אשרת עולה וקבלת מעמד עולה חדש בישראל

מאת: עו"ד ונוטריון דוד אנג'ל

מעמד עולה חדש – מבוא

במדינת ישראל מעמד "עולה חדש" ניתן למי שמבקש לשבת ישיבת קבע בישראל מכוח חוק השבות וגם למי שמבקש להפוך לאזרח ישראלי לכל דבר ועניין. מעמד "עולה חדש ניתן לתקופה קצובה, בדרך כלל כשנה מהיום שבו הגיע העולה לישראל, כאשר בסיומה זוכה העולה לאזרחות ישראלית.
יש לציין, כי ניתן להתאזרח מכוח חוק השבות ללא צורך לעבור את המסלול של "עולה חדש" (אשרה א1). אולם, במסלול "עולה חדש" זוכה העולה ובני משפחתו להטבות מיוחדות שמתבטאות בקצבאות, בהקלות במס, ומתן הנחות ברכישת רכב ודירה ועוד (יפורט בהמשך). אי לכך, נודעת חשיבות יתרה לקבלת מעמד "עולה חדש".

איך מגישים בקשה לאשרת עולה?

הגשת בקשה לאשרת עולה נעשית מול רשות האוכלוסין או מול הנציגות הישראלית בחו"ל, לפי המקום שבו אתם נמצאים בעת פתיחת ההליך. בפועל מגישים בקשה מסודרת, מצרפים מסמכים שמוכיחים זכאות לפי חוק השבות, וממתינים לבדיקה של הרשויות.

כאשר מדובר בבקשה מתוך ישראל, ההליך מוגדר כשינוי מעמד מתייר לעולה.

איפה מגישים את הבקשה?

מי שנמצאים מחוץ לישראל פותחים בדרך כלל את הליך אשרת העולה דרך הנציגות הישראלית הרלוונטית.

מי שכבר שוהים בישראל מגישים את הבקשה בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים. חשוב להגיע למסלול הנכון כבר מההתחלה, משום שהבדיקה, רשימת המסמכים והגוף המטפל עשויים להשתנות לפי מקום ההגשה.

אילו מסמכים צריך?

ברוב המקרים צריך להכין דרכון בתוקף, תמונות פספורט, תעודות לידה, ומסמכים שמוכיחים יהדות או זכאות לפי חוק השבות. לפי המקרה, יידרשו גם מסמכי מצב אישי, מסמכים של ההורים או הסבים, ותעודות נוספות שמחזקות את הזכאות. ככל שהתיק בנוי בצורה מסודרת יותר, כך קטן הסיכוי לדרישות השלמה ולעיכובים.

הערה חשובה: מניסיוננו, כאשר הזכאות נבחנת על בסיס קשר משפחתי ליהודי, חשוב במיוחד לבנות רצף מסמכים ברור, עקבי ומשכנע. במקרים שבהם המסמכים מגיעים ממדינות מסוימות או כאשר קיים ספק ביחס לאותנטיות או למשמעות שלהם, הרשויות עשויות לדרוש בדיקות נוספות והשלמות. הכנה נכונה של התיק מראש חוסכת זמן, דחיות ודרישות חוזרות.


    לייעוץ מקצועי מעו"ד דוד אנג'ל, העוסק בתחום בהצלחה מזה 25 שנה, התקשרו עכשיו ל- 072-2160056,
    או השאירו פרטים ונחזור אליכם:

    מה ההבדל בין אשרת עולה לבין א/1?

    אשרת עולה מיועדת למי שמבקשים לעלות לישראל ולקבל מעמד של עולה מכוח חוק השבות.

    לעומת זאת, א/1 היא תושבות ארעית שניתנת לזכאי חוק השבות שמבקשים לחיות בישראל בשלב ראשון בלי להשלים מיד את כל מעבר המעמד לעולה. מבחינה מעשית, מי שמבקשים אשרת עולה מבקשים לממש עלייה; מי שבוחרים במסלול א/1 מבקשים תקופת ביניים של תושבות ארעית.

    מה עושים אם כבר נמצאים בישראל כתיירים?

    מי שכבר נמצאים בישראל כתיירים ויכולים להוכיח זכאות לפי חוק השבות, אינם חייבים לצאת מהארץ כדי להתחיל את ההליך. במצב כזה מגישים בקשה לשינוי מעמד מתייר לעולה בלשכת רשות האוכלוסין. זהו מסלול רשמי שקיים בדיוק עבור מצבים כאלה.

    מה תפקיד "נתיב"?

    נתיב הוא הגוף המקצועי שבודק זכאות לעלייה עבור ילידי מדינות ברית המועצות לשעבר ומדינות נוספות שהנוהל חל עליהן. כאשר התיק שייך למסלול הזה, נתיב בודק את המסמכים ואת הזכאות, ולעיתים גם מנפיק את אשרת העולה במסגרת תפקידו.

    לכן, מי שמגיעים ממדינות אלה צריכים להביא בחשבון שגם נתיב יהיה חלק מההליך.

    מה קורה אם חסרים מסמכי יהדות?

    כאשר חסרים מסמכי יהדות, ההליך לא בהכרח נעצר סופית, אך הוא כמעט תמיד נעשה קשה יותר.

    במצב כזה הרשות עשויה לדרוש מסמכים חלופיים, מסמכים ישנים של בני משפחה, אישורים מקהילות יהודיות, או השלמות נוספות שיחזקו את התיק. מבחינה מעשית, מי שיודעים מראש שיש אצלם חוסר במסמכים צריכים לבנות כבר בתחילת הדרך תיק ראייתי רחב ככל האפשר, במקום להגיש בקשה חלקית ולקוות שהחוסר ייפתר בהמשך.

