הסדרת מעמד לבן זוג זר – חיים משותפים: מדריך ענק

כך כיום, קיימים זוגות רבים המעוניינים בהסדרת מעמד לבן הזוג הזר בישראל.

להלן נביא הסבר על בסיס הנוהל להסדרת מעמד לבני זוג זרים בישראל, נדגיש את השלב הפרקטי של הגשת הבקשה במשרד הפנים ושלבי הערעור על ההחלטה, וכן ניתן דעתנו באשר לבעיות המהותיות בתהליך וחשיבות ההיעזרות בשירותו של עורך דין מומחה בתחום בטרם תחילת ניהול הליך מורכב זה.

הבסיס להסדרת מעמד לבן זוג זר – נוהל הסדרת מעמד

אזרחים ישראלים, אשר החליטו לקשור את גורלם ולפתח מערכת יחסים עם בו זוג זר, מעוניינים להסדיר את מעמד בן הזוג הזר בקשר קבוע, אשר במקרים רבים מסווג כבני זוג ידועים בציבור.

מוסד הידועים בציבור זוכה להכרה הולכת וגוברת במשפט הישראלי. שלושת המניעים העיקריים להיווצרו ולביסוסו הינם: 1) תפיסות עולם של מדיניות רווחה 2) חומרת הדין הדתי בענייני נישואין וגירושין, 3) התנגדות חלק מהציבור לנישואין דתיים, 4) נוחות וגמישות ביחס לקשיחותו של מוסד הנישואין.

על רקע זה, ממועד סמוך לאחר הקמת המדינה ואילך הכיר המחוקק הישראלי בידועים בציבור בשורה ארוכה של חוקים, בעיקר לצורך הענקת זכויות סוציאליות וטובות הנאה חומריות שונות.

אלא שכיום, קיים קושי להסדיר מעמד של זר, אשר נמצא ביחסים רומנטיים עם אזרח ישראלי, לא משנה מהי מטרת שהותו, והאם הוא חוקי או לא. 

נוהל הסדרת מעמד לבן זוג זר – חיים משותפים קובע הליך מורכב וארוך הליך הידוע בפני יודעי דבר כ"הליך המדורג" שבסופו באם מצליחים בני הזוג לצלוח את השנים הרבות על כל הדרישות כפי שיפורטו מיד, יזכה בן הזוג הזר בהתאם לנוהל מתן מעמד לבני זוג של ישראלים (לרבות בני אותו מין) בתעודת תושב קבע אשר זו פחותה במעמדה מאזרחות ישראלית.

כאמור, בתחילת ההליך של נוהל הסדרת מעמד לבן זוג זר – חיים משותפים, מחויבים בני הזוג להביא "הוכחות לכנות הקשר הזוגי" – "הוכחות חיים משותפים", הוכחה זו דורשות דרישות פורמאליות רבות מבני הזוג הן בן הזוג הישראלי והן מבן הזוג הזר.

"ההליך המדורג" נמשך מעל ל-7 שנים (ולעיתים מרובות אף יתרה מכך), ותחילתו – כאמור – ביום שבו נחה דעתו של פקיד משרד הפנים כי בהתאם לנוהל מתן מעמד לבני זוג של ישראלים (לרבות בני אותו מין), הידוע כנוהל הסדרת מעמד לבן זוג זר,  בני הזוג אכן מקיימים "כנות קשר" ו"מרכז חיים משותף".

לאחר 7 השנים ו/או לאחר שנחה דעתו של משר הפנים וכמובן בהעדר מניעה אחרת, רשאי בן הזוג הזר, במסגרת נוהל מתן מעמד לבני זוג של ישראלים, להגיש בקשה לקבלת מעמד של תושב קבע (זאת להבדיל נוהל הסדרת מעמד לבן זוג זר הנשוי לישראלי, שם בתום ההליך יוכלו בני הזוג להגיש בקשה להתאזרחות בן הזוג הזר במדינת ישראל בתום "ההליך המדורג" שנמשך כחמש שנים בקירוב).

