הכל על אשרה א5 – תושב ארעי בישראל

בישראל קיימים חוקי מדינה עם תנאים לכניסה לארץ. על ביצוע חוקים אלו ממונה שר הפנים, כאשר סמכות ביצוע חוקים אלו בחו"ל, הואצלה לשר החוץ, כמו גם לנציגים נוספים בחו"ל.

הכניסה לישראל מעוגנת באשרות שונות, כל אחת מהן נוגעת בתחום אחר. אחת מאשרות אלו היא אשרה א5, הנוגעת לקבלת מעמד של תושב ארעי (זמני) בישראל.

סוגי אשרות והייחוד באשרת א5

במדינת ישראל קיימים הסכמי פטור הדדי מאשרת ביקור מול מדינות רבות בעולם. יודגש כי פטור זה חל רק על אשרות ביקור ודרכונים, זאת להבדיל מתעודות מעבר, שם יש תקנות שונות לגמרי.

קיימים סוגי אשרות רבים, ביניהם, אשרת עלייה, מעוגנת בחוק השבות משנת 1950, בו נקבעה זכותו הבסיסית של כל יהודית לעלות לארץ ישראל, כביטוי לקשר בין עם ישראל לארצו. הטיפול בעלייה לישראל הוא בסמכות הסוכנות היהודית, כאשר הנפקת אשרת העלייה עצמה מצויה בידיו של הנציג הדיפלומטי במדינה המדוברת.

סוג אשרה נוסף הוא אשרת שהייה בישראל. כל אזרח זר שנמצא בארץ זקוק לאשרה, ויזה לישראל, כדי לשהות כאן באורח חוקי. אשרת שהייה זו נחלקת למספר סוגים, כמו אשרת תייר, אשרת סטודנט, אשרת עבודה ואשרה לרישיון קבע, כלומר מגורים בישראל. אשרות אלו ניתנות על ידי רשות האוכלוסין וההגירה, כאשר כל אשרה היא אינדיבידואלית ומתייחסת למטרת השהייה בארץ, ובהתאם לכך, לתקופות שונות.

בתנאים מסוימים יכול אזרח זר לקבל אזרחות בישראל. ככל שמדובר באשרת שהייה בישראל לתקופה יותר ממושכת או קבועה, כך קטן מעגל הזכאים לאותה אשרה, ובפני המבקשים עומדים תנאים נוקשים יותר כדי שהבקשה לקבלת האשרה תתקבל.

אשרה מסוג א5 היא אשרה כללית לתושב ארעי, והיא ממוקמת מבחינת חוזק המעמד בטווח שבין אשרת תייר לבין תושב קבע. היא ניתנת, ברוב המקרים, לזרים שנמצאים בתהליך קבלת תושבות קבע, או אזרחות, בישראל.

ברוב המקרים הסיבה לכך היא בשל נישואים לתושב ישראלי או עקב טעמים הומניטריים, כלומר: זרים שחיים עם בן זוג ישראלי ונמצאים בהליך של הסדרת מעמד בישראל, פליטים שהוכרו על ידי מדינת ישראל בהליך הומניטרי, הורה קשיש שמגיש בקשה במסגרת נוהל הורה קשיש במשרד הפנים, וכן בני מיעוטים שנקלעו להקפאת תושבות שהטיל עליהם חוק הכניסה לישראל.

המקבלים את אשרה א5 זכאים לקבלת תעודת זהות זמנית. תוקף תעודה זו הוא לשנה עד שלוש שנים בלבד והיא ניתנת להארכה, בכל פעם עד שנתיים, ללא הגבלה. כמו כן זכאים בעלי אשרה זו לעבוד בישראל וליהנות מכמעט כל הזכויות המגיעות לכל אזרח ישראלי, לרבות מהמוסד לביטוח לאומי (כל עוד אינו חורג בהתאם לסעיף 2א לחוק הביטוח הלאומי), זכויות במס ההכנסה, חינוך חובה, שירותי בריאות, זכויות פנסיוניות ועוד.

אם כן, זכויות תושב ארעי הינן זכויות רבות וחשובות, שפחותות אך במעט מזכויותיו של בעל תושבות קבע ובעל אזרחות ישראלית. אשרה מסוג א'5 עוסקת במעמד של תושבות זמנית/ ארעית, ומעניקה למחזיק בה זכויות במגוון תחומי חיים, אולם הדרך להשגתה אינה קלה ומומלץ לבצע את ההליך בליווי והנחיה מקצועית של עו"ד אשרות המתמחה בתחום.

