משמורת ילדים – מדריך משפטי להורה

משמורת מלאה או משמורת משותפת? הסדרי ראייה/שהות מינימליים או מקסימליים עם הילדים? במדריך זה נסקור את האפשרויות הקיימות בישראל להמשך הגידול והמעורבות שלכם בחיי ילדיכם לאחר הפרידה, ואת העקרונות לאורם נבחנת ונקבעת משמורת ילדים.

המושג "משמורת" מעניק תוקף משפטי מוצהר לזכות ההורה להחליט בנוגע לכלל ענייניו של ילדו הקטין, מכוח היותו האפוטרופוס הטבעי שלו; היכן ילמד ובאיזו מסגרת חינוך יגדל ויתחנך (דתית, חילונית וכו') לאילו חוגים ייחשף, איזה טיפול רפואי יקבל וכו', כשמנגד מתקיימת החובה של כל הורה  לדאוג לצרכיו השונים של הילד, למזון למדור ולשאר צרכיו ההכרחיים ולאלו שמעבר לכך.

 

ישנם שני הסדרים עיקריים במשמורת ילדים:

משמורת מלאה בה יש הורה משמורן החי באופן קבוע עם הילדים הקטינים ומנגד ההורה השני, שלא גר בקביעות עם הילדים וזכאי לראותם בהתאם לזמנים ולמועדים שנקבעו בהסדר ראייה/שהייה עם הילדים, במהלך השבוע/החודש. וישנה משמורת משותפת, לפיה הילדים הקטינים נמצאים וחיים את שגרת יומם הקבועה באופן שווה בין מעונותיהם של שני ההורים.

משמורת מלאה

המשמורת המלאה על הילד תחול כשאין הסכמה על חלוקת המשמורת או על משמורת משותפת בין ההורים, וייקבע הסדר של משמורת מלאה, ובמסגרתו תחול בד"כ  "חזקת הגיל הרך", שנקבעה בהתאם לתובנה כי ילד בגיל הרך (עד גיל 6) צריך את הרוך שבטיפול האימהי יותר מאשר הטיפול האבהי, ולכן ראוי שיגור עם אמו במהלך שנותיו הראשונות. כך, ובד"כ כשאין מצב חריג, האם תקבל בד"כ משמורת מלאה על הקטין מתחת לגיל 6, ועל האב יחולו הסדרי ראייה/שהייה מתואמים וקבועים עם הקטין.

יצוין כי אם יש עוד ילדים קטינים במשפחה מעל גיל 6, הדבר יביא לכך שהם יחברו לאחיהם הקטין מתחת לגיל 6 ולמגורים קבועים עם האם, וזאת מתוך עקרון "טובת הילד" הקובע בין היתר כי לקטינים ייטב לחיות יחד ולא להיפרד, וטובתם מחייבת שלא לשנות את ההסדר שהורגלו בו ולצורך שמירת שגרה יציבה ככל שניתן.

לסיכום קצר: במשמורת מלאה, אם אחד הילדים מתחת לגיל 6 – רוב הסיכויים שהאם תקבל משמורת מלאה על כל הקטינים והאב יראה אותם במסגרת הסדרי שהייה/ראייה קבועים.

היקפם של הסדרי הראייה/שהייה של הילדים עם ההורה הלא-משמורן תלוי בגילאי הילדים ובטיב הקשר בינם לבין אותו הורה, כאשר מבחינים בין הסדרי שהייה ולינה מקובלים, לבין הסדרי שהייה מורחבים. הסדרי שהייה מקובלים כוללים בדרך כלל שני מפגשים שבועיים של ההורה הלא-משמורן עם הילדים, משעות הצהריים ועד שעות הערב וכן מפגש עם לינה בכל סוף שבוע שני. בהסדרי שהייה מורחבים, מוסיפים לינה לאחד המפגשים באמצע השבוע ולעתים גם שלושה מפגשים בשבוע, המקרבים למעשה את ההורה הלא-משמורן למשמורת דומה לזו של ההורה המשמורן.

 

חשוב לציין, כי הסכם של משמורת מלאה או משותפת חייב להיות מקיף ומנוסח היטב ועליו להתייחס לכל סוגיה בפירוט על מנת שלא להותיר פתח למחלוקות בין הצדדים לאחר הסכם הגירושין. כך למשל במשמורת מלאה יש לקבוע באופן מפורש את זמני ושעות הסדרי השהייה של האב. כמו כן, חשוב להתייחס בהסכם לחלוקה של חופשות וחגים ובפרט חופשות ארוכות (סוכות, פסח, חופש גדול) ולהבהיר עם איזה הורה ישהו הילדים בזמנים אלו, כיצד יוחזרו להורה השני ומתי.

