אשרת תייר – ויזת תייר לישראל – הזמנת חברים מחו"ל

מאת: עו"ד ונוטריון דוד אנג'ל

הכניסה למדינת ישראל לצרכי תיירות וביקור, כרוכה, כמו ברוב מדינות העולם בתקנות ונהלים המגולמים בוויזת תייר לישראל. מה חשוב לדעת על ויזת תייר לישראל ומה ההבל בין תייר המגיע לתור את הארץ, לבין תייר המגיע לביקור אצל חברים?

מבוא – אשרת תייר לישראל

ככלל, על התייר המעוניין להיכנס לישראל, מוטלת החובה להגיש בקונסוליה הישראלית שבארץ מוצאו את הבקשה לאשרת כניסה כתייר ב/2. יחד עם זאת, במקרים חריגים יוכל החבר – המזמין הישראלי להגיש את הבקשה בלשכות למנהל האוכלוסין באזור מגוריו שבישראל. הבקשה תיבחן בכפוף לעמידה בתנאים. זר השוהה בישראל לא יוכל להזמין זרים אחרים.
למשרד הפנים הסמכות לדרוש ערבות בנקאית כאשר מתעורר חשש להשתקעות בישראל, כך לדוגמא: שהות בלתי חוקית בעבר בישראל, הצהרה בבקשה שמעלה את החשד להשתקעות וכד', וזאת באישור מנהל הלשכה. גובה הערבות הבנקאית הנדרשת הינה 15,000 ₪ ולקטין נלווה 5,000 ₪, לפקודת משרד הפנים ובתוקף לשנה. במקרים חריגים תישקל העלאה או הורדה של סכום הערבות על פי המלצת מנהל הלשכה ובאישור מטה מנ"א[1].

מה ההבדל בין תייר רגיל לבין תייר שמוזמן על ידי חבר מישראל?

תייר שמגיע לישראל למטרת טיול רגילה נכנס בדרך כלל לפי מסלול התיירות הרגיל – ויזת ב/2 למי שנדרש לכך מראש, או אישור כניסה מתאים למי שמגיע ממדינה פטורה, וכיום בחלק מהמקרים גם לפי משטר ETA-IL.

כאשר מדובר בביקור אצל חבר בישראל, התיק נבחן גם דרך זהות המזמין, מטרת הביקור בפועל, מקום הלינה, היכולת לממן את השהות, והאם יש תשתית אמינה שמראה שמדובר בביקור אמיתי ולא בניסיון להשתקע בישראל. לכן, בבקשות כאלה חשוב יותר לצרף מכתב הזמנה ברור, פרטי קשר מלאים, והסבר עקבי על אופי הקשר בין הצדדים.

אשרה מסוג ב'/2 – הסבר

מדינת ישראל חתומה על אמנות הדדיות עם מדינות שונות בעולם. אלו הם הסכמים הדדיים שפוטרים את אזרחי אותן המדינות מהדרישה לוויזת כניסה לישראל כתיירים. מנגד קיימות מדינות אחרות שאזרחיהן נדרשים לקבל ויזה מראש טרם הגיעם לישראל.

את רשימת המדינות שאזרחיהן פטורים מהנפקת ויזה לצורך תיירות בישראל, והן אלו שאזרחיהן מחוייבים באשרת כניסה, ניתן למצוא באתר משרד הפנים.

אזרחי מדינות הנהנים מהפטור מקבלת אשרה, למשל מדינות האיחוד האירופי, צפון אמריקה ואחרות, יקבלו בדרך כלל את האשרה במעמד ביקורת הגבולות עם כניסתם לארץ.

נוהל הטיפול במתן ויזת תייר לישראל (ב/2) עבור אזרחי מדינות שמחויבות בקבלת אשרת כניסה הוא שונה ועליהם לוודא את קבלת האשרה מראש.

