הסדרת מעמד לבן זוג זר – חיים משותפים

רקע כללי: הסדרת מעמד לבן זוג זר

מהו נוהל מתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין ?

היכרויות גלובליות בין בני זוג זרים הפכו בעשורים האחרונים לנפוצים מאוד, כך במדינת ישראל שהינה חלק מהעולם המודרני והגלובלי (בייחוד לאור שמדינת ישראל נחשבת כמדינת הגירה של יהודים מכל התפוצות), היכרויות ומערכות יחסים בין אזרחים ישראלים לבין אזרחים זרים שאינם יהודים נהפכו לתופעה נפוצה ביותר. מנגד, מדינת ישראל שהתפתחה ונהפכה חלק מהכלכלה העולמית, החלה להעלות את רמת החיים לכלל התושבים והאזרחים, מכאן ישראלים רבים רואים בישראל את ביתם, אולם עדיין בעקבות כניסתם לישראל של מאות אלפי אזרחים זרים ממדינות שונות, אשר נכנסו לישראל בנסיבות שונים הן בביקור חד פעמי, למשפחה וכיוצא באלו, יצרו בביקורים אלה מפגשים, היכרויות וקשרי זוגיות בין בני זוג ישראלים לבין זרים שאינם יהודים.

בנוסף לכך, לאור הפריחה וההצלחה של אתרי ההיכרויות הבינלאומיים המתמחים בהיכרויות וחיבור בין בני זוג מכל העולם, ביחד עם אתרים האינטרנט כפייסבוק, טינדר ודומיהם בשפות שונות, נוצרו היכרויות רבות בין ישראלים עם בני זוג זרים, לרבות זוגות מאותו מין. כך כיום, קיימים זוגות רבים המעוניינים בהסדרת מעמד לבן הזוג הזר בחיים משותפים בישראל.

לייעוץ מקצועי מעו"ד דוד אנג'ל, העוסק בתחום בהצלחה מזה 20 שנה, התקשרו עכשיו ל- 072-2160056,
או השאירו פרטים ונחזור אליכם:

נוהל חיים משותפים / ידועים בציבור

אותם אזרחים ישראלים, אשר החליטו לקשור את גורלם ולפתח מערכת יחסים עם בו זוג זר מעוניינים להסדיר מעמד בן הזוג הזר בחיים משותפים קשר, אשר במקרים רבים מסווג כבני זוג ידועים בציבורמוסד הידועים בציבור זוכה להכרה הולכת וגוברת במשפט הישראלי. שלושת המניעים העיקריים להיווצרו ולביסוסו הינם: 1) תפיסות עולם של מדיניות רווחה…, 2) חומרת הדין הדתי בענייני נישואין וגירושין… ו-3) התנגדות חלק מהציבור לנישואין דתיים"[1], על רקע זה, ממועד סמוך לאחר הקמת המדינה ואילך הכיר המחוקק הישראלי בידועים בציבור בשורה ארוכה של חוקים, בעיקר לצורך הענקת זכויות סוציאליות וטובות הנאה חומריות שונות. כיום, קיים קושי להסדיר מעמד של זר, אשר נמצא ביחסים רומנטיים עם אזרח ישראלי, לא משנה מהי מטרת שהותו, והאם הוא חוקי או לא. 

לבני הזוג ניתנת אפוא האפשרות לבחור באחת משתי האפשרויות:

האפשרות הראשונה, היא הסדרת מעמד לבן זוג זר – חיים משותפים בהתאם לנוהל מתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין, דהיינו הצהרה הלכה למעשה במשרד הפנים כבני זוג ידועים בציבור, התהליך כיום הינו ארוך ודורש "הוכחת חיים משותפים" ו/או "הוכחת כנות הקשר" (ראה נוהל מתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין הידוע כנוהל הסדרת מעמד לבן זוג זר). (2)


נוהל הסדרת מעמד לבן זוג זר -- חיים משותפים קובע הליך מורכב וארוך הליך הידוע בפני יודעי דבר כ"הליך המדורג" שבסופו באם מצליחים בני הזוג לצלוח את השנים הרבות על כל הדרישות כפי שיפורטו מיד, יזכה בן הזוג הזר בהתאם לנוהל מתן מעמד לבני זוג של ישראלים (לרבות בני אותו מין) בתעודת תושב קבע אשר זו פחותה במעמדה מאזרחות ישראלית.

