ויזה הומניטרית לישראל: בקשה למעמד מטעמים הומניטריים – מדריך 2026
בישראל קיימת ועדה מיוחדת הנקראת "הועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים". ועדה זו מוסמכת לדון במקרים חריגים שבהם המבקש אינו עומד בקריטריונים היבשים של חוק הכניסה לישראל, אך נסיבות חייו מצדיקות מתן מעמד מטעמים מיוחדים. האישור שניתן במקרים אלו מכונה בפי רבים "ויזה הומניטרית".
הוועדה משמשת כגוף מייעץ למנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, והיא הכתובת האחרונה עבור רבים שמבקשים להסדיר את מעמדם בישראל ואינם נופלים "במשבצות הרגילות".
מי זכאי לקבל ויזה הומניטרית?
הסיבות לקבלת מעמד מטעמים הומניטריים הן רבות ומגוונות. החוק אינו מגדיר "רשימה סגורה", וכל מקרה נבחן לגופו. עם זאת, מניסיונו של משרדנו, אלו המקרים הנפוצים ביותר המגיעים לפתח הוועדה:
אלימות במשפחה
כאשר בן זוג זר נמצא בהליך מדורג, אך הקשר הזוגי נותק עקב אלימות מצד בן הזוג הישראלי (פיזית, מילולית או כלכלית), ניתן לבקש להמשיך את ההליך ולקבל מעמד עצמאי בישראל, בכפוף להוכחת האלימות ועמידה בתנאי הוועדה.
פרידה או גירושין עם ילדים משותפים
במקרים בהם ההליך המדורג הופסק עקב גירושין מבן הזוג הישראלי, אך לבני הזוג יש ילדים משותפים החיים בישראל, הוועדה ההומניטרית עשויה לאשר לבן הזוג הזר להישאר בארץ כדי לא לפגוע בטובת הילד ובקשר שלו עם שני הוריו.
פטירת בן הזוג הישראלי
טרגדיה שבה בן הזוג הישראלי נפטר במהלך ההליך המדורג משאירה לעיתים את בן הזוג הזר חסר מעמד. במקרים אלו (במיוחד אם יש ילדים או זיקה חזקה לישראל), ניתן להגיש בקשה מיוחדת לוועדה. במקרים חריגים, כמו נפילת בן הזוג בעת שירות מילואים, הבקשה תיבחן ברגישות יתרה.
הורים קשישים לאזרחים ישראלים
"נוהל הורה קשיש" מאפשר לאזרח ישראלי להביא את הורהו הקשיש והבודד (שאין לו ילדים אחרים בחו"ל ואין לו בן זוג) להתגורר עמו בישראל ולקבל מעמד. זהו אחד המסלולים ההומניטריים המובהקים ביותר לאיחוד משפחות.
מקרים נוספים (פליטים, מאויימים ונפגעי איבה)
מבקשי מקלט וסייענים: אנשים ששיתפו פעולה עם ישראל או שנשקפת סכנה לחייהם בארץ מוצאם (כגון משתפי"ם), מטופלים לעיתים מול ועדת המאויימים או במסגרת בקשות מקלט, הנכללות גם הן תחת המטרייה הרחבה של טעמים הומניטריים.
נפגעי פעולות איבה: זרים שנפגעו בפיגועים בישראל והוכרו על ידי הביטוח הלאומי עשויים להיות זכאים לרישיון ישיבה מיוחד.
ויזה הומניטרית לעובד זר בסיעוד
אחת הסוגיות הנפוצות והכואבות ביותר המגיעות לפתחה של הוועדה נוגעת לעובדים זרים בענף הסיעוד, אשר סיימו את מכסת השנים המותרת בחוק (בדרך כלל 63 חודשים), אך המטופל הסיעודי שלהם קשור אליהם בעבותות של תלות נפשית ופיזית. במקרים אלו, החוק היבש דורש מהעובד לעזוב את הארץ.
אולם, כאשר ניתן להוכיח כי החלפת המטפל תגרום לפגיעה בריאותית או נפשית קשה במטופל (למשל במקרים של נכים קשים, ילדים עם צרכים מיוחדים או קשישים במצב מורכב), ניתן להגיש בקשה מיוחדת לוועדה ההומניטרית. הבקשה במקרה זה מתבססת על עקרון "טובת המטופל" והרצף הטיפולי.
