טיפול במסורבי כניסה לישראל

מבוא – התמודדות כנגד סירוב כניסה לישראל

מסורבי כניסה לישראל נחלקים לשני סוגים. הסוג הראשון, מתייחס לקבוצת הזרים אשר בקשתם לאשרת כניסה לישראל נדחתה מכל סיבה שהיא עוד בשהותם בארץ מוצאם. הסוג השני, מתייחס לקבוצת הזרים אשר הגיעו לנתב"ג ופקיד משרד הפנים סירב להכניסם מכל סיבה שהיא. זר המנוי על הקבוצה השנייה מועבר למתקן הכליאה – "מתקן המסורבים", הממוקם בסמוך לנתב"ג, לשם ארגון לקראת גירושו מן הארץ. ב"מתקן המסורבים" הזרים מוחזקים למשך מספר שעות עד לגירושם מן הארץ, בדרך כלל שהותם ב"מתקן הכליאה" לא נמשכת מעבר ל-24 שעות. לשם כך, נודעת חשיבות יתרה להיוועצות באופן מיידי  בעו"ד המומחה לענייני אשרות לשם מניעת גירושו של הזר מן הארץ.

המסגרת הנורמטיבית והפסיקה המגבה

מושכלות יסוד הם כי מדינת ישראל כמדינה ריבונית מוסמכת לפקח על הנכנסים בשעריה, ולהרחיק שוהים בלתי חוקיים, בין היתר, על ידי החזקתם במשמורת לצורך כך[1]. חוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952 מסמיך את קצין ביקורת הגבולות לעכב את כניסתו של אדם לשם בירור רשותו להכנס למדינה, ואף לסרב להכניסו, ומתיר את החזקתו במתקן עד ליציאתו מישראל. מכוח החוק הותקן צו הכניסה לישראל (פטור מאשרה), תשל"ד – 1974, הקובע פטור מחובת אשרת כניסה מראש לישראל לבעלי אזרחויות שונות. עם זאת, מחוקק המשנה הותיר בידי שר הפנים את הסמכות לעריכת בירור, בדיקה וסירוב כניסה, ככל שנמצאו לדעתו נסיבות המצדיקות זאת. שיקול דעתו של שר הפנים בישמו את הוראות חוק הכניסה לישראל הוא רחב.

יש לציין ולהדגיש, כי כליאתו של הזר ב"מתקן הכליאה" הרי היא אקט מנהלי לכל דבר, ומשכך אין די בקיומה של סמכות כשלעצמה כדי להכשיר את הפעולה המנהלית, ונדרשת בחינה של אופן הפעלת הסמכות ויישומה, בהתאם לתכלית החקיקה המסמיכה וחוקי היסוד[2].

יש לזכור כי המעשה מנהלי כפוף לעקרונות המנהלים וביניהם סבירות ומידתיות, ועומד לביקורת שיפוטית[3].בהקשר זה חשוב להדגיש כי לאור אופי הזכויות הנשללות מחד גיסא, ולאור העובדה שהשלילה היא מנהלית ולא עונשית לצורך הגשמת תכלית הפיקוח על הנכנסים לישראל מאידך גיסא, קיימת חובה מוגברת על הרשות לבחון ולחזור ולבחון את צדקת שלילת החירות בכל נקודת זמן בהתאם לנסיבות המשתנות.

כדברי בית המשפט העליון בעניין דומה:
"בצד בחינת חוקתיותו של הסדר הארכת המשמורת לגבי מוחזק המונע את הרחקתו מן הארץ, נדרשת ביקורת מנהלית קפדנית, רצופה ועיקבית על אופן הפעלת הסמכות האמורה. מאחר שהארכת המשמורת של מי שמונע את הרחקתו משמעותה פגיעה מתמשכת בחירותו של אדם, נדרש פיקוח ומעקב מתמידים על מידת ההצדקה שבהמשך משמורת זו בנתונים הפרטניים של המקרה[4].

משמעות סירוב כניסה לישראל

מעשית – יכול להיות שהזמנתם ידיד, בן זוג או מכר, אזרח זר לישראל ורק כשהגיעו התחוור להם שמשרד הפנים, באמצעות פקידי ההגירה בנתב"ג, או בכל מעבר גבול אחר, מנעו את כניסת האורח לארץ.

