הוצאת אזרחות ישראלית לבני מיעוטים
האם הליך קבלת אזרחות ישראלית שונה כשמדובר בבני מיעוטים וכיצד ניתן להתמודד עם הביורוקרטיה הנוקשה והמסורבלת שמערים משרד הפנים ורשויות אחרות על המבקשים? איך מתבצעת הוצאת אזרחות ישראלית לבני מיעוטים ומדוע חשוב ליווי וסיוע של עורך דין המתמחה בעניינים הללו?
מהי קבוצת מיעוט?
מדובר בפלח אוכלוסייה במדינה המהווה מיעוט והוא שונה מקבוצת הרוב במאפיינים אתניים שקשורים לשפה, לתרבות ולמורשת ו/או לדת שונה. במדינת ישראל קיימות כמה קבוצות מיעוט ביניהם דרוזים, מוסלמים, נוצרים, צ'רקסים, בהאים ובדואים.
מעמד המיעוטים בישראל, אלה שהינם אזרחי המדינה, שווה למעמד כלל אזרחיה. החוק הישראלי אוסר על אפליה על רקע דתי או לאומי וההכרה במיעוטים מוזכרת גם במגילת העצמאות של המדינה, בה הובטח לבני המיעוטים שוויון זכויות מלא ואפשרות לייצוג פוליטי במוסדות השלטון. במדינה יש הכרה בשפה הערבית לצד העברית כך ששלטי הדרכים למשל כתובים בשתי השפות, המדינה מכירה בימי חג ומועד של המיעוטים וימים אלו נחשבים לימי חופשה לעובדים מקבוצות המיעוט וקיימים אפילו בתי משפט ייחודיים שפועלים לפי כללי הדת של המיעוטים כמו בתי משפט שרעיים המתנהלים לפי ההלכה המוסלמית ועוסקים רק בדיני משפחה. גם מערכת החינוך בישראל מכירה בתרבות המיעוטים והיא מתנהלת בשפה הערבית וכוללת תכני לימוד שקשורים למסורת ולתרבות של בני המיעוטים בנוסף לתוכנית הלימוד הארצית.
אולם, מה קורה כשבני מיעוטים דוגמת תושבי מזרח ירושלים מבקשים להמיר את מעמד תושב הקבע שלהם לאזרחות ישראלית? האם גם אז מתחשבת המדינה בבקשתם, רצונותיהם וצרכיהם?
קבלת אזרחות ישראלית לתושבי מזרח ירושלים
כל בעל מעמד של תושב קבע, ביניהם תושבי מזרח ירושלים רשאי לבקש אזרחות ישראלית. אזרחות מעניקה לבעליה זכויות מסוימות שתושבי קבע לא נהנים מהם. רבים טועים לחוב כי ההבדל היחיד בין תושב קבע לאזרח הוא בזכות ההצבעה בבחירות לכנסת ישראל. אולם קיימים הבדלים נוספים. למשל פקיעת תושבות הקבע אם בעליה חי בחו"ל למשך מספר שנים, זאת בניגוד לאזרחות ישראלית שהיא קבועה ולא ניתנת לשלילה.
בניגוד לתושבי קבע החיים ביתר חלקי הארץ, תושבי מזרח ירושלים אוחזים בדרכון ירדני. אולם ההבדל המשמעתי ביותר עבור תושבי מזרח ירושלים הוא כי אם יצאו את הארץ לתקופה ממושכת תפקע תושבות הקבע שלו ויבוטל באופן אוטומטי מעמדו כתושב ישראל. לעתים אין אפילו התחשבות מצד מדינת ישראל בנסיבות ל"השתקעות" בחו"ל, למשל לצרכי לימודים אקדמיים. אמנם לא תמיד אוכפת מדינת ישראל את החוק אולם תמיד כדאי להימנע מסיכונים מיותרים. אדם שבילה מספר שנים בחו"ל לצרכי לימודים ולאחר מכן נשאר כדי לעבוד בה עוד מספר שנים, עלול לגלות עם שובו כי מעמד תושב הקבע שלו בוטל והוא נותר חסר מעמד בכל ארץ בעולם!
סיבה חשובה נוספת לקבלת אזרחות ישראלית היא כי ילדו של אזרח ישראלי, גם אם נולד מחוץ לישראל לאם שאיננה אזרחית ישראלית יהפוך אוטומטית לאזרח ישראלי. על האזרח להוכיח את אבהותו והוא יכול לעשות זאת בקונסוליה הישראלית במדינה בה הוא שוהה בתוך שלושים יום מהלידה. הוא גם יכול לבקש לערוך בדיקת אבהות. אולם תושב קבע המצוי במערכת יחסים עם תושבת זרה בחו"ל ושניהם חיים מחוץ לישראל, ילדם המשותף לא יקבל אוטומטית מעמד של תושב קבע.
