הסדרת כל סוגי האשרות במשרד הפנים

החלטות משרד הפנים הרי הם כהחלטות רשות מנהלית. החלטת רשות מנהלית בכלל והחלטת משרד הפנים בפרט צריכה להיות מלווה בראש ובראשונה, על ידי פעולת האיזון בין עקרונות של צדק והוגנות בפעולת השלטון לבין שיקולים של קידום היעילות המנהלית. בנוסף, על החלטות משרד הפנים חלים כללי המשפט המנהלי, משבאים לבחון סבירותה של החלטה או מעשה מינהלי, יש לעשות זאת בהתחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה ובחינת כל הגורמים. יש להתחשב, בין השאר, בשאלה, אם הרשות הציבורית נתנה משקל ראוי לגורמים הרלוואנטיים השונים שבהם עליה להתחשב. על כך ראה עוד במאמרנו: יעוץ וטיפול נגד כל סוגי ההחלטות של משרד הפנים. בהחלטת סירוב סופית של משרד הפנים לאחר מתן זכות ערר, אשר ניתנה בלשכות מסוימות וכן על החלטות אשר התקבלו במטה הרשות בירושלים, קיימת אפשרות הגשת השגה בתוך 30 יום לועדת השגה ירושלים / תל אביב בהתאם לסמכות העניינית והמקומית. השגה זו מהווה למעשה חסם בפני הגשת עתירה שהייתה נהוגה עד לפני מספר שנים. יחד עם זאת, מיד עם דחיית ההשגה קיימת לעותר זכות להגיש עתירה. וועדות ההשגה לזרים הוקמו, בין היתר, על מנת לשמש כמסננת לעתירות מנהליות. זאת, כדי למנוע הגעה בלתי נחוצה של עניינים שניתן לבררם או לפוטרם במסגרת ועדת ההשגה, ולהקל מהעומס המוטל על בתי המשפט לעניינים מנהליים בעניינים בהם הוסכמו ועדות ההשגה לדון. על כך ראה עוד במאמרנו: פנייה לוועדות ההשגה על החלטות משרד הפנים. הקריטריונים לקבלת אזרחות ישראלית נבדלים הם בתכלית ממדינות מערביות כדוגמת ארה"ב ואנגליה. לרוב, קבלת אזרחות ישראלית מותנית בקיום קשר דם יהודי אינהרנטי. קריטריון זה ייחודי למדינת ישראל, בכך שאינו מבדיל בין עשירים לעניים או מדינת מוצא, כי אם בהיותו יהודי או לאו, וזאת כנגזרת מהצהרת העצמאות, כי מדינת ישראל הינה "מדינה יהודית ודמוקרטית".

יחד עם זאת, אף שאינם יהודים יכול ותינתן להם אזרחות בשל היותם קרובי משפחה של אזרחים ישראלים[1], כך לדוגמא: יהודי המבצע עלייה, זכאי כי כל בני משפחתו ממדרגה ראשונה אף אם אינם יהודים יעלו עימו ויקבלו אזרחות. זאת ועוד, נכרי הנישא לאזרח ישראלי, זכאי לקבלת אזרחות ישראלית. על כך ראה עוד במאמרנו: אודות קבלת אזרחות ישראלית.

במדינת ישראל מעמד "עולה חדש" ניתן למי שמבקש לשבת ישיבת קבע בישראל מכוח חוק השבות וגם למי שמבקש להפוך לאזרח ישראלי לכל דבר ועניין. מעמד "עולה חדש ניתן לתקופה קצובה, בדרך כלל כשנה מהיום שבו הגיע העולה לישראל, כאשר בסיומה זוכה העולה לאזרחות ישראלית.

יש לציין, כי ניתן להתאזרח מכוח חוק השבות ללא צורך לעבור את המסלול של "עולה חדש". אולם, במסלול "עולה חדש" זוכה העולה ובני משפחתו להטבות מיוחדות שמתבטאות בקצבאות, בהקלות במס, ומתן הנחות ברכישת רכב ודירה ועוד. אי לכך, נודעת חשיבות יתרה לקבלת מעמד "עולה חדש". על כך ראה עוד במאמרנו: קבלת מעמד עולה חדש.

המסגרת הנורמטיבית

על-פי חוק הכניסה לישראל, כניסתו לישראל של מי שאיננו אזרח ישראל תהיה על-פי ויזה לישראל, וישיבתו בישראל תהיה על-פי רישיון ישיבה[2]. שר הפנים – הוא השר המופקד על ביצועו של חוק הכניסה לישראל[3] – מוסמך ליתן אשרות ורישיונות כאמור[4]. כן מוסמך השר לקבוע בהם תנאים. סעיף 6 לחוק הכניסה לישראל – מורה כך:

שר הפנים רשאי –
(1) לקבוע תנאים למתן אשרה או רשיון ישיבה ולהארכה או החלפה של רשיון ישיבה, לרבות קביעת המצאת עירבון כספי, ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת להבטחת תנאים כאמור, ודרכי מימושה או חילוטה של הערובה;
(2) לקבוע באשרה או ברשיון ישיבה תנאים שקיומם יהיה תנאי לתקפם של האשרה או של רשיון הישיבה.