מה נדרש כדי שהבקשה לויזה הומניטרית סיעוד תתקבל?
חשוב להבין: הוועדה אינה מקלה ראש בבקשות אלו ודוחה רבות מהן המבוססות על נוחות בלבד. טענה כללית כי "המטפל מסור" או "המשפחה התרגלה אליו" לא תספיק.
כדי לצלוח את המשוכה ולקבל את היתר ההעסקה החריג, הנטל הוא על המשפחה להוכיח קשר טיפולי ייחודי. יש להציג מסמכים רפואיים וחוות דעת של מומחים (פסיכוגריאטרים, נוירולוגים, רופאים שיקומיים או עובדים סוציאליים בכירים) המעידים באופן חד-משמעי כי ניתוק הקשר יביא להידרדרות קלינית ממשית ובלתי הפיכה במצבו של המטופל.
מקרים אלו נפוצים ומאושרים במיוחד במצבים של:
-חולים דמנטיים או חולי אלצהיימר בשלבים מתקדמים, המזהים רק את המטפל הספציפי.
-נכים סיעודיים ברמת תלות מוחלטת (מונשמים או משותקים) הדורשים מיומנות ספציפית שהעובד רכש לאורך שנים.
-ילדים ובוגרים עם צרכים מיוחדים, שעבורם המטפל הוא ה"עוגן" היציב היחיד, ושינוי בשגרה עלול לגרום לנסיגה התנהגותית קשה.
הליך הגשת הבקשה לוועדה הבינמשרדית – איך זה עובד?
הגשת בקשה לויזה הומניטרית אינה עניין טכני בלבד. מדובר בבקשה מנומקת היטב, המגובה בתצהירים וראיות, אשר מוגשת למשרד הפנים. שיקול הדעת של שר הפנים ושל הוועדה הוא רחב מאוד. בתי המשפט קבעו לא אחת (למשל בבג"צ עדאלה או עניין קנדל) כי למדינה יש זכות רחבה להחליט מי ייכנס בשעריה, ולכן רוב הבקשות הסטנדרטיות נדחות.
כדי לצלוח את המשוכה, ההליך מתבצע במספר שלבים קריטיים:
1) הכנת מכתב הבקשה (לב העניין): זהו המסמך החשוב ביותר בתיק. לא מדובר בטופס משבצות רגיל, אלא במכתב מנומק ומפורט (לרוב נכתב ע"י עורך הדין) המגולל את סיפור חייו של המבקש. המכתב חייב להסביר בדיוק מדוע המקרה שלו הוא חריג, מדוע לא ניתן לקיים חיי משפחה במדינת המוצא, ומהם אותם "טעמים הומניטריים מיוחדים" המצדיקים את הבקשה.
2) איסוף תיק הראיות והמסמכים: לטענות שבמכתב אין ערך ללא הוכחות. אנו מכינים תיק בקשה מסודר הכולל:
-מסמכי סף: דרכון בתוקף, תמונות פספורט, ותעודות לידה/נישואין מקוריות ומאומתות (עם חותמת אפוסטיל).
-הוכחת מרכז חיים: תלושי שכר, חוזה שכירות, חשבונות ארנונה/חשמל, אישורי לימודים של הילדים ומכתבי המלצה מחברים ומכרים ישראלים.
-חוות דעת חיצוניות: במקרים רפואיים או נפשיים, חובה לצרף חוות דעת של רופאים מומחים או עובדים סוציאליים התומכות בטענה שגירוש יגרום לנזק בלתי הפיך.
-תצהירים משפטיים: תצהיר חתום בפני עורך דין המאמת את העובדות.
3) הסינון הראשוני בלשכה האזורית (הדרג הממליץ): את הבקשה מגישים פיזית בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה הקרובה למקום המגורים. חשוב לדעת: פקידי הלשכה האזורית אינם מחליטים בבקשה, אך הם משמשים כ"מסננת". הם בודקים את התיק ומעבירים אותו למטה בירושלים עם המלצה (חיובית או שלילית). אם התיק לא מסודר, חסרים מסמכים, או שהרושם הראשוני שלילי – התיק עלול להיעצר כבר בשלב הזה או להגיע לוועדה עם המלצה לדחייה.
