שמות כב20: "וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם"  |  שמות כג9: "וְגֵר לֹא תִלְחָץ וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" שמות יב49: "תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָאֶזְרָח וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם".  |  ויקרא יט33: "וְכִי  יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם לא תוֹנוּ אתוֹ".  ויקרא יט34: "כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגָּר הַגֵּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹֹֹֹ כָּמוֹךָ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם".  | ויקרא כד22: "מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם כַּגֵּר כָּאֶזְרָח יִהְיֶה. במדבר טו16: "תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט  אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם"  |  דברים י19: "וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם".  |  איוב לא32: "בַּחוּץ לֹא יָלִין גֵּר דְּלָתַי לָאֹרַח אֶפְתָּח".  |  ירמיהו ז6: "גֵּר יָתוֹם וְאַלְמָנָה לֹא תַעֲשֹׁקוּ וְדָם נָקִי אַל תִּשְׁפְּכוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאַחֲרֵי אֱלֹהִים  אֲחֵרִים לֹא תֵלְכוּ לְרַע לָכֶם".  |  דברים כז19: "אָרוּר מַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן".  |  דברים כו11: "וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ידוד אֱלֹהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ".  |  דברים כד21: "כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ  לֹא תְעוֹלֵל אַחֲרֶיךָ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה".  |  דברים כד14: "לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן מֵאַחֶיךָ אוֹֹֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ".  |  דברים כד17: "לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם וְלֹא תַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה".

 

 
   

 
 
 
 

 
הסדרת כל סוגי האשרות במשרד הפנים  
יעוץ וטיפול נגד כל סוגי ההחלטות של משרד הפנים  
פנייה לוועדות ההשגה על החלטות משרד הפנים  
קבלת אזרחות ישראלית  
קבלת מעמד עולה חדש  
 
הסדרת מעמד לבן זוג זר – חיים משותפים  
הסדרת מעמד לבן זוג זר הנשוי לישראלי  
בקשה לאיחוד משפחות  
איחוד משפחות פלסטינים - אלו שהחלו בהליך טרם 2002  
אזרחות לאזרח החי עם ישראלי  
אזרחות לאזרח זר שנישא לישראלי  
הסדרת מעמד בני זוג - זר וישראלי  
 
שחרור עובדים זרים ממעצר  
ביטול גירוש עובדים זרים  
ביה"ד לביקורת משמורת  
בימ"ש לעניינים מנהליים (משמש כערעור על ביה"ד)  
שחרור ממעצר וביטול גירוש של עובדים זרים  
 
הוצאת ויזה ביקור לישראל  
הזמנת בני משפחה מחו"ל  
הזמנת חברים מחו"ל  
טיפול במסורבי כניסה לישראל  
ביטול גירוש זרים מישראל בנתב"ג או במשרד הפנים  
אשרות כניסה לזרים  
 
אישורי כניסה ועבודה לעובדים זרים  
העסקת עובדים זרים  
העסקת עובד זר מומחה  
העסקת עובדים פלסטינים  
 
עבירות מנהליות  
קנסות בגין עבירות מנהליות  
ביטול קנסות מינהליים למעסיקי עובדים זרים  
יצוג מעסיקים בכתבי אישום בהעסקת זרים שלא כחוק  
העסקה באמצעות קבלן משנה - האם פוטרת מחובת הבדיקה?  
ביטול קנסות מנהליים בגין העסקת זרים  
 
נישואין אזרחיים וגיור בישראל  
נישואין אזרחיים  
נישואי אל סלוודור - ללא נוכחות הזוג  
גיור בישראל - הלכה למעשה  
גיור רפורמי או קונסרבטיבי  
 
גירושין מנישואין אזרחיים -זוג יהודי  
מזונות ילדים ומשמורת בנישואין אזרחיים  
תביעת מזונות אישה בנישואין אזרחיים וידב"צ  
גירושין מנישאין אזרחיים -זוג מעורב  
 