הסיבה למעמדם של תושבי מזרח ירושלים כתושבי קבע ולא אזרחים ישראלים טמונה אי שם במלחמת ששת הימים. לאחר המלחמה ואיחוד ירושלים קיבלו תושבי מזרח ירושלים הערביים תעודות זהות ישראליות. אולם רשמית נותרו והוכרו כאזרחים ירדנים (ומכאן הדרכון הירדני). רק בפסיקת בג"צ משנת 1988 (מוברק עוואד) נקבע רשמית כי מעמדם של תושבי מזרח ירושלים אינו שנוי במחלוקת, אינו ייחודי והם נחשבים כתושבי קבע.
תחילה, לאחר מלחת ששת הימים ויתרו תושבי מזרח ירושלים ובני מיעוטים תושבי קבע על האפשרות לקבל אזרחות ישראלית. סירובם נבע ממניעים אידיאולוגים וממחאה על ה"כיבוש". עם השנים השתנו פני הדברים ורבים מתושבי הקבע בני מיעוטים החלו להעריך ולהבין את היתרונות שבקבלת אזרחות ישראלית.
תנאי קבלת האזרחות ישראלית לבני מיעוטים תושבי מזרח ירושלים
לתושבי קבע בישראל וביניהם תושבי מזרח ירושלים קיימת האפשרות לקבל אזרחות בהתבסס על סעיף 5 לחוק האזרחות. התנאים כוללים ישיבה (שהות) בישראל במהלך שלוש השנים (מתוך חמש) האחרונות, היכרות עם השפה העברית ולו גם ברמת דיבור בלבד וכן ויתור על כל אזרחות נוספת. יצוין כי בנוגע להיכרות עם השפה עברית, משרד הפנים מבצע בדיקה שתבחן את רמת השליטה בשפה של מבקשי האזרחות.
במשך שנים רבות לא יכלו תושבי מזרח ירושלים לקבל אזרחות ישראלית גם אם רצו בכך. הסיבה לכך היתה כי ירדן לא מוכנה לאפשר לתושבי מזרח ירושלים לוותר על האזרחות הירדנית. אולם כיום מסכים משרד הפנים לקבל הצהרה חד צדדית בה מצהיר מבקש האזרחות הישראלית כי אין בכוונתו לעשות שימוש שבאזרחות הירדנית. במידה ויש ברשותו דרכון ירדני עליו לשלוח אותו לשגרירת ירדן בישראל ולהציג אישור כי הדרכון אכן נשלח ואף התקבל בשגרירות. תנאי נוסף להענקת אזרחות ישראלית הוא היעדר רקע פלילי או בטחוני של המבקש.
יודגש כי רוב תושבי הקבע האחרים בישראל פרט לתושבי מזרח ירושלים (בני מיעוטים) לא נדרשים על ידי מדינת ישראל לוותר על אזרחות אחרות כתנאי לקבלת אזרחות ישראלית, אולם ישנן מספר מדינות יוצאות מכלל זה שהן עצמן לא מאפשרות כפל אזרחות, למשל הולנד.
אז למה חשוב ליווי משפטי?
על פניו עושה רושם כי ההליך הוא ברור ויתרה מכך קל לביצוע. בפועל, בפני בן מיעוטים המבקש אזרחות ישראלית עומדים מכשולים רבים, חובת הוכחה על כנות כוונותיו ומעל הכל – הליך מסורבל, איטי ונוקשה של משרד הפנים. רשות האוכלוסין וההגירה במזרח ירושלים לא מצליחה, או אולי לא מעוניינת, לטפל בכמות הבקשות שמונחת על שולחנה והולכת וגדלה עם השנים. מסיבות אלה, סיוע של עורך דין המכיר את ההליכים, הדרישות, הנהלים ואת אופן הטיפול בבקשות הוא, מניסיון, נחוץ – ויכול לקצר זמן רב ולמנוע עוגמת נפש רבה.