לאחר השלב הראשון הפרוצדוראלי של ההליך, כפי שנפרט בהמשך, עורך משרד הפנים מבחן נוסף בהתאם לנוהל הסדרת מעמד לבן זוג זר, על פיו הוא עורך חקירה צולבת לבני הזוג כל אחד בנפרד, בהליך הנמשך לעיתים שעות רבות מול כל בן זוג ובו נשאלות שאלות שגרתיות (ואף שאלות תמוהות לעיתים), בהליך המכונה על ידי משרד הפנים בלשון רכה "שימוע" (או "ראיון").

לאחר השימוע מחליט משרד הפנים באם לתת אשרה מתאימה ו/או להעביר את התיק למטה משרד הפנים בירושלים לבירור מקיף ו/או לתת החלטת סירוב.

הליך הסדרת מעמד לבן זוג זר הינו ארוך ויכול להסתכם בשנים רבות, בהם בני הזוג עוברים הליך הארכה בכל שנה ושנה, כשסיום ההליך המיוחל הינו בקבלת מעמד של תושב קבע לבן הזוג הזר ואך אזרוחו המלא בישראל.

מהלכה למעשה: היערכות מקדימה לפני הגשת בקשה להסדרת מעמד לבן זוג זר

השלב הראשון והחשוב ביותר בדרך להסדרת מעמד של בן זוג זר הוא ההיערכות המוקדמת להליך מול משרד הפנים. יש לציין כי הרבה מן הטעויות והעיכובים המשמעותיים בהליך מתרחשים בגלל היעדר היערכות מספקת בשלב הזה.

אילו מסמכים נדרש בן הזוג הזר להביא ממדינת המוצא?

המסמכים הבאים הם מסמכי חובה. אי הצגת אחד מהם תוביל לעצירה מיידית של ההליך במשרד הפנים עד להשלמתו:

תעודת לידה מקורית:
נדרשת תעודה מקורית מטעם הרשות המוסמכת במדינת הלידה. חשוב לשים לב שהתעודה חייבת להיות עדכנית ככל הניתן (רצוי מהשנה האחרונה).

תעודת מצב אישי (רווקות, גירושין, אלמנות):
על בן הזוג הזר להציג תעודה רשמית המעידה על מצבו האישי העדכני. למשל, תעודת רווקות עדכנית אם לא היה נשוי מעולם, תעודת גירושין במקרה של נישואים קודמים, או תעודת פטירה של בן זוג קודם במקרה של אלמנות.

תעודת היעדר רישום פלילי:
תעודת יושר (היעדר עבר פלילי) חייבת להיות עדכנית ל-6 החודשים האחרונים לכל היותר. מומלץ לא להגיש תעודה ישנה מזו, מאחר שהדבר עלול להוביל לדרישה חוזרת ולדחיית הבקשה.

תיעוד רשמי של שינויי שם (אם רלוונטי):
אם בן הזוג הזר שינה את שמו במהלך חייו, חובה להציג תיעוד מלא (מקורי) של כל שינוי שם.

איך לבצע אימות (אפוסטיל או שרשרת חתימות)?

חותמת אפוסטיל (Apostille):
אם מדינת המוצא של בן הזוג חתומה על אמנת האג (1961), יש לקבל חותמת אפוסטיל על כל מסמך רשמי. חותמת זו מאשרת כי המסמך רשמי ומקורי, ומקובלת באופן מלא בישראל ללא צורך באימות נוסף.

שרשרת חתימות:
אם מדינת המוצא אינה חתומה על אמנת האג, יש לבצע הליך של "שרשרת חתימות" הכולל אימות המסמך במשרד החוץ של מדינת המוצא ואימות בשגרירות או הקונסוליה הישראלית במדינת המוצא
(הליך זה עשוי לארוך זמן רב יותר, ולכן יש לתכננו מראש).

