איך לפתוח תיק גירושין ברבנות: מדריך צעד אחר צעד
כאשר בני זוג מגיעים לנקודה שבה ברור שאי אפשר להמשיך יותר – נשאלת השאלה: איך בפועל מתחילים את ההליך המשפטי של הגירושין?
אם בחרתם להגיש את ההליך בבית הדין הרבני, חשוב להבין שמדובר בהליך מובנה שכולל שלבים, טפסים, מועדים מדויקים וכמה החלטות קריטיות שיכולות להשפיע גם על התוצאה עצמה.
מדריך זה נועד לשמש מפת דרכים פרקטית עבור כל מי שניצב בפני ההחלטה לפתוח תיק גירושין בבית הדין הרבני. אנו נתמקד כאן ב-"איך" ולא ב-"למה", ונספק את כל ההוראות הדרושות לביצוע התהליך בפועל, בבהירות וככל שניתן בגובה העיניים.
אתם כמובן יותר ממוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה או צורך פרקטי שלכם בתחילת הליך גירושין – ונעשה את המקסימום לסייע.
שלב מקדים: יישוב סכסוך – צעד ראשון כחובה
לפני שתוכלו להגיש תביעת גירושין ממשית (חד-צדדית, קרי לא בהסכמה), החוק מחייב אתכם לעבור דרך הליך יישוב סכסוך. זהו לא "תיק גירושין" קלאסי, אלא הליך מקדים, שנועד לאפשר לצדדים לנסות להגיע להסכמות, בטרם ייכנסו למערבולת משפטית.
מה זה אומר בפועל?
הכלי: יש להגיש "בקשה ליישוב סכסוך" בבית הדין הרבני (או בבית המשפט לענייני משפחה – לפי בחירתכם הראשונית). זוהי למעשה הפעולה הראשונה של פתיחת הליך.
הגשת הבקשה: ההגשה חייבת להיות לבית הדין הרבני שבאזור המגורים המשותף האחרון שלכם. אם אין לכם מגורים משותפים אחרונים בישראל, יש לבדוק את כללי הסמכות המורכבים יותר (לרוב לפי מקום מגוריו של התובע).
** גם ללא עורך דין – ניתן להגיש את הבקשה ליישוב סכסוך עצמאית. כל שיש לעשות הוא למלא את טופס 1 בהתאם לתקנות 2016, לשלם את האגרה, ולהגיש אותו באופן מקוון או פיזית. עם זאת, חשוב לדעת: בחירה שגויה בערכאה, או ניסוח לא מדויק, עלולים לעלות לכם ביוקר בהמשך.
המסמך הנדרש: מילוי טופס "בקשה ליישוב סכסוך" (ניתן להורדה באתר בתי הדין הרבניים). הטופס כולל פרטים בסיסיים של בני הזוג והילדים, ואת העניינים בהם תרצו לדון (גירושין, משמורת, מזונות, רכוש).
טופס 1 (לפי תקנה 2 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה) הוא טופס קצר יחסית, אך יש למלא אותו בזהירות – שכן הוא משפיע על כל שלבי ההליך.
אגרה: הגשת בקשה ליישוב סכסוך כרוכה בתשלום אגרה נמוכה יחסית (יש לבדוק את הסכום העדכני באתר בתי הדין הרבניים – נכון לכתיבת שורות אלו, מדובר בסכום סמלי של כ-116 ש"ח).
לאחר הגשת הבקשה
פגישות מהו"ת: לאחר הגשת הבקשה, תזומנו, יחד עם בן/בת הזוג, ליחידת הסיוע שליד בית הדין הרבני (פגישת "מידע, היכרות ותיאום" – מהו"ת). מטרת הפגישות היא לסייע לכם לגבש הסכם מחוץ לכותלי בית הדין.