4) הדיון בוועדה בירושלים: רק אם התיק צלח את הסינון הראשוני ועמד בתנאי הסף, הוא מועבר לדיון בפני הוועדה הבינמשרדית במטה הארצי בירושלים. הוועדה בוחנת את הניירת (לרוב ללא נוכחות המבקש) ומעבירה את המלצתה הסופית למנכ"ל רשות האוכלוסין או לשר הפנים, שהם בעלי הסמכות לחתום על האישור או הסירוב.
5) תשלום אגרה: פתיחת התיק כרוכה בתשלום אגרה ממשלתית (המתעדכנת מעת לעת), אותה יש לשלם במעמד ההגשה.
למה בקשות הומניטריות נדחות?
הרף לקבלת "ויזה הומניטרית" הוא גבוה מאוד. הוועדה בוחנת אלפי תיקים, ונטייתה הראשונית היא לסרב לכל בקשה שאינה עומדת ב-100% בקריטריונים או שאינה מבוססת בראיות מוצקות.
"טעמים הומניטריים" היא הגדרה משפטית חמקמקה, וכל טעות בניסוח הבקשה או בהצגת העובדות עלולה להוביל לדחייה מיידית.
ברוב המקרים, תשובת הסירוב של הוועדה או של משרד הפנים אינה מסתפקת ב"לא", אלא מנומקת בשורת טיעונים קבועים החוזרים על עצמם. חשוב להבין שטיעונים אלו אינם "סוף פסוק", אלא עמדת הפתיחה של המדינה, שניתן לעיתים קרובות לסתור באמצעות ייצוג משפטי נכון.
הנה הנימוקים הנפוצים ביותר שבהם משתמש משרד הפנים כדי לדחות בקשות הומניטריות:
1) "זיקה למדינת המוצא" (יש לך לאן לחזור) זוהי טענת הדחייה השכיחה ביותר. הפקידים טוענים כי למבקש יש עדיין משפחה, רכוש או "זיקה תרבותית" למדינתו המקורית. הטענה היא: "חייך אינם חייבים להמשיך בישראל, אתה יכול להסתדר גם במולדתך".
המענה שלנו: עלינו להוכיח כי הזיקה לישראל (ילדים שגדלו כאן, שפה, נתק של שנים מחו"ל) חזקה וגוברת משמעותית על הזיקה למדינת המוצא.
2) "מניע כלכלי גרידא" (באת רק לעבוד) משרד הפנים נוטה לסווג בקשות רבות כניסיון להגירה כלכלית ("הוא רק רוצה לשפר את רמת חייו"). כאשר הוועדה קובעת שהמניע הוא כלכלי בלבד, הבקשה נדחית על הסף שכן החוק בישראל אינו מאפשר הגירה לצורכי עבודה.
המענה שלנו: בידוד האלמנט הכלכלי והבלטת הנסיבות האישיות/בריאותיות/משפחתיות שהופכות את המקרה להומניטרי, ללא קשר לכסף.
3) "שיהוי" (נזכרת מאוחר מדי) טענה פרוצדורלית נפוצה: "מדוע הגשת את הבקשה רק עכשיו, אחרי שנים של שהייה בישראל?". משרד הפנים טוען כי אם המצב היה באמת דחוף או הומניטרי, הבקשה הייתה מוגשת מזמן.
המענה שלנו: הסבר משפטי ועובדתי מדוע הבקשה הוגשה בעיתוי הנוכחי (שינוי נסיבות, גילוי עובדות חדשות, או חוסר יכולת קודמת).
4) "חוסר ניקיון כפיים" (שהייה לא חוקית) כאשר המבקש שהה בישראל תקופה ארוכה ללא ויזה, עבד ללא אישור או עבר על חוקי הכניסה, הוועדה משתמשת בכך כעילה לסירוב. הטענה היא: מי שמפר חוק לא זכאי לפרס.
המענה שלנו: הפסיקה קבעה כי במקרים הומניטריים מובהקים (ובמיוחד כשמעורבים ילדים), השיקול ההומניטרי יכול לגבור גם על התנהלות לא חוקית בעבר.
5) "העדר טעם הומניטרי מיוחד" (סעיף הסל) כאשר אין סיבה ספציפית אחרת, הוועדה משתמשת בטיעון הכללי הזה. זוהי דרך לומר שהמקרה "עצוב, אבל לא חריג מספיק" כדי להצדיק מעמד.
כאן בדיוק נדרשת המומחיות המשפטית: להראות שהמקרה הוא אכן מיוחד ושונה ממקרים אחרים, באמצעות הצגת פסיקות דומות מהעבר שבהן אושר מעמד במצבים זהים.
