כתב אישום לאדם המעסיק עובד זר בניגוד לחוק – דרכי התמודדות ופתרונות

אם בעבר העסקת עובד זר ללא היתר חוקי גררה קנסות מנהליים בהם היו מחויבים המעסיקים העוברים על החוק, החל משנת 2012 נוהגת בישראל מדיניות קשוחה הרבה יותר, ואדם המעסיק עובד זר בניגוד לחוק או בניגוד להיתר שניתן לעובד הזר – צפוי לכתב אישום פלילי ולעונשים כמו עבודות שירות, מאסר על תנאי ואף למאסר בפועל של חודשים עד לשנת מאסר, שלאחריהם צפוי הרישום פלילי להישאר ולהכתים את שמו  לשנים רבות.

כתבי אישום וקנסות שהולכים ותופחים

 כתב אישום בגין העסקת עובד זר בניגוד לחוק גם גורר קנסות מנהליים גבוהים מאד, וקנס על עבירה חד פעמית עם עובד זר צפוי להגיע ל- 5,000 ₪ עד 10,000 ₪.

ואם העבירה נעשתה במסגרת עסקו של המעסיק הקנסות יוכפלו עד לפי ארבעה מהקנסות שלמעלה. ובמידה והעובד הזר הוא מסתנן –  המעסיק צפוי לקנס גבוה פי חמישה מהקנסות למעלה, נוסף לכתב האישום ולסנקציות פליליות.

כשמדובר בעבירה מתמשכת, כשהעובד הזר הועסק באופן מתמשך וקבוע בניגוד לחוק, יום אחר יום לאורך תקופה לדוג', המעסיק צפוי לקנס נוסף לגבי כל עובד, ולכל יום שבו נמשכת העבירה.

הדין מבדיל בגובה הקנסות בין אדם שהעסיק עובד זר במסגרת עסקו, ובין אדם שהעסיק עובד זר לצרכיו הפרטיים (בניקיון וטיפול במשק ביתו, בצביעה/שיפוץ ביתו הפרטי וכו'). כך, קנס בעבירה מתמשכת במסגרת עסקו של המעסיק יכול להגיע עד 104,400 ₪ בגין כל עבירה מתמשכת, ואם העבירה נעברה שלא במסגרת עסקית  אלא פרטית הקנס יהיה מחצית מהסכום הנ"ל, אולם שני המעסיקים, העסקי והפרטי, צפויים לקנסות מאד גבוהים של עשרות אלפי שקלים, ושניהם צפויים להתמודד עם כתב אישום ועם סנקציות פליליות בגין העבירות בתחום העובדים הזרים.

מסגרת חוקית והפסיקה בישראל

העבירות הקבועות בחוק עובדים זרים לרוב מתייחסות לעבירות המבוצעות ע"י המעסיק כנגד העובד הזר; אם המעסיק לא החזיק את מסמכי ההתקשרות בינו ובין העובד הזר כמו שקבוע בחוק או לא מסר לו פירוט שכר וניכויים, או אם לא דאג לו למגורים ראויים או לביטוח רפואי כדין, המעסיק צפוי למאסר שנה או קנס של עד 52,200 ₪ בגין כל עבירה כאמור. לעומת זאת, עבירות על הוראות חוק הכניסה לישראל לרוב מתייחסות להעסקה בניגוד להיתר העבודה של העובד הזר (מעסיק שהעסיק עובד זר עם היתר בסיעוד בעבודות מתכת במפעל שלו) או שהעסיק עובד זר בניגוד לאזור הגיאוגרפי הקבוע לעובד הזר בהיתר העבודה שלו מבלי שקיבל אישור לכך.

יחד עם זאת, גם מצב בו מעסיק נתפס ע"י פקחי רשות ההגירה כשהוא מעסיק עובד זר בניגוד להוראות הדין, הרי שטיפול נכון מהשלבים הראשונים ע"י עורך דין מיומן ובעל ניסיון בתחום עשוי להצליח להקטין עד מאד את הנזקים העלולים להיגרם למעסיק שנתפס, ומניסיון, אף להביא לביטול כתב אישום גם במקרים שהסיכוי לכך נראה קלוש.