עיכוב הליכים: מרגע הגשת הבקשה, מוטל עיכוב הליכים של 60 יום (עם אפשרות הארכה של 15 יום נוספים), במהלכו איש מבני הזוג אינו יכול להגיש תביעות גירושין או תביעות נלוות לערכאה כלשהי. זהו חלון הזדמנויות שבו הצד המגיש (המבקש) יכול לבחור את הערכאה שבה תתנהל התביעה, לאחר שתקופת עיכוב ההליכים מסתיימת.
הערה: גם בזמן עיכוב הליכים – ניתן לבקש סעד זמני דחוף. למשל: מזונות זמניים, הסדרת שהות עם ילדים, אישור טיפול רפואי דחוף לקטין או צו מניעה במקרי אלימות. בקשות אלו מוגשות לפי התקנות להסדר התדיינויות, ואינן נחשבות הפרה של עיכוב ההליכים.
שלב א': הגשת "תביעת גירושין" – התיק עצמו
כאשר חלפה תקופת עיכוב ההליכים של יישוב סכסוך (ולא הושגה הסכמה), הצד שפתח את הליך יישוב הסכסוך הוא הראשון שרשאי להגיש את תביעת הגירושין בפועל, וזאת בתוך 15 ימים מתום תקופת עיכוב ההליכים (אחרת, זכות הבחירה עוברת לצד השני).
אם אתם עדיין בשלבי חשיבה – זה הזמן לאסוף ראיות, לבדוק גישה לחשבונות בנק, לתעד התכתבויות, לשקול מגבלות משפטיות, ולהתייעץ דיסקרטית עם עו"ד. זכרו כי תכנון מוקדם = שליטה אמיתית. גם אם תבחרו לבסוף להסכים – עדיף להגיע מוכנים. מתוך עשרות שנים של ניסיון אנו יכולים לקבוע בביטחון, כי הכנה טובה יכולה לעשות את ההבדל בין הליך מוצלח מבחינתכם לבין מפח נפש.
המסמכים והצרופות שחייבים להכין
זהו החלק המרכזי והפרקטי. יש להכין את כל המסמכים הבאים, בדרך כלל בשלושה עותקים (מקור ושני העתקים):
כתב תביעה לגירושין: זהו המסמך העיקרי, בו אתם מפרטים את עילות הגירושין ודורשים מבית הדין לחייב את בן/בת הזוג ב"גט".
חובה לכלול בכתב התביעה: פרטים מלאים של שני בני הזוג (כולל ת.ז.), תאריך נישואין ופירוט מלא של עילות הגירושין על פי ההלכה (כגון: מעשה כיעור, בגידה, מאיס עלי, מורד/ת, עזיבת הבית, אלימות – מילולית/פיזית, אי קיום יחסי אישות, מחלת נפש וכד').
*חשיבות ניסוח הכתב: כתב התביעה צריך להיות מנוסח באופן משפטי-הלכתי מקצועי על מנת שבית הדין יקבל אותו. זהו אינו "מכתב אישי" אלא מסמך פורמלי. מומלץ בחום לקבל סיוע מקצועי (עו"ד או טוען רבני) לניסוח נכון ומדויק שיכיל את כל העובדות הרלוונטיות.
מניסיון – זה חשוב, אפילו קריטי. אל תעשו רושם ראשוני רע, זה עלול לפגוע בכם בהמשך.
טופס "הנחיות לפתיחת תיק תביעת גירושין": זהו טופס רשמי של בתי הדין הרבניים, אותו יש למלא במלואו, הכולל פרטים מזהים, מידע על הנישואים, הליכים קודמים שהתנהלו, והעניינים הכרוכים בהם תבקשו לדון.
צילום תעודת זהות וספח מעודכן: של המגיש/ה בלבד.
צילום תעודת נישואין (וכתובה): אם תעודת הנישואין אבדה, יש לציין זאת. הכתובה חשובה, במיוחד לעניין תביעות כתובה.
אישור על הגשת בקשה ליישוב סכסוך: יש לצרף את האישור שהתקבל לאחר הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, המעיד כי ההליך המקדים התקיים וכי חלפו המועדים החוקיים.
ייפוי כוח (אם מיוצגים): יש לצרף ייפוי כוח מקורי חתום של עורך הדין/טוען הרבני המייצג.
