בית המשפט לעניינים מנהליים – מדריך

נושא הסמכויות של בתי המשפט לעניינים מנהליים עשוי להיראות מורכב וסבוך למתבונן מהצד בהתנהלות מערכת בתי הדין ובתי המשפט המנהליים בענייני הגירה ומעמד אזרחי בישראל.

להלן ננסה להסביר לכם באופן פשוט ובהיר כיצד בנויה מערכת המשפט באופן כללי, מהי ההיררכיה השיפוטית של בתי הדין והמשפט בנושאי הגירה ומעמד אזרחי, ומהן הסמכויות של בתי הדין ובתי המשפט לעניינים מנהליים בפרט.

ההיררכיה בין בתי הדין ובתי המשפט: מי כפוף למי?

כעקרון, במערכת בתי המשפט בישראל קיימת היררכיה שיפוטית: בית-משפט שלום כפוף לבית משפט המחוזי ובית המשפט המחוזי כפוף לבית המשפט העליון.

בית דין שווה בהיררכיה לבית משפט שלום ובית המשפט לעניינים מנהליים שווה בהיררכיה לבימ"ש מחוזי.

כאמור, בית המשפט המחוזי מוסמך לדון בערעורים על פסק דין של בית משפט השלום או בבקשות רשות ערעור על החלטות ביניים של בית משפט השלום.

ובית המשפט העליון מוסמך לדון בערעורים על פסק דין של בית המשפט המחוזי או בבקשות רשות ערעור על החלטות ביניים של בית המשפט המחוזי.

כשבית משפט מחוזי דן בערעורים על החלטות או פסקי דין של בית הדין לערעורים על פעולות המדינה (כמו משרד הפנים)  – הוא יושב בפורום משפטי שנקרא "בית משפט לעניינים מנהליים", או "בג"ץ קטן".

כשבית המשפט העליון דן בערעורים על החלטות או פסקי דין של בית המשפט לעניינים מנהליים – הוא יושב בפורום משפטי שנקרא "בית דין גבוה לצדק" או בקיצור "בג"ץ".

אותה היררכיה שיפוטית קיימת בנושא מעמד אזרחי והגירה:  משרד הפנים כפוף לבית הדין לעררים (ששווה בהיררכיה לבית משפט שלום) שמוסמך לבקר את החלטותיו ולשנות/לבטל לאותן, בית הדין לעררים כפוף לבית  המשפט לעניינים מנהליים המחוזי, שמוסמך לבקר החלטות ופסקי דין של בית הדין לערעורים ולשנות/לבטל אותן, ובית המשפט לעניינים מנהליים כפוף לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, שמוסמך לבקר את החלטות ביהמ"ש לעניינים מנהליים ולשנות/לבטל אותן.

כלומר: על החלטה מנהלית סופית של משרד הפנים – יש להגיש ערר לבית הדין לעררים. על פסק-דין של בית הדין לעררים – יש להגיש ערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים. על פסק-דין בית המשפט לעניינים מנהליים יש להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, כשהוא יושב במתכונת של בית דין גבוה לצדק (בג"ץ).

יצוין כי סדרי הדין המעשיים בבתי המשפט לעניינים מנהליים נקבעים בתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים.

במקרה בו החלטה עליה מערערים עלולה לגרום לנזק לעותר ולשנות את פני הדברים באופן בלתי הפיך עוד לפני שהדיון בערעור יסתיים, ניתן להגיש במקביל לעתירה או לערעור גם בקשה למתן צו ביניים אשר יקפיא את המצב שיצר פסק הדין עליו מערערים – עד אשר יוכרע הערעור בעניינו. אם השתכנע בית המשפט לעניינים מנהליים כי יש סיכוי גבוה לנזק בלתי הפיך מפסק הדין, יכול להוציא צו  ביניים ולהשהות את פעולת פסק הדין עליו הוגש הערעור, לא לפני שנתן לצד השני להגיב לבקשה.