תהליך הטיפול בבקשה לקבלת תושב ארעי א5 

נוהל מתן בפועל, או הארכת רישיון לישיבה ארעית של אזרח זר, מסוג א5' (ועד לרישיון לישיבת קבע) נועד לקבוע את התנאים והתהליך בו יתבצע מתן האשרה הזמנית לשהות ארעית בישראל או הארכת הרישיון לשהות ארעית (ובהמשך מתן בפועל של אישור לישיבת קבע, עבור מי שבקשתו אושרה).

התנאים והדרישות להגשת הבקשה כוללים:

• טופס בקשה מסוג רשיון לישיבת ארעי מסוג א5
• דרכון זר בתוקף של לפחות ששה חודשים מעבר לתקופת האשרה המבוקשת

ובנוסף: תיעוד רשמי ומקורי של המבקש, מתורגם ומאומת, הכולל תעודת לידה, תעודה רשמית על שינוי שם, במידה והיה כזה, מסמכים רשמיים המעידים על המצב האישי, הנוכחי והקודם, תעודת יושר, 3 תמונות פספורט עדכניות, מכתב ובו מפורטת הנסיבות לבקשה, אישו עדכני ממקום העבודה, במידה והמבקש עובד, תצהיר המבקש על אמיתות ונכונות החומרים שהגיש, כולל הצהרה חתומה על ידיו שידוע לו כי אם חסרים מסמכים, עליו להמציא אותם בתוך ארבעים וחמישה ימים.

• אגרת שירות: מתן הבקשה כרוך בתשלום אגרה, על פי המפורט בלוח האגרות.

התנאים לקבלת אשרה א'5

לאחר מסירת הבקשה, נבדק אישור רישיון של תושב ארעי (אשרה 5א'). בבדיקה מוודא עובד הרשות שהמבקש עומד בקריטריונים הנדרשים. כמו כן בודק עובד הרשות את פרטי הבקשה, כולל פרטי כניסות ויציאות של המבקש, את תוקף הדרכון הזר ואת אמיתות המסמכים הרלוונטיים. עוד תכלול הבדיקה ווידוא כי לא קיימת הגבלה כל שהיא בנוגע למבקש.

בדיקה מרכזית בתהליך קבלת אשרת תושב ארעי היא בדיקה הקרויה "בדיקת מרכז חיים בישראל".

אם עולה מהבדיקה שהמבקש לא מקיים מרכז חיים בארץ, אלא מחוצה לה, תועבר ההחלטה למנהל הלשכה. אם המבקש שוהה בישראל מעל לששה חודשים, תועבר שאילתה למשטרה בנוגע לעבר פלילי ומידע מודיעיני על המבקש. במידת הצורך, תועבר שאילתה גם לגורמי הביטחון.

במקרים בהם המבקש הוא ממדינות המוגדרות כמדינות סיכון, הטיפול בו יתחיל רק לאחר קבלת אישור מנכ"ל הרשות. אם אושרה הבקשה, יהיה על המבקש למלא טופס קורות חיים מפורט, שיעבור לגורמי הביטחון על מנת לקבל את המלצתם.

אם בתום התהליך אושרה הבקשה, תונפק מדבקת רישיון מיוחדת שתודבק בדרכונו הזר של המבקש, ותודפס לו תעודת זהות חדשה, או ספח חדש לתעודת הזהות הארעית, במקרים של בקשה להארכה.

מקרים בהם הוגשה הבקשה בזמן אולם הבדיקות הדרושות לא הסתיימו במועד, יוארך תוקף האשרה הקיימת בשלושה חודשים נוספים, זאת כדי ליצור רצף באשרה.

במידה וקיימת עילה לסירוב לבקשה, התיק יועבר להחלטתו של מנהל הלשכה.

פקיעת האשרה

אשרת המעמד לתושבות זמנית בישראל פוקעת בכפוף לתקנה 11 בתקנות הכניסה לישראל. הסיבות לפקיעת האשרה יכולות להיות יציאה מהארץ, אי קיום תנאי שנקבע מראש בעת מתן האשרה, פקיעת תוקף האשרה, ועוד.

סקירת פסיקות בנושא אשרה א5:

פסיקה העוסקת בגירושין, לאחר קבלת אשרת א'5 – עת"מ (חיפה) 4748-12-13 – ולריה גונטאר ואח' נ' משרד הפנים: העתירה עוסקת בהסדרת מעמד העותרת בישראל, בעקבות קשר זוגי עם אזרח ישראלי. בעתירה ניתנה בקשה למתן צו ביניים אשר יאסור את הרחקת העותרת מהארץ.

