יעוץ וטיפול נגד כל סוגי ההחלטות של משרד הפנים

החלטות משרד הפנים הרי הם כהחלטות רשות מנהלית. החלטת רשות מנהלית בכלל והחלטת משרד הפנים בפרט צריכה להיות מלווה בראש ובראשונה, על ידי פעולת האיזון בין עקרונות של צדק והוגנות בפעולת השלטון לבין שיקולים של קידום היעילות המינהלית. בנוסף, על החלטות משרד הפנים חלים כללי המשפט המנהלי, משבאים לבחון סבירותה של החלטה או מעשה מינהלי, יש לעשות זאת בהתחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה ובחינת כל הגורמים. יש להתחשב, בין השאר, בשאלה, אם הרשות הציבורית נתנה משקל ראוי לגורמים הרלוואנטיים השונים שבהם עליה להתחשב.

החלטתה של רשות מינהלית תיפסל בשל חוסר סבירות, אם המשקל שניתן לגורמים השונים אינו ראוי בנסיבות העניין. שיקלול ואיזון זה הם מעיקרי תפקידיה של הרשות הציבורית, והביקורת על אופן ביצועם נתונה לבית המשפט[1].משום כך בית המשפט בוחן, אם השיקול שהדריך את הרשות או הנימוק אשר ניתן על-ידיה עומדים בביקורת, או שמא תחת המסווה של שיקול לגיטימי עומדים גורמים אחרים, שיסודם בשרירות או בשיקול פסול[2]. בדומה לכך, כאשר שיקולים לגיטימיים וכן זרים או פסולים משמשים בערבוביה[3].בג"ץ 392/72 אמה ברגר נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה, מחוז חיפה[4], מובאים מבחנים שניסח המלומד s.a. de smith , ( 1968.nd ed 2,london) ,judicial review of administrative action 3082
והם חמישה במספר:

אומר השופט י' כהן ז"ל[5]:    "נראה לי שהמבחן שיש להעדיף אותו הוא – האם היתה לשיקול הפסול או למטרה הפסולה השפעה ממשית על מעה הרשות, ואם כך הדבר, הרי יש לפסול את מעשה הרשות. ברם הקושי העיקרי שבפניו עומד בית¬המשפט במקרים שמטרות כשרות ופסולות משמשות בערבוביה הוא – איך לרדת לסוף כוונת הרשות ולגלות את צפונות לבה. מטבע הדברים, כשקיים שיקול פסול, אין הרשות ששה לגלותו, וכאשר הוא מתגלה, אין זה דבר קל להעריך, האם המניע הכשר או המניע הפסול היה המניע האמיתי או המניע העיקרי, ומה היתה מידת ההשפעה של המניע הפסול על מעשה הרשות"

כאמור, החלטות משרד הפנים הרי הם כהחלטות רשות מנהלית. החלטת רשות מנהלית בכלל והחלטת משרד הפנים בפרט צריכה להיות מלווה בראש ובראשונה, על ידי פעולת האיזון בין עקרונות של צדק והוגנות בפעולת השלטון לבין שיקולים של קידום היעילות המינהלית.

הדוגמא הבולטת ביותר אשר רשות מנהלית מחויבת לערוך איזון בין שיקולי יעילות לבין שיקולי הגינות, היא בהתייחס לזכות העיון בחומר החקירה בבקשה לביטול החלטה מינהלית, כאשר מחד קיימת חובת הגינות כלפי האזרח בגילוי החומר לשם עיון בבואו לתקוף החלטת רשות מנהלית ומאידך מטעמי יעילות אין רשות יכולה לספק לכל אזרח ישראלי ובאשר לכל החלטה אפשרות גילוי ועיון בחומר, ועל כך עמד בימ"ש העליון כי:

    "ראוי הוא … לאפשר לנהג שרשיונו נפסל … לעיין בחומר החקירה לשם הגשת בקשה לביטול … אלא אם כן ישנם טעמים שבצרכי החקירה, שיש בהם כדי להצדיק מניעת עיון אשר כזה" [ע"פ 1661/91, צישינסקי נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(3) 147; עתמ 204/03 פז גז 1993 בע"מ נ' מדינת ישראל – המשרד לתשתיות לאומיות, 20.11.2003; י. קדמי, על סדר הדין הפלילי, מהדורה משולבת ומעודכנת, תשנ"ח – 1998, חלק שני (ספר ראשון) 620].