חשיבות הייצוג המשפטי
התמודדות מול הוועדה ההומניטרית היא מורכבת. החלטת הוועדה היא פעמים רבות הרת גורל. משרד עו"ד דוד אנג'ל מטפל מזה למעלה מ-25 שנה בבקשות מורכבות מול משרד הפנים, כולל מקרים שנראו אבודים מראש. אנו יודעים כיצד להגיש את הבקשה בצורה הנבונה והמקצועית ביותר, ובמקרה של סירוב – כיצד לעתור לבית המשפט המנהלי כנגד ההחלטה.
סקירה היסטורית על שהייה מטעמים הומניטריים בישראל – מהו הבסיס המשפטי?
בישראל קיים חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, הקובע כי לא יינתנו מעמד של קבע או תושבות לפלשתינים שנישאו לערבים ישראלים. החוק התקבל בשנת 2003 בעקבות הפיגוע במסעדת מצה בחיפה במרס 2002, בו נרצחו 15 ישראלים. אז התברר כי המחבל שביצע את הפיגוע נשא תעודת זהות כחולה בזכות אמו שנישאה לערבי ישראלי מהגליל. כבר במועד חקיקתו, הסדיר חוק הוראת השעה חריגים אשר אפשרו הענקת רישיון או היתר לישיבה בישראל לתושבי האזור, בכפוף ל"טעמים הומניטאריים מיוחדים".
על פי חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 , להלן החוק:
2. בתקופת תוקפו של חוק זה, על אף האמור בכל דין לרבות סעיף 7 לחוק האזרחות, שר הפנים לא יעניק לתושב אזור (תושבי יהודה ושומרון וחבל עזה) או לאזרח או לתושב של מדינה המנויה בתוספת (אזרחי איראן, לבנון, סוריה, עיראק), אזרחות לפי חוק האזרחות ולא ייתן לו רישיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, ומפקד האזור לא ייתן לתושב אזור היתר לשהייה בישראל לפי תחיקת הביטחון באזור.
ההסדר הקבוע בסעיף זה איננו מאפשר הענקת אזרחות או רישיון לישיבה בישראל לתושבי האזור ולתושביהן של מדינות המוגדרות כ"מדינות סיכון" כל עוד חוק הוראת השעה עומד בתוקפו. הסדר זה נחקק על רקע פריצתה של האינתיפאדה השנייה והערכות של גורמי ביטחון לפיהן כניסתם של תושבי האזור לישראל ותנועה חופשית שלהם בתחומיה מהווה סכנה ביטחונית[1].
כבר במועד חקיקתו, הסדיר חוק הוראת השעה חריגים אשר אפשרו הענקת רישיון או היתר לישיבה בישראל לתושבי האזור, לחריגים אלה התווסף, בתיקון נוסף משנת 2007, סעיף 3א1 לחוק הוראת השעה המאפשר לשר הפנים להעניק, מטעמים הומניטאריים מיוחדים ולפי המלצתה של וועדה מקצועית שתמונה לעניין זה, רישיון לישיבת ארעי בישראל או היתר שהייה בישראל לתושב האזור שבן משפחתו שוהה כדין בישראל, כאחד מן החריגים להסדר שנקבע בס' 2 לחוק זה. וזו לשונו של סעיף 3א1 להוראת השעה:
"(א) על אף הוראות סעיף 2, רשאי שר הפנים, מטעמים הומניטאריים מיוחדים, בהמלצת וועדה מקצועית שמינה לעניין זה (בסעיף זה – הועדה):
(1) לתת רישיון לישיבת ארעי בישראל לתושב אזור או לאזרח או לתושב של מדינה המנויה בתוספת שבן משפחתו שוהה כדין בישראל;
(2) לאשר בקשה למתן היתר לשהייה בישראל בידי מפקד האזור, לתושב שבן משפחתו שוהה כדין בישראל.
בהתקיים נסיבות הומניטאריות מיוחדות ובכפוף לקבלת המלצה מן הוועדה המיוחדת מוסמך, אפוא, שר הפנים להעניק לתושב האזור רישיון לישיבת ארעי בישראל או לאשר בקשה למתן היתר לשהייה בישראל בידי מפקד האזור.