חשוב לציין כי  גם לאחר קבלת ויזת תייר לישראל, בסמכותם של נציגי ביקורת הגבולות במעברי הגבול למנוע כניסה לישראל, על פי שיקול דעתם וזאת במידה והתרשמו או עלה בהם החשש שמטרת הכניסה לישראל אינה תיירותית, אלא עבודה או השתקעות בישראל וכדומה.

יש לציין כי רק אזרח או תושב קבע ישראלי ("המזמין") יכול להזמין אזרחים זרים מחו"ל לבקר בישראל.

אילו מסמכים נדרשים לבקשת ויזה ב/2 – אשרת תייר והארכתה?

אשרת תייר מסוג ב/2 מיועדת לשהות קצרה בישראל, בדרך כלל עד שלושה חודשים, כאשר משך השהות בפועל נקבע באישור הכניסה ובביקורת הגבולות. מי שנדרש להסדיר את האשרה מראש מגיש בקשה בנציגות ישראלית בחו"ל, ואילו בקשה להארכת השהות בישראל מוגשת בלשכה האזורית של רשות האוכלוסין וההגירה.

לבקשה לאשרת תייר ב/2 נהוג לצרף:

  • טופס בקשה מתאים

  • דרכון זר בתוקף

  • תמונות פספורט

  • מסמכים המעידים על מטרת הביקור

  • הוכחת אמצעים כספיים

  • פרטים על מקום הלינה בישראל

  • לעיתים גם כרטיס טיסה, אישור עבודה או ביטוח רפואי

  • כאשר מדובר בהזמנה של אזרח או תושב קבע ישראלי – גם צילום תעודת זהות של המזמין ומסמכים תומכים מטעמו

לבקשה להארכת אשרת תייר בישראל נהוג לצרף:

  • טופס אש/3

  • דרכון תקף לתקופה העולה על שישה חודשים מעבר לשהות המבוקשת

  • תמונת פספורט עדכנית

  • הוכחות לאמצעי מחיה ולמטרת המשך השהות

  • מסמכים תומכים נוספים לפי נסיבות המקרה

כאשר מדובר בקטין, יש לצרף אישור כתוב של ההורים או של האפוטרופוסים, בהתאם לדרישות הנציגות או הרשות המטפלת, ובמקרים מסוימים יידרש גם אימות מתאים למסמך.

סיבות נפוצות לסירוב או לעיכוב בבקשת ויזת תייר

סירוב או עיכוב נובעים לאו דווקא רק ממסמך חסר. בפועל, מה שמעורר קושי הוא בעיקר פער בין מטרת הכניסה המוצהרת לבין הרושם שנוצר מהבקשה, מידע חלקי או לא מדויק, היסטוריה קודמת של סירוב כניסה או הפרת תנאי שהייה, ותיק שלא מצליח להראות בצורה משכנעת איפה התייר ישהה, מי מממן את הביקור, ומה מחזיר אותו למדינת המוצא.

חשוב גם לזכור שקבלת ויזה או אישור מקדים אינה מונעת ביקורת גבולות מלעכב או למנוע כניסה אם מתברר שהבקשה נשענה על מידע שגוי או שמטרת הכניסה בפועל מעוררת חשד.

איך מאריכים אשרת תייר בפועל?

כאשר התייר כבר נמצא בישראל וצריך להאריך את השהות מעבר לתקופה שאושרה לו, לא מספיק להישאר בארץ ולהמתין – צריך להגיש בקשה מסודרת להארכת אשרת התייר לפי נהלי רשות האוכלוסין.

אם הבקשה מבוססת על הזמנה של בן משפחה או חבר ישראלי, יש לצרף מכתב הסבר ומסמכים תומכים שמבהירים למה נדרשת הארכה ומהו הקשר בין הצדדים. מבחינה מעשית, ככל שהבקשה מוגשת מוקדם יותר, בנימוק ברור ועם מסמכים מסודרים, כך קטן הסיכוי להסתבכות מיותרת סביב המשך השהות בישראל.

