תושב קבע בישראל: הדרכים לקבלת תושבות קבע
כמשרד העוסק מזה 25 שנה בהצלחה בייצוג וטיפול בקבלת מעמד של תובע קבע בישראל, ברור לנו כי ליווי משפטי של עו"ד מומחה הבקיא בתחום, מעלה משמעותית את אחוזי ההצלחה לקבלת האשרה ומזרז את ההליכים מול משרד הפנים וערכאות השיפוט השונות.
אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר בכל עת ולקבל מענה מקצועי בעניינכם.
מבוא: מהו מעמד תושב קבע?
מעמד תושב קבע הינו מעמד אזרחי מיוחד שמקבל אדם שמתגורר בישראל באופן קבוע, ומחזיק באשרת שהייה למגורי קבע בישראל. כדי לקבל מעמד אזרחי של תושב קבע בישראל, על כל זכויותיו ויתרונותיו עליהם נעמוד בהמשך, על האדם תחילה לקיים את מרכז חייו במדינת ישראל, ולהיות בעל קשר מניח את הדעת למדינה (לדוגמא: שהייה לאורך זמן ארוך במדינה, החזקת נכסים בה, מגורים של קרובי משפחה מדרגות ראשונות וכדומה). יודגש ש"עיקרון הדם" חל גם על מעמד של תושבות קבע, דהיינו ילדים שנולדו לתושב קבע בישראל, זכאים גם הם למעמד תושב קבע.
מעמד תושב קבע הוא מעמד מבוקש מאד לזרים בישראל. לתושבות קבע בישראל יתרונות רבים ומובהקים וביניהם:
-קבלת מלוא התנאים הסוציאליים: ביטוח בריאות בקופות החולים, קבלת קצבאות וגמלאות מהמוסד לביטוח לאומי וכדומה
-קבלת מעמד קבוע ויציב שלא דורש הארכה שלו מדי שנה במשרד הפנים
-חופש עיסוק
למעשה זכויות תושב קבע בישראל זהות לזכויותיו של כל אזרח ישראלי למעט הזכות להצביע בבחירות לכנסת (ניתן להצביע בבחירות לרשות המקומית בה מתגורר תושב הקבע). כמו-כן, תושב קבע אינו זכאי להיות בעל דרכון ישראלי וחופש התנועה שלו מישראל ואליה יכול במקרים מסוימים להיות בעייתי ללא מעמד של אזרחות. שמו של תושב קבע מופיע ברשימות מרשם האוכלוסין של משרד הפנים וחלות עליו גם חובות שחלות על אזרחי ישראל, כמו תשלום מיסים, שירות בצה"ל ועוד.
התנאים והזכאות לקבלת מעמד של תושב קבע בישראל
זרים רבים השוהים בישראל אוחזים בסוגים שונים של אשרות שהייה. אלו היושבים בישראל תקופה ממושכת מצפים בחלוף השנים לקבל מעמד של תושב קבע בישראל ונתקלים בלא מעט מכשולים בדרך, בפרט אם מדובר באזרחים זרים הנשואים לבני זוג ישראלים.
כיצד ניתן לשדרג מעמד של אשרה ארעית כל שהיא לתושבות קבע ואיך לעקוף את המכשולים שבדרך?
הזכאות לקבלת מעמד של תושב קבע חלה על בני זוג הנשואים לאזרחים ישראלים או בני זוג של תושבי קבע בישראל וזרים הזכאים למעמד זה עקב נסיבות הומניטריות או נסיבות מיוחדות אחרות. להלן הפירוט:
– בני זוג הנשואים לאזרחים ישראלים או תושבי קבע בישראל: אנשים אלו עוברים תהליך מדורג בישראל להסדרת מעמדם. בתום ההליך הם זכאים לקבל מעמד תושב קבע. כשמדובר בבני זוג נשואים נמשך ההליך כחמש שנים ובסופן עומדת בפני בן הזוג הזר הבחירה אם להתאזרח או להסתפק במעמד של תשוב קבע. זאת בעוד שעבור ידועים בציבור יכול התהליך להמשך כשבע שנים או יותר. בתום הליך זה יוכל בן הזוג הזר לקבל מעמד של תושב קבע.
