היא מדיניות "שמיים סגורים"[9].

בנוסף, הוחלט להפעיל אמצעים כלכליים המייקרים את עלות העסקתו של העובד הזר, ולהגדיל את היקף פעילות האכיפה כנגד מי שמעסיקים עובדים זרים שלא כדין[10]. אומצו החלטותיה של ועדה בין-משרדית בנושא עובדים זרים ורשות הגירה, ובהן ההמלצה להקים רשות הגירה שתרכז את כל הסמכויות של משרדי הממשלה בכל הקשור לנושא ההגירה ויחידת סמך לעניין הטיפול בעובדים זרים במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה[11]. כן הוחלט להקים מנהלת הגירה זמנית שתפעל למעצרם וגירושם של עובדים זרים השוהים בישראל שלא כדין, על-פי מכסות ייעודיות.

בחינת מציאות העסקתם של עובדים זרים בישראל במהלך שנים אלו מגלה תמונה קשה ומכבידה. כמתברר, הגעתם לישראל של עובדים ממדינות זרות מתאפשרת לכתחילה לאחר שאלה משלמים סכומי-כסף גבוהים – לעיתים תוך משכון רכושם ונטילת הלוואות – למתווכים וסוכנויות כוח-אדם. סכומי-כסף אלה מתחלקים בין חברת כוח-האדם במדינת המוצא לבין מתווכי כוח-האדם בישראל[12].

באופן זה, "הרווח הגלום בעצם הבאת העובדים הזרים מחו"ל (הנובע מתשלומים שהעובדים הזרים מוכנים לשלם בארץ מוצאם בתמורה לזכות לעבוד בישראל) מניע מתווכים שונים להביא עובדים זרים לישראל במספרים גדולים ככל שניתן, בין אם יש להם מקום עבודה בישראל... ובין אם לאו"[13].

השכר המשתלם לעובדים זרים הנו, על-פי רוב, נמוך, תכופות אף משכר-המינימום. דוח מבקר המדינה לשנת 1999 מצא כי:

    "התמריץ הכלכלי העיקרי להעסקת עובדים זרים הוא עלותם הנמוכה מעלות העובד הישראלי, ונכונותם לעבוד ללא זכויות סוציאליות ובתנאים שאינם מקובלים על העובד הישראלי... העובדים הזרים הנם המגזר הפגיע ביותר, מבחינת ההפרה של חוק שכר מינימום. ניצול העובדים הזרים בידי המעסיקים עולה גם מסקר של הרשות לתכנון כוח אדם, ב-1998, על עובדים זרים ללא היתר בישראל. כ-70% מהמרואיינים השתכרו פחות משכר המינימום לשעה..."[14].

אף תנאי העבודה והמחייה המוצעים לעובדים זרים – ירודים, ונמצא כי רבים מהם מתגוררים בצפיפות רבה ובתנאי-דיור קשים[15]. הם אינם נהנים מהגנתה האפקטיבית של חקיקת המגן[16]; הם חשופים להתעמרות, ניצול ועושק[17], ומתקשים – בין היתר בשל היעדר הידע והממון הנדרשים לצורך ניהול הליך משפטי, והתלות הרבה במעסיקיהם – להביא את עניינם לפתחן של ערכאות[18].

התמחות משרד עו"ד דוד אנג'ל
משרד עו"ד דוד אנג'ל יודע לטפל ולהתמודד עם הבעיות השונות העולות תוך כדי העסקת עובדים זרים, למשרד עו"ד דוד אנג'ל הצלחות גדולות בתחום. עד היום ניהל משרד עו"ד דוד אנג'ל מאות תיקים של עובדים זרים שנעצרו או שהיו מועמדים לגירוש. משרד עו"ד דוד אנג'ל עוסק בתביעות מול משרד הפנים כבר למעלה מעשור והוא פועל על מנת למצות עבור לקוחותיו את אותן זכויות המוקנות להם על פי כל דין.

משרד עו"ד דוד אנג'ל מעניק ליווי צמוד וייצוג מול משרד הפנים: טיפול במתן אשרת כניסה לעובדים זרים לסוגיהן * תדרוך והנחיה לפני דיונים במשרד הפנים * תדרוך לפני תשאול במשרד הפנים * תדרוך להכנת מסמכים * הכנת מסמכים * ייצוג צמוד במשרד הפנים * פתרונות יצירתיים לבעיות סבוכות.
 


