בית הדין לעררים

משרדנו עוסק מזה 20 שנה בהצלחה בייצוג בבית הדין לעררים בישראל, כאשר ליווי משפטי של עו"ד מומחה הבקיא בתחום הגשת ערר/ערעור לבית הדין ובענייני הסדרת מעמד, מעלה משמעותית את אחוזי ההצלחה בערעורים.

אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר בכל עת ולקבל מענה מקצועי בעניינכם.

לפניכם המידע המלא אודות בית הדין לעררים: 

תפקידי בית הדין לעררים

בית הדין לעררים הוא ערכאה שיפוטית שעוסקת בענייני הגירה וכניסה לישראל. זוהי ערכאה ייחודית בתחום ההגירה.

מה ייחוד בית דין זה, מהן סמכויותיו, וכיצד מתקשרים הנושאים בהם היא עוסקת לזכויות אדם?

עד לשנת 2011 נידונו כל ענייני המעמד בישראל, האזרחות, השהייה והיציאה מהארץ בפני בית המשפט המחוזי. עם השנים, ועם התגברות מספר הנכנסים הזרים לישראל, התעורר הצורך בהקמת ערכאה משפטית מיוחדת, שתהיינה לו סמכויות מיוחדות והתמחות ייחודית לעסוק בכל הנוגע לענייני הגירה. ואכן, בשנת 2011 תוקן חוק הכניסה לישראל (התשי"ב, 1951), באמצעות תוספת תיקון מספר 11, שהסדיר והקים את בין הדין לעררים, בשנת 2014. בדברי ההסבר לתיקון מוסבר הצורך בהקמת בית דין לזרים, שיטפל, בנוסף לענייני הגירה לישראל, גם בנושאים מורכבים, ביניהם קורבנות בסחר אדם, עבדות ועוד. כל הנושאים הללו דורשים התייחסות מיוחדת, שדורשת ערכאה ייחודית לעניינים אלו, שתתמקצע בהם ותפתח מומחיות ומקצועיות על מנת לספק שירות בהליך מהיר וענייני.

הקמתו של בית הדין לעררים נועדה לדון בעניינים שנוגעים לכניסה יציאה מישראל, והוא מהווה היום ערכאה שיפוטית המוציאה תחת ידה החלטות משמעותיות שנוגעות גם לזכויות האדם.

בישראל פועלים היום ארבעה בתי דין לעררים: בתל אביב, ירושלים, מחוז חיפה והצפון ובמחוז באר שבע והדרום. לפי חוק הכניסה לישראל, הדיינים בבית הדין לעררים ממונים ע"י וועדה המורכבת ממנכ"ל משרד הפנים, משפטן מתחום ההגירה שהוא עובד מדינה ומשפטן נוסף, שאינו עובד מדינה ואשר מינויו יוחלט ע"י נציג שירות המדינה. כמו כן, על כל אדם שמבקש להיות דיין בבית הדין לעררים, להיות בעל נסיו משפטי של חמש שנים, ובקיא בדיני ההגירה בישראל. המינוי הוא לתקופה של חמש שנים.

הייחודיות של בית הדין לעררים היא ההבנה והמקצועיות של דייני בית המשפט בנושאי הגירה. אם קודם לכן התנהלו עניינים אלו בבית המשפט המחוזי, עם שופטים שלא בהכרח מתמחים בתחום זה, הרי שבבית הדין לעררים ניתן מענה מדויק ומקצועי, הנשען על ידע, היכרות והבנת תחום ודיני ההגירה, האזרחות והמעמד.

סמכויות בית הדין לעררים

סמכויותיו העיקריות קבועות בחוק הכניסה לישראל. הן כוללות את ענייני השהייה והישיבה בישראל, יציאה ממנה, וענייני אזרחות.

כניסה ויציאה מישראל: עררים הכוללים הסדרת מעמד בישראל, הבאת ילדים של נתינים ממדינות זרות לישראל, הארכת אשרות שהייה (דוגמת אשרה א5), כולל של עובדים זרים מומחים, איחוד משפחות, קבלת מעמד בישראל מטעמים הומניטריים, ועוד.

חוק האזרחות: תחום העוסק בהסדרת מעמד של אזרח ישראלי, או אזרחית ישראלית, הנשואים לנתין ממדינה זרה. תחום זה מטופל על ידי משרד הפנים, אולם זכותו של מבקש הסדרת המעמד לעתור לבית הדין לעררים בנגע להחלטות משרד הפנים.