למעשה, בשנת 2000, ובגלל עומס רב שנוצר בבית המשפט העליון של עתירות מנהליות, נחקק חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים (מכוחו הותקנו גם התקנות), שבו ניתנו סמכויות בג"ץ לבתי המשפט המחוזיים היושבים כבתי משפט לעניינים מנהליים, לדון בסכסוכים שבין האדם לרשות המנהלית/הממשלתית, בין כערכאת ערעור ובין כערכאה ראשונה הדנה בעתירה.

• • בסרטון: לקוח אותו ייצג משרדנו בבית המשפט לעניינים מנהליים:

שבתו של בית המשפט לעניינים מנהליים

בישראל ישנם שישה מחוזות המחלקים את המדינה לאזורי שיפוט: מחוז דרום, מחוז מרכז, מחוז צפון, מחוז חיפה, מחוז תל אביב ומחוז ירושלים. במחוז ירושלים יושבות הערכאות השיפוטיות הגבוהות ביותר בדין האזרחי; בית המשפט העליון ובג"ץ, ובית הדין הארצי לעבודה.

כל ששת בתי המשפט המחוזיים בישראל מוסמכים לפעול כבתי משפט לעניינים מנהליים ולדון בעתירות מנהליות ובערעורים מנהליים, בהתאם לכללים ולסמכויות של בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ.

הישוב שבו בית הדין לעררים ממוקם פיזית שייך לאחד מששת המחוזות הנ"ל (לדוג': העיר רמלה שייכת למחוז מרכז), ויש לערער על פסק הדין או ההחלטה של בית הדין לעררים בבית המשפט לעניינים מנהליים של אותו מחוז, ולמעשה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.

מהי עתירה ומהו ערעור?

עתירה היא בקשה. היא הליך שיפוטי שבמסגרתו מבקש אדם או ישות משפטית כלשהי מבית המשפט לעניינים מנהליים או מבג"ץ, לבחון חוקיות של פעולה או החלטה שלטונית בעניינו, להכריע בדיון משפטי אם ההחלטה בעניינו היא חוקית או לא מבחינה משפטית, ולתת לו סעד -צו עשה או צו אל תעשה –  שיתקן את אי חוקיות הפעולה/ההחלטה השלטונית.

עתירה – מוגשת למערכת המשפט כערכאה שיפוטית ראשונה נגד רשות ממשלתית, מבלי שהתנהל הליך קודם שלה במערכת בתי המשפט, ואחרי שהעותר מיצה את כל האפשרויות המנהליות החוקיות מול הרשות השלטונית  וניסה לשנות ההחלטה המנהלית בעניינו, ללא הצלחה.

לבג"ץ מוגשות עתירות על החלטות עקרוניות של הרשות השלטונית, המשליכות על כלל הציבור בעניינים שיש בהכרעתם להשפיע על כלל הציבור בארץ; על החלטות ממשלה, נהלים של המשרד הממשלתי המוסמך בנושא, הנחיות שרים ועוד בנושאים כמו חוקי התכנון והבנייה, מקרקעין וגם מעמד אזרחי הגירה וגיור.

אופן הגשת עתירה מנהלית לבית משפט לעניינים מנהליים

העתירה המנהלית מוגשת או לבג"ץ או לבית המשפט המחוזי כשהוא יושב כבית משפט לעניינים מנהליים.

לבית המשפט לעניינים מנהליים מוגשות עתירות בנושאים החוקיים הקבועים ברשימה סגורה המצויה בתוספת הראשונה של חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים.

את העתירה יש להגיש תוך 45 ימים מיום שקיבל העותר את ההחלטה לידיו ולצרף אליה את כל המסמכים שיש בהם לתמוך בטענותיו, להציג את החלטות הרשות ולתאר את השתלשלות המקרה המתואר בעתירה. יש להקפיד על מועד ההגשה, כיון שאיחור בהגשה עלול להסתיים בדחייה על הסף של העתירה ולסיים אותה עוד לפני שנדונה עניינית.