מסמכים תומכים (רשות): לצרף כל מסמך שיכול לתמוך בעילות הגירושין (למשל: תלונות במשטרה, דו"ח רופא, ראיות לבגידה, התכתבויות, חוות דעת מקצועיות וכד').
**לגבי עילות הגירושין:
עילות גירושין הן הבסיס המשפטי של כל תביעה לגירושין בבית הדין הרבני. אף שבני זוג יכולים להסכים ביניהם על גירושין, כאשר אחד הצדדים מתנגד – יש להוכיח קיומה של עילה מוכרת בדין הדתי.
העילות מגוונות, וכוללות בגידה (או חשש לניאוף), אלימות פיזית או נפשית מתמשכת, הזנחה כלכלית קשה, סירוב לקיים יחסי אישות (בנסיבות מהותיות), התמכרות חמורה לחומרים מזיקים, מחלה נפשית שאינה ניתנת לריפוי, ואף מקרים של "מאיס עלי" שנבחנים לגופם.
מניסיון, חשוב להבין כי לא כל טענה תיחשב בהכרח עילה לגירושין – ופסיקות בתי הדין אינן אחידות. לכן, במקרים גבוליים, חיוני להיוועץ בעורך דין הבקיא בהלכה ובפרקטיקה הנהוגה בהרכב הדיינים הספציפי.
פתיחת תיק תביעת גירושין ברבנות (אונליין או פיזית)
את התיק ניתן לפתוח בשתי דרכים:
אונליין (מומלץ): דרך המערכת המקוונת של בתי הדין הרבניים (באתר Gov.il). יש למלא טופס מקוון, לצרף את כל המסמכים שצוינו לעיל כקובצי PDF סרוקים, ולשלם את האגרה באמצעות כרטיס אשראי.
*הערה: מילוי טפסים מקוונים מצריך לרוב הזדהות במערכת ההזדהות הממשלתית (GovID).
פיזית: הגעה למזכירות בית הדין הרבני באזור הסמכות הרלוונטי (מקום המגורים המשותף האחרון). יש להגיש את שלושת עותקי התיק (כתב תביעה וצרופות) ולשלם את האגרה במקום.
תשלום האגרה לפתיחת תיק גירושין (האגרה הראשית): גובה האגרה משתנה מעת לעת, נכון לעכשיו היא נעה סביב 390-450 ש"ח (יש לבדוק את הסכום המדויק באתר בתי הדין).
שלב ב': מהי כריכה של תיק גירושין ואיך לבצע אותה נכון?
כריכה היא הדרך "לתפוס סמכות" בבית הדין הרבני בנושאים שאינם הגירושין עצמם (שהם בסמכותו הבלעדית של הרבני). בית הדין הרבני ידון בעניינים אלו רק אם הם נכרכו כדין בתביעת הגירושין הראשית.
מה אפשר לכלול בכריכה?
מזונות אישה: תביעה למזונות האישה ומדורה (מגוריה).
חלוקת רכוש: תביעה לפירוק שיתוף בנכסים, חלוקת רכוש משותף, מניות, זכויות סוציאליות וכספים.
משמורת ילדים והסדרי שהות (החזקת ילדים ומדורם): תביעה להכרעה בעניין אחריות הורית, קביעת משמורת והסדרי ראייה.
איך כורכים כדין את התביעה?
הכלל הוא שעל הכריכה להיות כנה ובכוונה לקיים דיון בה. כדי להבטיח כריכה תקפה, יש לפעול לפי ההנחיות:
ציון מפורש בכתב התביעה: בכתב התביעה הראשי לגירושין, יש לציין במפורש, באופן מודגש וברור, אילו נושאים אתם מבקשים לכרוך בתביעה.
ניסוח הסעד המבוקש: יש לפרט, בצורה הברורה ביותר, מהו הסעד המבוקש בנושא הכרוך (לדוגמה: "אני דורש שבית הדין יחייב את הנתבעת במזונות אישה בסך X ש"ח לחודש", "אני דורש שבית הדין יורה על חלוקה שווה של כלל הנכסים המפורטים בנספח א'").