נזכיר בתמצית, כי בפסק הדין בעניין עדאלה[2], עמד הנשיא א' ברק על כך שבנסיבות בהן אין בנמצא אמצעי חלופי להגבלה גורפת של זכויות, הרי שמבחני המידתיות – ובעיקר הצורך לבחור באמצעי שפגיעתו בזכות לחיי משפחה פחותה – עשויים לחייב קבלתו של מנגנון שיאפשר חריגים הומניטאריים ואחרים להסדר הגורף האוסר על הענקת מעמד בישראל לתושבי האזור. הטעמים לעמדה זו פורטו אף הם בפסק דינו של הנשיא א' ברק באותו עניין:
"הטעם לכך הוא שגם כאשר אין מנוס, לצורך השגת התכלית הראויה, מהגבלה גורפת של זכויות, תיתכנה נסיבות בהן, מחד גיסא, הפגיעה בזכות תהיה קשה במיוחד, ומאידך גיסא, לא יהיה בהגנה חריגה על הזכות כדי לפגוע בהגשמתה של התכלית הראויה. יצירתו של מנגנון חריגים נועד ליתן מענה לנסיבות אשר כאלה. מנגנון החריגים עשוי לצמצם את פגיעתו של החוק בזכויות, וזאת מבלי לפגוע בהגשמתה של התכלית הראויה. לפיכך, יצירתו של מנגנון כזה מתבקשת ממבחן המשנה השני שעניינו הבחירה באמצעי שפגיעתו פחותה. אכן, כפי שחובתו של כל בעל סמכות מינהלית להפעיל שיקול דעת ממקרה למקרה, ולהכיר בחריגים לכללים ולהנחיות קבועות כאשר הנסיבות מצדיקות זאת… כך גם חובתו של המחוקק, בעת שהוא קובע הסדר אשר תוצאתו היא פגיעה גורפת בזכויות, לשקול קביעתו של הסדר חריגים אשר יאפשר מתן מענה למקרים מיוחדים בנסיבות המצדיקות זאת".
הלכה פסוקה היא כי למבקש רישיון ישיבה לפי חוק הכניסה לישראל אין זכות קנויה לקבלם, ו"הסמכות למתן רישיון כזה ושיקול הדעת לשימוש בה, מסורים לשר הפנים… [שלו] נתון שיקול דעת רחב בנושא"[3].
המצב כיום:
לעניין בקשות במסגרת החריג "טעמים הומניטאריים מיוחדים", הוציא משרד הפנים נוהל מיוחד, במסגרת הנוהל ניתן לאשר אישור שהייה בישראל, וזאת מטעמים הומניטאריים – ויזה הומניטארית – ולהלן הנוהל:
הועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים, הינה ועדה מייעצת למנכ"ל רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול בבואו לבחון בקשות למתן מעמד בישראל, מכוח חוק הכניסה לישראל התשי"ב- 1952, אשר אינן עומדות בקריטריונים הקבועים בנהלים השונים.
כפי שצוין לעיל, במסגרת הנוהל על מבקש הבקשה להגיש בקשתו בטופס מיוחד בצירוף המסמכים הרלוונטיים, בקשתו תידון בפני "הועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים", במקרה בו נדחית הבקשה ניתן להגיש עתירה.
כך לדוגמא בעניין קינטרו[4], דובר באדם המעורב בהפללת גורם עברייני, ואשר רחפה מעל ראשו סכנה שיותקף ע"י אותו גורם, מנגד מדינת אזרחותו לא הציעה הגנה ראויה ואפקטיבית, גם כאן מתקיים "טעמים הומניטאריים מיוחדים", וכלשון בימ"ש:
כאשר אדם מותקף בצורה כה ברוטאלית ע"י גורם עברייני בשל מעורבות משפחתו בהפללת אותו גורם, וכאשר המדינה אינה מציעה הגנה אפקטיבית – אין לדרוש מהמותקף "לקחת סיכון", ולצפות שאם יעבור לעיר אחרת "הכל יהיה בסדר". אחרי ככלות הכל מדובר באותה מדינה, וידי הפשע יכולות להשיגו ביתר קלות בתחומי המדינה מאשר מעבר לים.
בעיות שכיחות בקבלת ויזה הומניטרית בישראל
שיקול הדעת המסור לשר הפנים הוא רחב במיוחד מקום בו מדובר במתן אשרה או רישיון מטעמים הומניטאריים חריגים[5].