כאמור, בתחילת ההליך של נוהל הסדרת מעמד לבן זוג זר חיים משותפים, מחויבים בני הזוג להביא "הוכחות לכנות הקשר הזוגי" – "הוכחות חיים משותפים", הוכחה זו דורשות דרישות פורמאליות רבות מבני הזוג הן בן הזוג הישראלי והן מבן הזוג הזר, לאחר השלב הראשון עורך משרד הפנים מבחן נוסף בהתאם לנוהל הסדרת מעמד לבן זוג זר -- חיים המשותפים, על פיו הוא עורך חקירה צולבת לבני הזוג כל אחד בנפרד, בהליך הנמשך לעיתים שעות רבות מול כל בן זוג ובו נשאלות שאלות שגרתיות (ואף שאלות תמוהות לעיתים), בהליך המכונה על ידי משרד הפנים בלשון רכה "שימוע".

לאחר השימוע קיימים מקרים רבים חלקם מוזכרים בנוהל מתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין הידוע כנוהל הסדרת מעמד לבן זוג זר מחליט משרד הפנים באם לתת אשרה מתאימה ו/או להעביר את התיק למטה משרד הפנים בירושלים לבירור מקיף ו/או במתן החלטת סירוב.
הליך הסדרת מעמד לבן זוג זר הינו ארוך ויכול להסתכם בשנים רבות, בהם בני הזוג עוברים הליך הארכה בכל שנה ושנה, כשסיום ההליך המיוחל הינו בקבלת מעמד של תושב קבע לבן הזוג הזר.

אפשרות שנייה, הינה החלטת בני הזוג להינשא בנישואים אזרחיים מחוץ לישראל (ראה נוהל הסדרת מעמד לבני זוג נשואים), נציין במאמר מוסגר כי משרדנו עורך אף נישואים אזרחיים בישראל (עיין במאמרים באתר זה "נישואים אזרחיים בישראל" – "נישואי פרגוואי" "נישואי אל סלוודור"),
מאחר שמאמר זה עוסק בנוהל מתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין הידוע כנוהל הסדרת מעמד לבן זוג זר, נתמקד בו בלבד.

מה בין אזרחות ישראלית לבין תושב קבע?

קיימם מספר ההבדלים בין אזרחות ישראלית לבין תושב הקבע.
אזרחות ישראלית  -- מאפשרת זכויות שונות שאינן ניתנות לתושב קבע כלל ואלו:

  • הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת.
  • הזכות לקבלת דרכון ישראלי תושבות קבע שנחשב פחותה ובעלת זכויות נמוכות יותר עדיין מאפשרת לקבל, בדיוק כמו  -- אזרחות ישראלית  -- קצבאות ביטוח לאומי כגון: דמי אבטלה, הבטחת הכנסה, קצבת נכות וזקנה.
נבהיר כי קיים הבדל מהותי נוסף, בין אזרחות ישראלית לבין תושבות קבע, זאת כאשר בעל תושבות הקבע עובר להשתקע במדינה אחרת, (או אפילו ללא השתקעות מספיק אם הוא שוהה בה מספר שנים ברציפות, תלוי בנסיבות), מעמד תושב הקבע פוקע, זאת בניגוד לאזרח ישראלי.
בנוסף, ילדיהם של תושבי קבע שנולדו בישראל לא מקבלים את המעמד שבו הוריהם מצויים באופן אוטומטי, בשונה מבעל אזרחות ישראלית זכאי לכך[3].--

התפתחות היסטורית:

נוהל מתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין -- הידוע כנוהל הסדרת מעמד לבן זוג זר, עבר עשרות שינויים ותהפוכות רבות, תוך שהליך פורץ הדרך היה דווקא עקב נוהל הסדרת מעמד לבן זוג זר הנשוי לישראלי. כך בעבר, דרש משרד הפנים, דרישה תמוהה כי בן זוג זר הנשוי לישראלי ומעוניין בהסדרת מעמד בישראל בין אם שהה בישראל באופן חוקי ובין אם לאו, נדרש האזרח הזר לצאת מישראל. בעקבות כך הוגשו עתירות רבות לבג"צ ואלו אוחדו לבסוף במה שידוע כיום כבג"צ סטמקה [4]. במסגרת ההליך טענה המדינה כי נוהל הסדרת מעמד לבן זוג זר הנשוי לישראלי שנוצר ע"י משרד הפנים הינו סביר ומידתי, ואולם, טענותיו הרבות של משרד הפנים נדחו אחת לאחת והנוהל על דרישתו כי בן זוג הנשוי לישראלי יאלץ לצאת מישראל לפני עריכת בדיקת משרד הפנים בוטל לאלתר. כך, החל משרד הפנים ליצור אפליה קשה בין בני זוג נשואים בהתאם לנוהל הסדרת מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי לבין נוהל הסדרת מעמד לבן זוג זר-חיים משותפים, ודרש דווקא מבן זוג זר החי עם אזרח ישראלי במסגרת חיים משותפים לעזוב את ישראל עד שהבקשה תיבדק על ידו בהיבט "כנות וייחודיות הקשר הזוגי".

שוב הוגשו עתירות רבות בבית המשפט לעניינם מנהליים כנגד משרד הפנים, עתירות אלו במסגרת ערעורים לבית המשפט העליון אוחדו לבסוף, במה שידוע בבג"צ אורן [5]. בג"צ זה דן בנוהל  מתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין – נוהל הסדרת מעמד לבן זוג זר, לבסוף בג"ץ קיבל את כל סעדי העתירות שאוחדו, שאב לתוכו את כל הקביעות שקבע בג"צ סטמקה[4] שדן כאמור בנוהל בן זוג זר הנשוי לישראלי וביטל את הדרישה הגורפת כי על בן הזוג הזר שחי חיים משותפים עם אזרח ישראלי, לעזוב את ישראל בטרם תיבחן בקשתו להסדרת מעמדו בארץ. אגב, בפס"ד אורן שאב את שנאמר בדיוק בבג"צ סטמקה גם לגבי בן זוג זר השוהה בישראל באופן בלתי חוקי, כי מקום שבן הזוג הזר שוהה בארץ שלא כדין, רשאי משרד הפנים להטיל על בני הזוג נטל ראייתי גבוה מהרגיל להוכחת כנות הקשר ביניהם ולהיותו קשר העולה לדרגה של יחסי ידועים בציבור. כך, מקום בו מתעורר חשש בדבר פיקטיביות הקשר או ניכר כי פיקציית הפיקטיביות עולה במלואו עוזה/כיעורה רשאי משרד הפנים לדרוש את הרחקת בן הזוג הזר קודם שתושלם בדיקת בקשתו, ובלבד שניתנה לבני הזוג הזדמנות הוגנת להעלות טענותיהם בפני משרד הפנים.

הסדרת מעמד לבן זוג זר כיום:

נוהל מתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין הידוע כנוהל הסדרת מעמד לבן זוג זר מתבצע פרקטית בדרך הבאה:

כיום עומדות בפני בן הזוג הזר החי בחיים משותפים עם אזרח ישראלי אפשרות בהתאם לשיקול דעתו של משרד הפנים לקבלת היתרי שהייה זמניים עד לקבלת תושבות קבע, בתחילה פקידי משרד הפנים בודקים את "כנות וייחודיות הקשר" על מנת להתרשם כי חייהם של בני זוג המעורבים קרי אזרח זר החי עם ישראלי נמצאים בחיים משותפים כידועים בציבור ויחסיהם הינם כנים, בנוסף לאחר ביצוע "שאילתה" קרי בדיקה ביטחונית או פלילית לבן הזוג הזר ולבן הזוג הישראלי, יאפשר משרד הפנים אשרה זמנית ומכאן מתחילה התקופה הידועה תקופת "ההליך המדורג".