פירוט עובדתי: יש לצרף פירוט עובדתי ממשי ורלוונטי לכל נושא כרוך, בתוך גוף כתב התביעה (לדוגמה, בנושא רכוש: פירוט הנכסים הקיימים והתנהלות כלכלית).
*חשוב לזכור: אם לא כרכתם נושא מסוים באופן ברור ומפורש, הסמכות לדון בו תישאר בבית המשפט לענייני משפחה, גם אם אתם דנים בגירושין עצמם ברבני. כריכה לא נכונה עלולה לפצל את הדיונים בין שתי ערכאות.
אנו מציעים למי שמתלבט בכך – התייעצו עם גורם מנוסה בטרם החלטה חשובה זו.
שלב ג': אם יש ילדים – פתיחת תיק מזונות ילדים
תביעת מזונות ילדים אינה נכרכת אוטומטית בתביעת הגירושין (כמו מזונות אישה ורכוש) אלא מוגשת כתיק נפרד ככלל, או נדונה בבית המשפט לענייני משפחה.
מזונות ילדים בבית הדין הרבני
אם אתם מעוניינים שבית הדין הרבני ידון גם במזונות הילדים, כאמור – עליכם לכרוך גם עניין זה, ואף להגיש "טופס הרצאת פרטים למזונות" נפרד ומפורט.
טופס הרצאת פרטים למזונות: טופס זה דורש פירוט מדוקדק של:
- הכנסות והוצאות של שני ההורים (שישה חודשים אחרונים).
- צרכים והוצאות מדויקות של כל ילד.
- נתונים על רכוש, משכנתאות וכד'.
הגשה נפרדת: יש להגיש את כתב התביעה למזונות ילדים בנפרד מתביעת הגירושין, אם כי לעיתים משולב הנושא בכתב התביעה הראשי אם כרכתם אותו. טיפ: ודאו במזכירות בית הדין האם יש להגיש טופס ספציפי נפרד יחד עם כתב התביעה הראשי.
– עוד מידע הרחבה על מזונות ילדים – כאן.
שלב ד': שירות ומעקב
לאחר פתיחת התיק והגשת כל המסמכים:
- אישור קבלה ואישור מסירה
אישור קבלה: תקבלו אישור מפתיחת התיק, הכולל את מספר התיק ואת שם ההרכב (אם נקבע).
מסירה אישית (חובה): החוק מחייב את המגיש (או את עורך דינו/טוענו הרבני) למסור את כל כתבי הטענות והמסמכים לידי בן/בת הזוג, כדי שיידעו על פתיחת התיק ויוכלו להגיש כתב הגנה. המסירה חייבת להיות אישית (באמצעות שליח משפטי או עורך הדין), ויש להגיש לבית הדין אישור מסירה חתום.
אם בן הזוג מתגורר בחו"ל – ייתכן שיהיה צורך בזימון דרך שליח משפטי בינלאומי, או בפנייה נפרדת לבית הדין לשם המצאה אל מחוץ לתחום. אם הכתובה אינה ברשותכם – יש לציין זאת בטופס, ובית הדין ינחה אתכם מה יש להמציא במקומה.
- כתב הגנה ותשובה
תקופת התגובה: הצד הנתבע רשאי להגיש את כתב ההגנה שלו לבית הדין הרבני (או למקום אחר – אם הוא מערער על הכריכה) בתוך 30 יום מיום קבלת כתב התביעה.
תשובה לכתב הגנה: הצד התובע רשאי להגיש תשובה לכתב ההגנה.
- קביעת דיון ראשון
לאחר שהוגשו כתבי הטענות (תביעה, הגנה ותשובה), בית הדין הרבני יקבע מועד לדיון ראשון בעניין הגירושין והכרוך בהם.