תרגום נוטריוני לעברית

כל מסמך זר חייב להיות מתורגם לעברית על ידי נוטריון מוסמך בישראל. התרגום חייב להיות מדויק, מפורט ולכלול את כל פרטי התעודה באופן מלא. מומלץ לבצע את התרגום רק אחרי קבלת האימות הרשמי (אפוסטיל או שרשרת חתימות).

מצבים מיוחדים הדורשים התייחסות מיוחדת:

קושי בהשגת מסמך רשמי:
אם בן הזוג הזר אינו מצליח להשיג מסמך מסוים (לדוגמה, תעודת לידה במדינה עם ארכיונים לקויים), נדרש אישור רשמי מטעם הרשויות במדינת המוצא שהמסמך אינו זמין, בליווי תצהיר משפטי המסביר את הסיבה להיעדרות המסמך.

רישום פלילי קודם או הליך משפטי פתוח:
במקרה של רישום פלילי, גם אם הוא זניח, יש להתכונן מראש להליך מורכב יותר במשרד הפנים, שעשוי לכלול בקשות הבהרה נוספות. הכנה מוקדמת של מכתב הסבר, המלצות אופי או מסמכים נוספים שמבהירים את נסיבות הרישום יכולים לשפר משמעותית את סיכויי ההצלחה.

קטינים נלווים:
כאשר בן הזוג הזר מגיע עם ילדיו מנישואים קודמים, יש להכין גם את מסמכי הילדים (תעודות לידה, תעודת מצב אישי ואישור מההורה הנוסף להוצאת הקטין ממדינת המוצא).

הגשת הבקשה הראשונית למשרד הפנים במסגרת בקשה להסדרת מעמד – בן זוג זר

שלב הגשת הבקשה הראשונית למשרד הפנים הוא נקודת ההתחלה המעשית של תהליך הסדרת המעמד לבן זוג זר. שלב זה חשוב במיוחד, משום שהוא קובע את מהירות ויעילות הטיפול בתיק כולו. כדי לעבור אותו בצורה חלקה ומקצועית, יש להכיר מראש את אופן ההתנהלות מול רשות האוכלוסין וההגירה, לרבות הפרוצדורה המדויקת, אופן ההגשה, ומלוא המסמכים שיש להגיש בשלב הראשוני.

אופן הגשת הבקשה – מקוון ופיזי

בשנים האחרונות עבר משרד הפנים להגשת בקשות באופן מקוון, ולכן הצעד הראשון הוא לפתוח תיק ראשוני באתר רשות האוכלוסין וההגירה. בשלב זה יש לסרוק ולהעלות את המסמכים הבסיסיים באופן ברור, מסודר וקריא, באתר הרשמי של רשות האוכלוסין וההגירה:

*תעודות רשמיות של בן הזוג הזר (תעודת לידה, מצב אישי, היעדר עבר פלילי).

*צילום תעודת זהות של בן הזוג הישראלי.

*הוכחות ראשוניות לקשר זוגי (ניתן להעלות בשלב הראשוני מספר דוגמאות ממוקדות, כגון *תמונות משותפות, אישורים על טיסות, תיעוד שיחות).

לאחר העלאת המסמכים המקוונת, מקבלים אישור ראשוני במייל (או במסרון), והבקשה תועבר לסניף הרלוונטי לפי כתובת מגוריו הרשמית של בן הזוג הישראלי.

תיאום הפגישה הראשונה בסניף משרד הפנים

לאחר הגשת הבקשה הראשונית, תקבלו זימון רשמי לפגישה בסניף רשות האוכלוסין בהתאם לכתובת מגורי בן הזוג הישראלי. זמן ההמתנה לפגישה משתנה מאוד בהתאם לעומס בלשכות השונות, ולכן מומלץ לתאם פגישה מיד לאחר שהמסמכים שלכם מוכנים.

את התיאום הראשוני ניתן לעשות בשתי דרכים עיקריות:

-מוקד הטלפוני של רשות האוכלוסין (טלפון: 3450*) – אפשרות זו מומלצת אם קיימים קשיים טכניים או צורך בבירור מהיר ויעיל של תורים זמינים.