אשרות למתן שהייה - הומניטארי  
אשרה להורה קשיש של אזרח  
מעמד לבן זוג זר לאחר גירושין  
ילדים נלווים לבן זוג זר של ישראלי  
מעמד לבן זוג זר לאחר שהתאלמן  
רשיון שהייה לנפגעי פעולות איבה  
מבקשי מקלט מדיני בישראל  
ייעוץ וטיפול - וועדת המאוימים  
מעמד לבן זוג זר הסובל מאלימות  
 

אזרחות לאזרח זר שנישא לישראלי

 

 

 

אזרחות לאזרח זר הנישא לישראלי

רקע
נישואין בין זרים שאינם יהודים לבין ישראלים, הפכו לתופעה נפוצה בשני העשורים האחרונים, בין היתר, בעקבות כניסתם לישראל של מאות אלפי אזרחים זרים ממדינות שונות, בשנים האחרונות התווספו לכל אלו אלפי אזרחים זרים מאפריקה שהסתתנו לישראל מגבול מצרים – ישראל מסיבות שונות: סכנת מוות ו/או רעב השורר במדינתם ו/או רצון למעבר למקום מערבי המאפשר סיכוי השתכרות סבירים וכיוצא באלו.

קיים קושי להסדיר מעמד של זר, אשר נמצא ביחסים רומנטיים עם אזרח ישראלי, לא משנה מהי מטרת שהותו, והאם הוא חוקי או לא. לבני הזוג ניתנת האפשרות לבחור באחת משתי האפשרויות: הראשונה, היא הצהרה על ידועים בציבור במשרד הפנים, תהליך הדורש הצהרות וביסוס של הקשר, במיוחד אם הזר מוגדר כשוהה בלתי חוקי. תהליך זה צריך לעבור את האישורים המתאימים במשך כמה שנים, ויכול להוביל בעתיד למעמד של תושב קבע. אפשרות שנייה, היא נישואים אזרחיים מחוץ לישראל ולאחר כחמש שנים התחלה של תהליך קבלת האזרחות, במאמר זה נתמקד באפשרות השנייה שהיא עדיפה יותר כיוון שהיא מקנה אזרחות בסופו של התהליך.

ההבדל המרכזי בין מעמד האזרחות ולבין מעמד תושב הקבע טמון בזכויות שאינן מוקנות לתושב הקבע שהן: הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת והזכות לקבלת דרכון ישראלי. מלבד זכויות אלה, זכאי תושב הקבע לקבל, ככל אזרח ישראלי מן השורה, קצבאות ביטוח לאומי כגון: דמי אבטלה, הבטחת הכנסה, קצבת נכות וזקנה. הבדל נוסף קיים כאשר התושב משתקע במדינה אחרת, במידה והוא תושב מעמד זה פוקע וכי ילדי תושבים שנולדו בישראל לא יקבלו את מעמד הוריהם באופן אוטומטי, זאת בניגוד לאזרח[1].
 
היסטוריה
במשך שנים רבות פירש משרד הפנים את חוק השבות - תש"י-1950, כך שבן-הזוג הזר הלא יהודי, זכה – עם נישואיו לישראלי יהודי – במעמד של יהודי על-פי חוק השבות ובמעמד של עולה על-פי חוק האזרחות - תשי"ב-1952. אולם, בשנת 1995 שינה משרד הפנים את פרשנותו. על-פי הגישה החדשה אותו בן-זוג שאינו יהודי לא יבוא בגדרי חוק השבות, וממילא לא יזכה בזכויותיו של יהודי, לרבות לא לזכות לקבל אזרחות ישראלית.

בעתירה לבג"ץ[2] שהוגשה בשלהי שנות ה-90, תקפו העותרים – שרובם ככולם נישאו ב"נישואי תערובת" כאשר אחד מבני-הזוג יהודי והאחר אינו יהודי – את הגישה הפרשנית החדשה של משרד הפנים. כמו כן הם תקפו את מדיניות משרד הפנים שלפיה בן-הזוג הלא יהודי נדרש לעזוב את הארץ עד שמשרד הפנים יברר אם הנישואין הם נישואי אמת או נישואין פיקטיביים.