כאמור, מכוח סמכותו הכללית להתנות בתנאים אשרות ורישיונות ישיבה, נוהג שר הפנים להתנות את האשרות בתנאים שונים לפי העניין. כמו"כ לשר הפנים הוקנתה סמכות לבטל אשרת עולה וכן את האזרחות הישראלית, אם אלה הושגו על סמך ידיעות או פרטים כוזבים. סעיף 11(ב) לחוק הכניסה לישראל קובע:

    "שר הפנים רשאי בהחלטה מנומקת לבטל אשרת עולה ותעודת עולה שניתנה לפי חוק השבות, תש"י-1950, אם הושגו על ידי מתן ידיעות כוזבות".

וסעיף 11(ג) לחוק האזרחות קובע:

    "שר הפנים רשאי לבטל את אזרחותו הישראלית של אדם אם הוכח להנחת דעתו שהאזרחות נרכשה על יסוד פרטים כוזבים …".

כדי להגיע למסקנה שנתקיים התנאי בשני סעיפים אלה לביטולם של אשרת העולה או האזרחות הישראלית, על שר הפנים להשתכנע בקיום התנאי על-פי "כלל הראיה המינהלית", דהינו שהראיה שלפניו הינה כזו:

    "אשר כל אדם סביר היה רואה אותה כבעלת ערך הוכחתי והיה סומך עליה"[5].

בסעיף 13לחוק הכניסה לישראל, הקובע את סמכותו של שר הפנים להורות על גירוש אדם מישראל, נאמר:

"(א) מי שאיננו אזרח ישראלי או עולה לפי חוק השבות, תש"י-1950, רשאי שר הפנים לתת עליו צו גירוש אם נמצא בישראל בלי רשיון ישיבה.
(ב) מי שניתן עליו צו גירוש, חייב לצאת מישראל ולא לשוב אליה כל עוד לא בוטל צו הגירוש.
(ג) מי שניתן עליו צו גירוש, רשאי קצין בקורת הגבולות או שוטר לעצרו ולהחזיקו במקום ובאופן שקבע שר הפנים, עד ליציאתו מישראל או עד לגירושו ממנה …".

שר הפנים רשאי להעביר את סמכויותיו כאמור לאחר, כולל את סמכותו לצוות על גירוש מהארץ, כפי שאכן אלה הועברו אל המנהל כאמור בצו הגירוש[6].

התמחות משרד עו"ד דוד אנג'ל

משרד עו"ד משרד הפנים דוד אנג'ל מתמחה בהגשות ערר והשגות על החלטות של משרד הפנים. משרד עו"ד דוד אנג'ל יודע לטפל ולהתמודד עם הבעיות השונות העולות תוך כדי החלטותיהם השונות של משרד הפנים, למשרד עו"ד דוד אנג'ל הצלחות גדולות בתחום. עד היום ניהל משרד עו"ד דוד אנג'ל מאות תיקים של עררים, השגות ועתירות על החלטות משרד הפנים. משרד עו"ד דוד אנג'ל עוסק בתביעות מול משרד הפנים כבר למעלה מעשור והוא פועל על מנת למצות עבור לקוחותיו את אותן זכויות המוקנות להם על פי כל דין.

משרד עו"ד דוד אנג'ל מעניק ליווי צמוד וייצוג מול משרד הפנים: טיפול במתן אשרת כניסה לזרים לסוגיהן * תדרוך והנחיה לפני דיונים במשרד הפנים * תדרוך לפני תשאול במשרד הפנים * תדרוך להכנת מסמכים * הכנת מסמכים * ייצוג צמוד במשרד הפנים * פתרונות יצירתיים לבעיות סבוכות.

[1] למעט תושב "אזור" (מיו"ש ועזה) לפי חוק הכניסה לישראל (הוראת שעה).
[2] סעיף 1 לחוק הכניסה לישראל
[3] סעיף 15(א) לחוק הכניסה לישראל
[4] סעיף 2 לחוק הכניסה לישראל
[5] בגץ 442/71 מאיר לנסקי נ' שר הפנים, כו (2) 337, בעמ' 357 וראה בג"ץ 6163/92 יואל אייזנברג נ' שר הבינוי והשיכון, מז (2) 229, בעמ' 268. השווה לבג"צ 1712/93 טורשצ'ב נ' שר הפנים (פורסם בנבו, 1994).
[6] וראה לעניין זה גם סעיף 16(א) לחוק הכניסה לישראל
​