-אתר האינטרנט של רשות האוכלוסין – מומלץ בעיקר אם רוצים לבחור תור פנוי בלשכה ספציפית, או אם יש צורך בתיאום מראש זמן רב קדימה.

הפגישה הראשונה בסניף משרד הפנים

במהלך הפגישה הראשונה ייבחנו כל המסמכים המקוריים שהוגשו, ורק לאחריה תתקבל ההחלטה אם לאפשר את פתיחת ההליך. חשוב להגיע מוכנים עם כל המסמכים המקוריים שאושרו מראש – כולל תעודות רשמיות המאומתות באפוסטיל או בשרשרת חתימות, בצירוף תרגומים נוטריוניים. יש להחזיק גם העתקים ברורים של כל המסמכים.

בנוסף, משרד הפנים יבקש להתרשם כבר בשלב זה מהקשר הזוגי. לכן מומלץ להכין תיק "קל" להתרשמות ראשונית – שיכלול מספר תמונות זוגיות, כרטיסי טיסה משותפים, תיעוד התכתבויות או כל הוכחה פשוטה שתציג את מהות הקשר. חשוב להביא את התיק המלא של ההוכחות בהישג יד, למקרה שתידרשו להציגו באותו מועד או בפגישה קרובה.

יש למלא מראש את כלל הטפסים הרשמיים: טופס בקשה לאשרת שהייה, הצהרה משותפת על כנות הקשר הזוגי החתומה על ידי שני בני הזוג, וטופס פרטים אישיים לכל אחד מהשניים. כמו כן, יש להיערך לתשלום האגרה הנדרשת בעת פתיחת התיק – הסכום משתנה מעת לעת.

מומלץ לארגן את המסמכים בתיקיה מסודרת – מסמכי מקור לצד העתקיהם. אם קיים ספק לגבי מסמך מסוים – למשל מקוריותו, תקפותו או מבנהו – רצוי להגיע עם תצהיר משפטי מלווה שמסביר את הנסיבות. יש גם להתכונן למענה על שאלות בסיסיות הקשורות למערכת היחסים, נסיבות ההיכרות, מטרת הבקשה והסטטוס האישי של בן הזוג הזר.

לאחר הפגישה, אחת משלוש תגובות צפויה מצד משרד הפנים: הבקשה תתקבל ותועבר לשלב השימוע, ובמקרים מסוימים תונפק לבן הזוג הזר אשרת שהייה זמנית מסוג ב/1;

ייתכן שתינתן דרישה להשלמת מסמכים תוך 45 יום – אי-עמידה בכך תוביל לסגירת התיק ופתיחה מחודשת בתשלום נוסף;

ובמקרים חריגים תיתכן דחייה מיידית של הבקשה, למשל עקב הצגת מסמכים כוזבים או בעיית אמינות קשה, שתדרוש הגשת ערר מיידי.

ככל שהבקשה הראשונית תוגש בצורה מסודרת, מחושבת ומקצועית – כך יפחת הסיכוי לעיכובים או סירובים, וההליך המדורג יוכל להמשיך בצורה חלקה.

הכנת תיק ההוכחות ל"כנות הקשר הזוגי"

השלב המרכזי והחשוב ביותר בתהליך הסדרת מעמד לבן זוג זר הוא הוכחת "כנות הקשר". רשות האוכלוסין וההגירה מייחסת חשיבות מכרעת להוכחת קיומו של קשר זוגי אמיתי, כנה ואותנטי, במטרה למנוע ניצול ההליך למטרות הגירה לא לגיטימיות. לכן, הכנה מקצועית ויסודית של תיק ההוכחות מהווה את אחת הפעולות החשובות ביותר בתהליך כולו.

משרד הפנים מעניק חשיבות רבה לעומק ולגיוון הראיות, ולכן יש להקפיד על הצגת חומרים ממספר תחומים.

