הסדרת מעמד לבן זוג זר לאחר גירושין מבן זוג ישראלי

רקע

במקרים בהם הקשר הזוגי נותק וההליך המדורג הופסק לאחר גירושין וישנם ילדים משותפים. בקשה להסדרת מעמד לבן הזוג הזר, תועבר לדיון בוועדה בינמשרדית למתן מעמד מטעמים הומניטריים בכפוף לעמידה בתנאים. ב"נוהל הפסקת הליך מדורג", נקבעו נסיבות, לפנים משורת הדין, שבהן יועבר עניינו של פונה אל הוועדה הבינמשרדית. הדבר נועד להתמודדות עם מצבים קשים שבהם לא מתקיימים בפועל חיים משותפים בין בני הזוג, אך בן הזוג הזר השתקע בישראל למשך תקופה ארוכה, ומקיים זיקות חזקות לישראל. 

עצם הפנייה אל הוועדה הבינמשרדית אין בה כדי להקנות מעמד. הקריטריונים שנקבעו נועדו להצדיק את עצם הפניה לוועדה הבינמשרדית, על-מנת שתדון בעניין, ותחליט אם להמליץ על הענקת מעמד, אם לאו.

מסגרת משפטית 

הנחת היסוד של משרד הפנים הינה כי מתן אזרחות ישראלית לבן-זוג זר של אזרח ישראלי מותנית, בין היתר, בקשר נישואין תקף, מתמשך ואמיתי. כאשר קשר הנישואין בין בני-הזוג פקע למעשה – גם אם לא להלכה – והתא המשפחתי נמצא בשלבי פירוק, אין יסוד לקבלת אזרחות ישראלית מכוח אזרחותו של בן-הזוג הישראלי[1].

לייעוץ מקצועי מעו"ד דוד אנג'ל, העוסק בתחום בהצלחה מזה 20 שנה, התקשרו עכשיו ל- 072-2160056,
או השאירו פרטים ונחזור אליכם:

גישת החוק לפיה ניתן להגמיש את התנאים להתאזרחות כשבן-זוגו של המבקש להתאזרח הוא אזרח ישראל, מבוססת על הרצון לשמור על שלמות התא המשפחתי ועל הצורך למנוע פיצול אזרחותם של מרכיביו[2], אולם כאשר התא המשפחתי התפרק הלכה למעשה, בני-הזוג חיים בנפרד, והם מנהלים הליכים לגירושין, שוב אין קיים טעם ביסוד ההקלה בהתאזרחות שנותן חוק האזרחות לבן-זוג זה של אזרח[3].

אולם, עדיין קמה לבן הזוג שהתגרש זכות לקבל מעמד תושב קבע בתנאים מסוימים. כידוע, אזרחות לחוד ותושבות קבע לחוד, כאשר לכל אחד מהם קיימים שיקולים שונים הנערכים על-פי חוקים שונים. לשר הפנים מוענק שיקול-דעת רחב אם להכיר במעמדו של מי שאינו אזרח הנמצא כדין בישראל המבקש להעניק לו מעמד של תושב קבע[4]. בכך בא לידי ביטוי העיקרון – המקובל במדינות הדמוקרטיות המודרניות – כי למדינה שיקול-דעת רחב למנוע מזרים מלהשתקע בה. אין לו לזר זכות לבוא לארץ אם כתייר ואם כתושב[5].

אולם עצם שהות בן הזוג הזר שהתגרש בישראל או נישואיו (הכושלים) עם אזרח ישראלי, אינם מעניקים לו לאלתר זכות לישיבת קבע.

"הכול יסכימו, כי בן-הזוג הזר אינו זכאי – ולא יהיה זה ראוי כי יהיה זכאי – לקבל לאלתר זכות לישיבת-קבע… המדינה זכאית – כמקובל בעולם כולו – לבקרה ולפיקוח על הליכי הקניית זכויות לבן-הזוג הזר"[6]. במסגרת זו רשאי שר הפנים לקבוע כי עם כישלון חיי הנישואין וסיומו הקרוב של קשר הנישואין "תמנע מבן הזוג הזר הזכות לישיבת קבע, עד כמה שזכות זו מבקשת לינוק את כוחה מקשר הנישואין עצמו"[7].

במקרה שנולדו ילדים לבן הזוג הזר שהתגרש מהנישואין שהתפרקו, ניתן להגיש בקשה לקבלת מעמד של תושב קבע בשל ילדיו הקטינים (שהינם אזרחים ישראלים), בשל העובדה כי הוא רוצה להיות בקרבת ילדיו. אולם משרד הפנים מאשר בקשה זו רק במקרים חריגים, שמתקיימות בהם נסיבות הומניטריות יוצאות-דופן, או אז יש בהורותו של זר לקטין שהוא אזרח ישראל כדי להצדיק להעניק לו מעמד של תושב קבע[8].

לגישת משרד הפנים, נסיבות מיוחדות אלה אינן מתקיימות כי אם במקרים חריגים ויוצאי דופן. עם זאת משרד הפנים מוכן לאפשר לבן הזוג הזר שהתגרש, אשרות ביקור "נדיבות" על-מנת שיוכל לבקר את ילדיו הקטינים מעת לעת. את הגישה זו אישר בג"ץ בשורה של פסקי דין[9] כך למשל בפרשת קנדל נפסק כי:
"מקומו של קטין אצל הוריו. באשר יישבו הם, שם יישב הוא, ולא להפך. קטין תלוי בהוריו, ואין הוריו נתלים בו"[10].

על-כן, ועל דרך העיקרון, אין באזרחות של הילדים כדי להעניק מעמד של תושב קבע להוריהם הזרים, כנפסק בפרשת טיגילאורי כי:
"פקיעת קשר הנישואין בין אזרח ישראלי לבן זוגו שומט את הקרקע תחת המשך החלת ההסדר המדורג בעניינו של בן הזוג הזר"[11]
עם זאת ייתכנו כמובן מקרים הומניטריים כאמור לעיל אשר יחייבו סטייה מעיקרון זה, כך למשל במקרה בו ההורה מגדל את ילדו הישראלי.

התמחות משרד עו"ד דוד אנג'ל – הסדרת מעמד לזר לאחר גירושין מישראלי

כאמור, מרבית התיקים של בן/בת זוג זר/ה שהתגרש/ה מבן/ת זוג ישראלי/ת שמגיעות לועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים, לא פשוטות ומעוררות בעיות בשורה של נושאים משפטיים ועובדתיים, כאשר הועדה הבינמשרדית  אינה מקלה את החיים לצד המבקש, ולעיתים מרובות גם גורמת לקשיים נוספים.

משרד עו"ד דוד אנג'ל בעל ניסיון רב בהתנהלות מול הוועדה הממונה במשרד הפנים. אנו יודעים להתמודד עם הבעיות השונות העולות תוך כדי הסדרת מעמד לזרים בישראל, עם הצלחות המגובות בתוצאות של 20 שנים בתחום. אנו מלווים את האזרח בכל שלבי התהליך, יודעים להפריד בין העיקר לטפל ומכווינים אתכם בדרך הבטוחה ביותר להשגת האשרה המיוחלת.

פנו אלינו בכל עת לקבלת ייעוץ/ליווי משפטי בסוגיה זו – ותקבלו מענה משפטי מקצועי, מהיר, פרודוקטיבי – ומנצח.



[1] בג"ץ 4156/01 מריו דימיטרוב נ' משרד הפנים, נו (6) 289 (2002) (להלן: "פרשת דימיטרוב").
[2] ראו: בג"ץ 754/83 רנקין נ' שר הפנים, פ"ד לח(4) 113, (1984) בעמ' 117; בג"ץ 3648/97 סטמקה נ' שר הפנים, פ"ד נג(2) 728, (1999) (להלן: "פרשת סטמקה") בעמ' 790.
[3] פרשת דימיטרוב.
[4] ראו בג"ץ 758/88 קנדל נ' שר הפנים, פ"ד מו(4) 505 (1992) (להלן: "פרשת קנדל"), בעמ' 520.
[5] ראו בג"ץ 482/71 קלרק נ' שר הפנים, פ"ד כז(1) 113 (1972).
[6] פרשת סטמקה, בעמ' 788-787
[7] פרשת דימיטרוב.
[8] ראו בג"ץ 1689/94 הררי נ' שר הפנים, פ"ד נא(1) 15 (1994) (להלן: "פרשת הררי").
[9] פרשת דימיטרוב, פרשת קנדל ופרשת הררי.
[10] פרשת קנדל, בעמ' 518.
[11] בג"ץ 3103/05 טיגילאורי נ' שר הפנים (פורסם בנבו, 2009)