המסגרת הנורמטיבית לאשרת תייר

מושכלות יסוד הם כי על-פי חוק הכניסה לישראל, מי שאינו בעל אזרחות ישראלית, ואינו בעל אשרת עולה, נזקק לאשרת כניסה לישראל ולרישיון ישיבה בארץ. שיקול-הדעת הנתון לשר הפנים בכל הקשור למתן היתרי כניסה ורשיונות ישיבה בישראל הוא רחב עד מאוד, והוא מבטא את אופייה הריבוני של המדינה, בקביעתה מי יבוא בשעריה, ולמי לא יותר להיכנס ולשבת בה[2].
טענה של הפליה בעניינים כגון אלה אינה תופסת, מפני שהמדובר איננו בשמירת השוויון בין אזרח לאזרח אלא רשויות המדינה פועלות בהם כלפי חוץ והמדינה עצמה היא העומדת כביכול מול מי שמבקש להשתקע בה לישיבת קבע.
לשם שמירת אינטרסים חיוניים של המדינה ניתן לשר הפנים שיקול-הדעת המוחלט, שיוכל להרשות ליחיד או לסוג של אנשים ישיבת קבע, בעוד שהוא מסרב לאחרים. כי על החלטתו יכולים להשפיע שיקולים הומניטריים מזה ושיקולים של אינטרס המדינה מזה, אבל גם לשיקול-דעת מוחלט זה יש גבולות. בהקשר לעניין זה, אומר השופט ברנזון כי –

    "הדבר נתון, כאמור, לשיקול-דעתו המוחלט של שר הפנים, וכל עוד שאינו מנמק את מנהגו השונה לגבי מבקרים זרים בארץ, אין החלטותיו השונות יכולות לשמש נושא לבקרתו של בית-משפט זה, מלבד אם מוכח שהוא פעל מתור שחיתות. מרמה, חוסר תום-לב, וביוצא בזה מן הדברים העשויים לפסול כל פעולה שלטונית.'[3].

בין דברים אלה הפוסלים כל פעולה שלטונית ניתן למנות אף החלטות שניתנו בשרירות-רב ולא על-פי שיקולים הנוגעים לעניין.

בפרקטיקה, ככל שהמזמין הינו חבר קרוב יותר של המוזמן, הדבר מהווה יתרון בבחינת הבקשה ע"י משרד הפנים לשם כך יש להיעזר בקבלת הוכחות כי מדובר בחברות כגון: תקשורת בין המזמין למוזמן, תמונות משותפות וכדו'.

התמחות משרד עו"ד דוד אנג'ל – ויזת תייר

משרד עו"ד דוד אנג'ל יודע לטפל ולהתמודד עם הסוגיות העולות תוך כדי כניסתם ושהייתם של תיירים, למשרד עו"ד דוד אנג'ל הצלחות משמעותיות ותקדימיות בתחום. עד היום ניהלנו במשרד מאות תיקים של תיירים שביקשו להיכנס לישראל למטרות שונות, ובפרט למטרות תיירות.

עו"ד משרד הפנים דוד אנג'ל עוסק בייצוג וטיפול מול משרד הפנים כבר קרוב ל-3 עשורים, והוא פועל על מנת למצות עבור לקוחותיו את אותן זכויות המוקנות להם על פי כל דין.

מידע מקצועי נוסף שעשוי לעניין אתכם:

[1] ע"פ נוהל משה"פ.
[2] בג"צ 482/71 קלרק נ' שר הפנים, פ"ד כז(1) 113, 117 (1972); בג"צ 431/89 קנדל נ' שר הפנים, פ"ד מו(4) 505, 519-520 (1992); בג"צ 1031/93 פסרו (גולדשטיין) נ' שר הפנים, פ"ד מט(4) 661, 705 (1995).
[3] בגץ 482/71 לאוניה מאה קלרק, ו-7 אח' נ' שר הפנים, כז (1) 113

מה מספרים הלקוחות שלנו