– נוהל הורה קשיש: הליך איחוד משפחות מכוח נוהל הורה קשיש מאפשר לזרים (ההורה הקשיש) לקבל מעמד של קבע בשלב מסוים. אחרי שחלפו שנתיים לפחות ממועד קבלת אשרת א5 (אשרת שהייה ארעית) יכול ההורה הקשיש לטעון לקבלת מעמד של תושב קבע. שדרוג המעמד הוא בכפוף לתנאים הקבועים בנהלי המדינה ובעיקרם שמירה על מרכז חיים של ההורה וילדו בישראל.
– הורי חיילים: אזרחים זרים אשר עוברים בארץ הליך של איחוד משפחות מכוח נוהל הורי חיילים יהיו זכאים (בסופו של דבר) לקבל מעמד של תושבי קבע. תחילת התהליך כרוכה במתן אשרת ביקור ב'2 להורים לתקופה של שלושה חודשים. בהמשך יקבלו אשרת שהייה ארעית מסוג 5א' ולאחר ארבע שנים מקבלת המעמד הארעי יוכלו להפוך אותו למעמד של תושב קבע.
– נינים ליהודים (דור רביעי): מי שהגיע לישראל כקטין מכוח נוהל נינים יכול לשדרג את מעמדו לתושב קבע. שלוש שנים אחרי שקיבל הקטין אשרת שהייה ארעית מסוג א5 הוא יוכל לשנות את המעמד לתושב קבע. אם באותו הזמן טרם הגיע הנין לגיל של בגיר יגישו הוריו את הבקשה עבורו. אם כן הפך לבגיר הוא יגיש את הבקשה בעצמו.
– מעמד תושב קבע מטעמים הומניטריים: הנהלים בנוגעים לזרים היושבים בישראל מטעמים הומניטריים ומבקשים לשדר את מעמדם למעמד של תושב קבע אינם ברורים. עמדות המדינה הן נוקשות ולרוב יוכל זר בעל אשרת שהייה מסוג 5א' לבקש מעמד של תושב קבע רק אם חלפו עשר שנים ממועד קבלת אשרה זו. גם אז הסיכויים לאישור הבקשה אינם גבוהים במיוחד ונוכחות עו"ד מלווה ומייצג היא יותר מאשר הכרחית.
– מקרים נוספים: לשר הפנים סמכות להעניק מעמד תושב קבע בישראל לאזרחים פלסטינאים אשר הוא רואה לנכון להעניק להם מעמד זה (בין היתר מנימוקים הומניטריים, תרומה מיוחדת למדינת ישראל וכדומה). המצב החוקי בעניין זה גם הוא אמורפי מאד, ויש צורך בבחינת המקרה הספציפי של התושב הפלסטיני על מנת להכריע באם קיים סיכוי לגביו להענקת מעמד תושב קבע, ואם לאו (כאשר דרך המלך לגבי פלסטינאים הינה בקבלת תושבות ארעית המוארכת מעת לעת, שגם כאן ישנם חריגים שונים – הכל בהתאם למקרה הספציפי).
על פניו דומה שקבלת מעמד תושב קבע בישראל הוא הליך טבעי וקל אולם בפועל נתקלים המבקשים לקבל תושבות קבע במכשולים שהם לעתים בלתי נתפסים וקשיים רבים.
לא פעם שוגה רשות האוכלוסין בהחלטותיה וכמוה גם משרד הפנים. התמודדות יעילה עם החלטות שגויות ועם הקשחת עמדות יכולה להתבצע רק עם עורכי דין המתמחים בענייני הגירה ואשרות, תיקון סטטוס המעמד ונהלי משרד הפנים.
תהליך הסדרת מעמד תושב קבע לבני זוג זרים
בכל הנוגע לזרים הנשואים לאזרחים ישראלים ולמרות שנדמה שזהו הליך טבעי ומתבקש להעניק לבן הזוג הזר מעמד של תושב קבע. מדיניות משרד הפנים לא מיטיבה עם בני הזוג ומקשה על מאמציהם לחיות בארץ ככל זוג נורמטיבי אחר. הסדרת המעמד כרוכה בסיכון אמיתי וממשי של סירוב לבקשה ולכן חשוב מאד לא לתת ליד המזל לנהל את התהליך אלא לעו"ד המומחה בתחום.
