הסדרי שהות (הסדרי ראייה): מדריך משפטי

הסדרי שהות כונו בעבר "הסדרי ראייה", ובהתאם לקביעת הנהלת בתי המשפט מכונים היום זמני שהייה, או הסדרי שהייה או הסדרי שהות.

הסדרי שהות מלווים ילדים קטינים שהוריהם נפרדו, ונועדו להעניק להורה שאינו ההורה המשמורן ולילדיו הקטינים אפשרות לשמור על קשר יציב, רציף, חם ואוהב,  למרות פרידת ההורים והפרדת המגורים המשותפים.

ההנחה הרווחת כיום היא כי "טובת הילד" היא לקדם קשר יציב והדוק ככל האפשר עם שני הוריו, האב והאם, לפיכך כיום מעודדים בתי המשפט את המשמורת המשותפת או הסדרי שהייה רבים ככל שניתן, כשההסדר של משמורת משותפת או של משמורת האם עם הסדרי שהות נרחבים עם האב מקבלים תמיכה והכרה בחשיבותם.

חובותיו של הורה נקבעו בסעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב– 1962, לפיו "אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, ..", כ"שצרכי הקטין" פורשו בפסיקה באופן עקבי כזו הכוללת אף את החובה לקיים קשר הורי הדוק וסדיר בין הקטין לבין שני ההורים, שנמצא כחיוני להתפתחותו של כל קטין, כשכל מקרה צריך להישקל לפי נסיבותיו – הקטינים הקונקרטיים, המצב הקונקרטי, וההורים הקונקרטיים." (תלה"מ 57246-07-19, בימ"ש לענייני משפחה ת"א).

הסדרי שהות קבועים הם לרוב חלק מהסכם הגירושין הכללי בין בני זוג,  בזמן שהסדרי שהות זמניים, נקבעים ונכנסים לתוקף סמוך לאחר הפרידה והפרדת המגורים המשותפים בין ההורים ולפני הסכם הגירושין.

הסדרי שהות מוסכמים הם במידה וההורים הפרודים מגיעים להסכמה בנוגע להסדרי השהייה יש לדאוג לקבלת אישור בית המשפט או בית הדין הרבני שיאשרו את תוקף ההסדר כפסק דין מחייב.

הסדרי שהות בהתאם לגיל הקטין במועד הפרידה של הוריו, משתנים והופכים בהדרגה לרבים יותר ורחבים יותר הקובעים זמני שהייה ארוכים יותר ככל שגיל הקטין עולה ומתקרב לבגרות, ובהתאם לנסיבות בכל מקרה.

הסדרי שהות זמניים

סמוך לאחר פרידת ההורים והפרדת המגורים המשותפים, מגיעים ההורים, בין בהסכמה או בהכרעת בית המשפט, להסדרי ראייה זמניים, בהם מתאפשר להורה הלא משמורן להיפגש עם ילדיו הקטינים באופן מסודר וקבוע, עד אשר יתבררו יתר הסוגיות הנוגעות לפרידה; מגורי ההורים, מי יהיה הורה משמורן (הגר בקביעות עם הקטינים), מזונות אישה וילדים, חלוקת הרכוש והזכויות, סידורי גט וכו'

הסכמה הדדית להסדרי השהות הזמניים בין ההורים עדיפה על ההליך  בבית המשפט הכרוך גם בעירוב עובדת סוציאלית וחקירת המסוגלות ההורית של האב והאם. אך גם כאן מומלץ להביא את ההסכם בהסכמה לאישור בית המשפט, כדי לתת תוקף מחייב כצו בית משפט להסכמת ההורים, בפרט בשלב הראשון של הפרידה המאופיין בחוסר יציבות וארעיות, המשפיעים בעיקר על הקטינים.

במקרה שההורים לא מצליחים להגיע להסדר שהות זמני, יצטרכו להגיש תביעה למשמורת ילדים ובמסגרתה לבקש כי ייקבע הסדר שהות זמני. תביעה כזו ניתן להגיש לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, שלהם סמכות מקבילה לדון ולהכריע במשמורת הקטינים.