לכך מצטרפת העובדה שסעיף 3א1 לחוק הוראת השעה איננו כולל קריטריונים המגדירים מהם מאפייניו של אותו "טעם הומניטארי מיוחד" אשר יצדיק היעתרות של שר הפנים לבקשה המוגשת (בהקשר של העדר קריטריונים מנחים להפעלת שיקול דעתו של שר הפנים בהחלטות לפי חוק הכניסה לישראל והתקנות שהותקנו על פיו[6].
יש לזכור, כי שיקול דעת זה נתון לביקורתו של בית המשפט כשיקול דעתה של כל רשות אחרת, במסגרת עילות הביקורת "הרגילות" שחלות על הפעלת כל שיקול דעת מנהלי[7].
על שר הפנים להפעיל, אם כן, את שיקול דעתו בתום לב, על יסוד שיקולים ענייניים, בשוויון, במידתיות ובסבירות[8].
עקב השיקול דעת הרחב המוקנה לשר הפנים בבואו להחליט האם המקרה שלפניו עונה על ההגדרה של "טעמים הומניטאריים מיוחדים", נדחות בקשות רבות.
לרוב, הועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים המוסמכת לדון בבקשות מעין אלו טוענת כי לא מתקיימים הקריטריונים ל"טעמים הומניטאריים מיוחדים", ולאדם הפשוט אין יכולת לתקוף את החלטות הרשויות – ולכן נודעת במקרים כאלה חשיבות יתרה בליווי משפטי באמצעות עורך דין.
דוגמאות ממציאות היומיום:
משרדנו טיפל בבקשות של עשרות אנשים שנשקפת סכנה לחייהם בארץ אזרחותם אילו ישובו לשם, אם זה מסיבות שעולה חשש שיותקפו בידי גורמים עבריינים שהמבקש הפלילם בארץ אזרחותו, ואם זה מסיבות שעולה חשש שיותקפו בידי גורמי טרור לאחר שאלו נחשדו בדבר שיתוף פעולה עם ישראל.
אנו גם מטפלים המון בבקשות של בני זוג זרים רבים שמרכז חייהם בישראל אך עמדו בפני גירוש עקב פירוק התא המשפחתי, אם זה מסיבות של פטירה טראגית של בן הזוג הישראלי בטרם הסתיים ההליך המדורג, ואם זה מסיבות של גירושין כאשר מעורבים ילדים משותפים וגירוש ההורה הזר יגרום לניתוק אכזרי ופגיעה בטובת הילד.
מומחיות משרדנו:
כאמור, מרבית מקרי הבקשות המיוחדות הנ"ל סבוכות, מורכבות לפתרון, והועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים של משרד הפנים אינה מקלה את החיים של המבקשים. לפיכך קיים צורך קריטי בליווי וייצוג צמוד מגורם המכיר את המערכות, אשר יודע לנהל משפטית את ההליך עד לכדי סיומו המוצלח.
משרד עו"ד דוד אנג'ל מטפל מזה למעלה משני עשורים בבעיות השונות העולות מול הועדה הבינמשרדית, כולל הצלחות תקדימיות בתחום ותוצאות ששינו את חיי מיוצגינו ובני משפחותיהם.
פנו אלינו בכל עת לקבלת יעוץ משפטי – ונשמח לשרת אתכם נאמנה!
ויזה הומניטרית – תשובות לשאלות נפוצות:
מה נחשב ל"טעמים הומניטריים מיוחדים"?
אין רשימה סגורה בחוק, אך בדרך כלל מדובר במצבים קיצוניים כגון: מחלה קשה שאין לה טיפול בארץ המוצא, סכנת חיים ממשית אם המבקש יגורש, יתמות, או קשר עמוק ובלתי ניתן לניתוק מישראל (במיוחד כשמעורבים קטינים).
האם מותר לעבוד עם ויזה הומניטרית?
כן. אם הבקשה מאושרת, לרוב מקבלים בתחילה רישיון מסוג ב/1 (רשיון עבודה כללי). בהמשך, ולפי נסיבות המקרה, ניתן לשדרג זאת למעמד ארעי (א/5) המעניק תעודת זהות וזכויות סוציאליות.
אני שוהה לא חוקי כבר כמה שנים, האם זה פוסל אותי?
לא באופן אוטומטי, אבל זה מקשה מאוד. הוועדה רואה בחומרה שהייה בלתי חוקית ("חוסר ניקיון כפיים"). יהיה עלינו להסביר ולנמק מדוע לא הוסדר המעמד עד היום ומדוע השיקול ההומניטרי גובר על העבירה על החוק.