חשיבות הדיון: הדיון הראשון קריטי, ובו בדרך כלל בית הדין מנסה להבין את כנות התביעה, ומנסה להביא את הצדדים לפשרה. זהו השלב שבו נדרשת הוכחה ראשונית של עילות הגירושין שהוצגו.
במקרה של גירושין בהסכמה – הדרך המקוצרת
אם הצדדים הגיעו להסכם גירושין מלא וחתום, הליך פתיחת התיק פשוט בהרבה, הוא אינו מחייב תביעת גירושין עם עילות אלא דורש אישור רשמי מבית המשפט.
איך מגישים בקשה לאישור הסכם גירושין?
הסכם גירושין חתום: עריכת הסכם גירושין מפורט וחתום על ידי שני הצדדים (מומלץ בחום באמצעות עו"ד/טוען רבני).
טופס "בקשה משותפת לאישור הסכם גירושין": מילוי הטופס המיוחד והרלוונטי (שונה מטופס תביעת גירושין).
צרופות: צילום ת.ז. עם ספח לשני הצדדים, תעודת נישואין, והעתק ההסכם המלא.
אגרה: תשלום אגרת אישור הסכם גירושין (נמוכה משמעותית מתביעה רגילה).
הדיון: במקרה של הסכם, בית הדין יזמן את בני הזוג לדיון קצר שבו יאשר את ההסכם (בהתאם לטובת הילדים), ויקבע מועד לסידור הגט. תהליך זה, מן הסתם, קצר ומהיר משמעותית מתביעה חד-צדדית.
הערה חשובה: אם תבחרו לאשר את הסכם הגירושין בבית המשפט לענייני משפחה, תצטרכו בהמשך לפנות בנפרד לבית הדין הרבני לסידור הגט בפועל. גם זו דרך חוקית, ולעיתים אף נוחה יותר.
– על גירושין מהירים כתבנו בהרחבה כאן.
מה קורה בדיונים בבית הדין הרבני?
לאחר שהוגשה תביעת הגירושין, הומצאה לצד השני, והתקבלו כתבי ההגנה והתשובות – מגיע שלב הדיון בפועל.
הדיון הראשון ייערך בפני הרכב דיינים (שלושה דיינים מוסמכים), ולעיתים גם במעמד עורכי הדין או הטוענים הרבניים של הצדדים.
מהם המוקדים העיקריים בדיון הראשון?
*האם קיימת עילת גירושין מוכרת הלכתית
*האם ניתן לשקול פשרה או הסכם גירושין
*האם יש מקום לסידור גט מידי או להמתין
דיון זה עשוי להיות קצר וענייני או ארוך ומתוח – תלוי באופי הצדדים, ברמת העימות ובסוג הראיות המוצגות.
במקרים מסוימים, הדיינים יבקשו לקבוע מועד נוסף לשם חקירת עדים, הצגת ראיות, או קבלת חוות דעת מגורמי רווחה (כאשר מעורבים ילדים קטינים).
שלב סידור הגט – מתי זה קורה בפועל?
אם הצדדים הגיעו להסכמה על גירושין, או שבית הדין שוכנע שיש עילה מוצדקת, ייקבע מועד לסידור הגט. זוהי הפעולה ההלכתית שבה הבעל נותן את הגט לאישה בפני בית הדין – ובכך מסתיים הקשר הזוגי באופן פורמלי על פי ההלכה.
איך זה מתנהל בפועל?
-סידור הגט מתקיים במעמד נפרד (ולא בדיון הרגיל)
-שני הצדדים מתייצבים, מזדהים, ומאשרים את רצונם בגירושין
-הסופר רושם את הגט בכתב יד על קלף מיוחד
-הגט נמסר מהבעל לאישה, תוך אמירת נוסח מסורתי
-הדיינים מוודאים שההליך בוצע כראוי ומנפיקים אישור גירושין רשמי
שימו לב:
אם אחד הצדדים מסרב לשתף פעולה – ההליך עלול להיכנס למצב של סרבנות גט, שבו ייתכן צורך בהטלת סנקציות, צווי הגבלה, ואף פנייה לערכאות נוספות. הרחבנו על כך – כאן.