 

משמורת משותפת

היא הסדר אשר על פיו חולקים ההורים פיזית וכלכלית את המשמורת על הילדים באופן שווה או דומה.

בשנים האחרונות, הפך האב להיות מעורב יותר בחיי ילדיו, כשמנגד גם תעסוקת האם גדלה, ואימהות החלו לעבוד במשרה מלאה מחוץ לבית, ולהרוויח גם הן שכר דומה לשכר האב.

עד  2017 רוב ההסדרים היו של משמורת מלאה, אשר על פיה הורה אחד הוא ההורה המשמורן והילדים נמצאים בחזקתו רוב הזמן, וההורה השני פוגש את הילדים במסגרת הסדרי שהייה/ראייה.

מאמצע 2017 ובעקבות ההלכה המהפכנית שנקבעה בבית המשפט העליון בבע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית, אשר קבעה את עקרון השוויון ההורי בין האב לאם, נקבע כי האב והאם מחויבים לשאת באופן שווה בתשלום מזונות הילדים.

כנובע מכך, נקבע כי במשמורת משותפת של הורים שהמסוגלות ההורית והכלכלית שלהם דומה – ישאו האב והאם בדמי המזונות באופן דומה. כמו כן, בעקבות השוויון ההורי ניתן לראות מ-2017 ועד היום יותר ויותר פסקי דין אשר קובעים משמורת משותפת, גם כשמעורבים קטינים מתחת לגיל 6 שעליהם חלה כעקרון חזקת הגיל הרך.

לפיכך, ועפ"י עקרון השוויון ההורי שנקבע ב-2017 בעליון, הסדר של משמורת משותפת הביא למעשה לקיזוז תשלומי המזונות והמדור ברוב המקרים ולעתים אף לביטול מוחלט שלהם, כך שכל הורה נושא בתורו את הוצאות המזונות והמדור של הקטינים באופן שווה להורה השני.

הסדר זה הוא רלוונטי כאשר לשני ההורים מסוגלות הורית ומסוגלות כלכלית דומה, וכאשר הם מתגוררים בסמיכות זה לזו באופן שמאפשר לילדים המשך חיים רציף בסביבת הלימודים והחיים החברתיים שלהם, וכשמערכת היחסים והתקשורת בין ההורים הפרודים נותרה תקינה לאחר הגירושין.

יצוין כי לכל הסדר כנ"ל יש השלכות כלכליות וכספיות שונות מהותית על כל אחד מההורים;

במידה והאם במשמורת מלאה – ההורה הלא-משמורן יחויב לשלם לה עבור הקטינים מזונות הכרחיים ומזונות מדין צדקה וכן הוצאות מדור עבורם, בסכומים שמסתכמים באלפי ₪ בחודש וזאת עוד לפני הוצאותיו הוא, כשבמשמורת משותפת יקוזזו תשלומי המזונות והמדור ששולמו לאם – עד ביטולם, כיוון שבמשמורת משותפת דואג בעצמו כל הורה בתורו למזונות ולמדור הקטינים, כך שההוצאות הכלכליות/כספיות של האב על ילדיו הקטינים חופפות כמעט להוצאותיו שלו על מדור ומזון ומפחיתות משמעותית את סך התשלומים בהם הוא חייב לשאת בכל חודש.

 במידה ואב מעוניין במשמורת משותפת עם פרודתו – עליו לשכנע את בית המשפט כי מעבר לעובדה שהוא מסוגל מבחינה כלכלית ומבחינת הזמן הפנוי לשהות עם ילדיו באופן דומה לאם, הוא גם מעוניין ומסוגל כהורה באמת להיות מעורב בחיי הילדים, בדאגה פעילה למילוי כל צרכיהם ולנעשה בחייהם בכל הנושאים, ולשכנע את בית המשפט כי עניינו במשמורת משותפת אינו נובע מטעמי חסכון ומהרצון להימנע מתשלום מזונות לפרודתו.