ניתן להגיש עתירה רק בנושאים  שנקבעו ברשימה סגורה שנמצאת בתוספת הראשונה בחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים.

ערעור מנהלי – מוגש לביהמ"ש לעניינים מנהליים כערכאה שיפוטית שנייה ולפעמים שלישית (ערעור ברשות) על פסק דין או החלטה סופית של הערכאה השיפוטית הנמוכה יותר.

בענייני מעמד אזרחי והגירה – הערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים יוגש על פסקי דין או על החלטות סופיות של בית הדין לעררים,  על פסקי דין או החלטות סופיות שלו שהביא העורר בפניו כנגד החלטות מנהליות של משרד הפנים ורשות האוכלוסין בענייני מעמד אזרחי, חוק השבות, חוק האזרחות וחוק הכניסה לישראל בכללותו, או על החלטות סופיות של בית הדין לביקורת משמורת, שהביא העורר בפניו כנגד החלטות הממונה על ביקורת הגבולות בישראל, בהתאם לפרק הרביעי בחוק הכניסה לישראל והחוק למניעת הסתננות לישראל.

הערעור המנהלי על בתי הדין מוגש כערעור לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, הנמצא במחוז בו יושב פיזית בית הדין שנתן את פסק הדין או ההחלטה הסופית.

יצוין כי "החלטה סופית" הנחשבת כפסק דין לצורך ערעור למרות שכותרתה אינה "פסק-דין", היא החלטה שמביאה לסופיות הדיון בנקודה עיקרית או משנית אשר הובאה בפני בית הדין, והקביעה המשפטית בה מסיימת את העניין באופן סופי, וגוררת לעתים גם פעולה או מחדל אופרטיביים.

סמכות עניינית מקבילה לבג"ץ ולבית המשפט לעניינים מנהליים

הסמכות העניינית היא סמכות קבועה בחוק של ערכאה שיפוטית המסמיכה את הערכאה השיפוטית לדון בעניין המסוים שהובא בפניה. לא ניתן לתקן או התנות על חוסר סמכות עניינית של בית משפט לדון במקרה שהובא בפניו. דיון בחוסר סמכות עניינית עלול להביא לביטול ההליך כולו. לא ניתן גם להתנות עליה, ובעלי הדין אינם יכולים להסכים עליה, כמו במקרה של סמכות מקומית, כמו שיוסבר בהמשך.

בענייננו, הענקת סמכות עניינית חוקית לבית המשפט לעניינים מנהליים והפיכתו לבעל סמכות כמו של בג"ץ, יוצרת סמכות עניינית שווה לבג"ץ ולבית המשפט המנהלי. סמכות זו נקראת סמכות מקבילה לדון באותן עתירות ובערעורים מנהליים, וזאת בזמן שביהמ"ש המנהלי נמוך יותר מבג"ץ מבחינת היררכיה שיפוטית.

מצב זה, של סמכות עניינית מקבילה ושווה של שתי ערכאות שאינן שוות,  יוצר מתח מתמיד בין שתי הערכאות, ושאלת הגבול ביניהן, ומתי יידון בעניין מסוים בית המשפט לעניינים מנהליים, ומתי ידון בעניין מסוים בג"ץ, עולה לעתים קרובות.

אחד הפתרונות לצמצום המתח הזה מצוי מבחינה נורמטיבית בחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים עצמו; בסעיף 6 לחוק, יכול בית משפט לעניינים מנהליים מיוזמתו, או לבקשת בעל דין, או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, להעביר עניין שנדון בפניו לדיון בבג"ץ אם המקרה מעלה ענין בעל חשיבות, רגישות או דחיפות מיוחדת שיש בה להשפיע מבחינה עקרונית על הציבור בישראל.

כך שהלכה למעשה, נשמרת הסיבה הראשונית שבגללה ניתנה בחוק הסמכות המקבילה של בתי המשפט המנהליים, שנועדה לאפשר להם לדון בעתירות שעניינן נוגע בסכסוכים שאין בהכרעה בשאלה שהתעוררה בהם כדי להשליך על ציבור רחב או שאין בהם ענין עקרוני לאומי/ציבורי רחב המתקיים במקרה.