לייעוץ מקצועי מעו"ד דוד אנג'ל, העוסק בתחום בהצלחה מזה 20 שנה, התקשרו עכשיו ל- 072-2160056,
או השאירו פרטים ונחזור אליכם:

"ההליך המדורג" נמשך מעל לשבע שנים (ולעיתים מרובות אף יתרה מכך), ותחילתה – כאמור – ביום שבו נחה דעתו של פקיד משרד הפנים כי בהתאם לנוהל מתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין הידוע כנוהל הסדרת מעמד לבן זוג זר -- השניים שהציגו עצמם כבני- זוג אכן מקיימים "כנות קשר" ו"מרכז חיים משותף".
לאחר 7 השנים ו/או לאחר שנחה דעתו של משר הפנים וכמובן בהעדר מניעה אחרת, רשאי בן הזוג הזר במסגרת נוהל מתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין להגיש בקשה לקבלת מעמד של תושב קבע (שוב זאת להבדיל נוהל הסדרת מעמד לבן זוג זר הנשוי לישראלי, שם בתום ההליך יוכלו בני הזוג להגיש בקשה להתאזרחות בן הזוג הזר במדינת ישראל בתום "ההליך המדורג" שנמשך כחמש שנים בקירוב.

החלטות סירוב

לאור הוותק והניסיון הרב של משרדנו בטיפול באלפי תיקים מכל הסוגים, חלקם מורכבים יותר וחלקם מורכבים פחות -- בהסדרת מעמד של לבן זוג זר החי בחיים משותפים, מול פקידי משרד הפנים בסניפים השונים ברחבי הארץ (לרבות הגשה וניהול הליכי ערר, ניהול תיקי השגה מול וועדות השגה) בהם אמור להתבצע ההליך שהינו כביכול הליך משפטי אובייקטיבי שנועד לבטל ו/או לשנות את החלטת משרד הפנים, דעתנו חד משמעית  -- החלטות וועדות ההשגה הינם מגמתיות ונוטות בנטייה קיצונית ותמוהה לטובת משרד הפנים וכנגד האזרחים המשיגים.

מניסיוננו רב השנים אנו חשים כי וועדות ההשגה כלל לא מבצעות ניתוח עובדתי של ההשגות עצמם וניתוח משפטי אובייקטיבי, ובעיקר משמשת חותמת גומי בהזמנה מושלמת להחלטות משרד הפנים. במהלך השנים האחרונות כמות החלטות הסירוב של משרד הפנים עלתה משמעותית, קרי משרד הפנים נהפך יותר ויותר למחמיר וסרבן, תוך שהוא מסרב לבקשות הזוגות ללא כל נימוקים מהותיים, תוך פגיעה חמורה בזכויות בן הזוג הישראלי ובזכות היסודית של בני זוג לקיים חיים משותפים.

הבעיות השונות בניהול בקשות להסדרת מעמד לבן זוג זר – חיים משותפים

הבעיה המהותית, כאמור, נעוצה לתחושתנו כי קיימת מדיניות מגמתית ברורה של משרד הפנים נגד הבקשות בהתאם לנוהל מתן מעמד בני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין ו/או בן זוג זר הנשוי לישראלי (ראה מאמר בנושא בעיתון הארץ http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2165705).

לשר הפנים ופקידיו כידו הארוכה, קרי משרד הפנים -- כמשרד ממשלתי האחראי על פי חוקים שונים לקביעת מדיניות, נתון על פי הפסיקה שיקול דעת מוחלט בעניינים הנוגעים לנוהל מתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין.

כך, כאמור לעיל, משרד הפנים מערים קשיים מרובים, סחבת קשה ודרישות תמוהות באמתלות שונות כנגד בן זוג זר החי עם ישראלי. לעיתים רבות, בני הזוג מתייאשים, מאבדים תקווה ומוצאים עצמם מותשים מול הסחבת והנהלים המוזרים. הקשיים הרבים באו לעולם במטרה לדחות בקשות זרים ולמנוע מהם אשרה לשהיית קבע בארץ, זאת כאשר מהות הסרבנות מקורה אך כדי למנוע ממיעוט המבקשים לנצל את טענת "הקשר הזוגי" באופן פיקטיבי ולקבל תושבות קבע. נציין כי אף במנהלת ההגירה בארה"ב [6] קיימים קשיים דומים וזאת כדי למנוע מצב בו מתחזים לבני זוג יקבלו אזרחות במדינת הרצויה.