לא אחת טוען משרד הפנים, כי בהעמדת החומר לעיונו של מגיש ההשגה יוטל על הרשות נטל כבד, העלול לגרום לסרבול ההליך ולהשהייתו, וכי בכך תסוכל מטרת החוק המכוונת לפישוט בירור ההליכים המינהליים. לכגון אלה התייחס יצחק זמיר בדבריו אלה:

    "לא צריך להגזים בחשש. עובדה היא שבמדינות אחרות, אשר העניקו זכות עיון כללית, המינהל הציבורי מתפקד כראוי. מכל מקום, טענה בדבר נטל מינהלי, שהיא טענה שגרתית כאשר נשקלת האפשרות להטיל על המינהל הציבורי חובה דיונית כלפי האזרח, אין בה כדי לבטל לחלוטין דרישות בסיסיות של מינהל תקין. טענה כזאת יכולה רק להצדיק הסדרים שיאזנו כראוי בין היעילות המינהלית לבין ההגינות המינהלית. הסדרים כאלה יכולים לקבוע מקום וזמן לעיון; מתן רשות עיון רק לבא כוח של אדם, אם יש לו בא–כוח; ואף תשלום עבור העיון או, לפחות, עבור קבלת העתקי מסמכים"[6].

 כנאמר על ידי השופט מ' שמגר (כתוארו אז) בע"א 413/80 פלונית נ' פלוני[7], בעניין חובת השימוע:

    "ועוד נפסק בבית המשפט זה כי בה בשעה שזכותו של בעל דין להישמע בבירור משפטי זכות מוחלטת היא הרי לענין חובתה של רשות מינהלית לתת הזדמנות לשמיעת דברו של מי שעלול להיפגע על ידיה – "היקף החובה וצורת ההזדמנות תלויים יהיו, כמובן, במסיבות הקונקרטיות של הענין הנדון" (בג"צ 3/58 הנ"ל), כשהשיקול של מידת ההיקף ושיעור הצורה הוא מציאת האיזון המתאים בין הזכות להישמע לבין יעילות דרכי פעולתו של הגוף המינהלי, כדי לא "לסכל את מלאכתה של רשות מינהלית."

עוד בעניין דרך קבלת החלטות ע"י גוף מינהלי והשיקולים שעל אותו גוף לשקול,  ראה עת"מ (חי') 30010/97 הסביבה, אגודה ישראלית לשמירת הסביבה נ' הועדה מחוזית לתכנון ובניה מחוז הצפון[8]:

    "…נתון נוסף שיש לקחתו בחשבון הוא, שרשות התכנון מפעילה את סמכותה באופן שתוגשם טובת הציבור במובן הרחב, הכולל אמנם גם את טובת הפרט, אך תוך איזון מתאים ביניהם ( ראה י' זמיר "הסמכות המינהלית" (תשנ"ו-1996), כרך ב', פרק 28 החל מעמ' 673…דרך קבלת החלטות ע"י גוף מינהלי צריכה להיעשות על דרך האיזון בין ההגינות לבין היעילות שאלה אמנם נתונים לביקורת שיפוטית אך בית המשפט יטה שלא להתערב כאשר האיזון מתקיים…"

מומחיות משרד עו"ד דוד אנג'ל

משרד עו"ד דוד אנג'ל מתמחה בהגשות ערר והשגות על החלטות של משרד הפנים. משרד עו"ד דוד אנג'ל יודע לטפל ולהתמודד עם הבעיות השונות העולות תוך כדי החלטותיהם השונות של משרד הפנים, למשרד עו"ד דוד אנג'ל הצלחות גדולות בתחום. עד היום ניהל משרד עו"ד דוד אנג'ל מאות תיקים של עררים, השגות ועתירות על החלטות משרד הפנים. עו"ד משרד הפנים דוד אנג'ל עוסק בתביעות מול משרד הפנים כבר למעלה מעשור והוא פועל על מנת למצות עבור לקוחותיו את אותן זכויות המוקנות להם על פי כל דין.

משרד עו"ד דוד אנג'ל מעניק ליווי צמוד וייצוג מול משרד הפנים: טיפול במתן ויזה לישראל לזרים לסוגיהן * תדרוך והנחיה לפני דיונים במשרד הפנים * תדרוך לפני תשאול במשרד הפנים * תדרוך להכנת מסמכים * הכנת מסמכים * ייצוג צמוד במשרד הפנים * יצוג בבית הדין לעררים * פתרונות יצירתיים לבעיות סבוכות.

​ [1] בג"ץ 341/81 מושב בית-עובד מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' המפקח על התעבורה, לו (3) 349 עמ' 354.
[2] בג"ץ 199/51 אסעד גרייב נ' המפקח על התעבורה בדרכים, ו (1) 397 (1952).
[3] בג"ץ 651/86 סגן-גונדר שמעון מלכה נ' שר המשטרה, מר חיים ברלב, מ (4) 645 (1986).
[4] בגץ 392/72 אמה ברגר נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה, מחוז חיפה, כז (2) 764 (1973).
[5] שם, בעמ' 773
[6] יצחק זמיר, הסמכות המינהלית, כרך ב', עמ' 891
[7] בע"א 413/80 פלונית נ' פלוני, פ"ד לה(3) 57, 89 (1981).
[8] עת"מ (חי') 30010/97 הסביבה, אגודה ישראלית לשמירת הסביבה נ' הועדה מחוזית לתכנון ובניה מחוז הצפון, פד"מ כרך א' עמ' 201, בעמ' 217-216