הסדרי שהות מקובלים

הסדרי השהות המקובלים הנהוגים בישראל קובעים בדרך-כלל כי האב או האם שאינם ההורה המשמורן ישהו עם הקטינים יום או יומיים באמצע השבוע, כשעם התבגרות הקטינים תכלול השהייה גם לינה בביתו, ובכל סוף שבוע יחלקו ההורים את השהייה של סוף שבוע עם ההורה המשמורן וסוף שבוע אחריו עם ההורה הלא משמורן.

בערבי החג ובחול המועד מקובל כי יחלקו ההורים את הזמן עם הקטינים באופן שווה ולסירוגין, כמו בסופי השבוע; ראש שנה אחד עם האב וראש השנה הבא בשנה אחר כך עם האם, וכך גם ביתר החגים.

כמו כן, נהוג לקבוע, כי במהלך חופשות ארוכות (סוכות, פסח, חופש גדול) ההורים יחלקו את השהות עם הילדים באופן שונה מזה הקבוע לימי שגרה וחופשות קצרות.

ראוי לקבוע בהסכם הגירושין הגבלות מרחק מגורים, למצב בו אחד ההורים מבקש לעבור לעיר רחוקה עם הקטינים, מצב שעשוי לשבש ואף לסכל לחלוטין את הסכם הסדרי השהות, בפרט אם ההורה הלא משמורן אמור להסיע את הקטינים למסגרות אחרי לינה בביתו, כשהדבר כרוך באורך זמן בלתי סביר או בנסיעה לאורך מדינת ישראל, הכרוכה בשיבוש שגרתו או עבודתו של  ההורה הלא משמורן ובהוצאות נסיעה גבוהות.

הסדרי שהות מורחבים

הכוונה היא להרחבה של שני גורמים: הרחבת הסדרי השהייה הקבועים של האב/האם הלא משמורנים עם הקטינים וגם הוספת מפגשים, וגם להארכת זמני שהייה בכל מפגש, הסדרי לינה באמצע השבוע ולא רק בסופי שבוע וכו'.

הסדרי שהייה מורחבים מתרחשים לרוב עם גדילת הקטינים, ומתרחבים ככל שהם מתקרבים לגיל הבגרות.  כך, שככל שהקטין צעיר יותר הסדרי השהייה יהיו קצרים יותר וככל שיתבגר – וכך גם יגדל הצורך שלו בקרבת שני ההורים – הסדרי השהייה יתרחבו.

הרחבות ההסדר יכולות להיקבע בהסכמה הדדית, עד כדי חלוקת זמני השהות בין ההורים באופן כמעט שווה, הדומה למשמורת משותפת על הקטינים.

ההנחה היא כי קטינים המתראים באופן כמעט שווה וקבוע עם שני ההורים, חווים חיזוק לביטחונם האישי, כיוון שהמצב מאפשר לשני ההורים להמשיך ולהיות חלק בלתי נפרד מחייהם ומייצב את הקשר של הקטינים עם שני ההורים, ומקטין את חוסר הוודאות ואת תחושת הערעור שחוו עם פרידת ההורים.

כך, ובמקום להיפגש עם הקטינים לזמן קצר בבילוי המנותק משגרת החיים של ההורה והקטינים, כשיש הסדרי שהות מורחבים ההורה הלא משמורן יכול להיפגש עם הקטינים בביתו באמצע השבוע, או בסוף שבוע ארוך מיום חמישי עד בוקר יום ראשון, ולהיות איתם בשגרת היום הכוללת הכנת שיעורי בית ועבודות כתה, הגעה לחוגים יחד עם הקטינים, הכנת ארוחות משותפות בבית, הכנה לשינה וקימה יחד ליום רגיל, עד להבאתם לבית הספר.

הסדרי שהות בימי חופש, חגים חופשה בארץ ובחו"ל

יש לזכור כי ככל שהתקשורת בין האב והאם לקויה ומלווה במתחים וניכור – חשוב מאד לדאוג להסדרי שהות מפורטים ומדוקדקים ביותר בפרט בזמני חופשות ויציאה ארוכה ממסגרות השגרה היומית, בזמן החגים והחופש הגדול.