חשוב לכלול תיק תמונות המציג תקופות שונות לאורך הקשר – כגון טיולים, מפגשים משפחתיים ואירועים יומיומיים. על כל תמונה רצוי לציין תאריך, מקום והקשר שבו צולמה, כדי לסייע לבדיקה של כנות הקשר.

בנוסף, מומלץ לצרף תיעוד של תקשורת בין בני הזוג לאורך זמן – כגון תדפיסי שיחות וואטסאפ, שיחות וידאו, מיילים או הודעות. יש להעדיף שיחות שממחישות את אופי הקשר והעומק הרגשי שבו, ולא רק הודעות טכניות או קצרות. גם תיעוד של נסיעות משותפות, כולל כרטיסי טיסה, הזמנות מלונות או אירועים, יכול לחזק את התרשמות הפקיד מאמיתות הקשר.

מכתבי המלצה והצהרות מצד שלישי מהווים נדבך חשוב נוסף – רצוי לכלול לפחות שניים או שלושה מכתבים מאנשים המכירים את בני הזוג היטב, ולוודא שהמכתבים מפורטים, מסבירים כיצד הכותב מכיר את בני הזוג, ומה לדעתו מעיד על רצינות הקשר ביניהם.

כאשר בני הזוג כבר מתגוררים יחד, חשוב לצרף מסמכים המעידים על חיים משותפים – כמו חוזה שכירות משותף, חשבונות על שם שני בני הזוג (מים, חשמל, ארנונה), אישורים על ניהול חשבון בנק משותף, קופת חולים משותפת, מנוי זוגי וכדומה. ככל שהתיעוד מקיף יותר – כך גדל הסיכוי להכרה באמיתות הקשר.

מבנה אפשרי לתיק כולל חמש קטגוריות עיקריות: תמונות זוגיות (כולל הסברים), תיעוד תקשורת, מסמכי נסיעות משותפות, מכתבי המלצה, ותיעוד של חיים משותפים בפועל. שמירה על מבנה עקבי, מסודר וברור תסייע להמחיש את רצינות ההכנה ואת מהות הקשר – ותשפיע לטובה על אופן קבלת הבקשה במשרד הפנים.

טעויות נפוצות שחשוב להימנע מהן:

הניסיון הרב שלנו בעבודה מול משרד הפנים מלמד שיש טעויות שחוזרות על עצמן בשלבים הקריטיים של המאמצים להסדרת מעמד לבן זוג זר במשרד הפנים. דוגמאות לכאלה:

-חוסר תיעוד מספק – הגשת תיק דל ושטחי עשויה להוביל לסירוב אוטומטי. הקפידו על עומק וגיוון המסמכים שאתם מגישים.

-תיעוד שגוי או בלתי עקבי – אם תאריכים או פרטים בתיק לא תואמים ביניהם, הדבר עלול לעורר חשדות במשרד הפנים. ודאו שכל הפרטים שאתם מגישים עקביים, מדויקים ומתואמים היטב ביניהם.

-עודף תיעוד שאינו רלוונטי – הגשת תיק עמוס במסמכים סתמיים או לא רלוונטיים (לדוגמה, חשבונות בנק אישיים בלבד או תמונות רבות מדי ללא סדר ברור) עלול להקשות על בדיקת הפקיד.

מתי כדאי להיעזר בליווי משפטי?

במקרים הבאים, בין היתר, מומלץ להיעזר בשירותיו של עורך דין מנוסה בתחום ההגירה והסדרת המעמד, כדי לבנות את התיק בצורה אפקטיבית במיוחד:

-כאשר לבן הזוג הזר יש היסטוריה של דחיית בקשות או בעיות בהליך קודם.

-כאשר קיימת מורכבות מיוחדת, כגון קשר קצר יחסית או היעדר חיים משותפים רצופים.

-כאשר בן הזוג הזר נמצא בישראל במעמד בלתי מוסדר (שהות בלתי חוקית, הגשת בקשת מקלט בעבר).

-כאשר יש קושי משמעותי בהשגת מסמכים ממדינת המוצא.

כיצד נערך השימוע בפועל?