כחלק מהבדיקות הקפדניות שנוהג לעשות משרד הפנים, משרד הפנים אינו מייחס חשיבות להצהרת בני הזוג על כנות הקשר ומערכת היחסים שביניהם. כך, כפי שצוין לעיל עורך משרד הפנים חקירה מקיפה, צולבת ובלתי נעימה בעליל לכל אחד מבני הזוג, חקירות שנמשכות שעות, תוך, לעיתים, הצגת שאלות בלתי רלוונטיות (נציין כי משרדנו המייצג באופן קבוע בחקירות מעין אלו, נדהם לעיתים לשמוע שאלות שאין סיכוי שאדם יידע על בן זוגו, ועל כך לעיתים ניתנת באופן שרירותי החלטת דחייה ממשרד הפנים!).

כך במקרים רבים משרד הפנים מתבצר בעמדתו כי לדעתו הקשר הזוגי אינו כנה ואמיתי, ולאזרח הפשוט אין את הכלים, היכולת העובדתית והמשפטית הנכונה לתקוף את החלטת משרד הפנים.

יעוץ משפטי -- הכרחי ונחוץ

חשוב לציין כי מאחר וקיימת חשיבות מכרעת לניהול ההליך כהלכה -- יש להיוועץ עם עורך דין המנוסה בניהול הליך זה.

לדעתינו, מומלץ ביותר להפקיד את התיק בידו של עורך דין וותיק ומנוסה אשר יכול להציג הצלחות מוכחות של תיקים מול משרד הפנים ומכאן יש חשיבות רבה לניהול ההליך כהלכה מתחילתו, נושא המבטיח לרוב את הצלחת ההליך ללא כל צורך בעררים, וועדות השגה הוגשת עתירות לבתי המשפט המוסמכים כבית המשפט לעניינים מנהליים או לבג"צ.

קיימת אפוא חשיבות קריטית לליווי משפטי צמוד ומדויק, מנוסה ומקצועי באמצעות עורך דין שהתמחותו בניהול תיקים כגון דא ובעל רקורד מוכח בתיקים אלה, זאת על מנת שידע להעביר את בני הזוג בהליך כהלכה, ויעלה את סיכויי הצלחה בעשרות אחוזים.

 

בעיה נוספת שראויה לציון במסגרת הסדרת מעמד לבן זוג זר בחיים משותפים (מתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין), מבצע משרד הפנים אפליה קשה בבן זוג זר החי חיים משותפים עם אזרח ישראלי ולא מאפשר לו להגיש בקשה בהתאם לנוהל זה אם יש לו קטין נלווה (כמובן לא מבן הזוג הישראלי), לעומת זאת בנוהל הסדרת מעמד לבן זוג הנשוי לישראלי משרד הפנים מאפשר הגשת בקשה עם קטין נלווה.

לרוב עולה שאלה מעניינת, מהו קטין?
משרד הפנים החליט כי מגיל 15 ומעלה בקשה זו תהיה בעייתית ונתונה לשיקול דעת של משרד הפנים ולרוב נוטה לא להחשיבו כקטין (לשם כך צריכים בני הזוג להיערך למאבק משפטי מול משרד הפנים).

יתר על כן, נוצרת בעיה במקרה בו זרה הנמצאת בהליכי פירוד מבן זוגה בישראל הכירה ישראלי אחר, כאשר זו אינה יכולה כאמור במסגרת הבקשה להסדיר את מעמד ילדיה מאחר ומעמד הילדים יכול להיות מוסדר רק בנישואין. במקרה זה ברגע שבת הזוג הזרה נפרדה מבן זוגה הישראלי עוד בטרם התגרשה, היא וילדיה אינם זכאים יותר לאף זכויות וכך הילדים יכולים להיזרק מביה"ס ולביטול מעדם באופן מיידי ואלו נחשפים לסכנת גירוש.

התמחות משרד עו"ד דוד אנג'ל -- עורך דין הסדרת מעמד

לסיכום, אין עוררין כי קיימות הלכה למעשה בעיות ושאלות קשות שעולות מול משרד הפנים במסגרת נוהל מתן מעמד לבני זוג של ישראלים. משרדנו שהינו בעל ניסיון רב שנים תוך הצלחות מרובות הלכה למעשה בייצוג אלפי מקרים שונים מול משרד הפנים -- ישמח להיפגש עמכם ולפתור ו/או לענות על כל שאלה מכל סוג שהתעוררה בנושאים הללו -- באופן פרטני.