הסיבה לכך היא שביציאה מהמסגרות ומהסדרי השהות הברורים יחסית בימי השגרה, בזמן של חופשות ארוכות, במידה והסדרי השהות אינם מפורטים, תנאי ההסדר נוטים לקבל פרשנות עצמאית של כל הורה בנפרד, וכשיחסי ההורים טעונים והתקשורת לקויה ממילא, כל הורה פועל באופן חד צדדי ולא מתואם עם ההורה השני, דבר שגורם בד"כ להסלמת היחסים הטעונים ממילא וליצירת ריבים שמתלקחים במהירות, עד לפניות דחופות של הורים לבתי המשפט ולמשטרה לצורך יישוב הסכסוך.

נסיעות לחו"ל של אחד ההורים עם הקטינים בד"כ מוסדרים בהסכם הגירושין הכללי או בהסדרי השהייה המקובלים. במסגרת הגירושין מוצא צו עיכוב יציאה מן הארץ החל על הקטינים לאחר פרידת ההורים ועד הגיעם לגיל בגרות, ונועד להבטחת הקטינים מפני חטיפה ויציאה מהארץ ללא חזרה ע"י אחד ההורים. הצו מונע מכ"א מההורים מלהוציא את הקטינים מן הארץ ללא הסכמה מפורשת של ההורה השני וללא התחייבות כספית או התחייבות של גורם שלישי בפני בית המשפט כי ההורה היוצא  אתם מהארץ, ישיבם לארץ לאחר החופשה.

הכלל הוא כי לנסיעה לחו”ל עם הקטינים נדרשת הסכמה מראש ובכתב של שני ההורים, ובד"כ נתמכת בהפקדת ערבות כספית או ערבות גורם שלישי, הערב להחזרת הקטינים לארץ בתום החופשה. לכן, כשאחד מההורים מבקש לצאת עם הקטינים לחופשה בחו"ל, יש להגיש בקשה מוסכמת לביטול זמני של צו עיכוב היציאה מהארץ כלפי הקטינים, בכפוף  להפקדת ערבויות כספיות או ערבות גורם שלישי כי ההורה יחזיר את הקטינים לארץ.

ככל שגיל הילדים עולה ומתקרב לגיל הבגרות (לגיל 18) ובמידה ויחסי האמון בין ההורים תקינים, יכולים ההורים לקבוע כי הורה אחד יסכים לאפשר להורה השני לקחת אתו לחופשה בחו"ל את הילדים המתבגרים פעם בשנה, ובכל פעם נוספת, או במקרה של חופשה הארוכה יותר מימים בודדים, תידרש הסכמה מפורשת בכתב של ההורה השני לכל בקשה נוספת של יציאה לחו"ל ולבקשה לביטול זמני של צו עיכוב היציאה מהארץ.

הסדרי שהות הנקבעים על ידי בית המשפט

הסדרי שהות הנקבעים בבית המשפט הם במצב בו ההורים אינם מגיעים להסכמה, והם לרוב בהתאם להמלצת פקיד סעד הממונה על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, המגיע פיזית לבית האם ובית האב ובוחן פיזית של מגורי הקטינים, ומגיש לו תסקיר המתבסס על הבחינה המעשית של עובדות המקרה ומתייחס למשמורת ולזמני השהות של הילדים הקטינים בין מגורי האב ומגורי האם. בתי המשפט לרוב מקבלים את המלצות פקיד הסעד, המגיעות לאחר בחינה מעשית של נסיבות המקרה, ולמרות שאינם מחויבים לקבל את ההמלצות, בתי המשפט בד"כ יאמצו אותן.

בבית המשפט העליון נדון מקרה בו בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב העניק לעובדת הסוציאלית שטיפלה במשפחה את הסמכות לשנות את הסדרי הראייה "מעת לעת לפי הצורך" למשך שנתיים.

לאחר זמן מה פנה האב בבקשה להאריך את הסדרי השינה בסופי-שבוע, כך שבתו הקטינה תשהה אצלו עד יום א' ולא עד מוצ"ש, והעובדת הסוציאלית נעתרה ושינתה את הסדרי השינה.