חוק למניעת הסתננות: לבית הדין לעררים יש את הסמכות לדון בעניינים הנוגעים לאזרחים זרים שנכנסו לישראל שלא כחוק. סמכות בית הדין לעררים בחוק זה היא מוגבלת וכוללת את ענייני הגירוש מישראל, הודעה על גירוש, עיכוב גירוש, וכן, עררים על החלטות קצין ממונה בכל הנוגע לשהייה במתקן כליאה ועל החלטות קצין ממונה בתחנת הגבול.

במסגרת חוק הכניסה לישראל, הוקם בשנת 2001 בית הדין לביקורת משמורת, שמקיים ביקורת שיפוטית על צווי משמורת אשר מוציא ממונה ביקורת הגבולות ברשות ההגירה והאוכלוסין. בית הדין מבצע ביקורת על החזקה במשמורת של זרים השוהים בישראל שלא כדין, בסמכותו לשחרר מוחזקים בערבות, לקצוב את ההחזרה במשמורת ולהכריע בבקשות שונות שמגישים המוחזקים. מיקום בתי הדין לביקורת משמורת הוא במתקן הכליאה גבעון ובמתקן הכליאה סהרונים. בשנת 2015 נעשה איחוד מנהלי בין בית הדין לביקורת משמורת ובית הדין לעררים. מאז משמשים שני בתי הדין כיחידה אחת.

לבית הדין לעררים אין את הסמכות לדון במספר נושאים, ביניהם החלטות שר הפנים לתת היתר מיוחד לתושב האזור, החלטות המפקד הצבאי לתת אישור שהייה בישראל לצורך טיפול רפואי, עבודה או עניינים הומניטריים.

ערעור על החלטות בית הדין לעררים

ניתן לערער על כל החלטות בית הדין לעררים שמהווה ערכאה משפטית ראשונה. את הערעור ניתן להגיש בבית המשפט המחוזי בתוך ארבעים וחמישה ימים ממועד קבלת הפסיקה. את הערעור יכול להגיש העותר עצמו, וגם המדינה.

דוגמאות מעשיות לפסקי דין של בית הדין לעררים

לאחרונה התעורר דיון סוער בנושא זכויות מהגרים, גירושם ונושאים נוספים שעוררו עניין ואף סערה ציבורית. ההחלטות המתקבלות בבית הדין לעררים הן חשובות, וכל אחת מהן מעצבת ומחדדת את פני דיני ההגירה בישראל. להלן מספר דוגמאות לפסיקות של בית הדין:

פסיקה בנושא איחוד משפחות: ערר (ת"א) 2234-14 ברהנו נ' משרד הפנים

העורר, אזרח אתיופיה, שהה בישראל שנים רבות שלא כדין. הוצאו נגדו מספר צווי הרחקה ומשמורת, לאחר שבקשותיו לקבל מקלט מדיני נדחו על ידי סוכנות האו"ם לפליטים ועל ידי המשיב. העורר ביקש מבין הדין לעררים לבטל את הצווים או להשהותם, כשהנימוק שציין היה שהוא נמצא בזוגיות עם העוררת, שהגישה בקשה למקלט מדיני אולם בקשתה טרם הוכרעה. החלטת הדיין ד' ברגמן בבית הדין לעררים  דחה את הערר וקבע כי העורר עשה דין לעצמו ונתר בישראל תקופה ממושכת שלא כדין, ואף הצטייד בתיעוד מזויף שאפשר לו להמשיך ולעבוד בישראל. בנסיבות כאלו, נטען בבית הדין לעררים, אין לתת אימון בעורר ולסמוך עליו, במידה ובקשתה של בת זוגו למקלט, תידחה.

פסיקה בנושא סירוב כניסה לישראל: ערר (ת"א) 3023-17 פלוני ואח' נ' משרד הפנים

העוררים הם אב ושני ילדיו הקטינים, אזרחי קולומביה. הם ביקשו להכנס לישראל דרך נמל התעופה בן גוריון וסורבו, לאחר שהתברר כי בניגוד לטענת העורר, שמטרת בואם היתה להשתתף במסיבת יום ההולדת של בתו, בפעול היתה המטרה להשתקע בישראל, לצד בני המשפחה השוהים בארץ, וחלקם שלא כדין. סיבת הערר היתה הזקתם הממושכת במתקן המסורבים בנתב"ג. בדיין ד' ברגמן בבית הדין לעררים דחה את הערר. הוא קבע כי החלטת משיב שלא לאפשר את כניסת העוררים לישראל היתה החלטה סבירה, בהתחשב בעובדה שהעוררים ניסו להונות את המשיב ביודעין, כאשר טענו שסיבת הגעתם לארץ היתה למטרת תיירות. כמו כן דחה בית הדין את הטענה שזוהי פרקטיקה מקובלת של מבקשי מקלט לעשות שימו שבשקרים ואף קבע שאין כל מקום לתמרץ פרקטיקה מסוג זה, או לאפשר אותה. בנוסף קבע בית הדין שמסורבי כניסה לא נכנסים להגדרת 'שוהים שלא כדין', מאחר הם טרם נכנסו לישראל ולכן, המשיב אינו חייב להנפיק להם צווי הרחקה ומשמורת ויכול להחזיקם במתן המסורבים, בהתאם לנדרש.