יצוין כי מעבר לנושאים הנוגעים לענייני הגירה ומעמד אזרחי, מטפלים בתי המשפט לעניינים מנהליים גם בעתירות ובערעורים על החלטות של גופים  ממשלתיים שונים בענייני הפרט מול הרשות השלטונית, במסגרת חוק הרשויות המקומיות, פקודת הרוקחים, משק הגז, ועוד נושאים ציבוריים אחר הקבועים ברשימה סגורה של נושאים המופיעה בחוק. בתי המשפט המנהליים עוסקים גם תובענות מנהליות לפיצוי כספי עקב קיפוח במכרז פומבי במכרזים, ובתובענות ייצוגיות המייצגות ציבור רחב.

לאיזה מקום מגישים את הערעור?

המקום הפיזי שבו יושב בית המשפט לעניינים מנהליים, והמסמיך אותו לדון בערעורכם נקרא: סמכות מקומית.

סמכות מקומית נגזרת מאזור השיפוט  בו נמצא פיזית בית הדין שנתן את ההחלטה עליה אתם מערערים;

לדוגמא, אם ניתנה החלטה סופית ע"י רשות התכנון והבנייה של עיריית רמלה, על העותר להגיש את העתירה כנגד ההחלטה לבית המשפט לעניינים מנהליים של מחוז מרכז (אליו משויכת העיר רמלה), היושב בעיר לוד.

אם למשל פסק הדין ניתן על ידי בית הדין לעררים בחיפה – יש להגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט לעניינים מנהליים של מחוז חיפה, ואם ניתן פסק דין על ידי בית הדין לעררים בתל אביב, יש  להגיש עליו ערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים שבמחוז תל אביב.

עם זאת, במקרים בהם מדובר בענייני מקרקעין, הדין קובע כי העתירה תוגש לבית המשפט שבמחוז שלו  נמצאים המקרקעין.

כלומר; בתי המשפט לעניינים מנהליים קונים את סמכותם המקומית בהתאם למיקום הפיזי של בין הדין לעררים, שנמצא באותו אזור שיפוט (באותו מחוז) בו נמצא בית המשפט לעניינים מנהליים.

לכן, מבחינת סמכות מקומית – יש להגיש את הערעור באותו מחוז שבו יושבים שני בתי המשפט; בית הדין לעררים ובית המשפט לעניינים מנהליים, שהוא למעשה בית המשפט המחוזי של אותו מחוז.

באופן עקרוני, בעלי הדין הנידונים בערעור יכולים להסכים ביניהם על סמכות מקומית אחרת, מטעמי נוחות,  בפני בית משפט לעניינים מנהליים במחוז אחר מזה האמור לחול בעניינם. לדוג', אם פסק הדין ניתן בבית הדין לעררים בתל אביב (והסמכות המקומית לפי הדין היא במחוז  ת"א), ובעל הדין הפרטי עבר לחיפה ושכר שירותי עו"ד מחיפה, והרשות מיוצגת ע"י משרד עו"ד מחיפה גם היא – יכולים הצדדים להסכים כי ההתדיינות בערעור ביניהם תתנהל בבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה

אולם, אם אין הסכמה בין בעלי הדין על סמכות מקומית, והערעור הוגש לא בהתאם לסמכות המקומית, הדבר עלול לגרור התנגדות של בעל הדין הנגדי, ובענייננו רשות האוכלוסין/משרד הפנים, לגרור למחיקת הערעור, להעברתו למחוז אחר בהתאם לצרכי הנהלת בית המשפט ולגזול זמן יקר תוך חיוב בהוצאות כספיות את המערער.

במצב בו אין מקום שיפוט מתאים לפי הדין, וגם כאשר המקרה המדובר הוא באזור יהודה ושומרון, העתירה תוגש בבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים.