אם נישאו בחו"ל בני זוג, אחד מהם אזרח ישראלי והשני אזרח של מדינה אחרת ואינו יהודי, עליהם להגיש בקשה מכוח נוהל חיים משותפים עוד טרם מגיע בן הזוג הזר לישראל. רק לאחר קבלת אישור ממשרד הפנים הוא יוכל להיכנס לארץ ולהסדיר את מעמדו.
תחילה יבקש משרד הפנים מבני הזוג מסמכים שיעידו על כנות הקשר ביניהם. הרשימה ארוכה: מסמכים ואישורים מחברים וממקום העבודה, מבנקים ומרשויות שונות ועוד על כל המסמכים להיות חתומים ומאומתים ממדינת המוצא של בן הזוג הזר ומהמדינה בה נישאו.
בין המסמכים הנדרשים:
תעודת יושר
תעודת לידה
תעודת נישואין
תעודת גירושין ( אם האזרח הזר היה נשוי בעבר ואלו נישואיו השניים לאזרח/ית ישראלי/ת)
תעודת מעמד אישי
תמונות משותפות של בני הזוג לאורך תקופת היכרותם
התכתבויות קודמות בין בני הזוג
ועוד.
בדיקת כנות הקשר:
תהליך בדיקת כנות הקשר הוא מורכב ומייגע. לאחר הגשת הראיות והתצהירים המסמכים והעדויות יתבקשו בני הזוג לעבור ראיון אישי שנערך בנפרד לכל אחד מבני הזוג. מטרת הראיון הוא לוודא כי הם אכן מקיימים חיים משותפים ולעתים נשאלות שאלות המעלות את התחושה שהן חוברו במטרה להכשיל את בני הזוג.
לאחר הראיון והתשובות שסיפקו בני הזוג ובמידה ומשרד הפנים השתכנע שמדובר במערכת זוגית אמיתי וכנה יוסדר מעמדו של בן הזוג הזר לשנה הקרובה וזהו תחילתו של ההליך המדורג: בן הזוג הזר יקבל לאחר הראיון אשרה מסוג ב'1. אשרה זו תאפשר לו לשהות בישראל ואף לעבוד בה.
בהמשך ועם סיום בדיקות משרד הפנים יקבל בן הזוג הזר אשרת תושב ארעי מסוג 5א' למשך שנה. אשרה זו תחודש מי שנה במשך ארבע שנים. במהלך אותן ארבע שנים יצטרך בן הזוג הזר להגיע למשרד הפנים לחידוש האשרה ולהציג בכל פעם מסמכים חדשים שיוכיחו את קיום הקשר הזוגי שהוא מנהל עם בן/בת הזוג הישראלי. כמו כן הוא עשוי לעבור תשאול וראיון על ידי פקיד משרד הפנים.
בתום ארבע השנים עם אשרת א'5 ואם לא נמצאה כל מניעה שהיא, יוכלו בני הזוג לבקש מעמד של תושב קבע בישראל או אזרחות.
יודגש כי נוהל חיים משותפים לא מאפשר בקשה לאזרחות ישראלית לבני זוג החיים ביחד אולם לא נישאו (בד"כ כאלה המוגדרים ידועים בציבור).
במקרה כזה ייאלצו להמתין זמן רב יותר להגשת הבקשה לתושב קבע וגם אם יינשאו ייספר הזמן שחלף רק ממועד נישואיהם. משך ההליך לבני זוג שאינם נשואים, קרי ידועים בציבור, הוא כשבע שנים. בתום הליך השימוע ואם יאושר מעמדו של בן הזוג הזר הוא יקבל אשרת שהייה ועבודה מסוג ב'1 ויצטרך להאריך אותה מדי שנה.
אחרי שלוש שנים יוכל בן הזוג הזר לבקש לשדרג את מעמדו למעמד של תושב ארעי מסוג א'5 וכאמור, בתום שבע שנים יוכלו בני הזוג להגיש בקשה למעמד תושב קבע בישראל.
התהליך עד לקבלת מעמד של תושב קבע בישראל הוא ארוך ומייגע ונדרשת סבלנות רבה ועמידה בכל התנאים שמציב משרד הפנים בפני בני הזוג להוכחת כנות הקשר ביניהם ותנאים נוספים. היכרות עם מדיניות משרד הפנים היא אקוטית ויש חשיבות רבה להיוועץ בעורך דין אזרחות ישראלית מנוסה.