פסיקה בנושא מבקשי מקלט: ערר (י-ם) 2045-15 פלוני נ' משרד הפנים

העורר, אזרח קונגו, הסתנן לישראל והזדהה בדרכון גינאי. הוא הגיש בקשה לקבלת מקלט מדיני בישראל, אולם מסר מספר גרסאות סותרות, ביניהן שנטל חלק בתנועת מורדים בקונגו והשתתף בהתעללויות והוצאות להורג של חיילים ואזרחים. שר הפנים קבע כי העורר הוא פושע מלחמה, ומשכך, יש להדיר אותו מהגנת האמנה. כמו כן נקבע שאין מניעה להחזיר את עורר לגינאה. העורר פנה בבקשה לקבלת מעמד מטעמים הומניטריים. בקשה זו נדחתה על ידי ראש דסק צפון ובעקבותיו הגיש ערר על ההחלטה לבית הדין לעררים. הערר התקבל חלקית ע"י הדיינת שרה בן שאול ווייס. בהחלטה נקבע כי העורר הוא פושע מלחמה ולכן הוא מודר מאמנת הפליטים. מאחר והודר מאמנת הפליטים, הוא מודר גם מההגנה הקבוצתית שניתנת לאזרחי קונגו. בפסיקה נטען כי העורר לא הציג סיבה הומניטרית שמצדיקה מתן מעמד בישראל. יחד עם הנאמר, קיבל בית הדין לעררים את גרסתו של העורר שאיננו אזרח גינאה ושלא ניתן להרחיקו כאזרח מדינה זו. בית הדין קבע שאינו נוקט עמדה בסוגיה האם להרחיק את העורר למדינה שלישית. כמו כן, נקבע העורר רשאי להפנות בקשה שעניינו ייבחן בהתאם לעקרון אי ההחזרה החיצוני, וכי על המדינה לבחון את בקשתו בהתאם למחויבותה בנושא עקרון אי ההחזרה.

 פסיקה בנושא מבקשי אזרחות: ערר (י-ם) 3345-16 אלכסייב נ' משרד הפנים

העורר, יליד טג'קיסטאן, נכנס לישראל במרמה. מאז כניסתו שהה במדינה שלא כדין. עם פירוק בית המועצות וקבלת עצמאותה של טג'קיסטאן, העורר הפך למחוסר אזרחות. בהמשך קיבל מעמד ארעי (סוג 5 א'). הערר הוגש עקב קשת העורר לקבלת מעמד קבע, בקשה אשר נדחתה. לטענתו של העורר, בהתאם לאמנה בדבר מעמד מחוסרי אזרחות, צריך המשיב להנפיק לעורר מעמד קבע, מאחר ובהיעדר מעמד קבע לא מתקיים חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. דיינת בית הדין לעררים, שרה בן שאול וייס, דחתה את הערר. בית הדין קבע שהאמנה לא שוללת את שיקול הדעת שנתון למשיב, באם להעניק לעורר אישור לישיבת קבע, או לא. לבסוף נקבע בבית הדין לעררים שהעורר יזכה למעמד ארעי לתקופה של עשר שנים, ללא מניעות פליליות או אחרות, ובסיומן יוכל להגיש בקשה לשינוי מעמדו.

ליווי משפטי מקצועי להצלחת התהליך

כפי שבית הדין לעררים הוקם מתוך הצורך ההולך וגובר לטיפול מקצועי בסוגיית אזרחים זרים והבנת הסוגיות הללו על בוריין, כך גם הייצוג של העוררים צריך להתבצע על ידי עורך דין הבקיא בתחום על בוריו, מכיר את המורכבות שבתחום זה, ובעל פרקטיקה ענפה בנושאים הרלוונטיים. רק כך ניתן לצלוח את מכשולי הבירוקרטיה, החוק, ותקדימים שונים, שיסייעו למייצג לסייע ככל שניתן בסוגיות מורכבות מעין אלו.