עד כאן הסברנו על הגשת ערעור שהוא ערעור בזכות, בו המערער זכאי מכוח הדין להגיש ערעור על פסק דין בעניינו לערכאה גבוהה יותר כדי שתדון שוב בעניינו במסגרת ערעור.

בקשת רשות ערעור

בקשת רשות ערעור היא בדיוק כמו שנשמעת; בקשה להגיש ערעור, והיא מוגשת לערכאה שמעל בית הדין במקרים בהם אין לבעל הדין זכות קנויה מכוח הדין להגיש ערעור בזכות, והוא נדרש להגיש כי תרשה לו להגיש ערעור על החלטה או מספר החלטות שניתנו ע"י הערכאה הנמוכה יותר, בעיצומו של ההליך המתנהל בעניינו.

בקשת רשות ערעור מוגשת בעיקר על החלטות ביניים של בית המשפט או בענייננו, של בית דין לעררים/לביקורת משמורת במהלך ההליך הדיוני שבפניהם.  לרוב, בקשת רשות ערעור תוגש באמצע ההליך המתנהל על החלטות-ביניים הניתנות במהלך הדיון בבית הדין לעררים, שיש בהן להשפיע באופן מידי או מהותי על ההליך בבית הדין, לקפח או לפגוע בזכויות מהותיות או דיונית של המבקש, ובאופן שיזיק להליך המשפטי או יצור הליך משפטי פגום מיסודו.

בקשת רשות הערעור תוגש לבית המשפט לעניינים מנהליים, המוסמך לדון בה מבחינת סמכות מקומית ועניינית.

בית המשפט לעניינים מנהליים רשאי להיעתר לבקשת רשות הערעור ולדון בה כאילו היתה ערעור בזכות אם שוכנע שיש בהחלטת הביניים לפגוע בהליך באופן מהותי ויש צורך חיוני התערבות מיידית בהחלטת הביניים. הוא מוסמך לתת החלטה המבטלת את החלטת הביניים או משנה אותה ו/או מנחה את בית הדין הנמוך יותר כיצד להתנהל בעניין שהובא בפניו בבקשה.

במידה ובית המשפט לעניינים מנהליים אינו רואה דחיפות או פגיעה מהותית בזכויות המשפטיות של המבקש או בהליך עצמו או את החיוניות להתערב בהחלטת הבינים ובהליך המתנהל בבית הדין – ידחה את הבקשה ויתן לדיון בערכאה הנמוכה להמשיך ולהתנהל ללא התערבות מצדו. הנטייה הטבעית של בית המשפט תהיה לא להתערב בהליך המתנהל בבית הדין הכפוף לו, אלא במקרים חריגים.

גם לאחר מתן פסק דין בבית הדין לעררים, יכול המערער על פסק הדין לערער גם על החלטות הביניים שניתנו במסגרת ההליך בבית הדין, וזאת במסגרת הערעור בזכות על פסק הדין, המוקנה לו בדין.

מומחיות משרדנו

אם קיבלתם פסק-דין או החלטה בעניינכם שאתם רוצים לשנות או להבין את ההשלכות עליכם עד סופן, אל תאבדו זמן יקר, צרו אתנו קשר עוד היום כדי לגבש דרכי פעולה לפני תום המועדים להגשת ערעור או בקשת רשות ערעור.

מזה למעלה מ-20 שנים, משרדנו הוא משרד עורכי הדין המוביל בישראל בתחום דיני ההגירה והמעמד האזרחי, אנו מנוסים מאד בייצוג בבתי המשפט לעניינים מנהליים בתחום המשפט המנהלי ודיני ההגירה והמעמד אזרחי בפרט, ונשמח לעמוד לשירותכם ולעזור לכם, ולהבהיר את ההחלטה שקיבלתם והשלכותיה, ולייעץ אם כדאי על המשך ההליכים המומלצים לכם, לאור המקרה הספציפי שלכם ותוצאות ההחלטה, ולהעניק לכם ייעוץ משפטי וייצוג מקצועי מעולה בכל צעד שתחליטו לנקוט בו.