עקרון "טובת הילד"

יש לזכור תמיד כי עקרון "טובת הילד" הוא שיקול מרכזי ומכריע במשמורת ילדים, משותפת או מלאה, כשעקרון זה מלווה באופן מרכזי את בחינת כל ההליך של קביעת המשמורת ואת בדיקת העובדות ע"י בית המשפט, והוא מוכרע בהתאם לו, על פי ה"מסוגלות ההורית" של כל הורה בטיפול בילדים הקטינים באופן אופטימלי וקבוע, ובהתאם לרמת המוכנות של ההורה להיות באמת קשוב ומעורב בחיי ילדיו הקטינים באופן קבוע ויציב, תוך שמירה על בריאותם הגופנית והנפשית ותוך דאגה לכלל צרכיהם, המהווים כמכלול שלם את טובתו של הקטין.

טובת הילד אינה הרגשת השופט גרידא, אלא נלמדת, מתבררת ומוכרעת בהתאם לעובדות של כל מקרה לגופו, ומלווה באופן מרכזי את כל הליך הבירור וקביעת הסדר משמורת, ולעתים נבחנת גם ע"י אנשי מקצוע (פסיכולוגים, עובדים סוציאליים) העוזרים לבית המשפט לבחון ולבדוק את טובת הילד והמסוגלות ההורית לעומק במקרים מורכבים.

מאחר וטובת הילד נבחנת בהתאם לשינויי הזמן וטובתו עשויה להשתנות, הרי שבשינוי נסיבות מהותי עשוי בית המשפט להידרש שוב לשאלת המשמורת ולשינויה בהתאם לשינוי הנסיבות, שנבחן אף הוא לפי עקרון טובת הילד  ושינוי המסוגלות ההורית; לדוגמא, אם ההורה המשמורן שוהה זמן רב בחו"ל גם במהלך המשמורת לצורך עסקיו או עבודתו ומזניח את ילדיו הקטינים באופן קבוע, יהיה בכך שינוי נסיבות שיביא לדיון מחודש על משמורת הילדים ובחינת טובת הילד לאורן.

לכן, על אב התובע משמורת משותפת לזכור כי ייבחן עפ"י עקרון זה, ויהיה עליו לשכנע את בית המשפט כי הוא לא תובע משמורת משותפת רק מתוך כוונה להקטין או לבטל את תשלומי המזונות לידי אמם של הקטינים, אלא מתוך כוונה כנה לגדל ולהיות מעורב משמעותית בגידול ובטיפול בילדיו הקטינים.

 

רצון הילד בהכרעת משמורת

השאלה עם מי מהוריו הילד עצמו רוצה לחיות היא חשובה מאד. קיימים מקרים בהם בית המשפט לא מסתפק בחוות דעת מומחים (פסיכולוג, עו"ס), אלא מעוניין לשמוע מפי הילד עם מי מהוריו הוא רוצה לחיות. שיחה כזו תיעשה לרוב ביחידות עם השופט ללא נוכחות הורית, ובה יברר השופט מה רצונו של הקטין ואם רצון זה חופשי מהשפעות הוריו. ככל שהקטין מבוגר יותר, כך ייטה בית המשפט לתת יותר משקל לרצונו, אולם גם שם ימשיך ויעמוד בפניו עקרון "טובת הילד" וטובתו האובייקטיבית בנסיבות המקרה. לדוגמא: אם הקטין מעוניין לחיות עם אביו אך האב התגלה כחסר כשירות הורית עקב התמכרות לחומרים מסוכנים (סמים, אלכוהול) בית המשפט יפסוק בניגוד לרצון הקטין, ובהתאם לטובתו האובייקטיבית.

 כשקיימת הסכמה בין ההורים

למשמורת משותפת או למשמורת מלאה של אחד מהם, יש לנסח הסכם בכתב שיכלול את כל פרטי ההסכמות, את פירוט השיתוף וזמני השהות אצל כל אחד מההורים, את תחומי האחריות של כל אחד מההורים בזמן שהותו של הקטין אצלם וכו'. חשוב שההסכם יהיה מפורט כמה שניתן כדי למנוע מחלוקות ואי הבנות לאחר חתימתו. הסכם זה יוגש לבית המשפט ויקבל תוקף של פסק דין.

במקרים בהם ההורים מסכימים למשמורת משותפת או מלאה אך לא מצליחים להגיע להסכמות בדבר התנאים למשמורת, יהיה עליהם להגיש תביעת משמורת ילדים לבית המשפט, אשר יבדוק את נסיבות המקרה  ואת הראיות שיוצגו בפניו ולהכריע בהתאם להם, כשעקרון "טובת הילד" מלווה את החלטתו.