העותרת, בעלת אזרחות אוקראינית, נמצאת בישראל מעל לארבע עשרה שנים, במהלכן היתה נשואה לאזרח ישראלי במשך 12 שנים. מכוח נישואין אלו הוענק לה מעמד מסוג א5. בשנת 2012 החלו בני הזוג, העותרת והאזרח הישראלי, בהליכי גירושים. במקביל פנתה העותרת למשיב בבקשה להסדיר את מעמדה בישראל, כבת זוגו של העותר, אזרח ישראלי.

בהחלטה מיום 3.12.2013, צוין כי העתירה הוגשה באיחור רב ואין בה נקיון כפיים, מאחר והעותרת הפרה החלטות שהתקבלו על ידי המשיב (משרד הפנים) ועושה לעצמה דין עצמי בדרך של שהות בישראל שלא כחוק.

לפיכך, בקשת העותרת להסדיר את מעמדה בישראל מכוח קשר זוגי עם העותר נדחתה בהחלטת המשיב, כמו גם ערר שהוגש ונדחה אף הוא. על אף ניסיונות העותרת לפנות שוב למשרד הפנים ולוועדת השגה בירושלים, נדחו פניותיה ונמסר לה כי עלי ה לעזוב את הארץ לאלתר.

הסיבות והנימוקים לדחיית בקשת העותרת: נטען כי העותרת מתגוררת עם בעותר באותה הדירה וכי מצויים מסמכים התומכים בטענת החיים המשותפים. כמו כן טענה העותרת כי זיקתה לישראל גוברת על זיקה לכל מדינה אחרת, זאת מאחר והתגוררה באץ מעל לעשר שנים, וכך גם כל משפחתה.

יצוין כי העותרת לא פנתה למשיב בבקשה להסדרת מעמד מטעמים הומניטריים. לטענת העותרת, היא פנתה מספר פעמים למשרד הפנים, שם הגישה בקשות שונות, מבלי שתדע שמעמדה בישראל אינו חוקי, ולא ידעה כי שהותה בשנה האחרונה בישראל לא היתה חוקית.

כמו כן טענה העותרת כי דחיית בקשתה על ידי המשיב, להסדרת מעמדה מכוח זוגיות עם העותר היתה שגויה. המשיב מצידו ציין כי העותרת לא התגוררה עם הגרוש שלה במשך שלו ששנים, ובכל זאת פנתה להסדרת מעמדה מכוח זוגיות. לטענה זו ענתה העותרת כי תשובותיה לא הובנו כראוי במהלך השימוע.

כמו כן טען המשיב כי העותרת לא ידעה לענות על שאלות הנוגעות לבתו של העותר (הגרוש) במהלך השימוע. העותרת טענה בתגובה כי העותר לא סיפק פרטים רבים בנוגע לבתו, עמה אינו נמצא בקשר רציף.

משרד הפנים טען כי כל העתירה הוגשה בחוסר ניקיון כפיים, בעיכוב קיצוני ובחוסר תום לב.

לאחר שימוע שנערך לעותרים בלשכת משרד הפנים בחיפה, נדחתה הבקשה להסדרת מעמד העותרת מהסיבות הבאות:

בתשאול שנערך לעותקים התגלה חוסר ידע בסיסי של האחד על השני, בנושאים אקוטיים אותם בני זוג אמורים לדעת זה על זו, למשל מידע על ילדי כל אחד מהעותרים, העותר לא ידע באיזו חברה עובדת העותרת ומתי חל יום הולדתה, האם בנה עבר ברית מילה, וכדומה.

לא הוצגו כל מסמכים וראיות אשר מעידים על קיום התא המשפחתי, כפי שנטען על ידי העותרת והגרוש. גם לערעור לא נלוו מסמכים חדשים שתומכים בטענה בדבר קיומו של תא משפחתי משותף. לטענה כי דברי העותרת לא הובנו כראוי, ענה המשיב כי השימוע שנערך לעותרת התבצע על ידי עובדת הדוברת את השפה הרוסית.

בפסיקה זו הוחלט כי אין כל פגם בהחלטות המשיב. העתירה נדחתה ונקבע כי על העותרת לעזוב את הארץ. עם זאת, צוין כי בפני העותר עומדת האפשרות לפנות ולבקש להזמינה לישראל כבת זוגו, לאחר שתמלא אחר החלטות המשיב ותפעל כחוק. כמו כן, עומדת בפני העותרת הזכות להגשת בקשה לוועדה לעניינים הומניטריים, עד שבועיים מהמועד בו נקבע כי עליה לצאת את הארץ.