אולם לא רק לבני זוג המבקשים להסדיר את מעמד בן הזוג הזר למעמד תושב קבע צפויים קשיים. בכל מקום בו סבור משרד הפנים כי יש חשש שמבקש הבקשה אינו יהודי או שמניעיו אינם כשרים הוא יערים מכשולים רבים שלעתים נדמה שאין כל דרך הגיונית לעבור אותם.
הדבר יכול להתבטא גם במקרים של בקשת מעמד של תושב קבע לבנם של אב או אם שקיבלו תושבות קבע או אזרחות ישראלית וזאת משלל סיבות שמוצא משרד הפנים כדי לא להעניק את המעמד. דוגמה למקרה כזה ניתן לראות בפסיקה הבאה:
פסיקה בתחום: עליון עע"ם 5718/09 – מדינת ישראל ואח' נ' סרור ואח' פסק די
ב"ס נולד בירושלים בשנת 1991 לאם תושבת ישראל ולאב תושב הגדה המערבית. הוא נרשם במרשם האוכלוסין הפלסטיני. המשפחה חיה מספר שנים בכפר ניעלין שבגדה המערבית. לאחר מכן שבה המשפחה לכפר עקב אשר בירושלים.
בשנת 2004 פנתה אמו של העותר למשרד הפנים בבקשה לרשום את בנה ב"ס ואת ארבעת ילדיה הנוספים במרשם האוכלוסין הישראלי ולהקנות להם מעמד של תושבי קבע במדינה.
גילו של ב"ס הבן היה באותו זמן מעל 12 שנים וטרם הגיע לגיל 14 בשנת 2006 קיבל העותר ב"ס מעמד של תושב ארעי ממשרד הפנים ולתקופה של שנתיים. כשחלפו שנתיים אלו פנו הוריו של ב"ס למשרד הפנים ובקשו לשדרג את מעמד למעמד של תושב קבע בישראל. הבקשה הוגשה בכפוף לנוהל רישום ילד שרק אחד מהוריו הוא תושב קבע. בקשה זו סורבה על יד משרד הפנים בנימוק שחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) אוסר על מתן מעמד קבע לתושב אזור אשר עבר את גיל 14. אולם סיר במשרד הפנים סותר את תקנה 12 לתקנות הכניסה לישראל שגורסת כי ב"ס שנולד בישראל לתושבת ישראל זכאי להירשם כתושב קבע בישראל גם אם נרשם קודם לכן ברשות האוכלוסין הפלסטינית.
בשנת 2008 הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בה נטען כי החלטת מנהל האוכלוסין עומדת בניגוד לחובתו לפעול לטובת ילדיהם של תושבי ישראל וכי היא מנוגדת לפסיקתו של בית המשפט העליון.
ביוני 2009 קיבל בית המשפט את העתירה והורה למשרד הפנים לשדרג את מעמדו של העותר ב"ס למעמד שלתושב קבע. אולם לאחר שכבר הונפקה לב"ס תעודת זהות של תושב קבע נמצא כי המדינה ערערה לבית המשפט העליון על פסק הדין בטענה כי העותר ב"ס מקיים זירה לאזור (הגדה המערבית) ולכן לא חלה על משרד הפנים חובה להעניק לו מעמד של תושב קבע בישראל.
כמו כן טען משרד הפנים כי הבקשה שהוגשה בעניינו של העותר הוגשה לאחר שמלאו לו 12 שנים וכי בית המשפט טעה ב"קובעו שדי בעצם העובדה שהקטין עבר את גיל 12 וטרם מלאו לו 14 שנה במועד הגשת הבקשה כדי לכבול את שיקול דעתו של שר הפנים ולחייב אותו להעניק לקטין אישור לישיבת קבע בלבד".
בית המשפט דחה את הערעור באפריל 2011 ופסל את הנוהל הפנימי של משרד הפנים (!) שעומד כאמור בניגוד להוראות החוק. בדחייתו קבע בית המשפט שהגיל הקובע לצורך קבלת מעמד תושב חוזר הוא גיל הגשת הבקשה ולא הגיל הנוכחי של המערער.
