עורך דין דיני משפחה וגירושין

התחום המשפטי הקרוי "דיני משפחה" כולל את כל הסכסוכים, ההליכים והנושאים שנובעים ממושג המשפחה וממסגרת התא המשפחתי ודורשים הסדרה וטיפול על ידי בית המשפט. תחת נושא זה ניתן לכלול את דיני הנישואין, דיני הירושה, דיני הורות ואפוטרופסות, עריכת הסכמי ממון וכמובן עריכת הליך גירושין והסדרת כל הנושאים הנלווים אליו כדוגמת חלוקת רכוש, משמורת ילדים ופסיקת מזונות.

כלל התחומים הללו (יחד עם תחומים נוספים כגון גיור) מכונים בעגה המשפטית המקצועית "דיני המעמד האישי". מסיבות היסטוריות ופוליטיות דיני המעמד האישי במדינת ישראל, ובייחוד דיני הגירושין, מפוצלים באופן ייחודי בין מספר ערכאות שיפוטיות שונות. מצב זה הופך כל הליך גירושין כואב ומסובך מלכתחילה לתהליך ארוך ומסורבל עוד יותר, הליך שמצריך מיומנות רבה וידע מקצועי בתחום הגירושין שנמצא אצל עורך דין המתמחה בתחום.

גירושין הם מאורע כואב מאוד בחייה של משפחה שנקרעת במאבק המשפטי. הליך גירושין שהתנהל באופן כושל עשויות לגרום להשלכות הרסניות על חיי המשפחה כולה, ובייחוד על חייהם של בני הזוג. ככל שהתהליך יהיה מייגע יותר הוא יעצים את העוינות שבין בני הזוג ויקשה על הגעה להסכמה משותפת. החשש ממעמסה כלכלית כבדה בשל תשלומי מזונות והמריבות סביב קביעת הסדרי משמורת עשויים להעמיק ולהחריף את הקרע המשפחתי והשלכותיהם של מאבקים אלה ימשיכו ללוות את המשפחה המפורקת לאורך שנים רבות.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במדינת ישראל מתגרשים מדי שנה עשרות אלפי זוגות, כל אחד מהם יעבור הליך יקר ארוך ומסובך ביותר, באחד המצבים העדינים והפגיעים ביותר בחייו. דווקא במצב כזה ישנה חשיבות קריטית למקצועיות ולרגישות של עורך הדין המומחה המלווה את התהליך, כדי לוודא שזכויותיך לא ייפגעו וכדי שחייך ימשיכו להתקיים כשורה.

תביעת גירושין ובקשה ליישוב הסכסוך

בדרך כלל, הליך גירושין מתחיל באחד משני המצבים: כאשר אחד מבני הזוג מגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני, או כאשר שני בני הזוג מגיעים להסכמה הדדית ומגישים יחד תביעה משותפת לגירושין בהסכמה. במדינת ישראל הדין הנוהג בביצוע הליך גירושין מותאם לדתו של כל אחד מאזרחי המדינה. כלומר – כאשר זוג נוצרי מתגרש יתבצע ההליך לפי הדין הנוצרי, לזוג מוסלמי – על פי הדין המוסלמי, ולזוג יהודי – על פי כללי ההלכה היהודית. בנוסף, חלוקת הסמכויות בין הערכאות השיפוטיות השונות במדינת ישראל קובעת שהליך הגירושין עצמו כפוף באופן בלעדי לערכאות הדתיות, ועל כן הגט יכול להינתן רק בבית הדין הרבני (ראו להלן בהרחבה).

כאשר אחד מבני זוג יהודיים מגיש תביעת גירושין ע"י עורך דין גירושין, יהיה עליו להוכיח "עילת גירושין" שמצדיקה את התביעה. על פי הדין היהודי הדתי ישנן מספר עילות מוגדרות שנחשבות כסיבות מוצדקות לעריכת גירושין, ביניהן בגידה, מום, וכן הלאה. אם יוכיח בן הזוג את העילה המצדיקה את תביעת הגירושין, בית הדין אינו יכול לגרש סתם כך את בני הזוג, הוא יורה לבעל לתת לאישה גט גירושין שייכתב ויחתם בבית הדין, ולאחר נתינת הגט – יחולו הגירושין.