 [1] ראוInternational Labor Office "Towards a Fair Deal for Migrant Workers in the Global Economy", International Labor Conference, 92nd Session, 2004, p.3, hereinafter: Migrant Workers in the Global Economy; R. Cholewinski "Migrant Workers in International Human Rights Law – Their Protection in Countries of Employment" (1997), p. 17, hereinafter: Cholewinski).
[2] Migrant Workers in the Global Economy, p. 3, 8; Cholewinski, p. 13-14, 18-21.
[3] ר' בן-ישראל צדק חברתי בעידן בתר-העבודה: צדק חלוקתי בחלוקת העבודה במאה העשרים ואחת, צדק חלוקתי בישראל (מ' מאוטנר, עורך, 2000), ע' 322, להלן: בן-ישראל, צדק חברתי בעידן בתר-העבודה;  .(Cholewinski, p. 19)
[4] ראוP.H. Schuck "Citizens, Strangers, and In-Betweens – Essays on Immigration and Citizenship" (1998), p. 287, hereinafter: Schuck; Cholewinski, p. 14 and text by footnote 3; S. Sivakumaran "The Rights of Migrant Workers One Year On: Transformation or Consolidation?" 36 Geo. J. Int'l L. 113, 114
[5] Global Economy, p. 10
[6] ראוSchuck, p. 4
[7] ראו מבקר המדינה – דוח שנתי 46 לשנת 1995 ולחשבונות שנת הכספים 1994, להלן: דוח שנתי 46, ע' 478-479; ח' פישר "עובדים זרים – תמונת מצב, מסגרת פורמלית ומדיניות ממשלתית" הפועלים החדשים – עובדים ממדינות זרות בישראל (ר' נתנזון, ל' אחדות, עורכים, 1999), ע' 15
[8] מבקר המדינה – דוח שנתי 49 לשנת 1998 ולחשבונות שנת הכספים 1997, להלן: דוח שנתי 49, ע' 273
[9] החלטת הממשלה 2328 מיום 30 ביולי 2002
[10] החלטת ממשלה 2327; החלטת ממשלה 1784 מיום 4 באפריל 2004
[11] החלטת ממשלה 642 מיום 2 בספטמבר 2001; החלטת ממשלה 2327; וראו גם מבקר המדינה – דוח שנתי 55ב לשנת 2004 ולחשבונות שנת הכספים 2003, להלן: דוח שנתי 55ב, ע' 376
[12] מבקר המדינה – דוח שנתי 53ב, ע' 655-656; עב (חיפה) 1565/05 רוזנר נ' משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה, טרם פורסם, 14.7.2005
[13] המלצות הצוות הבין-משרדי, ע' 11
[14] דוח שנתי 49, ע' 278-279
[15] ראו דוח שנתי 46, ע' 476, 493; תפ (ירושלים) 106/03 מדינת ישראל נ' מרדכי אביב מפעלי בניה בע"מ, טרם פורסם, 5.12.2005
[16] ראו ע' ידלין "עבודה זרה בישראל" ספר מנחם גולדברג (א' ברק, ס' אדלר, ר' בן-ישראל, י' אליאסוף, נ' פינברג, עורכים, תשס"ב-2001), ע' 350 והאסמכתאות שם; עב (באר שבע) 1347/03 אצובה נ' "סנסרה" ניהול מועדוני בריאות בע"מ, טרם פורסם, 3.3.2005
[17] ראו רע"פ 10255/05 חננה נ' מדינת ישראל, טרם פורסם, החלטה מיום 7.11.2005; וראו גם בדוח משרד המשפטים, משרד העבודה והרווחה ומשרד החוץ "יישום האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות" (1997), ע' 27
[18] ראו ע"ע 1064/00 קיניאנגו'י נ' אוליציקי עבודות עפר, פד"ע לה 625, 638
 ​
 
כתובת: בית סילבר, דרך אבא הילל 7 - רמת גן
מזכירות: 072-2575-242  |  פקס: 03-6734749
מיקוד 52522
 

 עו"ד דוד אנג'ל - משרד עורכי דין ונוטריון