טיפול והוצאת אשרות למבקשי מקלט בישראל

לאחר מסע ארוך ומסוכן, בו מבקשי המקלט חוצים ברגל מרחקים גדולים כמו מדבר סיני, האתגר המשמעותי הבא הוא קביעת מעמדם כפליטים. למרות שהזכות להגנה מעוגנת באמנת האו"ם, ולמרות שמדינת ישראל חתומה על האמנה משנת 1951, זכות זו עדיין אינה מוגנת במלואה תחת החוק הישראלי. מאז 2008 ועד עתה, העניק משרד הפנים מעמד פליט רק ל-17 מבקשי מקלט. שאר המסתננים, 43 אלף, חיים בישראל בצורה חוקית ומוגנים מגירוש אך אינם זוכים לשירותים רפואיים, אשרת עבודה, חינוך וסעד. כך נוצרו מרכזי עוני מחרידים, שמייצרים באופן בלתי נמנע תופעות פליליות.

מבקשי המקלט לעיתים באים ממדינות השורר בהם שלום, אך מדינתם אינה מסוגלת להגן עליהם, כך לדוגמא אזרח ששיתף פעולה עם הרשויות במדינת אזרחותו והפליל גורמים עבריינים, זכאי להיקרא פליט, דוגמא נוספת, הפלסטינים הנחשדים כמשתפי פעולה עם ישראל (משתפי"ם), אשר כידוע מרחפת מעל ראשם סכנת חיים באם ישובו למולדתם – אזור יו"ש וחבל עזה, אם בידי ארגוני טרור ואם בידי הרשות הפלסטינית.

אמנת האו"ם לפליטים משנת 1951[1] והפרוטוקול הנלווה לה משנת 1967[2] מהווים יחדיו את התשתית העיקרית לזכויות הפליטים, הם מפרטים ומונים את זכויותיו של אדם הנמצא במעמד זה וחובות המדינה החתומה על האמנה כלפי אדם זה.
סימן א', סעיף 1 לאמנת הפליטים מגדיר מיהו פליט עפ"י האמנה:"לעניין אמנה זו יהא המונח "פליט" חל באדם – הנמצא מחוץ לארץ אזרחותו בגלל מאורעות שאירעו לפני 1 בינואר 1951 (תנאי זה הוסר בפרוטוקול 1967 ד.א) ובגלל פחד מבוסס להיות נרדף מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכת לקיבוץ חברתי מסוים, או להשקפה מדינית מסוימת, ואיננו יכול להיזקק להגנתה של אותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור…"מבקש המעמד כפליט נדרש, איפוא, לקיים 4 תנאים כדי לחסות בצילה של האמנה:

    4. אי יכולת או אי רצון להיזקק להגנת מדינת אזרחותו בגלל הפחד האמור.

מדינת ישראל הצטרפה לאמנה בדבר מעמדם של פליטים משנת 1951 ולפרוטוקול המתקן משנת 1967.
המדינה אמנם לא אימצה את האמנה בדרך של חקיקה, אולם היא רואה את עצמה מחויבת לפיה, כפי ששבה והצהירה במספר עתירות שהוגשו נגדה.
לכן אנו רואים באמנה כדין מחייב, ופוסקים מכוחה ולאורה בדרך כלל.

בשנת 2001 גובש נוהל טיפול במבקשי מקלט ופליטים אשר חודש בשנת 2011, ובו התייחסות מפורטת להגשת בקשה למעמד פליט בין היתר על הפליט להגיש את הבקשה בתוך שנה מיום בו הגיע לארץ, בנוסף נקבע בנוהל, כי ישראל לא תקלוט במסגרת האמנה "נתיני מדינת אויב". הנוהל קובע בסעיף 10, כי "נתין מדינת אויב" לא יזכה למקלט בישראל או לרישיון שהייה מסוג כלשהו, וכי שאלת שחרורו ממעצר תידון בכל מקרה לפי נסיבותיו.

להלן הנוהל:
"מדינת ישראל שומרת לעצמה את הזכות שלא לקלוט בישראל ולא להעניק אשרת שהייה בישראל לנתיני מדינות אויב או מדינות עוינות – כפי שיקבעו מעת לעת ע"י הרשויות המוסמכות, וכל עוד הן במעמד זה, ושאלת שחרורם בערבות תבחן בכל מקרה לגופו, בהתאם לנסיבות, ועל פי שיקולי ביטחון.
ישראל מעריכה את הודעת נציבות האו"ם לפליטים כי עד להסדר פוליטי כולל באזורנו ייעשה על ידה כל מאמץ למצוא לפליטים ארץ מקלט במדינה אחרת".

בעבר, עד סוף שנת 2004, עת מספר מבקשי המקלט עמד על כאלף בקשות בשנה, שחררו הרשויות את מבקשי המקלט ממעצרם לאחר בחינה ראשונית של נציבות הפליטים של האו"ם. את נתיני מדינות האויב כסודן, סוריה, עיראק ואיראן, שחררו הרשויות, לבקשת נציבות הפליטים של האו"ם, לאחר תקופות מעצר ממושכות לחלופות מעצר בעת המתנתם לאיתור מדינה שלישית שתיאות לקלוט אותם. הנציבות הצליחה לאתר עד שנת 2004 מדינות קולטות לכ-55 אזרחי מדינות אויב שנכנסו לישראל במהלך השנים.

כאמור, לא כל מבקשי המקלט רשאים להגיש בקשה למעמד פליט, כך לדוגמה: לאזרחי סודאן ואריתריאה ניתנת "הגנה ארעית", וכל זאת בתנאי שהם מסוגלים להוכיח את אזרחותם במדינות אלו, אולם זו הגנה מפני גירוש בלבד, ואינה מבטיחה זכויות אחרות המגיעות לפליט, מאחר והינם שיכים למדינות המוגדרות כ"מדנת אויב". לעומת זאת, מבקשי מקלט מכל שאר המדינות רשאים להגיש בקשה למעמד פליט באמצעות תהליך "קביעת מעמד פליט" (קמ"פ).

רבים מאלו שמגישים בקשה להכרה בהם כפליטים, נתקלים בסחבת ארוכת שנים מצד משרד הפנים, הגשת הבקשות להגנה ארעית ולמעמד פליט מסובכת ומלחיצה, כיוון שהיא עלולה לקבוע חיים או מוות. מבקשי המקלט שבקשתם נדחית נידונים לגירוש בחזרה לארץ מוצאם וכתוצאה מכך הם נחשפים לסכנה שיעברו התעללות, עינויים ואפילו מוות. אחד מן התחומים הקשים יותר להתמודדות באופן פרטי, הוא הסדרת אשרה, אשר מתנהל מול משרד הפנים בארץ. על כן, יש להיעזר בעורך דין מיומן ובעל ניסיון בתחום, שיסייע בכל הנוגע לתחום בצורה המקצועית והחכמה ביותר, ולא לעבור את התהליך באופן עצמאי. משרד עו"ד דוד אנג'ל בעל ניסיון רב בהתנהלות מול משרד האוכלוסין וההגירה, והופעות בכל הערכאות משפטיות לרבות עתירות לבג"ץ.

המצב כיום

כיום, מאז חודש יולי 2007 הקשיחה מדינת ישראל את עמדתה כלפי מבקשי המקלט. ראש הממשלה הודיע כי יש לגרש מהארץ את כל מבקשי המקלט למעט 600 תושבי דרפור שהגיעו לישראל עד סוף שנת 2007. לטענת ראש הממשלה, אשר אינה נסמכת על בדיקה פרטנית של כל הבקשות שהוגשו, כל מבקשי המקלט האחרים הם "מסתנני עבודה".

הרשויות גם עומדות על זכותן לגרש מבקשי מקלט בנוהל "החזרה חמה", מבלי לאפשר לנכנסים גישה להליכי מקלט או לנציבות הפליטים של האו"ם. על כן, יש להיעזר בעורך דין מיומן ובעל ניסיון בתחום, שיסייע בכל הנוגע לתחום בצורה המקצועית והחכמה ביותר, ולא לעבור את התהליך באופן עצמאי. משרד עו"ד דוד אנג'ל בעל ניסיון רב בהתנהלות מול משרד האוכלוסין וההגירה, והופעות בכל הערכאות משפטיות לרבות עתירות לבג"ץ.