בית-המשפט העליון אישר את פרשנותו החדשה של משרד הפנים ופסק: הוראת סעיף 4א לחוק השבות – המקנה זכויות של שבות לבני משפחה לא יהודים של יהודים – נועדה למשפחות של נישואי תערובת בקרב יהודי התפוצות, במגמה שלא להביא לפיצולן ובמטרה לעודד את עלייתן ארצה. מגמה זו ביקש המחוקק להגשים על-ידי הקניית זכויות שבות לבן משפחתו של יהודי, גם בלא להכיר בו כיהודי.
    
אי לכך זכות השיבה מוקנית אך ורק לבני משפחה של יהודים טרם עלותם ארצה. אך ליהודים  אזרחי ישראל בין מלידה ובין לאחר שמימשו את זכות השיבה לפני נישואיהם - אין בכוחם להקנות את זכות השבות לבני-זוגם.


זר הנישא לישראלי אינו קונה בעצם נישואיו – זכות להתאזרחות, ולשר הפנים יש סמכות להיעתר או שלא להיעתר לבקשת ההתאזרחות המוגשת לו בידי אותו בן-זוג זר. מנגד פסק בג"ץ כי, מדיניות משרד הפנים לעניינם של זרים שנישאו לישראלים לגרשם עד שמשרד הפנים יברר אם הנישואין הם נישואי אמת או נישואין פיקטיביים, הינה מדיניות שאינה עומדת במבחן המידתיות ולכן היא פסולה ובטלה. עם זאת נפסק, כשבן הזוג הזר שוהה בארץ שלא בהיתר רשאי משרד הפנים להקפיד עם בני הזוג ולדרוש מהם מידת ראיה גבוהה מן הרגיל להוכחת כנות הנישואין.

הלכה למעשה
חוק האזרחות קובע כי אזרחות ישראלית נקנית, בין השאר, מכוח התאזרחות לפי סעיפים 5 עד 8 לחוק[3]. סעיף 5(א) לחוק האזרחות קובע התנאים שבהם יכול בגיר לקבל אזרחות ישראלית על-ידי התאזרחות. תנאים אלה הם:

"התאזרחות 5. (א)  בגיר שאיננו אזרח ישראלי יכול לקבל אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות אם נתקיימו בו תנאים אלה:

(1)   נמצא בישראל;

(2)   היה בישראל שלוש שנים מתוך תקופת חמש שנים שקדמה ליום הגשת בקשתו;

(3)    זכאי לשבת בישראל ישיבת קבע;
(4)  השתקע בישראל או שיש בדעתו להשתקע בה;
(5)    יודע ידיעת-מה את השפה העברית;
(6)   ויתר על אזרחותו הקודמת או הוכיח שיחדל מהיות אזרח חוץ לכשיהיה לאזרח ישראלי".

 

סעיף 5(ב) לחוק האזרחות מוסיף וקובע:

"מי שביקש להתאזרח ונתקיימו בו התנאים שבסעיף קטן (א), יעניק לו שר הפנים, אם ראה זאת לנכון, את האזרחות הישראלית על ידי מתן תעודת האזרחות".

בנוסף סעיף 7 לחוק האזרחות קובע:

"בעל ואשתו שאחד מהם אזרח ישראלי... יכול השני לקבל אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות, אף אם לא נתקיימו בו התנאים שבסעיף 5(א)".