האם הגישה ערעור למחוזי על הענקת הסמכות הרחבה לעובדת הסוציאלית (עו"ס)  לשנות באופן קבוע את פסק דינו של בית המשפט, אך המחוזי דחה את ערעורה והיא עתרה לעליון. בעליון, כב' השופט רובינשטיין קבע כי לא ניתן לדון בערעור מבחינה משפטית כיוון שתכליתו לא היתה בקשת סעד, אך הבהיר כי הענקת הסמכות לעובדת הסוציאלית הקרובה למשפחה היא כלי שימושי ורצוי,  אך יש להגביל את סמכותה לשינויים זמניים בלבד,  ויש לצרף לסמכות העו"ס הוראות על גבולות סמכותה ועל הצורך ברישום נימוקי החלטתה.

הסדרי שהות הנקבעים בהסכם גירושין

הורי הקטינים יכולים לקבוע ביניהם בהסכמה מי מהם ימשיך ויגדל בקביעות את הילדים ויהיה המשמורן, ומה יהיו הסדרי השהות של ההורה שאינו משמורן. הסכמות אלו נקבעות והופכות לחלק מהסכם הגירושין, אשר מקבל בסופו של התהליך אישור של בית המשפט ותוקף של פסק דין.

את הסדרי השהות עם ההורה שאינו משמורן עדיף לפרט ככל שניתן, תוך פירוט הימים והשעות, מי יאסוף את הקטינים ממוסדות החינוך ומתי יוחזרו לבית המשמורן או למסגרת החינוכית, וכולל שהיית הקטינים  עם ההורה הלא משמורן באמצע השבוע ובסופי-שבוע, תוך ציון התנאים והסידורים המיוחדים שנדרשים לקטינים בכל מקרה לגופו (חוגים, טיפולי שיניים וכו'), ועם התייחסות להסדרי השהות בכל חופשה מחופשות החגים וממסגרות הלימודים, וחלוקה מסודרת של שהיית הקטינים בחגים (בערבי החג ובחול המועד בכל חג), ומועדי החופשות עם האב ועם האם.

בהסכמי גירושין בדרך כלל מופיעה הוראה כללית כי ההורים יכולים לסטות זמנית מהוראות ההסדר, בהסכמה הדדית ומתוך צורך זמני שהתעורר בעניין הקטינים או בענייני ההורים, ולקבוע ביניהם הסדר בשונה מהקבוע בהסדרי השהייה שבהסכם.

הפרת הסדרי שהות

הסדרי שהות וקיומם הם חובה חוקית של שני ההורים ולא זכות בלבד. הסדרי השהות נועדו לשמור על הקשר בין ההורה שאינו המשמורן  ובין ילדיו הקטינים, באופן יציב, עקבי ורחב ככל שניתן.

בתמ"ש 28718-06-13  מ' נ' ר' (בימ"ש לענייני משפחה ירושלים) נדון מקרה בו נהג האב להפר בשיטתיות את הסדרי הראייה שנקבעו עם ארבעת ילדיו באופן שיצר הפליה קבועה בין שני ילדיו הגדולים יותר ובין הקטנים יותר וגרם לפגיעה בקטנים ולהוצאות כספיות לאם; האב נהג לעתים לקחת את הגדולים ולהותיר את הקטנים מאחור, התעלם מהקטנים, הודיע לאם ללא התראה על הגעה לא מתוכננת, בניגוד להסדרי הראייה הקבועים. ביהמ"ש קבע סכום כספי שאותו ייאלץ האב לשלם על כל הפרה באי לקיחת הקטנים, אי עמידה בימים ובזמנים שנקבעו בהסכם הסדרי הראייה, וכן חייב אותו בהוצאות הדיון, לטובת קופת המדינה.

לעתים אחד מההורים, האב או האם, משתמשים בילדים הקטינים לצורך פגיעה בהורה האחר, באמצעות אי-קיום הסדרי שהות, איחור מכוון בניגוד לשעות הקבועות בהסדר השהות, אי הגעה לאיסוף הקטינים או מניעה והפרעה לקיום הסדרי השהות הקבועים.