משמעות הפסיקה:

מסקנה מתבקשת מפסיקה זו – הפרוצדורה להסדרת מעמד לבן או בת זוג זר של אזרח ישראלי, כרוכה בהליכים מורכבים מאד. בני הזוג נדרשים להגיע יחדיו למשרד הפנים, בצירוף מסמכים רלוונטיים רבים, חלקם נדרשים להיות מאומתים באפוסטיל, אחרים מתורגמים, ולעבור תשאול מקיף ומדוקדק, שמטרתו לבחון את כנות הקשר בין השניים. לעתים מספיקה תשובה אחת לא נכונה, כדי להכשיל את כניסת בני הזוג להליך הסדרת המעמד. אם יגיעו מוכנים היטב ובליווי מקצועי, תעבור בקשתם לבחינה, כאשר בתקופה זו של בחינת הממצאים יקבל בן הזוג הזר רישיון מסוג ב'1, לתקופה של עד ששה חודשים. רק לאחר אישור הבקשה, יקבל העותק רישיון לישיבה ארעית, הלא היא אשרה א5, לתקופה של שנה, ולמשך ארבע שנים. בתום כל שנה ייערכו בדיקות לווידוא כנות הקשר והחיים המשותפים, ואם לא תהיה כל מניעה, יחל הליך ההתאזרחות בתום ארבע השנים.

פסיקה נוספת:

הפסיקה עוסקת בעותרת שנכנסה לישראל לפני מספר שנים, מכוח נישואים לבן זוגה, אזרח ישראלי. לעותרת היה בן קטין מנישואין קודמים שהצטרף אליה במעבר לישראל. לאחר מספר שנים של חיים משותפים נפטר בעלה של העותרת, האזרח הישראלי.

משרד הפנים הודיעה לעותרת על כוונתו להפסיק את הליך הסדרת מעמדה בישראל ועל כוונתו לדרוש מהעותרת, ובנה, לעזוב את הארץ.

העותרת, האלמנה, פנתה לבית המשפט, ולאחר הליך משפטי ממושך, הוחלט כי משרד הפנים ינפיק לעותרת ולבנה ויזה א5 (אשרת שהייה ארעית), וזאת מטעמים הומניטריים.

שנתיים לאחר הנפקת אשרת השהייה (מוכרת גם כ"תעודת זהות כתומה"), שוב הגיעה דרישה ממשרד הפנים, בה התבשרה העותרת כי עליה לעזוב את ישראל.

גם בפעם זו פנתה העותרת לבית המשפט, שקיבל את עמדת העותרת ופסק להאריך לעותרת את רישיון השהייה הארעי ואילו לבנה פסק הנפקת מעמד של תושב קבע בישראל. הטעמים לשני העותרים, האם ובנה, היו הומניטריים. הבן, בבגרותו אף התגייס לצה"ל והתאזרח.

במהלך השנים נאלצה העותרת לפקוד מספר פעמים את לשכת רשות האוכלוסין וההגירה, ולהגיש שוב ושוב בקשות להארכת אשרת השהייה. לבסוף, לאחר שהות של 12 שנים בישראל, מתוכן ארבע שנים עם רשיון לשהייה ארעית מטעמים הומניטריים, הגישה העותרת בקשה לשדרוג המעמד מארעי לקבוע.

העותרת נתקלה בסירוב ופנתה לקבלת ליווי משפטי של משרד עורכי דין המתמחה בתחום ההגירה. עורך הדין הגיש ערר פנימי למשרד הפנים, עם הדרישה לבטל את הסירוב לבקשתה של העותרת. בקשה זו נענתה בחיוב על ידי משרד הפנים, וללא הצורך להגישה בבין הדין לעררים. העותרת קיבלה לבסוף מעמד של קבע בישראל.

משמעות הפסיקה:

ניתן להבחין כי היכרות עם המערכת עשויה לסייע רבות בהטיית הבקשה לטובת העותר. כמו כן, יש ללמוד ולהבין את האפשרויות העומדות בפני אזרח זר, שבן זוגו הישראלי נפטר לפתע, ומה הן זכויותיו וחובותיו.

למשל, כאשר בן הזוג הישראלי נפטר ואין לזוג ילדים משותפים, יהיה על אשתו, האזרחית הזרה, להחזיק במעמד של תושב ארעי, מסוג 5א', במשך שנתיים לפחות, ולהוכיח שבעת סיום הקשר זיקתה לישראל היא רבה וחזקה יותר מאשר זיקתה למדינת המוצא שלה.