** הנה עוד דוגמא ללקוחות משרדנו שקיבלו אשרת קבע:
הסדרת מעמד תושב קבע בישראל – דרך לא פשוטה אך אפשרית
מדינת ישראל מערימה קשיים על כל מי שמבקש להתגורר בה ואינו עושה זאת מכוח חוק השבות. בני משפחה של אזרחים ישראלים המתגוררים בחו"ל, הורים קשישים וילדים של תושבים זרים המבקשים להתאחד עם משפחותיהם נתקלים באין ספור התקלות ותקנות חדשות, נהלים משתנים והוראות שעה למיניהן. הסיכוי להכיר את כל החוקים והנהלים ולהיערך אליהם בהתאם, ובפרט לבד, הם קלושים.
למרות התחזיות הקודרות כביכול, ליווי מקצועי של עורך דין לענייני הגירה והסדרת מעמד בישראל, יכול לשנות את התמונה לחלוטין. מניסיון – היכרות עם כל ניואנס ודגש בפרוצדורה הסבוכה יכול להביא את תוצאות המיוחלות ופעמים רבות גם בזמן קצר יותר.
משרדו עורך דין דוד אנג'ל מתמחה בדיני הגירה ומכיר את נהלי ותקנות משרד הפנים על בוריין. עורך דין אנג'ל עם ניסיון של מעל ל-25 שנים יודע למצוא את הפרצה החוקית בנהלים ולפעול מול כל הגורמים המוסמכים עד למציאת פתרון אפקטיבי וחוקי ולעתים ללא הצורך בהגעה לכלל הליך משפטי. במידה ויידרש הליך משפטי מייצג דוד אנג'ל במקצועיות, נאמנות ומסירות את לקוחותיו, תוך שמירה על חוקי ההגירה, בניסיון להקטין הימשכות ההליך ואת עוגמת הנפש ככל האפשר.
אצלנו תקבלו:
ליווי מלא מתחילת התהליך.
בדיקת כל המסמכים הנדרשים והכנתם, כולל בדיקת תקינותם ותרגומם במקרה הצורך כולל חתימות רלוונטיות.
הכנת הבקשה בהתאם לכל הדרישות המחמירות של משרד הפנים.
הכנה לראיון אישי במידה ונדרש כזה.
נוכחות של עו"ד במועד הגשת הבקשה ווידוא יחס הוגן והולם מצד פקידי הרשויות.
אין מקום להשאיר את הבקשה ליד המזל. מגיע לכם הטוב ביותר! צרו עמנו קשר ונשמח לסייע בכל התהליך.
שאלות נפוצות:
-מיהו תושב קבע בישראל?
תושב קבע הינו אדם בעל מעמד מעין-פורמאלי בישראל, הוא זכאי לזכויות סוציאליות רבות, תעודת זהות שאינה מוגבלת בזמן, הוא מופיע ברשימות מרשם האוכלוסין של משרד הפנים וחלות עליו גם חובות שחלות על אזרחי ישראל, כמו תשלום מיסים, שירות בצה"ל ועוד.
-מה ההבדל בין תושב קבע לאזרח ישראלי?
אזרח ישראלי זכאי לקבלת דרכון ישראלי כחוק, וזאת במובחן מתושב קבע שאיננו זכאי לדרכון. בנוסף, לאזרח המוגדר ישראלי אין אפשרות לבטל, כמעט בכל המקרים, את אזרחותו הישראלית, וזאת בניגוד לתושב קבע שיכול לבטל את מעמד תושבות הקבע שלו בהינתן תנאים ספציפיים. תושב קבע או תושב זמני לא יכול להצביע בבחירות לכנסת לעומת אזרח ישראל לו יש זכות הצבעה טבועה. תושב קבע של ישראל ולא אזרח שלה עלול במקרים חריגים להיות מסורב להיכנס למדינות זרות שרואות בו סיכון ומחליטות למנוע את כניסתו.
-מהו התהליך לקבלת מעמד של תושב קבע?
התהליך עד לקבלת מעמד של תושב קבע בישראל הוא מורכב ונדרשת סבלנות רבה ועמידה בכל התנאים שמציב משרד הפנים בפני המבקש להוכחת הזיקה שלו לישראל. ניתן לקרוא במאמר לעיל את הפירוט המלא של התנאים לקבלת מעמד תושב קבע.
-איך מומלץ לבצע את תהליך קבלת תושב קבע?
מומלץ לבצע את התהליך באמצעות עורך דין דוד אנג'ל, שהתמחותו הגירה ואזרחות בישראל, וזאת על מנת למקסם את הסיכוי לקבל את תושבות הקבע ולקצר את התהליך הכרוך בכך.
מה מספרים הלקוחות שלנו