חשוב לדעת, שמאז שנת 2016 כל הליך שמטרתו לפתור סכסוך בתוך המשפחה במדינת ישראל, בין בני הזוג או בין הורים לילדיהם וכן הלאה, חייב להיפתח על פי חוק רק בהגשת "בקשה ליישוב סכסוך". לאחר הגשת הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני מתחיל פרק זמן של 45 יום במהלכם נאסר על שני הצדדים להגיש תביעות כלשהן בנושא הסכסוך. מטרת החוק לרכך את המתח הגבוה שבו פורצים על פי רוב סכסוכים בתוך המשפחה, ולאפשר לבני הזוג לנסות ולהגיע להסכמה משותפת. לרוב, הסכמה משותפת בדבר החלטת הגירושין חוסכת מבני הזוג ומילדיהם חלק מן הכאב והסבל הכרוכים בהליך גירושין אלים ומכוער, מקצרת משמעותית את התהליך המייגע והמסורבל וחוסכת ממון רב לכל הצדדים.

במהלך תקופת הצינון בתי המשפט ובתי הדין מחויבים להפנות את בני הזוג להתייעצות וטיפול משותף ב"יחידות הסיוע" הצמודות אליהם, לשם שיח ובירור הסכסוך. ביחידות הסיוע עובדים אנשי מקצוע מתחום הרווחה והפסיכולוגיה שתפקידם לסייע לבני הזוג לנסות ולפתור את הסכסוך שביניהם בדרכי שלום. במסגרת זאת על בני הזוג לקיים לפחות ארבעה מפגשי גישור והידברות שיונחו על ידי אנשי המקצוע מיחידות הסיוע במטרה להגיע להסכם משותף שיסדיר את הסכסוך בהסכם הדדי ומשותף שידרוש את אישור בית הדין בלבד.

אמנם, אם בני הזוג מגישים מלכתחילה תביעת גירושין משותפת בהסכמה לבית הדין הרבני הם פטורים מהצורך להגיש את הבקשה ליישוב הסכסוך ומהצורך לעבור את תקופת הצינון והגישור. על אף שתקופת הצינון בת 45 הימים עוצרת את כלל ההליכים המשפטיים בהם יכולים בני הזוג לפתוח, ובתי המשפט מטילים חובה על השתתפות במפגשי הגישור, ישנם בני זוג שמסרבים להגיע לפגישות ולהשתתף בהליך. סירוב כזה אינו חושף בהכרח את בן הזוג לסנקציות, אך לרוב גם משרדי עורכי דין מקצועיים בענייני גירושין ממליצים בחום על ההשתתפות בגישור, כדי לרכך את עוצמת המתח ההדדי שבין בני הזוג.

ההליכים הנ"ל, בסוגיות אישיות ומשפטיות כה רגישות בדיני נפשות, מחייבים עורך דין מיומן לדיני משפחה וגירושין המסוגל לנווט את אסטרטגיית הטיפול במקרה ואת ההוצאה לפועל של ההליכים בדרך נאמנה, מקצועית, בוטחת, שתביא לסוף המיוחל לצד המיוצג על ידו – ובכך משרדנו מתמקד באופן עיקש לכל אורך שנות קיומו.

 

מרוץ הסמכויות

בעקבות התביעה מתחילה שורה של דיונים במהלכם בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה מבצעים את הליך הגירושין עצמו ומסדירים את מצב המשפחה לאחר מכן. כאמור, לכל ההליכים הכרוכים בגירושין, המנוהלים על ידי עורך הדין המייצג, ישנה השפעה אדירה על חייהם של בני הזוג לאחר הפרידה, ולכן ישנה חשיבות רבה לאופן שבו מוגשת תביעת הגירושין, לערכאה שאליה מוגשת התביעה ולאסטרטגיה המשפטית שבה בוחרים עורכי הדין של שני הצדדים.