על עורך דין הגירה ומשרד הפנים להתמחות בדיני הגירה לישראל, בסיוע להסדרת מעמד חוקי לקבלת אזרחות ישראלית, סיוע בהסדרת מעמד בן זוג, הגירה של הורים לישראל, ושל קרובי משפחה בכל דרגה.

תחום ההגירה בישראל הוא רחב ומסועף. הוא נוגע למהגרי עבודה ועובדים זרים, מהגרים על רקע מבקשי מקלט במעמד פליטים, זוגות שאחד מהם הוא נתין זר ועוד מקרים רבים, שכל אחד מהם הוא עולם ומלואו, ייחודי ושונה מהאחר. כדי שהתהליך יצליח, על עורך דין לענייני הגירה להיות מעורה כל העת וללא הרף בפסיקות קודמות, בתקדימים שונים, בדקויות שמהוות את התיק, ובמקביל לשמש כתף תומכת למיוצגים, שרובם אינם דוברים את השפה, הם פעמים רבות מפוחדים, ולעתים כלואים במתקני כליאה לזמן ממושך. עם ייצוג משפטי הולם ניתן לקצר את התהליכים, לוודא שהשוהים במתקן כליאה או מסורבי כניסה ישוחררו מהמתקנים, ולספק להם את כל הסיוע הנדרש, עם שימת לב מיוחדת לכל פרט וסעיף, מאחר ולעתים בשל כשל בירוקרטי עלולה הבקשה להתקל בסירוב והתיק עלול להכשל.

לכן, אין להקל ראש ובבחירת עורך דין חשוב לוודא מי הוא, מה נסיונו, בכמה מקרים טיפל וכמה מאותם המקרים הסתיימו בהצלחה ולשביעות רצון המיוצגים ועוד.

לעתים החלטות משרד הפנים אינן הפיכות וקשה מאד לערער עליהן. לכן חשוב שלא להקל ראש ולהיות מיוצגים על ידי איש המקצוע המנוסה ביותר והבקיא ביותר בתחום, ובקיא בהופעה בפני בית הדין לעררים.

משרד עורכי דין הגירה ומשרד הפנים דוד אנג'ל מעמיד בפניכם את הידע הנרחב, המומחיות בתחום והצלחות מוכחות בטיפול בכל סוגי האשרות לזרים מול משרד הפנים, טיפול בהסדר מעמד מיוחד של בני זוג, בקשות הומניטריות מסוגים שונים, הנפקת אזרחות ישראלית ועוד. כמו כן יש לעו"ד דוד אנג'ל מומחיות רבה בביטול או שינוי החלטות משרד הפנים, באמצעות הגשת עררים פנימיים, ייצוג בעררים בבית הדין לעררים נגד משרד הפנים, והגשת עררים ועתיקות בבית המשפט לעניינים מנהליים.

הניסיון, הידע, וההתעדכנות הבלתי פוסקת בחוקים , בדינים ובתקנות, הם אלו שיצרו למשרד דוד אנג'ל את המוניטין הרב, יחד עם נאמנות בלתי מתפשרת ללקוח, התעקשות במקומות בו אחרים כבר וויתרו, וייצוג מקצועי ובליווי צמוד, לאורך כל הדרך.

המשרד מתמחה בהתמודדות מול בירוקרטיה, סירובים ועיכובים טכניים, איסוף ראיות ומסמכים, ייצוג מול משרד הפנים ונוכחות בראיונות ותחקירים, עם גיבוי משפטי מקי וסיוע משפטי למהגרים שיוכלו להתאחד עם בני משפחתם החיים בארץ, להסדרת מעמד של תושבים ארעיים לתושבים חוקיים ובעלי זכויות, טיפול מבוסס ניסיון והצלחות במתן אשרות לעובדים זרים,  טיפול במקרים הומניטריים, מקרים של חסרי אזרחות, מקרים של אזרחים זרים שמוחזקים במתקן כליאה בנתב"ג עד לגירושם מהארץ, הסדרת בקשות חריגות ועוד.

אל תפקירו את גורלכם וגורל יקירכם! לעתים ההחלטות המתקבלות הן בלתי הפיכות וקשה לשנות אותן. הגיעו מוכנים, ערוכים ועם ליווי משפטי מקצועי שיוכל לסייע לכם ולבני משפחותיכם לצאת מסבך הבירוקרטיה ומהתנגדויות משרד הפנים. צרו קשר עוד היום עם משרד עו"ד דוד אנג'ל ואנו נסייע לכם בכל הכלים המשפטיים העומדים לרשותנו בבית הדין לעררים, כדי שתוכלו לצאת לדרך חדשה.