אם ההורים מסוכסכים באופן קשה

ואין ביניהם כל הסכמה על חלוקת המשמורת ביניהם, בית המשפט יידרש לבחון לעומק גם את "המסוגלות ההורית" של שני ההורים ולהכריע בהתאם לה על משמורת מלאה ועל הסדרי הראייה/שהייה של ההורה הלא משמורן עם הקטינים.

במצב זה, תיבחן ה"מסוגלות ההורית" של שני ההורים ולפיה יחליט בית המשפט על חלוקת האחריות והזמן בין ההורים לגידול הקטינים ועל זמני השהות עם כל אחד מהם איתם, ובין היתר יבחנו בעניין זה מגורי שני ההורים, הקצאת מקום למגורי הילדים איתם במגורי כ"א מהם, המשאבים והזמן שמקציב כ"א מההורים לצרכי הילדים; הכנת שיעורי בית, הסעות לחוגים, לטיפולים רפואיים, וכן ייבחנו מיומי יציב וקבוע, וכן כישורים ומיומנויות כלליות אחרות לגידול הילדים עד להגעתם בגרות.

מלבד הראיות שמספקים ההורים לבחינת המסוגלות ההורית, יכולותיהם נבדקות גם על ידי מומחים בהם נעזר בית המשפט, כשבשלב הראשון כשאין מחלוקות לגבי דרך החינוך או מסגרות החינוך (לדוגמא: כששני ההורים מהמגזר הדתי ומעוניינים בחינוך דתי לילדיהם) ייעזר בית המשפט בד"כ בעובדת סוציאלית, שתבקר בשני המדורים ותראיין את שני ההורים ותגיש את הממצאים לבית המשפט, אולם כשיש מחלוקת משמעותית או מורכבות בין ההורים (לדוגמא: על אופן טיפול רפואי חיוני לקטין או מסגרת חינוך חילונית או דתית) או במצב בו המסוגלות ההורית שנויה במחלוקת – ייעזר ביהמ"ש בפסיכולוגים ו/או פסיכיאטרים מטעמו, שיגישו לו ממצאים מלומדים על רמת המסוגלות ההורית של כ"א מההורים.

נושאים שכיחים הכלולים בהסכמות הורים במשמורת מלאה או משותפת:

המשמורת הפיזית של כ"א מההורים עם הילדים כולל חופשות וחופשות בבית הספר.

מקום העברת הילדים מהורה להורה והמועדים לכך.

חובת ההורים לגור בסמוך אחד לשני, בפרט כשמדובר במשמורת משותפת.

חופשות וחגים של כל הורה עם הילדים והגבלות מרחק על חופשות (בארץ ולא בחו"ל לדוג').

חובת ההורים ליידע אחד את השני בטיפולים רפואיים, טיפולים נפשיים ומידע מסווג בכלל של הילדים.

קביעת הסמכות ההורית להחליט על טיפול רפואיים לילדים.

המסגרות החינוכיות בהם ילמדו הילדים (חינוך מסורתי/דתי/חילוני וכו')

חובת מילוי צרכי הילדים כשהם עם ההורה המשמורן; מקלחות, ארוחות מסודרות, הכנת שיעורי בית ועבודות וכו'

חובת ההשתתפות בתשלומים: עבור מסגרות החינוך, החוגים, קופ"ח, רופא שיניים, פסיכולוג וכו'.

קביעת מנגנון ליישוב מחלוקות בין ההורים; קביעת הגורם או המנגנון המוסמך על שני ההורים להכריע בסכסוך, כדי להימנע מהגעה לבית המשפט בכל בעיה או מחלוקת שנוצרת.

מומחיותנו:

כחלק בלתי נפרד מתביעות גירושין תחת ייצוגנו והסכמי גירושין שאנו עורכים, אנו מתמחים בתחום המשמורת ומספקים את המענה המשפטי הנכון, בין אם מדובר במקרים שבהסכמה ובין אם במסגרת תביעות משמורת בבית המשפט. מזמינים אתכם לפנות אלינו בכל עת לקבלת יעוץ משפטי מהימן בנושא, המבוסס על ניסיון עמוק של משרדנו בסוגייה רגישה זו.