כאמור, מרבית המקרים בהתאם לנוהל מתן מעמד לבני זוג של ישראלים, הינם מורכבות וסבוכות, לאור הבעיות הרבות עלולות להתעורר והסיכון בסירוב ובגירוש בין הזוג מישראל ע"י משרד הפנים. משרד עו"ד דוד אנג'ל הינו מוביל בתחומו ובעל ניסיון רב ואחוזי הצלחה מרובים -- בהתנהלות מול משרד הפנים וכן כנגד החלטות סירוב של משרד הפנים והליכי ערר, תוך ייצוג ותקיפת החלטות משרד הפנים בוועדות ההשגה השונות, בבתי המשפט לעניינים מנהליים ובעתירות לבג"ץ.

עו"ד הסדרת מעמד ומשרד הפנים דוד אנג'ל הינו בעל ניסיון וידע מעשי רב תוך הצלחות מוכחות בהתמודדות ובפתרון כל הבעיות הסבוכות השונות העולות תוך כדי הסדרת מעמד לבן זוג זר – חיים משותפים.

למשרד עו"ד דוד אנג'ל הצלחות גדולות בתחום ועד היום ניהל עו"ד משרד הפנים דוד אנג'ל אלפי מקרים מול משרד הפנים, של זוגות שביקשו להסדיר את מעמד בן הזוג הזר, הן במשרד הפנים והן בבתי המשפט. משרד עו"ד דוד אנג'ל עוסק בתקיפות החלטות משרד הפנים וביטולם הערכאות השונות כבר למעלה מעשרים שנה ופועל למצות עבור לקוחותיו את כל הזכויות המוקנות להם על פי כל דין ולאפשר לבני הזוג לחיות יחדיו עם אשרה חוקית בהשקט ובבטחה בישראל.

משרד עו"ד דוד אנג'ל מעניק ליווי צמוד וייצוג מול משרד הפנים: טיפול במתן אשרת כניסה לבן/בת זוג שהוא אזרח זר שנישא לאזרח ישראלי * תדרוך והנחיה לפני דיונים במשרד הפנים * תדרוך לפני תשאול במשרד הפנים * תדרוך להכנת מסמכים * הכנת מסמכים * ייצוג צמוד במשרד הפנים * ייצוג מקצועי בהליכי בית הדין לעררים * פתרונות יצירתיים לבעיות סבוכות.


[1] בג"ץ 693/91 אפרת נ' הממונה על מרשם האוכלוסין במשרד הפנים, פ"ד מז(1) 749.
[2] תקנות הכניסה לישראל, תשל"ד -- 1974, סעיפים 11 ו- 12.
[3] עע"מ 4614/05 מדינת ישראל נ' אבנר אורן, סא (1) 211 (2006).
[4] בג"ץ 2355/98 ישראל סטמקה נ' שר הפנים, נג (2) 728 (1999).

מה מספרים הלקוחות שלנו

נעה צדיק
נעה צדיק
2021-08-22
תותח!!
תום רז
תום רז
2021-06-07
צוות המשרד נתן מענה מיידי ואדיב לשאלות שלי! המון תודה
erez rrr
erez rrr
2021-06-07
שירות מצויון. שירה, את אלופה.
Rute pacheco
Rute pacheco
2021-06-06
אני דוד מג מבת ים מרוצה מאוד מהטיפול של משרד עורכי דין דוד אנג'ל ועובדיו המסורים עם יחס יוצא מהרגיל מומחים בהגשת כל המסמכים הנחוצים למשרד הפנים ובהצגת המסמכים בזמן ולעמוד מולם במקצועיות בתודה ובכבוד רב דוד .מ
Shulamit Avraham
Shulamit Avraham
2021-04-22
תודה על שירות מצויין ומהיר, ובמיוחד לשירה שמאוד אכפת לה ונותנת שירות מכל הלב. ממליצה בחום
Канал ПозитиФФчик
Канал ПозитиФФчик
2021-04-13
מאוד ממליצה!! התקשרתי אם שאלה ותוך דקה נתנו לי מענה והסבירו מה עלי לעשות. תודה רבה לכם!
braa esa37
braa esa37
2021-02-12
מומלץ בחום.