השימוע נערך בנפרד לכל אחד מבני הזוג, לרוב על ידי שני פקידים שונים של רשות האוכלוסין וההגירה, כדי לבחון את ההתאמה והעקביות בין התשובות. משך השימוע משתנה, אך לרוב נמשך בין שעה למספר שעות.

במהלך השימוע נשאלות שאלות מגוונות על פרטים אישיים, יומיומיים ולעיתים אינטימיים, במטרה לזהות סתירות או חוסר היכרות ממשי. כל תשובה מתועדת בפרוטוקול, ולכן יש חשיבות לענות באופן ברור, עקבי וכן.

הכנה מוקדמת לשאלות השימוע מסייעת בהתמודדות עם ההליך. שאלות נפוצות עוסקות בנסיבות ההיכרות, כמו מתי ואיפה נפגשו לראשונה, מה היה הדייט הראשון, מתי הקשר הפך לרציני, ומי אמר "אני אוהב אותך" ראשון. בתחום המשפחה והחברים, נשאלים על שמות ההורים, אחים, חברים קרובים וכתובת ההורים.

בנוגע לחיים משותפים, נשאלים מתי עברו לגור יחד, איך נראה הבית, מי משלם חשבונות ומה הייתה הארוחה האחרונה שאכלו יחד. בנוסף, נבדקים פרטים אישיים כמו המאכל האהוב של בן הזוג, תחביבים, מידות ביגוד וסדר יום.

שאלות אלה בוחנות את עומק ואמיתות הקשר, ולא רק פרטים טכניים – תשובות עקביות ומשכנעות מגבירות את הסיכוי לאישור הבקשה.

הכנה לקראת ראיון הסדרת מעמד לבן זוג זר

הכנה מדוקדקת לשימוע חיונית ביותר ויכולה בהרבה מקרים לעשות את ההבדל בין הצלחה לכישלון:

שלב א: הכנת רשימת פרטים אישיים וזוגיים

הכינו מראש מסמך מפורט ובו הפרטים הבסיסיים הבאים, וודאו שאתם זוכרים אותם היטב:

-תאריכים מרכזיים בקשר (היכרות, מעבר מגורים, אירועים מיוחדים)

-שמות בני המשפחה הקרובים של בן הזוג, מקומות מגוריהם ופרטים בסיסיים עליהם

-הרגלים ואורח חיים של בן הזוג (תחביבים, עבודה, העדפות)

שלב ב: סימולציית ראיון

מומלץ לבצע סימולציה מראש של השימוע, כאשר כל אחד מבני הזוג עובר תשאול מדויק, נפרד ומפורט, המדמה את מה שיתרחש בשימוע האמיתי. הדבר יסייע לכם לאתר נקודות חולשה ולהיערך לשאלות רגישות.

שלב ג: תיאום תשובות עקבי

ודאו שכל אחד מכם נותן תשובות עקביות לשאלות רגישות או לא טריוויאליות (לדוגמה: תאריכי מעבר מגורים, שמות של חברים, אירועים מיוחדים).

עם זאת, חשוב להדגיש: אל תשננו באופן מלאכותי תשובות, אלא זכרו את האירועים והפרטים החשובים בצורה טבעית ואמיתית ככל האפשר.

טיפים חשובים להתנהגות במהלך הראיון – כתבנו בהרחבה כאן>>

התמודדות עם מצבים בעייתיים במהלך הראיון/שימוע

לעיתים עולות בשימוע שאלות לא נעימות או תמוהות, ואף מתבצעות חקירות צולבות באופן מחמיר. להלן דרכים מקצועיות להתמודד עם מצבים כאלה:

שאלות שלא ברור מה מטרתן:
אם אתם נתקלים בשאלות מוזרות, נסו לענות עליהן בכנות ובקצרה. אם השאלה באמת לא מובנת, מותר בנימוס לבקש הבהרה ("לא בטוח שהבנתי, תוכל להסביר את השאלה שוב?").