לעתים נוהגים האב או האם המשמורנים להפר את הסדרי השהות עם ההורה הלא משמורן באמצעות יצירת ניכור בין הקטין להורה הלא משמורתן ובכך לגרימת ביטול הסדרי השהייה של הקטין עם האב הלא משמורן.

בתי המשפט רואים בחומרה יצירת ניכור כזה מצד ההורה המשמורן, בין אם הניכור נעשה באופן פעיל או מתוך מחדל וטענה כי "רצונו של הילד הוא טובתו של הילד".

 בתמ"ש 20385-05-16 פ.ג. נ א.ג. קבע בית המשפט שבמקרה שילד אינו רוצה קשר עם אחד מהוריו, על ההורה שעמו גר הילד הנטל לשכנע את בית המשפט שיש סיבה מוצדקת לסירוב הילד לקשר. אם אין לו הסבר, בית המשפט יסיק שההורה ה"מועדף" תורם, במעשה או במחדל, למצב. על ההורה המועדף לשתף פעולה באופן מלא בניסיונות לשפר את היחסים בין הילד להורה האחר, שאם לא כן, יופעלו אמצעי אכיפה נגדו כהורה שאינו מציית להוראות בית המשפט.

בתמ"ש 22078-03-18 מ.ר. נ ס.ס. קבע בית המשפט כי ניכור הורי הוא התעללות בקטין, והוסיף כי התעללות כזו היא בלתי חוקית, וכי חובתו של בית המשפט, לגנות ניכור הורי ולמנוע אותו, והיא קודמת לטענה המלאכותית כי "טובת הילד היא רצונו", כתשובה לאלה הטוענים כי טובתו של הילד היא קבלת רצונו. טענה זו אין לקבל במקרה שהילד מנוכר נגד הורה אחד על ידי משנהו, כיוון שחלק חשוב בתהליך הניכור הוא שכנוע הילד, על ידי ההורה המנכר, באופן ישיר או באופן עקיף, עד כדי שטיפת מוח, שההורה המנוכר הוא רשע ופוגעני, ואין בו כל דבר טוב,  ומכאן שרצונו של הילד לא להיפגש עם ההורה המנוכר מבטאים את ההשפעה הפסולה של ההורה המנכר  עליו, ולא את רצונו האמיתי, ובוודאי לא את טובתו.

בתלה"מ 11686-08-18 ד.כ. נ ב.ד. קבע בית המשפט כי ניכור הורי פעיל "נכנס לתוך תחומי העבירה הפלילית" ומהווה הפרת החובה של הורה לפי סעיף 17 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, לנהוג כהורה מסור.

הסעדים בעקבות הפרת הסדרי שהות

במצב בו אחד ההורים מפר את הסדרי שהות שנקבעו בהסכם גירושין או בפסק הדין, כולל החלטה על הסדרי שהות זמניים, יכול הצד השני להגיש בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט כנגד ההורה המפר, לדרוש קיום צו בית המשפט לאלתר והטלת קנס כספי עקב הפרת הסדרי השהות שקיבלו תוקף של פסק דין, ולהגיש במקביל תביעה להחזר הוצאות שנגרמו מההפרה, תביעה להגדלת או הקטנת דמי המזונות, תביעה לשינוי הסדרי השהייה או אף תביעה לקבלת משמורת על הקטינים.

חשיבות ייצוג עורך דין מומחה

בכל הכרוך באיכות חייהם של ילדים ובעיצוב עתידם, יש חשיבות עליונה להסדרי ראייה בריאים ומאוזנים בהתאם לנסיבות באמצעות ליווי עורך דין מומחה. במשרדנו ניתן השירות המקצועי הטוב והרגיש ביותר בענייני הסדרי שהות, תוך ליווי אישי, אנושי ונבון על מנת לספק לכם את ההישג המשפטי הרצוי לכם ולילדיכם. אנו מכירים את החוק הרלוונטי על בוריו, את הפסיקה העדכנית מבתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה, ושוקדים על מתן פתרונות יצירתיים לכל סוגי הבעיות בסוגייה זו. אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל עת לקבלת ייעוץ ראשוני מהימן ואחראי.