ההשלכות על סירוב כניסה לישראל, מעבר לעוגמת הנפש ואי הנעימות, הן רבות ועלולות להשפיע על מעמדו העתידי של מסורב הכנסה לארץ ועל יכולתו להכנס אליה בכלל, גם בעתיד. מסיבה זו נדרש טיפול מהיר, מקצועי ומיומן של איש מקצוע המתמחה בסוגיות אלו, כדי שיתערב במהירות האפשרית, ימנע מצבים של גירוש המבקר, וצעדים נוספים בהם נוקטת המדינה, למשל הטבעת חומת סירוב בדרכון ואחרים. עם טיפול יעיל ומהיר, ניתן לשנות את המצב, לקבל היתר כניסה לארץ ומניעת גירוש.

מדינת ישראל ידועה היטב בסדרי הבטיחות הקפדניים שלה בשערי הכניסה והיציאה ממנה. הסיבה העיקרית לכך היא בטחונית. נמלי התעופה ומעברי הגבול, כמו גם חברות התעופה מאובטחים היטב על מנת להבטיח את בטחון הנוסעים.

בנוסף לסיבה הבטחונית, קיים בארץ חוק הכניסה לישראל, שמעניק סמכות לפקידי משרד הפנים (עובדי רשות ההגירה), לאשר, או לסרב, את כניסת אזרחים זרים לישראל. החלטתם מתבצעת על פי סמכותם החוקית ובהתאם להוראות חוק הכניסה לישראל ונהלי משרד הפנים.

מתי עלול אזרח זר להתקל בסירוב כניסה לישראל?

כאמור – ההחלטה על אישור או סירוב כניסה לארץ מתבצעת כאמור על פי שיקול דעתם של פקידי משרד הפנים במעברי הגבול. יחד עם הנאמר, ההחלטה צריכה להיות הגיונית וסבירה ובהסתמך על בדיקת החשדות שעולים בנוגע לכוונותיו של האזרח הזר, למשל:

  • במקרים בהם אדם שהה בישראל שלא כחוק בעבר. ככל שהשהייה בעבר היתה ארוכה יותר, או האזרח הזר נכנס ויצא מגבולות ישראל באמצעות ויזת תייר לעתים תכופות, כך עלול לעלות החשד שהגיע לארץ למטרות עבודה ולא לביקור.
  • הגיע לעבוד בארץ ללא אשרת עבודה
  • קיימת סבירות כי בכוונתו להשתקע בארץ שלא כחוק
  • הגיע עם ויזת תייר אולם אינו יכול להסביר את מטרות ביקורו, היכן ישהה ואת מי יבקר.
  • במקרים בהם ישנה מניעה פלילית או בטחונית. למשל אזרח זר שהתברר שהוא פעיל בארגונים שפועלים נגד מדינת ישראל, או שיש לו קשרים, מכרים או חברים ברשות הפלסטינית, אזרח שביקר במדינות עוינות לישראל, או מסתיר פרטים ומשקר בנוגע לסיבות הגעתו.

במקרים כאלו, ולאחר תשאול מעמיק, בהסתמך על החשדות שהתעורר בנוגע לאדם המבקש להכנס, קיימת סבירות שבקשת האזרח הזר להכנס לישראל תתקל בסירוב.

סירוב כניסה לישראל עבור אזרחים זרים שיש להם בן/בת זוג ישראליים

סירוב כניסה לישראל כולל, בנוסף לסיבות שפורטו לעיל, גם מקרים של אזרחים זרים המגיעים לארץ לבקר את בת או בן זוגם, תושבי ישראל. לעתים עשויים פקידי משרד הפנים במעברי הגבול לחשוד כי מטרת הכניסה לארץ היא להשתקע בה עם בן הזוג הישראלי ומסרבים להכניס את האזרח לארץ.

זה המקום לציין כי זוגות המעוניינים להתאחד, נדרשים להסדיר מראש את כניסת בן הזוג הזר לארץ, אחרת הם עלולים להתקל בחוויה מפוקפקת של סירוב כניסת בן הזוג הזר לישראל.

מצבים שכיחים בהם עלול בן הזוג הזר להתקל בסירוב:

  • האזרח הזר הוא ממדינות מזרח אירופה, רוסיה, מולדובה, תאילנד, פיליפינים, אוקראינה, פולין וטורקיה. היחס כלפי אזרחים ממדינות אלו הוא חשדני יותר, למרות שאין במדינות אלו חובה לקבל מראש ויזה לישראל. הסיבה לכך היא כי סטטיסטית, אזרחים ממדינות אלו נוטים להפר את חוקי ההגירה לארץ, ביחס לאזרחים ממדינות אחרות, ומראש נתקלים בחשדנות מצדם של פקידי ההגירה.
  • האזרח ניהל בעבר מספר מערכות יחסים עם אזרח/ית ישראל/ית
  • לאזרח הזר יש קרובי משפחה אזרחים ישראלים וקיים חשש שיבקש להשתקע בארץ שלא כחוק.

מה קורה כשאזרח זר נתקל בסירוב כניסה?

במידה ומדובר במעבר גבול יבשתי, מסורב הכניסה מורחק והוא חוזר על עקבותיו למקום ממנו הגיע.

כשמדובר בנמל התעופה, כאמור, מועבר מסורב הכניסה לישראל אל "מתקן המסורבים", מתקן המצוי בנתב"ג, בסמוך לטרמינל הנחיתות. מטרת פקידי ההגירה היא להחזיק את המסורבים במתקן המעצר, עד שיימצא עברם מקום פנוי על טיסה היוצאת מישראל, כך שזמן המעצר עשוי לנוע ממספר שעות ועד למספר ימים. בשל פרק הזמן הקצר יחסית בו מוחזקים המסורבים במתקן המעצר, קיימת חשיבות רבה, אקוטית אפילו, לפעול במהירות ולהיוועץ באופן מיידי בעו"ד מומחה לענייני אשרות, זאת על מנת למנוע את גירוש המסרב מהארץ.


מה ניתן לעשות?

מעבר לחוויה הלא נעימה, בלשון המעטה, של שהייה במתקן כליאה עד ליציאה מישראל, ישנן מספר פעולות שחשוב לבצע אותן במהירות האפשרית.

אם ממתין למסורב הכניסה לישראל אדם, חבר, בן זוג או בן משפחה, מעבר השני של מעבר הגבול ועולה החשש שקיימת בעיה בנוגע לכניסת האזרח הזר לארץ, רצוי שהאזרח הישראלי יפעל ללא דיחוי ויפנה לפקידי משרד הפנים בבקשה למתן אישור כניסה לישראל.

ניתן לבקש אישור כניסה לישראל בכפוף להפקדת ערבות בנקאית. ערבות זו תבטיח את יציאת האזרח הזר מהארץ, במועד שנקבע באשרת הכניסה לישראל. יצוין כי פקידי משרד הפנים העובדים במעבר הגבול יכולים להתנגד לפניית האזרח הישראלי ולסרב לשוחח איתו, לכן, כבר בשלב הזה, מומלץ לפנות מיידית לעורך דין שעוסק בתחום, ולקבל ממנו ייעוץ משפטי וליווי מקצועי.

במידה והתקבלה כבר ההחלטה לסירוב כניסה לישראל, ניתן יהיה להגיש בקשה דחופה בבית הדין לעררים למניעת הרחקה מישראל. הפנייה תכלול גם בקשה לקיום דיון משפטי, במטרה לנסות ולהפוך את החלטות משרד הפנים, ולכן נדרש סיוע של עורך דין המתמצא היטב בחוקי ההגירה וסוגיות סירוב כניסה לישראל. עורך דין מנוסה יוכל להעריך את הסיכויים של הפעולות המשפטיות, והאם יש מקום להגיש בקשה לקבלת צו ביניים לבית הדין לעררים, לבקש ביטול סירוב כניסה או שעל האזרח הזר יהיה לחזור ולשוב לארץ המוצא. על כל הפעולות וההחלטות הללו להתבצע בדחיפות בשל הלחץ בלוחות הזמנים.

השלכות סירוב כניסה לישראל

מעבר לעוגמת הנפש הרבה, החוויה המטלטלת של שהות במתקן הכליאה ותסכול רב, אם אזרח זר סורב בכניסה לישראל במעבר הגבול בכניסה לארץ, לא יוכל, ברוב המקרים, לשוב ולבקר בישראל למשך פרק זמן שעלול להגיע אף לעשר שנים. מסורב כניסה יידרש להסדיר את כניסתו חזרה לישראל מול מחלקת הגבולות והמעברים במשרד הפנים טרם הגעתו לישראל. זהו הליך מורכב ולא פשוט, שרצוי להמנע ממנו ולהסדיר את כניסת מסורב הכניסה לארץ, בסיוע עורך דין המתמחה בענייני הגירה.

יצוין כי למרות הסמכות שניתנה לפקידי רשות ההגירה להפעיל שיקול דעת ולהחליט באם לאשר כניסת אזרח זר או לסרב ולמנוע את כניסתו, קיימים מצבים רבים בהם יש חשיבות רבה להכנסת האזרח הזר לארץ. למשל, מהגרי עבודה שמומחיותם הייחודית נדרשת לעסק שפועל בארץ, בן זוג ישראלי המעוניין להתאחד עם בת זוגו שהיא אזרחית זרה, אזרח ישראלי המעוניין להסדיר את מעמד הוריו בעלי אזרחות זרה, או אזרח ערבי שהינו משתף פעולה עם ישראל ונמלט לישראל מחשש לחייו בארץ מוצאו ומבקש מקלט הומניטרי בארץ.

עורך דין מיומן ומומחה בנושא הגירה, מכיר את הנסיבות השונות והמיוחדות לבקשת ערעור על החלטת פקידי משרד הפנים לסרב להכניס אזרח זר לארץ, ומכין את הבקשה באופן הנכון, כשהיא מגובה במסמכים הרלוונטיים, מנוסחת עם כל הנימוקים ומוגשת לערכאות הנכונות, ומבלי לבזבז זמן יקר

 

חשוב לדעת:

אזרחי מדינות זרות שפטורים מהחובה לקבלת אשרת כניסה לישראל מראש (עוד בארץ המוצא), רשים להגיע לאחת ממעברי הגבול בארץ ולקבל אשרת כניסה לארץ, כלומר, ויזה לישראל, כתיירים. אשרת כניסה לתיירים (ויזה), נקראת אשרה מסוג ב/2. היא ניתנת, ברוב המקרים, לתקופה של שלושה חודשים.

אזרחים זרים המתגוררים במדינות בהם נדרשת קבלת ויזה לישראל מראש, יכולים לעשות זאת באמצעות פנייה לנציגויות ישראל בחו"ל, טרם הגעתם לישראל.

בשני המקרים, וללא קשר לארץ מוצאו של האזרח הזר שמבקש להכנס ולבקר בישראל, יש לפקידי משרד הפנים במעברי הגבול את הסמכות לאשר את כניסתו לישראל, או לסרב לבקשה, זאת על פי שיקול דעתם.

מומחיות משרד עו"ד דוד אנג'ל

משרד עו"ד דוד אנג'ל מתמחה בדיני הגירה לישראל, עם דגש על טיפול מקצועי במסורבי כניסה לארץ. כעו"ד משרד הפנים, אנו מסייעים במהירות, שכן הזמן הוא אלמנט אקוטי במצבים אלו, ביעילות ומקצועיות. אנו מסייעים בהסדרת הכניסה לארץ, ובמידת הצורך, גם להגירת והסדרת מעמד של בן זוג זר, הגירת הורים וקרובי משפחה לישראל ועוד.

יש לנו את הנסיון, הידע וההבנה כיצד לטפל ולהתמודד עם הסוגיות השונות העולות תוך כדי סירוב משרד הפנים לאשר כניסה של אזרח זר. למשרדנו הצלחות גדולות בפתרון סירוב כניסה, הצלחות המתבססות על נסיון של מעל עשר שנים בתחום, היכרות עמוקה עם תחום זה ומחויבות מקצועית לפעול על מנת למצות עבור לקוחותינו את כל הזכויות המגיעות להם על פי חוק.

השירות שלמשרדנו כולל מתן ייעוץ משפטי, הכנת המסמכים הנדרשים להגשת הבקשה לביטול הסירוב, ליווי צמוד וייצוג במתקן המסורבים, טיפול במתן אשרות כניסה מכל הסוגים, תדרוך והנחיה לפני דיונים במשרד הפנים, הכנה לתשאול במשרד הפנים, ייצוג במשרד הפנים ומציאת פתרונות אפקטיביים, גם במקרים סבוכים.

לקבלת מידע, ייעוץ וליווי מקצועי, פנו אלינו עוד היום.


[1] תא (ת"א) 161018-09 מחמד אישמט נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 2010).
[2] בג"צ 5190/94 אל טאיי נ' שר הפנים, [פורסם בנבו]
[3] בג"צ 758/88 קנדל נ' שר הפנים, [פורסם בנבו]
[4] בר"ם 696/06 אלקנוב נ' בית הדין לביקורת המשמורת של שוהים שלא כדין, [פורסם בנבו]