אי-התאמה או סתירה שהתגלתה במהלך הריאיון:
אם נאמר לכם שיש סתירה בין התשובות שלכם לתשובות בן הזוג, הישארו רגועים והסבירו באופן ברור ורגוע כיצד נוצרה אי-ההבנה. סתירות קטנות עשויות לקרות עקב זיכרון לקוי או פרשנות שונה לשאלה; הסבר הגיוני וכנה יכול לנטרל את החשד.

התנהגות עוינת או לא נעימה מצד הפקיד:
אם הפקיד מפגין יחס שלילי או עוין, נסו להישאר רגועים ואדיבים. במקרה קיצוני של חקירה חריגה, מומלץ לאחר השימוע להיוועץ בעורך דין לבחינת צעדים מתאימים.

מתי מומלץ להיעזר בעורך דין לקראת הריאיון?

השימוע הוא שלב רגיש שבו נכשלים זוגות רבים, ולכן במצבים הבאים מומלץ בחום להיעזר בעורך דין מנוסה ומקצועי:

-במקרה של דחיית בקשות קודמות.

-כאשר קיימים פערי גיל משמעותיים בין בני הזוג (משרד הפנים בוחן את הזוגות הללו באופן מדוקדק יותר).

-כאשר בן הזוג הזר הגיע לישראל במעמד לא מוסדר או שהה בעבר באופן בלתי חוקי.

-כאשר יש חשש לבעיות בשפה או בהבנת תהליך השימוע (במקרים אלו מומלץ ליווי מקצועי גם במהלך השימוע עצמו).

התמודדות עם החלטות סירוב מצד משרד הפנים

הגשת בקשה להסדרת מעמד לבן זוג זר, גם אם נעשתה כהלכה ובליווי מסמכים מדויקים, אינה מבטיחה בהכרח את קבלתה. משרד הפנים שומר לעצמו שיקול דעת רחב לדחות בקשות, גם כאשר מבחינה פורמלית כל הדרישות מולאו.

לעיתים, מדובר בדחייה עקב חוסר במסמכים או הצגת מסמכים פגומים – מקרים שבהם ניתנת לרוב הזדמנות להשלמה תוך 45 יום, אחרת התיק ייסגר ויידרש לפתוח אותו מחדש.

במקרים אחרים מדובר בדחייה מהותית בנימוק של חוסר כנות בקשר הזוגי, כלומר – התרשמות של משרד הפנים שמערכת היחסים אינה אותנטית.

דחיות נוספות עלולות להינתן בשל רישום פלילי, בעיה ביטחונית או מידע שלילי אחר על בן הזוג הזר, והן נחשבות להחלטות חמורות במיוחד שיכולות לכלול גם המלצה להרחקה מהארץ.

לעיתים הבקשה אינה נדחית אלא מתקבלת באופן חלקי או מותנה – למשל אישור כפוף להפקדת ערבות גבוהה או חובת התייצבות חוזרת אחת לשנה ללא קידום במעמד.

כל החלטה נבחנת בהתאם לנסיבותיה, ולכן נדרשת תגובה מדויקת ומיידית, תוך בחירה במסלול ההתנגדות המתאים ביותר.

אפשרויות תקיפת ההחלטה

על כל החלטת סירוב ניתן להגיש ערר פנימי תוך 21 ימים. הערר מוגש ישירות ללשכה האחראית על התיק, אך נבחן על ידי פקיד בכיר מהחתום על ההחלטה המקורית. הערר חייב להיות מנוסח בצורה מדויקת ולהתבסס על מסמכים שהוגשו בעבר לצד מסמכים חדשים או משלימים, בפרט כאשר הסירוב נבע מחוסרים.

כתבנו בהרחבה על אפשרות הערר הפנימי – כאן>>.

ככלל, חשוב להתמודד ישירות עם נימוקי הדחייה – לא להסתפק בטענה שהקשר כן, אלא להסביר כיצד מתבטלת ההנחה שהקשר אינו אמיתי. ניתן ואף רצוי להוסיף תצהירים, כולל של עדים או שכנים שמכירים את בני הזוג, או תצהיר משפטי של עורך הדין המלווה את ההליך.

