קנסות בגין עבירות מנהליות

עבירה מנהלית מחד הינה עבירה פלילית לכל דבר ועניין ומאידך ההתייחסות כלפיה סלחנית יותר, סלחנות הבאה לידי ביטוי באפשרות להמיר את מרבית העונשים בקנסות מנהליים. עבירה מנהלית מוצאת את ביטוייה בקשת רחבה של אפשרויות אשר הרלוונטית מביניהם לענייננו באה לידי ביטוי בהעסקת עובד שלא כדין.העסקת עובד שלא כדין מוצא כר נרחב של אפשרויות, החל מהעסקת עובד ללא היתר העסקה לעובד זר (כאשר מדובר בעובד זר) וכלה בהעסקת ישראלי ללא התנאים הנדרשים בחוק (שכר מינימום וכדו'). כל אלו ועוד מהווים הם עבירה מנהלית, אשר נמנית בספר חוקי העבירות הפליליות, רובם הינם מסוג "אחריות קפידא", המשמעות הינה כי לא ניתן להצטדק בהגנת "טעיתי", "לא ידעתי" וכדו'. לעיתים העבירות עולות כדי צורך ביצוג ע"י עורך דין פלילי.

המסגרת הנורמטיבית – עבירות מנהליות

כפי שצוין, הטכניקה החקיקתית שננקטה בחוק העבירות המנהליות, כעולה מסעיף 1(א) שלו שהובא לעיל, הינה של המרת עבירות פליליות לעבירות מנהליות שחובת תשלום קנס עימן[1]. האלטרנטיבה המנהלית תמציתה בקביעת רשימה של חוקים שעבירה לפיהם, שאינה עבירת פשע, תהווה עבירה מנהלית[2].

ביחס לעבירות אלה מסדיר סעיף 8 לחוק את האפשרות להטיל קנס מנהלי קצוב:

8. הטלת קנס מינהלי קצוב
(א)היה למפקח או לרשם יסוד סביר להניח כי אדם עבר עבירה שדינה קנס מינהלי קצוב לפי סעיף 2 (ב) או סעיף 2 (ג), רשאי הוא להטיל עליו את הקנס המינהלי שנקבע לאותה עבירה.
(ב)הודעה על הטלת הקנס תומצא לנקנס לפי טופס שנקבע, ותכיל את הפרטים הבאים :
(1)שם הנקנס ומענו ;
(2)תיאור תמציתי של העובדות המהוות את העבירה;
(3)ציון המקום והזמן שבהם נעברה העבירה, במידה שאפשר לבררם ;
(4)ציון הוראות החיקוק שבהן נקבעה העבירה ;
(5)הקנס המוטל.

(ב1) נקבע לעבירה מינהלית קנס בשל עבירה נמשכת, לא יוטל הקנס בשל העבירה הנמשכת, אלא אם כן צורפה להודעה על הקנס בשל העבירה כאמור בסעיף קטן (ב), התראה שלפיה אם לא תתוקן ההפרה עד המועד שנקבע בה, יוטל על הנקנס קנס בשל עבירה נמשכת; בהתראה יצוין גובה הקנס המינהלי הצפוי בשל העבירה הנמשכת.
(ג)הנקנס רשאי להודיע בכתב למי שהטיל את הקנס, כי ברצונו להישפט על העבירה; ההודעה תומצא תוך שלושים ימים לאחר שהומצאה לו ההודעה על הטלת הקנס המינהלי ; הודיע כאמור יחולו הוראות סעיפים 13 ו-14.
משקיבל הנקנס לידיו את הודעת הקנס, באפשרותו לבחור אחת משלוש: לשלם הקנס; לבקש להישפט בגין העבירה[3]; או לבקש את ביטול הקנס. אפשרות אחרונה זו הוסדרה בסעיף 8א לחוק העבירות המנהליות[4].

יש לציין, כי העובדה שעבירה נקבעה כעבירה מנהלית אינה שוללת מן התובע את הסמכות להגיש כתב אישום בגינה, אם הוא סבור שהנסיבות מצדיקות זאת מטעמים שיירשמו, כל עוד לא נמסרה הודעה על הטלת קנס[5]. במקביל, גם מקום שביקש אדם להישפט נתונה לתובע סמכות להחליט שלא להגיש כתב אישום, מטעמים מיוחדים שיירשמו[6].

בהתאם לסעיף 23 לחוק[7], מששולם הקנס המנהלי כופרה העבירה. במילים אחרות, בניגוד לתוצאתו של הליך פלילי המסתיים בהרשעה, תשלום הקנס לפי חוק העבירות המנהליות אינו גורר אחריו רישום פלילי[8]. בכך מושגת כמובן תכלית החוק, להימנע מהטלת רבב פלילי בגין התנהגות שאין עמה הפסול המוסרי של עבירה פלילית[9].

לסיכומם של דברים יאמר, כי בהתאם להסדר שבחוק העבירות המנהליות, כל עבירה מנהלית נובעת מעבירה פלילית. ואולם, לגבי אותן עבירות הנכנסות בגדר "עבירה מנהלית", דרך המלך שמתווה החוק היא של טיפול באמצעות סנקציות מנהליות-אזרחיות[10]. הכלל הוא של הטלת קנסות ואילו הגשת כתב האישום היא בבחינת החריג המחייב הנמקה[11]. למעט מקרים בהם החליט התובע כי הנסיבות מצדיקות הגשת כתב אישום, בידו של הנקנס הבחירה האם להוכיח את חפותו תוך נטילת הסיכונים הכרוכים בהליך הפלילי, או לסיים הטיפול בעניינו במישור המנהלי, על דרך של תשלום הקנס.

התמחות משרד עו"ד קנסות מנהליים  דוד אנג'ל

משרד עו"ד דוד אנג'ל יודע לטפל ולהתמודד עם הבעיות השונות העולות תוך כדי עבירה מנהלית, למשרדנו הצלחות גדולות בתחום כולל מספר תקדימים יחודיים. עד היום ובמשך למעלה משני עשורים ניהל המשרד מאות תיקים של ישראלים, מעסיקים, שביקשו להסדיר העסקת עובד זר באופן מסודר, הן במשרד הפנים והן בבתי המשפט. אתם מוזמנים לפנות אלינו לקבלת יעוץ ו/או סיוע בבעיה הפרטנית שלכם.

 

​

[1] בג"ץ 5537/91 אפרתי נ' עו"ד אוסטפלד, פ"ד מו(3) 501, 508 – 509 (1992). להלן: עניין אפרתי
[2] סעיף 1(א) לחוק חוק העבירות המינהליות, תשמ"ו-1985 (להלן: "חוק עבירות מנהליות") והתוספת הראשונה לו.
[3] לחוק עבירות מנהליות.
[4] סעיף 8(ג) שם.
[5] סעיף 15 לחוק עבירות מנהליות.
[6] סעיף 13 לחוק עבירות מנהליות.
[7] סעיף 23 לחוק עבירות מנהליות.
[8] ראו גם את דברי ההסבר להצעת החוק בעמ' 67.
[9] בגץ 93/06 ד.נ. כל גדר בע"מ נ' שר התעשייה,המסחר והתעסוקה (פורסם בנבו, 2011).
[10] ראו גם קנת מן, "אפיונים מיוחדים של עבריינות  הצווארון הלבן" עיוני משפט טו(3) 415, 426 (1990).
[11] עניין אפרתי, בעמ' 509; עניין דה הס, בעמ' 473 – 474.