הוראה זו מקלה את תהליך ההתאזרחות של בן-זוג של אזרח ישראלי. ההקלה מתבטאת בכך שבן-הזוג אינו צריך לקיים את התנאי הקבוע בסעיף 5(א) לחוק האזרחות. עם זאת הוראת סעיף 7 לחוק האזרחות אינה מעניקה לבן-הזוג של האזרח הישראלי אזרחות "אוטומטית" מכוח הנישואין. עדיין עומדת בתוקפה הוראת סעיף 5(ב) לחוק האזרחות, החלה גם בהתאזרחות של בן-זוג, ולפיה נתונה שאלת ההתאזרחות לשיקול-דעתו של שר הפנים ("אם ראה זאת לנכון")[4]. שיקול-דעת זה רחב הוא, עם זאת אין הוא בלתי מוגבל[5].

על-פי סעיף 7 לחוק האזרחות מוסמך שר הפנים להעניק אזרחות לבן-זוגו של אזרח ישראל גם אם לא נתקיימו בו הדרישות הכלליות לעניין אזרחות המפורטות בסעיף 5(א) לחוק האמור (דרישות אשר מעטים עומדים בהם). ואולם, שיקול-דעתו של השר בעניין זה הוא רחב. כשם שרשאי הוא לוותר על קיום התנאים הקבועים בסעיף 5(א) כך רשאי הוא שלא לוותר על קיומם ולעמוד על קיום מקצתם. עם זאת, במסגרת שיקול-דעתו, אין השר רשאי להתעלם מהוראת סעיף 7 שעל-פיה ניתן להקל על בני-זוג של אזרחים ישראלים שעה שמבקשים הם לזכות באזרחות ישראל, כפי שנקבע בבג"ץ 4156/01 מריו דימיטרוב נ' משרד הפנים[6]:

"הוראה זו מקילה על תהליך ההתאזרחות של בן זוג של אזרח ישראלי. ההקלה מתבטאת בכך שבן הזוג אינו צריך לקיים את התנאי הקבוע בסעיף 5(א) לחוק האזרחות. עם זאת, הוראת סעיף 7 לחוק האזרחות אינה מעניקה לבן הזוג של האזרח הישראלית אזרחות "אוטומטית" מכוח הנישואין. עדיין עומדת בתוקפה הוראת סעיף 5(ב) לחוק האזרחות, החלה גם בהתאזרחות של בן זוג, לפיה נתונה שאלת ההתאזרחות לשיקול דעתו של שר הפנים ("אם ראה זאת לנכון")... שיקול דעת זה רחב הוא. עם זאת, אין הוא בלתי מוגבל. האם הופעל שיקול דעת זה כדין במקרה שלפנינו? ביסוד גישתו של שר הפנים מונחת התפיסה, כי מתן אזרחות ישראלית לבן זוג זר של אזרח מותנית, בין השאר, בקשר נישואין תקף ואמיתי... האם שיקול זה הוא כדין? לדעתי, התשובה היא בחיוב. גישתו של חוק האזרחות, לפיה ניתן להגמיש את התנאים להתאזרחות מקום שבן זוגו של המבקש להתאזרח הוא אזרח ישראל, מבוססת על הרצון לשמור על שלמות התא המשפחתי, ועל הצורך למנוע פיצול אזרחותם של מרכיביו".

 
     במסגרת שיקול דעתו הוציא שר הפנים את נוהל: "נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי"[7]. על פי סעיף ה.12 לנוהל, "ההחלטה לאישור הבקשה וכניסת בני הזוג להליך המדורג תתקבל לאחר בדיקה מקיפה לרבות ראיון אישי, בהתאם לנוהלי הראיון, לגבי המרכיבים הבאים: א. כנות קשר הנישואים בין בני הזוג והמשך קיומו...". נוהלי הראיון קבועים בנוהל מס' 5.1.0013: "נוהל עריכת ראיונות". על פי הנוהל, "הראיון יתנהל בדרך של שיחה אישית עם המרואיין, באמצעות שאלות ותשובות, ולמרואיין תינתן הזדמנות הוגנת להשמיע טענותיו... הראיון ייערך בשפה אותה דובר ומבין המרואיין". עוד נקבע בנוהל כי "הראיון יירשם בשפה העברית... בתום הראיון יתבקש המרואיין לקרוא את תיעוד הראיון ולאשרו בחתימתו. מרואיין שאינו דובר השפה העברית או שאינו יודע לקרוא, יתורגם עבורו הראיון ולאחר מכן יתבקש לחתום עליו".
 