התגרשתי מבן זוג ישראלי ויש לנו ילדים משותפים. האם אגורש?
לא בהכרח. זהו אחד המקרים הקלאסיים לוועדה ההומניטרית. אם מוכיחים שגירוש ההורה הזר יפגע בטובת הילד ובקשר שלו עם ההורה הישראלי, יש סיכוי טוב לקבל מעמד.
כמה זמן לוקח התהליך עד לקבלת תשובה?
מדובר בהליך בירוקרטי ממושך. הטיפול בבקשה עשוי לארוך מספר חודשים ואף למעלה משנה, תלוי בעומס על הוועדה ובמורכבות התיק. בחלק מהמקרים ניתן לקבל הגנה מגירוש עד לקבלת ההחלטה.
האם מחלה של הורה מבוגר מצדיקה ויזה הומניטרית?
במסגרת "נוהל הורה קשיש", הורה בודד לאזרח ישראלי (ללא ילדים בחו"ל) עשוי להיות זכאי למעמד. במקרים רפואיים אחרים, יש להוכיח כי הטיפול הרפואי לו זקוק החולה אינו זמין כלל במדינת מוצאו, וכי הפסקת הטיפול בישראל תסכן את חייו.
המטפל הסיעודי של אבי סיים את מכסת השנים (63 חודשים) ואנו מעוניינים להשאירו. האם מותר לו להמשיך לעבוד בעת הגשת הבקשה?
ככלל, חל איסור להעסיק עובד ללא אשרה בתוקף. עם זאת, הגשת בקשה הומניטרית מנומקת בטרם פקיעת האשרה, המגובה במסמכים רפואיים המעידים על חיוניות המטפל, מאפשרת במקרים רבים לקבל "הגנה מאכיפה" וצו ביניים.
האם אפשר להגיש את הבקשה לבד ללא עורך דין?
טכנית כן, אך הסיכון גבוה מאוד. כל מילה בטופס הבקשה נבדקת בקפידה. ניסוח לא נכון או חוסר במסמך קריטי עלולים להוביל לדחייה על הסף ("סילוק על הסף") ולסגירת הדלת בפני ערעור עתידי.
[1] בג"צ 7052/03 עדאלה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הפנים (פורסם בנבו, 2006)). בית משפט קבע, כי הסדר זה עומד בבחינה חוקתית (בג"צ 7444/03 דקה נ' שר הפנים (פורסם בנבו, 2010).
[2] בג"צ 7052/03 עדאלה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הפנים (פורסם בנבו, 2006).
[3] בג"צ 758/88 קנדל נ' שר הפנים, פ"ד מו(4) 505, 520 (1992). (להלן: "עניין קנדל"); עע"מ 1038/08 מדינת ישראל נ' געאביץ (פורסם בנבו, 2009) פסקה י"א לפסק דינו של השופט א' רובינשטיין; עע"מ 1086/09 קרוז נ' שר הפנים (פורסם בנבו, 2009); עע"מ 5569/05 משרד הפנים נ' עויסאת (פורסם בנבו, 2008) פסקה 16 לפסק דינה של הנשיאה ד' ביניש.
[4] עת"מ (מרכז) 3415-05-10 ג'ון פאבר קינטרו הרננדז נ' משרד הפנים (פורסם בנבו, 2011).
[5] השוו: בג"צ 2629/03 איבשין נ' שר הפנים (פורסם בנבו, 2008) פסקה 8 לפסק דינה של השופטת א' חיות.
[6] ראו עוד: בג"ץ 3403/97 אנקין נ' משרד הפנים, פ"ד נא(4) 522, 525 (1997).
[7] עניין קנדל, עמ' 528
[8] בג"צ 3057/09 מוחתסב נ' שר הפנים (פורסם בנבו, 2009); בג"צ 6883/06 נאסר נ' שר הפנים (פורסם בנבו, 2010) פסקה 6 להחלטתה של הנשיאה ד' ביניש; דפנה ברק-ארז, המשפט המנהלי כרך ב' בעמ' 619. עע"ם 9993/03 חמדאן נ' ממשלת ישראל (פורסם בנבו, 2005) סעיף 9 לפסק דינה של הנשיאה ד' ביניש; עניין אנקין, לעיל ה"ש 12, בעמ' 525-526.