דוגמה למאבק שנוהל נגד לשכת האוכלוסין בירושלים היא עת"מ 19-01-15547 הנדי ואח' נ' רשות האוכלוסין וההגירה – משרד הפנים – מדינת ישראל, לפני כב' השופטת תמר בזק רפפורט:
העותרים: סלטאן הנד, רמדאן עבדאל מגיד, אטרש עמאד, באשא אחמד, באשא יסמין, באשה תמארה, חסיין אשרף, עוואד עיסא, סביתן מוחמד ורזאן תמימי נגד המשיבה: רשות האוכלוסים וההגירה, משרד הפנים, מדינת ישראל.
מדובר בעתירה שהגישו ישרה תושבי קבע, בני מיעוטים ממזרח ירושלים על רקע הטיפול הבלתי אפשרי והסחבת בבקשות אזרחות שהגישו.
העותרים הגישו בקשה לקבלת אזרחות ישראלית. שלושה מתוכם פנו ללשכת האוכלוסין במזרח ירושלים שקבעה להם תור להמשך טיפול בתוך שנתיים עד שלוש שנים!. שבעה עותרים הנוספים פנו ללשכה במרכז ירושלים עקב שייכותם לאזור זה. אולם הלשכה סירבה לקבוע להם תור והפנתה אותם ללשכה המצויה במזרח ירושלים. זאת למרות העומס הכבד ומועדי הטיפול הבלתי אפשריים ובלתי הגיוניים שנקבעו לשלושה העותרים האחרים.
בשנת 2019 הגישו כל העשרה עתירה באמצעות עו"ד. בעתירה ביקשו להקדים את התורים שאינם סבירים ולהקטין את המועד ללא יותר מתשעים יום ממועד הגשת הבקשה. אפשרות אחרת שהציעו היתה שתתאפשר להם פנייה ללשכה המצויה במרכז העיר ירושלים. טענתם היתה כי סירוב הלשכה במרכז העיר להעניק להם שירות והפנייתם ללשכה במזרח ירושלים היא בשל אפליה על רקע מוצאם.
בדיון בעתירה פירטה רשות האוכלוסין, המשיבה, את הצעדים שנקטה כדי לייעל את מערכת התורים בלשכה המצויה במזרח ירושלים. בין היתר נזכרה חברת ייעוץ ארגוני שקבעה והגדירה לוחות זמנים לצמצום הזמנים הארוכים בטיפול בבקשות האזרחות. כמו כן הורחב אולם ההמתנה במקום, אויש כוח אדם נוסף אחרי הוספת תקנים וגם הוקמה לשכת משנה שתאפשר את הגדלת התורים ביום כמו גם אפשרויות שירות שונות באינטרנט. לאור כל השינויים שביצעה רשות האוכלוסין וההגירה הוקדמו אלף וחמש מאות תורים (!!), ביניהם של העותרים, שלאור שינויים אלה משכו את העתירה. מבחינת העותרים העתירה שלהם הפכה למעשה לתביעה ייצוגית שבעקבותיה שופרו ויועלו התהליכים כולל שלהם עצמם והם הביאו תועלת לכל אותם אלפי מבקשים שהמתינו במשך תקופה לא הגיונית למענה.
לא רק זאת, השופטת נענתה לדרישת העותרים לחייב את רשות האוכלוסין בהוצאות התביעה למרות שבוטלה ונמחקה. השופטת ציינה כי לעתיה היתה משמעות וחשיבות רבה באספקט הציבורי והביאה תועלת למבקשי אזרחות רבים ולכן יהיה מוצדק לזכות את העותרים בהוצאות התביעה. אי לכך חויבה רשות האוכלוסים בתשלום של מעל 67 אלף ₪.
נוכחות עורך דין בבקשות אזרחות היא חשובה ומשמעותית ובמיוחד כשמדובר בבקשות אזרחות של בני מיעוטים. הנושא הוא נפיץ, שנוי במחלוקת והמדינה מערימה קשיים רבים, לאו דווקא ביורוקרטיים על המבקשים מתוך חשש לאי כנות כוונות המבקשים או פגיעה בביטחון המדינה. הליווי של עורכי הדין מסייע לא רק בקיצור ההליכים אלא גם בטיפול בבקשות שסורבו, הכנה לקראת ההליך ווידוא תקינות ושלמות המסמכים הנדרשים.
משרד עורכי דין דוד אנג'ל מטפל דרך קבע בבקשות להוצאת אזרחות ישראלית. למשרד הצלחות רבות וסיפורים מרגשים של לקוחות שחשבו כי אין יותר סיכוי שיקבלו את האזרחות המיוחלת ולמרות כל הקשיים וסיוע המשרד הגיעו לישורת האחרונה בהצלחה.
מה מספרים הלקוחות שלנו