משרד הפנים משנה לעיתים את החלטתו בעקבות ערר פנימי, בעיקר כאשר מוגשת ראיה חדשה או מתגלה טעות מהותית בשיקול הדעת המקורי.

אם הערר הפנימי נדחה, ניתן להגיש ערר לבית הדין לעררים בתוך 30 יום. זהו גוף מעין-שיפוטי עצמאי הבוחן את ההחלטות לעומקן. הערר כולל כתב טענות מסודר שבו מתוארים פרטי ההליך וההחלטות שהתקבלו, מוצגים נימוקי הסירוב וניתנת תגובה עניינית לכל אחד מהם.

במסגרת הערר ניתן לצרף ראיות ועדויות חדשות, מסמכים עדכניים או חוות דעת מקצועיות. מומלץ לתמוך את הערר בתצהיר של בני הזוג ולעיתים גם בעדויות של גורמים חיצוניים. כאשר מתגלה כי ההליך הקודם היה לקוי, שטחי או בלתי סביר – קיימת סבירות ממשית לכך שבית הדין יהפוך את ההחלטה.

כל מה שצריך לדעת על הגשת ערר לבית הדין לעררים – בקישור זה>>

**במצבים בהם בן הזוג הזר נמצא בישראל והתקבלה החלטה הדורשת את יציאתו מהארץ, יש להגיש בקשה לצו ביניים שמטרתה למנוע גירוש עד להכרעה בערר. הבקשה צריכה לכלול תיאור של הקשר הזוגי ומעמדו של בן הזוג הזר, לצד נימוק משכנע לכך שהרחקה מיידית תגרום לנזק חמור ובלתי הפיך. יש לצרף את הערר המלא ולהתחייב לעמוד בכל הוראה שתינתן.

צווי ביניים מתקבלים כאשר יש סיכוי ממשי להצלחה בערר וכאשר ניכרת פגיעה קשה בזכותם של בני הזוג לקיים חיי משפחה.

מתי נכון לפנות לבית המשפט לעניינים מנהליים או לבג"ץ?

כאשר כל ההליכים המנהליים מוצו (ערר פנימי + ערר לבית הדין לעררים), ובני הזוג סבורים כי נפל פגם משפטי מהותי בהחלטה – ניתן להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים.

במקרים חריגים, בעיקר כאשר מדובר בסוגיות עקרוניות או בזכויות יסוד שנפגעו באורח בוטה, ניתן לעתור גם לבג"ץ. מקרים כאלה נבחנו בעבר בפסקי דין כמו בג"ץ סטמקה ו־עע"מ אורן, שעמדו על זכותו של כל אזרח ישראלי לממש את חייו עם בן זוגו.

גם לזכות משרדנו מספר תקדימים שהושגו ע"י עתירה לבג"ץ והעניקו ללקוחות שייצגנו מעמד על אף ולמרות דחייה בערכאות קודמות.

נוהל מתן מעמד לבן זוג זר עבר תהפוכות רבות לאורך השנים. במקור, משרד הפנים דרש מבן הזוג הזר לעזוב את ישראל במהלך בדיקת בקשתו, דרישה שבוטלה לאחר התערבות בג"ץ בפסק הדין המשמעותי "בג"ץ סטמקה" [בג"ץ 2355/98], שקבע כי דרישה זו אינה מידתית ופוגעת בזכות החוקתית לחיי משפחה.

במקביל, משרד הפנים נהג באפליה ביחס לבני זוג ידועים בציבור לעומת זוגות נשואים. אפליה זו בוטלה בעקבות "בג"ץ אורן" [עע"מ 4614/05], בו נקבע שגם בני זוג ידועים בציבור אינם מחויבים ביציאה מהארץ במהלך הבדיקה, אך הנטל להוכחת כנות הקשר גבוה יותר במקרים של שהייה בלתי חוקית בישראל.