הבעיות השכיחות
בפועל מאחר ושיקול דעתו של שר הפנים רחב בעניין זה, לרוב משרד הפנים מערים קשיים וסחבת באמתלאות שונות, כאשר לעיתים בני הזוג מתייאשים ומאבדים את רצונם לקבלת הזכות להתאזרחות אשר הינה על פי החוק. קשיים אלו קיימים כדי למנוע מזרים להשתמש בנישואין כאמצעי בלבד לקבלת אזרחות, כך למשל במנהלת ההגירה בארה"ב[8] קיימים קשיים דומים וזאת כדי למנוע מצב בו מתחזים לבני זוג יקבלו אזרחות.

כחלק מהבדיקות הקפדניות שנוהג לעשות משרד הפנים, אין משרד הפנים מייחס אלא חשיבות מעטה לתעודת הנישואין שבני-הזוג מציגים לפניו כראיה לנישואין, ולמותר לומר כי אין הוא מסתפק באותה תעודה. משרד הפנים מזמן את בני-הזוג לשיחה, ועורך דיונים נוספים מתוך מטרה לעמוד על אמיתות הנישואין ועל הימשכו של קשר הנישואין.

לכן, רק בהיווכח משרד הפנים לדעת כי הנישואין נישואי-אמת הם – ולו לכאורה – ובהיעדר מניעה ביטחונית או פלילית להמשך שהותו של בן-הזוג בארץ, רק אז תתחיל תקופת "המבחן המדורג". משכה הכולל של תקופת "המבחן המדורג" הוא כחמש שנים (ולעיתים מרובות אף יתרה מכך), ותחילתה – כאמור – ביום שבו נוכח משרד הפנים לדעת כי שניים שהציגו עצמם כבני-זוג אכן בני-זוג הם לנישואי-אמת.

קשיים אלו בקבלת האזרחות מצטרפים לבעיות אחרות הקיימות, כך לדוגמא משרד עו"ד דוד אנג'ל טיפל במקרה בו בן הזוג הישראלי נשוי לאישה אחרת ואינו יכול להתגרש ממנה עקב מאבק משפטי בבימ"ש או בביד"ר, כידוע איש/ה יכולים לדחות את מועד הגירושין כפי רצונם, מה דינו של אדם שאינו יכול להתגרש, כיצד יינשא? האם משרד הפנים יאשר לו? לרוב מקרים מעין אלו מגיעים לפתחי בימ"ש.

מקרה נוסף בו טיפל משרד עו"ד דוד אנג'ל, כאשר בת הזוג הזרה הייתה נשואה במדינת אזרחותה לאחר, וזה אינו מעוניין ליתן לה גט למרות היותם פרודים שנים רבות, בעיה זו שכיחה בעיקר במדינת הפיליפינים אשר נחשבת למדינה קתולית במהותה, ולא ניתן להתגרש כלל, כי אם לבטל את הנישואין, זאת בנוסף לעובדה כי תהליך זה ארוך וממושך אשר יכול להימשך מספר שנים בגלל סירוב אחד מבני הזוג, מה יהיה על בן הזוג השני? כל זאת ועוד משרד עו"ד דוד אנג'ל טיפל ונחל הצלחות מרובות, ואף חלקן הפכו לתקדימים משפטיים.

התמחות משרד עו"ד דוד אנג'ל
כאמור, מרבית פרשיות "נישואי זר לישראלי" סבוכות הן ומשכך רבים הן הבעיות העלולות להתעורר, כאשר משרד הפנים אינו נרתם לעזור בעניין בלשון המעטה, משרד עו"ד דוד אנג'ל בעל ניסיון רב בהתנהלות מול משרד הפנים, מנהלת ההגירה והופעות בכל הערכאות משפטיות לרבות עתירות לבג"ץ.