חשוב לדעת שבקום מדינת ישראל פוצלו הסמכויות בתחום "דיני המעמד האישי" בין בתי המשפט האזרחיים לבין בתי הדין הדתיים (בתי הדין הרבניים, בתי הדין השרעיים ובתי הדין הדרוזיים). לבתי הדין הדתיים הוענקה סמכות שיפוטית ייחודית על תוקפם של הליכי נישואין והליכי גירושין, אך כל שאר הנושאים הכרוכים בהליך הגירושין כדוגמת משמורת על ילדים, חלוקת הרכוש בין בני הזוג וחובת תשלום המזונות הוכפפו ככלל לסמכותו של בית המשפט האזרחי.

הליך מיוחד שנקבע בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953 ומכונה "כריכה", מאפשר לבן הזוג המגיש את תביעת הגירושין בבית הדין הרבני להצמיד לתביעה גם בקשה לדיון באותם הנושאים הכרוכים מעצם טבעם בהליך גירושין. אם בן הזוג ביצע את ההליך המדובר כשורה, בית הדין הרבני יוכל לדון בכל הנושאים הנלווים לגירושין במקום בית המשפט לענייני משפחה, ולא יהיה ניתן להגיש את אותן התביעות בבית המשפט לענייני משפחה. באותה המידה, אם לפני כריכת התביעות מיהר הצד השני והגיש את התביעה לבית המשפט לענייני משפחה, אזי רק בית המשפט לענייני משפחה ידון בתביעות, ובית הדין הרבני לא יוכל לדון בהן כלל.

ברקע לחלוקת הסמכויות בין בית המשפט לענייני משפחה ובין בתי הדין הרבניים עומדת מחלוקת פוליטית רבת שנים, והרקע השונה של בית הדין הדתי לעומת בית המשפט החילוני יצרה הבדלים ניכרים בפסיקה. באופן מסורתי, גברים העדיפו להגיש את תביעותיהם בבתי הדין הרבניים ואילו הנשים העדיפו שתביעותיהן יידונו בבתי המשפט לענייני משפחה. בשנים האחרונות לאחר פסיקת בית המשפט העליון בפרשת פלוני הפכה משוואה זו למורכבת ומסובכת יותר, וטרם הגשת תביעה לבית המשפט או כריכתה בפני בית הדין מומלץ להתייעץ עם עורך דין מקצועי מתחום דיני הגירושין.

מכיוון שישנה חשיבות מיוחדת למועד שבו הוגשה התביעה לראשונה, הפך הליך הגשת תביעות הגירושין במדינת ישראל למעין מרוץ בין בני הזוג, בו כל אחד מהם מבקש להגיש את התביעה דווקא בבית המשפט שלפי דעתו יפסוק יותר לטובתו. זהו "מרוץ הסמכויות" הידוע לשמצה, מצב בו החוק הנוהג מעודד את בני הזוג למהר ולהגיש את תביעותיהן שמא יקדים אותם בן זוגם וישיג ייתרון בבחירת הערכאה בה ידונו בתביעותיו. גם כאן – עין מקצועית של עו"ד משפחה מנוסה יכולה לעשות את ההבדל בין הצלחה לכישלון של הליך גירושין.

הליכים נלווים לגירושין בטיפולו של עורך דין לדיני משפחה וגירושין

בכל הליך גירושין כלולים מספר נושאים קבועים שצריכים להיות מוסדרים בעקבות הגירושין והנ"ל מוטל על כתפי עורך הדין בהליך הגירושין שאמון על הסדרתם היסודית:

• מזונות: לאחר פירוק המשפחה, במקרים רבים תקבל דווקא האם את המשמורת העיקרית על גידול הילדים (ראה להלן). על פי ההלכה היהודית מוטלת חובה משפטית על האב לדאוג לרווחתם הכלכלית של ילדיו, חובה זו מוסדרת על פי רוב בתשלומי מזונות שעל האב לשלם לאם המגדלת את הילדים. חשוב לדעת שכיום קבע בית המשפט העליון כי הסדרי המזונות לא יוטלו בהכרח רק על האב ויהיו תלויים בגובה המשכורות של בני הזוג ובהסדרי המשמורת.
• משמורת ילדים: במרבית המקרים כאשר לבני הזוג המתגרשים ישנם ילדים יהיה צורך להסדיר את האחריות עליהם לאחר פירוק המשפחה. בהקשר זה חשוב להבחין בין שני סוגי משמורת:
  • משמורת מלאה: בדרך כלל, האחריות העיקרית על גידול הילדים תוטל על אחד מבני הזוג, אצלו יתגוררו הילדים באופן קבוע והוא ייקרא "ההורה המשמורן". בן הזוג השני יהיה זכאי ל"הסדרי ראייה" (או בשמם המעודכן "הסדרי שהות"), במסגרתם הוא יקבל את הילדים לאחריותו מספר מסוים של ימים בשבוע לפי ההסכמים שייקבעו. חשוב לדעת שעל פי ההלכה היהודית תוענק לאם המשמורת על כל הילדים שמתחת לגיל 6 באופן כמעט אוטומטי, זוהי "חזקת הגיל הרך". רק במקרים חריגים ביותר כגון חוסר יכולת נפשית של האם או אם יוכח שהיא מהווה סכנה לילדיה באופן כלשהו – תופר החזקה והמשמורת תוענק לאב.
  • משמורת משותפת: במקרים שהילדים גדולים דיים, ורק כאשר תנאי החיים מאפשרים את זה מבלי לפגוע ברווחת הילדים, מתחלקת לעיתים המשמורת באופן כמעט שווה בין שני בני הזוג. במצב כזה, כל אחד מבני הזוג אחראי לדאוג לרווחת הילדים למשך פרק זמן מסוים במהלך השבוע בו הם נתונים תחת אחריותו. חשוב לדעת שבמצב של משמורת משותפת עשוי בית המשפט לקבוע תשלום מזונות נמוך במידה משמעותית מאשר במצב של משמורת מלאה.
• חלוקת רכוש: פירוק משפחה מלווה באופן בלתי נמנע בחלוקת הרכוש שנצבר לאורך השנים. בניגוד לדיני מזונות ומשמורת ילדים, דיני חלוקת הרכוש מוסדרים במדינת ישראל על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 לבני זוג שהתחתנו לאחר 1974, ועל פי פסיקת בית המשפט העליון בפרשת בבלי לבני זוג שהתחתנו קודם ל1974. על פי החוק, כל רכוש שנצבר על ידי בני הזוג במהלך שנות נישואיהם נחשב "רכוש משותף", ויחולק במקרה של גירושין שווה בשווה ביניהם. במקרה בו בני הזוג חתמו על הסכם ממון קודם לנישואיהם, או שחתמו על הסכם המסדיר את חלוקת הרכוש בגירושין – ההסכמים קודמים לחוק. למאמר על פירוק שיתוף בין בני זוג לחצו כאן.

עורך דין לענייני משפחה, גירושין ומעמד אישי – דוד אנג'ל ושות'

משרד עורכי הדין דוד אנג׳ל הוא משרד וותיק ומקצועי המתמחה בכל תחומי המעמד האזרחי והאישי במדינת ישראל מזה 20 שנה. עורך הדין אנג'ל ידוע בהצלחותיו חסרות התקדים באינספור תיקים שנוהלו במקצועיות, אחריות ומסירות רבה, תוך ליווי אישי של לקוחותיו – החל מתחילת ההליך בשיחה הראשונית עם צד לסכסוך, דרך ניהול ההליכים המשפטיים על בוריים (בין אם בהסכמה או באמצעות ערכאות השיפוט) – ועד לסיום מוצלח של הליך הגירושין.

אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל עניין בדיני משפחה / גירושין – ונשרת אתכם נאמנה במקצועיות ללא כל פשרות עד להשגת המטרה.