    מהן ההטבות שמעניק מעמד עולה בפועל?

    מעמד עולה מעניק בפועל סל זכויות שנועד להקל על החודשים והשנים הראשונות בישראל.

    ההטבה המוכרת ביותר היא סל קליטה – סיוע כספי ישיר לתקופת ההתארגנות הראשונה בארץ, בדרך כלל במהלך ששת החודשים הראשונים. לצד זה, עולים זכאים גם להטבות מס, ובהן נקודות זיכוי במס הכנסה לתקופה מוגדרת, וכן להטבות מס נוספות שחלקן תלויות בסוג ההכנסה ובמועד העלייה.

    בנוסף קיימות הקלות והטבות בתחומי דיור, לימודי עברית באולפן, סיוע תעסוקתי, ייעוץ קליטה ושירותים נוספים של משרד העלייה והקליטה. במקרים מסוימים קיימות גם הטבות במכס ובהבאת רכוש מחו"ל. חשוב להבין שהיקף ההטבות המדויק תלוי בנתונים האישיים של העולה, במועד העלייה, בגיל, במצב המשפחתי ובמסלול שנבחר, ולכן נכון לבדוק כל מקרה לפי הנהלים העדכניים ולא להסתפק בהנחה כללית שעצם הזכאות לעלייה מעניקה אוטומטית את כל ההטבות במלואן.

    אין צורך להכביר במילים היום, כי מדובר בעקרון-יסוד, בעל חשיבות ממדרגה ראשונה ואשר משמעותו היא – כלשון השופט זוסמן (כתארו אז) כענין בג"צ 94/62, גולד נגד שר הפנים[1],    "כי שערי הארץ פתוחים לרווחה לכל יהודי החפץ לעלות ארצה ולהשתקע בהוראה דברי חבר הכנסת ורהפטיג (כתארו אז) בוויכוח שהתנהל בכנסת על הצעת-חוק השבות (תיקון), תשי"ד- 1954[2]:    "חוק השבות בא לקבוע עקרון, שכל עם ישראל בעולם כולו יש לו חלק ונחלה בישראל, וכאשר אדם מישראל רוצה לחזור למולדתו, לישראל, הוא איננו בבחינת מהגר, אלא בבחינת שב למולדתו".

    בא המחוקק וקבע בסעיף 2 (ב) סייג לעקרון: "אשרת עולה תינתן לכל יהודי שהביע את רצונו להשתקע בישראל חוץ אם נוכח שר הפנים שהמבקש.. … (3) בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור" (וראה סעיף 3 (ב)).

    בולט הוא, כי נוכח חשיבותה העילאית של זכות-היסוד האמורה, אין לפרש את היוצא מן הכלל "על דרך ההרחבה"[3] ומכאן, שחלילה לתת לו פירוש שיהיה בו כדי לרוקן אותה זכות. מאידך גיסא, גם חשוב כי בבוא שר הפנים לשקול אם יש עליו להחיל את הסייג על מקרה זה או אחר, הוא יעשה כן, בדרך שלא תסכל את מטרת הסייג. שגם עליה עמד השופט זוסמן, באמרו[4]:

    "מדינת ישראל קמה. כמו שנאמר במגילת העצמאות, כדי שתהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות. היא לא קמה כדי לשמש אבן שואבת ולהקים קיבוץ של אלה שעברו על חוקיהן של ארצות מושבן, וחפצים משום כך להימלט מאימת הדין".


      לייעוץ מקצועי מעו"ד דוד אנג'ל, העוסק בתחום בהצלחה מזה 25 שנה, התקשרו עכשיו ל- 072-2160056,
      או השאירו פרטים ונחזור אליכם:

      מומחיות משרד עו"ד דוד אנג'ל

      משרד עו"ד הגירה דוד אנג'ל יודע לטפל ולהתמודד עם הבעיות השונות העולות עם הצורך בקבלת מעמד עולה חדש, למשרד הצלחות משמעויות בתחום וידע שערכו אינו יסולא בפז. עד היום ניהל משרד עו"ד דוד אנג'ל מאות תיקים של זרים שביקשו לעלות לישראל ולקבל בה מעמד של קבע.

      משרד עו"ד דוד אנג'ל עוסק בייצוג בהליכים מנהליים ומשפטיים מול משרד הפנים כבר למעלה משני עשורים והוא פועל ללא לאות על מנת להקנות ללקוחותיו יתרון ולהשיג את מטרותיהם ביעילות ובזמן הקצר ביותר האפשרי.

      משרד עו"ד דוד אנג'ל מעניק ליווי צמוד וייצוג בענייני עלייה לישראל מול משרד הפנים: טיפול במתן אשרת כניסה לזרים לסוגיהן * תדרוך והנחיה לפני דיונים במשרד הפנים * תדרוך לפני תשאול אישי במשרד הפנים * תדרוך להכנת מסמכים ייצוג צמוד במשרד הפנים * פתרונות יצירתיים לבעיות סבוכות בקשת רחבה של נושאים.

      צרו איתנו קשר לקבלת מענה משפטי מקצועי בעניינכם!

       


      [1] בג"צ 94/62 – מרוין לי גולד נגד שר הפנים, פד"י, כרך טו, ע' 1846
      [2] דברי הכנסת, כרך 15, ע' 823
      [3] דברי השופט זוסמן, שם, ליד אות ב.
      [4] שם, אתיות ה-ו

      מה מספרים הלקוחות שלנו