משרד עו"ד דוד אנג'ל יודע לטפל ולהתמודד עם הבעיות השונות העולות תוך כדי הסדרת אזרחות לבני זוג זר הנישא לישראלי, למשרד עו"ד דוד אנג'ל הצלחות גדולות בתחום. עד היום ניהל משרד עו"ד דוד אנג'ל מאות תיקים של ישראלים, שביקשו להסדיר את מעמדם של בני זוגם הזרים, הן במשרד הפנים והן בבתי המשפט. משרד עו"ד דוד אנג'ל עוסק בתביעות מול משרד הפנים כבר למעלה מעשור והוא פועל על מנת למצות עבור לקוחותיו את אותן זכויות המוקנות להם על פי כל דין.

משרד עו"ד דוד אנג'ל מעניק ליווי צמוד וייצוג מול משרד הפנים: טיפול במתן אשרת כניסה לבן/בת זוג שהוא אזרח זר שנישא לאזרח ישראלי * תדרוך והנחיה לפני דיונים במשרד הפנים * תדרוך לפני תשאול במשרד הפנים * תדרוך להכנת מסמכים * הכנת מסמכים * ייצוג צמוד במשרד הפנים * פתרונות יצירתיים לבעיות סבוכות.



[1] תקנות הכניסה לישראל, תשל"ד - 1974, סעיפים 11 ו- 12.
[2] בג"ץ 2355/98 ישראל סטמקה נ' שר הפנים, נג (2) 728 (1999).
[3] סעיף 1 לחוק האזרחות, תשי"ב-1952 (להלן: "חוק האזרחות").
[4] ראו: בג"ץ 754/83 רנקין נ' שר הפנים, פ"ד לח(4) 113, (1984) בעמ' 117; בג"ץ 3648/97 סטמקה נ' שר הפנים, פ"ד נג(2) 728, (1999) בעמ' 765.
[5] בג"ץ 4156/01 מריו דימיטרוב נ' משרד הפנים, נו (6) 289 (2002).
[6] שם.
[7] וראו בג"ץ 7139/02 פריאל עבאס-בצה ו-22 אח' ואח' נ' שר הפנים פ"ד נז(3), 481
[8] ר': 8 U.S.C. § 1255(e)(3); emphasis added – M. C.

 

 
 
 






 
לקביעת פגישת ייעוץ מלאו פרטיכם:
 

דוד אנג'ל משרד עורכי דין

טל': 072-2575-242
פקס: 03-6131616 
מייל:
dangel@smile.net.il
כתובתינו: רחוב מנחם בגין 11
רמת גן , מיקוד - 52681
מגדל תדהר רוגובין קומה 16.


 
  - משרד עורכי דין 
טל': 072-2575-242  |  פקס: 03-6131616  |  מייל: dangel@smile.net.il  |  כתובת: רחוב מנחם בגין 11 רמת גן 52681 מגדל תדהר רוגובין קומה 16
 
גירושין  | נישואים אזרחיים  | עיקול נכסים  | הוצאה לפועל  | פשיטת רגל  | הסדרת אשרה  | עורך דין אזרחות ישראלית  | אשרה לבן זוג זר של ישראלי  | עו"ד אזרחות ישראלית  | ויזה לישראל  | אישור עבודה  | קבלת אזרחות ישראלית  | נישואים לבן זוג זר  | אשרות עבודה  | הוצאת אזרחות ישראלית  | אשרת עבודה לעובדים זרים  | אישור שהייה בישראל  | אישורי עבודה לעובדים זרים  | הוצאת ויזה לזרים  | בקשת אזרחות ישראלית  | עורכי דין אזרחות  | עורך דין אזרחות  | עו"ד להתאזרחות  | אישור עבודה לעובדים זרים  | עורך דין לקבלת אזרחות  | אישור אזרחות ישראלית  | 

קידום אתרים
 בניית אתרים