כך לדוגמא, בת"פ 11453-05-13 (בד"ע-ת"א) מדינת ישראל  משרד הפנים נגד רויטל סלע, מעסיקה פרטית אשר העסיקה במשק ביתה באופן קבוע עובדת זרה בלתי חוקית, שהסתננה לישראל דרך הגבול עם מצרים. העובדת הזרה נתפסה בבית המעסיקה והובילה את החוקרים לחדרה בבית, ומשם נלקחה ע"י משטרת ההגירה. בהתאם לכך הוגש כתב אישום פלילי נגד המעסיקה בעבירות של העסקה שלא כדין – עבירה על סעיף 2(א)(1)(2) לחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991 והעסקה ללא ביטוח רפואי עבירה על סעיפים 1ד 2 (ב) (3) לחוק עובדים זרים. לכאורה, במצב זה היתה המעסיקה צפויה לקנס של עשרות אלפי שקלים ואף יותר, וכן  לסנקציות פליליות עד מאסר. אולם, כפי שהתברר מחקירות עורך-דינה, במועד תפיסת העובדת בבית המעסיקה ובמועד תחקורה  לא נוכח מתורגמן כנדרש עפ"י חוק, וטענת משרד הפנים כי המעסיקה הלינה אותה בביתה והעסיקה אותה באופן קבוע לא יכלה להתבסס אלא על השערות בלבד. עוד הוכח כי כתב האישום הוגש באופן בלתי חוקי ע"ב נוהל פנימי שנכנס לתוקף מאוחר יותר ממועד העבירות ושקבע כי על עבירות אלו יוגש כתב אישום. לאור זאת, בית המשפט ביטל את כתב האישום ואת העבירות שיוחסו למעסיקה.

מקרה נוסף בת"פ 49715-10-14 מדינת ישראל נ' אסום – חברה קבלנית לבנין בע"מ, שם הוגש כתב אישום על העסקת עובד זר ללא היתר כדין  נגד חברת בנייה ומנהליה; עובד זר תאילנדי נתפס באתר הבנייה של החברה, ונטען כי הועסק על ידה כשהוא ללא היתר כדין וללא ביטוח רפואי כנדרש. פקחי משרד התעשייה הציגו תמונות של העובד הזר פועל בשטח בבנייה. החברה הודתה כי העסיקה בניהול עובד תאילנדי בהיתר כדין והוא זה שככל הנראה הביא  אל אתר החברה את העובד התאילנדי הנוסף, ללא אישור מנהל האתר. מאחר וקיימת חזקה בחוק כי עובד זר שנתפס בעסקו של המעסיק הוא עובד שלו  – העונש הפלילי והקנסות שהחברה ומנהליה היו אמורים לשאת היו צפויים להיות גבוהים. אבל, מחקירת הפקחים ע"י עורך הדין של החברה, עלה כי הפקחים לא זכרו כלל את המקרה,  מהדוח והתמונות שהציגו עלה כי התמונות בוימו על ידם, כשביקשו מהעובד לעמוד ולהצטלם בעמדות העבודה, העדויות הוכיחו עובדות אחרות מאלו שנטענו ע"י הפקחים ובכתב האישום, והעובד הזר למעשה לן במגורי העובדים ללא ידיעת החברה ויצא משם מבלי שעבד עם שאר העובדים. לאור זאת ובזכות עבודה משפטית של עו"ד מיומן בתחום –  כתב האישום נגד החברה בוטל, יחד עם כל האישומים נגדה.

לסיכום:

הדין צייד את פקחי רשות ההגירה או משרד התעשייה והמסחר בסמכויות אכיפה רחבות, ומפגש עם פקח במקום עסקו של המעסיק עובדים זרים לרוב עלול להסתיים לא רק בקנסות מנהליים גבוהים אלא גם בהגשת כתב אישום, במידה ועלה כי המעסיק אינו עומד באחת מדרישות הדין הפרוצדורליות, המדקדקות באופן העסקת העובד הזר והלנתו, במסמכים שיש לשמור במקום העסק, באישורים בתוקף וכו'.

לפיכך, אין להקל ראש בכתב אישום כזה, הגורר עמו  קנסות מאד גבוהים ועונשים לא קלים, ויש לפנות  בהקדם האפשרי לעורך דין מנוסה המתמחה בתחום אשר ידע להתנהל באופן ענייני מול הרשויות כבר מהשלבים הראשונים ולמזער את הנזק הגדול הצפוי למעסיק מכתב אישום ומקנסות מנהליים בתחום זה למינימום האפשרי ואף לביטול מוחלט של כתב האישום , הקנסות והסנקציות שהיו צפויות ממנו. משרדנו עוסק בתחום מזה למעלה מ-20 שנים ומצליח להפחית קנסות בצורה משמעותית ולעיתים להשיג הסדרים מיטיבים עם לקוחותינו עד כדי ביטול כתבי אישום/ביטול הרשעות וכדומה. צרו עמנו קשר למידע נוסף/לייעוץ פרטני במקרה שלכם – ונשמח לסייע!