בעיות שכיחות ומהותיות בעניין מבקשי מקלט ומסתננים

באוגוסט 2007 גירשה ישראל למצרים 48 מבקשי מקלט. בין היתר הודו פרקליטי המדינה בתשובתם לבג"ץ כי לא קיימות כיום בטוחות נאותות לשלומם של המגורשים מצד ממשלת מצרים, כדי לאפשר את יישומו של הנוהל. לא למותר לציין כי גורלם של 48 מבקשי המקלט שגורשו על-ידי ישראל למצרים נותר בלתי ידוע עד היום. למרות זאת, ב-19.05.08 עבר בקריאה ראשונה בכנסת חוק ממשלתי למניעת הסתננות שמכשיר את נוהל "החזרה חמה" ואף מאפשר את מאסרם של מבקשי מקלט לשנים ארוכות.

דוגמא נוספת, שמשרדנו טיפל בעניינו הוא בפלסטינים המעורבים בהפללת גורמי טרור שהוצא עליהם שם "משת"פ" – אשר כידוע, מרחפת מעל ראשם גזר דין מוות בידי החברה בה הם חיים, והמדינה בה הם חיים – הרשות הפלסטינית אינה מציעה מצידה הגנה אפקטיבית מפני תקיפה או כל סכנה אחר, כאן לכאורה מתקיים התנאי הרביעי של אי יכולת להיזקק להגנת מדינתו, אלא שטיעון זה לא מתקבל בידי הרשויות בנקל בלשון המעטה.

כמו כן אדם המעורב בהפללת גורם עברייני, ואשר מרחפת מעל ראשו סכנה שיותקף ע"י אותו גורם, מנגד מדינת אזרחותו אינה מציעה הגנה ראויה ואפקטיבית, גם כאן מתקיים התנאי הרביעי – "אי יכולת להיזקק להגנת מדינתו", כנפסק בעניין קינטרו[3]:
כאשר אדם מותקף בצורה כה ברוטאלית ע"י גורם עברייני בשל מעורבות משפחתו בהפללת אותו גורם, וכאשר המדינה אינה מציעה הגנה אפקטיבית – אין לדרוש מהמותקף "לקחת סיכון", ולצפות שאם יעבור לעיר אחרת "הכל יהיה בסדר". אחרי ככלות הכל מדובר באותה מדינה, וידי הפשע יכולות להשיגו ביתר קלות בתחומי המדינה מאשר מעבר לים.

מומחיות משרד עו"ד דוד אנג'ל – עורך דין למבקשי מקלט ופליטים

כאמור, מרבית פרשיות "בקשת מקלט מדיני" סבוכות הן ומשכך רבים הן הבעיות העלולות להתעורר, כאשר משרד האוכלוסין וההגירה אינו נרתם לעזור בעניין בלשון המעטה. משרד עו"ד דוד אנג'ל בעל ניסיון רב בהתנהלות מול משרד האוכלוסין וההגירה, והופעות בכל הערכאות משפטיות לרבות עתירות לבג"ץ.

משרד עו"ד דוד אנג'ל יודע לטפל ולהתמודד עם הבעיות השונות העולות תוך כדי הסדרת מעמד לפליטים, למשרד עו"ד דוד אנג'ל הצלחות גדולות בתחום. עד היום ניהל משרד עו"ד אזרחות ישראלית דוד אנג'ל מאות תיקים של פלסטינים או זרים הנרדפים בארץ מוצאם בשל שיתוף פעולה עם מדינת ישראל או כל פעילות אחרת, שביקשו להסדיר את מעמדם של בני זוגם הזרים, הן במשרד האוכלוסין וההגירה והן בבתי המשפט. משרד עו"ד דוד אנג'ל עוסק בתביעות מול משרד האוכלוסין וההגירה כבר למעלה מעשור והוא פועל על מנת למצות עבור לקוחותיו את אותן זכויות המוקנות להם על פי כל דין.

משרד עו"ד דוד אנג'ל מעניק ליווי צמוד וייצוג מול משרד האוכלוסין וההגירה: טיפול במתן אשרת שהייה לפליט מדיני * תדרוך והנחיה לפני דיונים במשרד האוכלוסין וההגירה * תדרוך לפני תשאול במשרד האוכלוסין וההגירה * ייצוג צמוד במשרד האוכלוסין וההגירה * פתרונות יצירתיים לבעיות סבוכות בתחום.

[1]United Nations Convention Relating to the Status of Refugees
[2]Protocol Relating to the Status of Refugees
​