במידה ותצליח להוכיח זאת, יעבור הטיפול בעניינה לוועדה הבין משרדית לעניינים הומניטריים. זאת בעוד ובמידה ולבני הזוג יש ילדים משותפים, לא קיים תנאי של החזקת בן הזוג הזר במעמד של תושב ארעי למשך שנתיים ותידרש חוות דעתו של פקיד סעד, בנוגע לגודל הפגיעה בילדים הקטינים, במידה וההורה האלמן יורחק מהארץ.

במקרה של פרידת בני זוג, האחד אזרח ישראלי והשני לא ואשר יש להם ילדים משותפים, חשוב שבמועד ניתוק הקשר בין השניים יהיה לבן הזוג הזר מעמד של תושב ארעי, לפחות במשך שנתיים. כמו כן, נדרשת חוות דעת של פקיד סעד או עובדת סוציאלית בנוגע לגודל הפגיעה שיחוו הילדים, אם ינותק הקשר בינם לבין ההורה הלא ישראלי. גם אז, אין פירוש הדבר שבן הזוג הזר יקבל מעמד בישראל באופן אוטומטי, אולם טענותיו לזכות ישיבה בישראל, יישקלו בכובד ראש.

הגשת בקשה מקצועית למעמד תושב ארעי (א5) תוביל לתוצאות הרצויות

הסדרת מעמד של אדם במדינת ישראל, אפילו ברמה של תושב ארעי וקבלת אשרת א5, היא הליך מורכב, מסועף ומאתגר.

נדרשת הבנה מעמיקה ויסודית של התחום, כאשר מספיק שסעיף אחד בבקשה אינו ממולא כראוי, ויש סיכוי סביר שהיא תידחה. גם הליכים משפטיים מתקדמים יותר בסוגיית תושב ארעי ואשרת א5 דורשים ליווי מקצועי של עו"ד מיומן מתחום ההגירה לישראל, שיספק את המידע, הייעוץ, והייצוג המשפטי המועיל, לאורך כל הדרך עד לקבלת האשרה המיוחלת.

ניסיון של עותרים לפעול לבד, ללא ייעוץ והכוונת עורך דין, עלול להוביל לתוצאות הרסניות וחורצות גורל.

משרד עו"ד דוד אנג'ל הוא בעל מוניטין רב והצלחות מוכחות בתחום ההגירה, הסדרת מעמד בישראל, ייצוג, הגשת עתירות וליווי נאמן ומסור לכל אורך הדרך. המוניטין של עו"ד אנג'ל נרכש תודות לעבודה יסודית ומדוקדקת, היכרות מעמיקה עם חוקי ותקנות משרד הפנים, ורשויות ההגירה, הכנה מסודרת ומקיפה של הבקשה וליווי העותרים בכל שלב בתהליך.

אם גם אתם רוצים לבצע תהליך יסודי, מדוקדק ובאופן הנכון, צרו קשר עם משרדנו ונשמח לעמוד לרשותכם.

 

שאלות נפוצות:

-מהי אשרת א5?

אשרת א5 הינה אשרת תושב זמני בישראל, והיא דומה בערכה לתעודת זהות ישראלית עם מעל ל-90% מהזכויות שיש לאזרח ישראלי. אשרת א5 נחשבת לאשרה המשמעותית ביותר לפני אשרת תושבות קבע. למידע המלא – היכנסו למאמר שלעיל.

-מי יכול לקבל אשרת א5?

זרים שחיים עם בן זוג ישראלי בהליך הסדרת מעמד, פליטים שהוכרו על ידי מדינת ישראל בהליך הומניטרי, הורה קשיש שמגיש בקשה במסגרת נוהל הורה קשיש, בני מיעוטים שנקלעו להקפאת תושבות שהטיל עליהם חוק הכניסה לישראל (הוראת שעה), ועוד.

-איך מאריכים את תוקף אשרת א'5?

הארכת אשרת א5 מתבצעת מול לשכות מנהל האוכלוסין במקום מגורי המבקש. קבלת הארכה זו כפופה לעמידה בתנאים בהתאם לנסיבות הבקשה וכן לתשלום אגרה ולהצגת מסמכים פרוצדוראליים שונים.

-איך כדאי לבצע תהליך קבלת ויזה א5?

אשרת א5 מתקבלת לרוב בסופו של הליך משפטי מורכב, ולכן מומלץ מאד להתייעץ עם עורך דין לענייני משרד הפנים על מנת לבצע את התהליך באופן שיגדיל את הסיכוי לקבל את האשרה ולקצר את הזמן הכולל של התהליך וכן להימנע מסחבת שבהחלט עלולה להיווצר מול לשכות משרד הפנים.