מתי נכון לפתוח את תיק הגירושין?
לעיתים, בחירת העיתוי להגשת תביעת הגירושין היא לא רק טכנית – אלא משפיעה ממשית על מהלך ההליך.
כמה דגשים חשובים:
*מי שמגיש ראשון את בקשת יישוב הסכסוך קובע את מרוץ הסמכויות – ולכן יש יתרון למי שמבצע את הצעד מוקדם, במיוחד כאשר יש חשש שבן הזוג יבקש לדון בערכאה שונה.
*אם אתם נדרשים לדון בנושאים של משמורת, רכוש או מזונות – כדאי לחשוב מראש האם מתאים יותר לנהל את התיק בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה.
*במקרה של פחד ממשי מהתנהלות הצד השני (אלימות, הסתרת רכוש) – ייתכן ויש מקום לשלב פנייה לצו הגנה או בקשה לצווי מניעה לפני הגשת התביעה עצמה.
פתיחת תיק גירושין – שאלות נפוצות:
האם אפשר לפתוח תיק גירושין בלי עורך דין?
כן. פתיחת הליך יישוב סכסוך אפשרית גם ללא ייצוג משפטי, באמצעות טופס מקוון באתר gov.il או בהגשה פיזית. עם זאת, בשל השפעות אסטרטגיות (בחירת ערכאה, כריכה תקפה, ניסוח עילות) – מומלץ להתייעץ עם עו"ד לפני כל צעד.
מה קורה אם הצד השני לא מתייצב לפגישות ביחידת הסיוע?
היעדרות יכולה להיחשב כהפרת הוראה משפטית. הערכאה רשאית לחייב אותו בהוצאות, ולפעמים גם תאפשר פתיחת תביעה מצדכם מבלי להמתין להשלמת הפגישות.
כמה זמן לוקח עד שמתחיל הדיון בבית הדין הרבני?
בממוצע: כ־30–60 יום ממועד פתיחת התיק. אם מדובר בגירושין בהסכמה – ייקבע דיון קצר תוך שבועות ספורים בלבד.
מה קורה אם פתחתי תיק גירושין – והתחרטתי?
אפשר לבקש לסגור את תיק יישוב הסכסוך בכל שלב, כל עוד לא הוגשו תביעות בפועל. אם כבר נפתח תיק גירושין (תביעה), ניתן לבקש את מחיקתו – אך הדבר לא מוחק אוטומטית את ההשלכות, בעיקר אם כבר התקיים דיון. בכל מקרה, מומלץ להתייעץ לפני ביטול התהליך.
האם אפשר לפתוח תיק גירושין גם אם עדיין גרים יחד?
כן. אין חובה לעזוב את הבית כדי להתחיל בהליך גירושין. רבים פותחים את ההליך בעוד בני הזוג חיים באותו משק בית, במיוחד כאשר יש ילדים קטינים. עם זאת, מגורים משותפים עשויים להשפיע על טענות מסוימות (למשל טענת נתק), ולכן יש לפעול בזהירות משפטית, ולבחון כל צעד מול עורך דין.
האם חייבים לקיים פגישת מהו"ת לפני פתיחת תיק גירושין?
כן. ברוב המקרים, החוק מחייב לפתוח בהליך יישוב סכסוך לפני הגשת תביעת גירושין. אי הגעה לפגישה עלולה להוביל לסגירת הבקשה – לכן חשוב להתייצב או לשלוח נציג משפטי במידת הצורך.
**עומדים בפני צעד של גירושין? מתלבטים באשר להתחלת ההליך? אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל עת לקבלת ייעוץ ראשוני ללא התחייבות.
[משרדנו הינו בעל מומחיות מיוחדת בכל סוגי הליכי הגירושין. מחלקת דיני המשפחה, בהובלת עו"ד איל בר לב, מטפלת בעשרות תיקים ולזכותנו עשרות שנות ניסיון והצלחות מוכחות].
*תוכן נוסף בנושא שעשוי לעניין אתכם:
