ביטול קנסות מנהליים על העסקת זרים

מבוא – קנסות מנהליים בגין העסקת זרים

העסקת עובדים זרים הפכה בשנים האחרונות לתופעה נפוצה בישראל, התפרצות התופעה נבעה בעיקר כתוצאה מפרוץ האינתיפאדה בתחילת שנות ה-90 שסימנה למעשה את סוף עידן העסקת העובדים הפלסטינים ותחילת עידן העסקתם של העובדים הזרים. מרבית העובדים הזרים החליפו את העבודות של העובדים הפלסטינים, עבודות שהישראלים לא מעוניינים לבצע.

כתוצאה מכך הוכר הצורך להסדרת עיסוקם של העובדים הזרים בחקיקה, ואכן, בסמוך לכך בשנת 1991 נחקק חוק עובדים זרים[1] וקבע תנאים מסוימים לפיהם ניתן להעסיק עובדים זרים במדינה, כאשר באופן כללי, החוק מעגן את זכויות העובדים הזרים בישראל ומשווה את תנאיהם לתנאי העובדים הישראליים באותו התחום ואף מוסיף על זכויות העובדים הישראליים זכויות נוספות לעובדים הזרים.

כידוע, לעובדים בישראל ישנן זכויות רבות, הן על פי חוקים הנקבעים ע"י הרשות המחוקקת, הן על פי תקנות צווים ונהלים הנקבעים ע"י הרשות המבצעת, והן על פי הסכמי עבודה קיבוציים ואישיים, הנקבעים ע"י המעסיקים והעובדים עצמם.

כשמדובר בעובד זר – נוספים על הזכויות הללו זכויות ותנאים נוספים ומיוחדים להעסקה של עובד זר. משרד התמ"ת אחראי על קידום, הסדרת ואכיפת הזכויות בעבודה של כל עובד באשר הוא עובד בישראל ובכלל זה זכויותיו של העובד הזר.

יש להדגיש, כי משרד התמ"ת חוקר ונוקט בהליכים מנהליים כנגד חברות ועסקים ואנשים פרטיים בגין העסקה שלא כדין שאינה קשורה דווקא לעובדה שהעובד אינו חוקי אלא לאי עמידה בתנאי החוק וחובתו של המעסיק, הן אלו המפורטות בחוק העסקת עובדים זרים והן כלליות כנגד רשויות, חברות, עסקים ומעסיקים פרטיים שהעסיקו ישראלים בגין אי עמידה בחוקי העבודה הקיימים תוך הטלת קנסות לפי חוק העבירות המנהליות והגשת כתבי אישום אף אם מדובר כנגד מעסיקים של ישראלים שהעסיקו ישראלים בניגוד לחוקי העבודה הנהוגים[2].

אכיפת זכויות העובדים הזרים נעשית רק בנתון לכך שמדובר ביחסי עבודה ובמנותק לשאלת חוקיות מעמד בישראל או קיום היתרים להעסקה! נושאים אלה ייבחנו בנפרד ע"י הגורמים המוסמכים. ככל שהעובד מצוי בעמדת חולשה לעמוד על זכויותיו בעבודה – ישנה נטייה גוברת שלא לכבדן ולהעסיקו מתוך הפרות של זכויות אלה.

עוד יש להדגיש, כי העסקת עובד זר בניגוד לעבר נחשבת כעבירה פלילית לכל דבר ועניין, רבים מהאנשים אינם מודעים לעובדה כי העסקת עובד זר באופן לא חוקי הינה עבירה פלילית – הענישה הפלילית על העסקת עובד זר שלא כדין היא חמורה יותר ויכולה להגיע לכדי שנה במאסר או קנסות בסך של כ- 100 אלף₪. עם זאת, העסקת עובד זר באופן לא חוקי לא מחייבת בהכרח הגשת כתב אישום פלילי, בעבר הרשויות היו ממירות את כתבי האישום לקנסות מנהליים, מדובר על קנסות בסכומים הנעים בין 5,000 ל- 10,000 ₪ עבור כל עובד שהועסק באופן לא חוקי על כל סעיף וסעיף (קיימים שישה).

ברם, כיום לאחרונה קיימת מדיניות של משרד התמ"ת להגיש כתבי אישום כנגד כל המעסיקים שנתפסו ו/או נחשדים בגין העסקה של עובד זר שלא כדין.

המסגרת החוקית

העסקת עובד זר אצל מעסיק ישראלי טעונה היתר בידי המעסיק, כנקבע בחוק כי: "לא יקבל אדם עובד זר לעבודה אלא אם כן הממונה… התיר בכתב את העסקתו של העובד הזר אצל אותו מעביד, ובהתאם לתנאי ההיתר…"[3]. הוראה זו בחקיקה ראשית מורה כי העסקת עובד זר אצל מעסיק ישראלי טעונה היתר לעובד זר בידי המעסיק, ועמידה בתנאיו.

שילוב הוראות הסמכות מכוח חוק הכניסה לישראל, בד בבד עם משטר ההיתרים הנוהג על-פי חוק עובדים זרים, מעגן את סמכותו הרחבה של שר הפנים להסדיר את מערכת הגירת העבודה לישראל, לפקח עליה, ולאכוף את מדיניות הממשלה כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטותיה מעת לעת. בין היתר, מופקד שר הפנים על ביצוע מדיניות הממשלה המבקשת למנוע שהייה בלתי-חוקית של עובדים זרים והשתקעותם בישראל, ועל הפעלת מנגנוני פיקוח ואכיפה לצורך כך.

פועל יוצא מהמסגרת החקיקתית המסמיכה את שר הפנים לפעול להסדרת הכניסה והיציאה מישראל של עובדים זרים הוא, אפוא, כי קיימת בידי השר סמכות שלטונית רחבה להסדיר תחום זה, לצורך השגת יעדים ציבוריים חשובים המשפיעים על הכלכלה והחברה בישראל. עוד נובע מההסדר החקיקתי, כי אין למעסיק זכות מוקנית להעסיק עובד זר, כשם שאין לעובד הזר זכות מוקנית להיכנס לישראל ולשהות בה לצרכי עבודה. שיקול-הדעת של הרשות המוסמכת בהסדרת מערכת הגירת העבודה ובמתן היתרים לצורך כך הוא רחב, ועשוי להיות מודרך משיקולים רבים ומגוונים, ובהם עניינים של מדיניות כלכלית, משקית וחברתית[4].

על רקע הדברים האמורים, יש לומר, כי גיבושו של נוהל העובדים הזרים מצוי בתחומי סמכותו הרחבה של שר הפנים להסדיר את תחום הגירת העבודה אל ישראל ולפקח על ביצועה של מדיניות הממשלה בנושא זה. כשם שבסמכותו של שר הפנים לאסור על כניסת עובד זר לישראל, או להתנות תנאים לכניסתו, כך מוסמך הוא להתנות תנאים לישיבתו בישראל, ולהורות באלו נסיבות עליו לעזוב את המדינה. במסגרת זו נתונה לו סמכות לקבוע תנאים המתייחסים לשהייתו של עובד זר בישראל.

עם זאת, לדוגמא, בנסיבות של עובדת זרה הנולד לה ילד בישראל, הנוהל עומד אפוא במבחן סמכותו של שר הפנים במובן הרחב. הנוהל כרוך בפגיעה בזכויות יסוד של העובדת הזרה, ענין המעלה, בין היתר, את השאלה האם לא היה נדרש כי הגבלות על זכויות יסוד, ככל שהן סבירות ומידתיות, תעוגנה בהסדר ראשוני בחקיקה ולא בנוהל פנימי של הרשות[5].

התמחות משרד עו"ד דוד אנג'ל

כאמור לעיל, מרבית ענייני העסקת עובד זר וקנסות מנהליים בגין העסקה זו – הם בעלי פוטנציאל נזק לא מבוטל. לפיכך, רבות הבעיות העלולות להתעורר לפני ולאחרי הגשת כתב אישום, כאשר הרשויות מחמירות לאחרונה את האכיפה.

משרד עו"ד דוד אנג'ל יודע לטפל ולהתמודד כהלכה עם האתגרים העולים תוך כדי קנסות מנהליים/כתבי אישום בגין העסקת עובד זר, למשרד עו"ד דוד אנג'ל הצלחות מוכחות בשטח. עד היום סייענו למאות ישראלים, מעסיקים, שביקשו להסדיר העסקת עובד זר ו/או להתגונן בפני העמדה לדין, הן במשרד הפנים והן בבתי המשפט בכל הדרגים. משרד עו"ד דוד אנג'ל מתמחה בהתנהלות מול מול משרד הפנים כבר למעלה משני עשורים והוא פועל על מנת למצות עבור לקוחותיו את אותן זכויות המוקנות להם – ביעילות, מהירות ותוצאה סופית מוצלחת.

בכל בעיה הקשורה בקנסות מנהליים / כתב אישום בשל העסקת עובד זר, צרו עמנו קשר ונדאג לתת לכם ייעוץ ראשוני ובהמשך טיפול כולל במקרה – עד לתוצאה המיוחלת. 

[1] חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן: "חוק עובדים זרים").
[2] חוק זה נכנס לתוקף באפריל 2009.
[3] סעיף 1יג(א) לחוק
[4] בג"צ 3445/05 מסעדת סושימאי 2004 בע"מ נ' משרד התעשיה המסחר והתעסוקה – יחידת הסמך ([פורסם בנבו], 19.5.2005); בג"צ 10692/03 פלסים, חברה לפיתוח ובניין בע"מ נ' ראש ממשלת ישראל ([פורסם בנבו], 19.1.2005); בג"צ 3541/03 א. דורי, חברה לעבודות הנדסיות בע"מ נ' ממשלת ישראל ([פורסם בנבו], 17.5.2004)
[5] בג"צ 3267/97 רובינשטיין נ' שר הבטחון, פ"ד נב(5) 481, 515 (1998); בג"צ 4542/02 עמותת "קו לעובד" נ' ממשלת ישראל, פ"ד סא(1) 346, 392 (2006)