התנגדות לצוואה
להלן נבחן עבורכם את האפשרויות להתנגדות לצוואה, מהם הדגשים אליהם יש להתייחס בהתנגדות ולמה מתייחס בית המשפט בבואו לאשר או לבטל צוואה.
ככלל, ניתן להגיש התנגדות לצוואה במספר עילות הקבועות בחוק הירושה. חלק מהעילות לפסילת צוואה הן עילות הקשורות בצורת הצוואה, וחלק מהעילות קשורות במהות הצוואה וחלק מההתנגדויות הן הפועל היוצא ממכלול הנסיבות לעריכתה, המעלות חשד סביר כי הנהנה השפיע על המצווה השפעה בלתי הוגנת.
התנגדות לצוואה – מבוא
ראשית, יש להבין כי כשאדם עורך צוואה, הוא למעשה רוצה לסטות מדיני הירושה ומהכללים הקבועים בהם, שעיקרם הם: חלוקה שווה של רכושו בין יורשיו החוקיים הקבועים בחוק הירושה; בעל/אישה וילדים, ואם אין – הורים ואחים, וכו'.
כלומר: במצב רגיל ללא צוואה, לאחר מותו של אדם נכנס לתוקף חוק הירושה, והנכסים שהוא השאיר אחריו (כספים, נדל"ן, מיטלטלין וכו') המכונים "עיזבון", מחולקים בין יורשיו החוקיים הקבועים בחוק הירושה, בהתאם לסדר הקבוע שם: בני זוג וילדים ו/או נכדים, ואם אין – אז הורים ואחים ו/או אחיינים וכו'. אך במצב בו אדם עורך צוואה, הוא למעשה מבקש לשנות את הסדר הקבוע בחוק הירושה; לתת יותר רכוש לאחד מיורשיו החוקיים על פני יתר היורשים, או לתת מרכושו ליורש שלא מוזכר כלל בחוק הירושה, בהתאם לרצונו.
עקרונות מרכזיים בקיום צוואה:
העיקרון המנחה בדיני הצוואות הוא כי יש לכבד את רצון המת ולשאוף לקיים את רצונו. לכן, כשמוגשת התנגדות לצוואה, בית המשפט בוחן את ההתנגדות תוך שהוא מנסה קודם כל להתחקות אחר רצון המצווה וגלות אם רצון זה משתקף באופן רציני ויסודי מתוך הצוואה, תוך שהוא שוקל את כל הפגמים שבצוואה, כשיש ברמת הפגמים בצוואה לשקף אם המצווה אכן התייחס ברצינות לכללים בהם ניתנת צוואה כדי שרצונו אכן ימומש ויצא אל הפועל לאחר מותו, או שהפגמים הם מהותיים, המצביעים כי הצוואה נעשתה כלאחר יד ולא מתוך כובד מחשבה, ואינה משקפת את רצון המת.
אדם יכול לערוך מספר צוואות בחייו, אך החשובה ביותר היא הצוואה האחרונה שערך, ואם היא עונה על כל הכללים ונמצאה ללא פגמים מהותיים – היא זו הקובעת (ומבטלת את הקודמות), גם אם לא הופקדה אצל הרשם לענייני ירושה.
אם לא הוגשה בקשה לצו ירושה/צוואה לאחר מות המוריש אך לפני מותו הופקדה צוואתו של המוריש אצל הרשם ענייני ירושה (ע"י המוריש עצמו או ע"י צד ג') ללא ידיעת יורשי המוריש – רשם הירושות יודיע ליורשים תוך שלושה חודשים ממותו של המוריש, על קיומה של צוואת המוריש שהופקדה בידיו (ס' 76 לחוק הירושה).
אם כן הוגשה בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה לאחר מות המוריש, ונמסרה הצוואה לרשם לענייני ירושה, ישלח הרשם הודעה ליורשי המוריש, בדואר רשום, על דבר קיומה של הצוואה בה הם זכאים לחלק בעיזבון, ויציין כי הם יכולים להגיש התנגדות לבקשה לצו קיום הצוואה בתוך 14 ימים (תקנה 22 לתקנות הירושה).
אם יורשיו החוקיים של המוריש לא מוזכרים בצוואה (בן זוגו או ילדיו של המוריש, או נכדיו ו/או הוריו ו/או אחיו של המוריש וכו') – יצרף הרשם לענייני ירושה גם אישור מסירה לילדי המוריש על הגשת הבקשה לצו קיום צוואה.
עילות להתנגדות לקיום צוואה
העילות לביטול צוואה קבועות בחוק הירושה, בסעיפים 26-38 וביניהן; אי כשירות לצוות, עשיית צוואה בכפייה, צוואה סתומה, צוואה בלתי חוקית בלתי אפשרית או בלתי מוסרית ועוד.
בהתנגדות לצוואה – ההתנגדות צריכה להכיל את העובדות המלמדות שהפגמים העולים מהצוואה מצביעים שזו אינה צוואת אמת, שהיא אינה משקפת את רצונו החופשי של המצווה, או שהיא אינה מבוססת על רצונו האחרון והחופשי של המצווה.
כדי לדעת אם אפשר ויש טעם להתנגד לצוואה – צריך לדעת מה התנאים שצריכים להתקיים בכל סוג של צוואה. בחוק הירושה קבועים הקריטריונים שכל סוג של צוואה כזו צריך להתקיים.
התנגדות לצוואה בגלל ליקויי צורה
לעתים ההתנגדות לקיום צוואה תבוא מתוך טענה בסיסת שהצוואה היא בכלל לא צוואה כיוון שלא מתקיימים בה תנאים בסיסיים צורניים לקיומה כצוואה, להבדיל מצוואה שיש בה פגמים, אבל היא נחשבת כצוואה.
צורות של צוואות
סעיף 18 לחוק הירושה קובע ארבע צורות של צוואות: צוואה בכתב יד, צוואה בעדים, צוואה בפני רשות וצוואת שכיב מרע (צוואה בעל-פה).
לדוגמא: בצוואה בעדים דורש החוק התקיימות מספר תנאים: שהצוואה תיעשה בכתב, בפני שני עדים, כי המצווה יצהיר בפני העדים שזהו רצונו האמיתי, יחתום עליה בפניהם, שהעדים יחתמו כי כך הצהיר המצווה בפניהם, וחתם על הצוואה בפניהם.
כעקרון, כל התנאים הנ"ל צריכים להתקיים בצוואה, אך סעיף 25 לחוק הירושה קובע אילו תנאים צורניים יגרמו לצוואה להיחשב כצוואה תקפה מלכתחילה ולא להיפסל על הסף מלשמש כצוואה.
כאמור, בצוואה בעדים – שני תנאים צורניים מהותיים שחייבים להתקיים בה הם: שהיא נעשתה בכתב, ובפני שני עדים.
אם אין את אחד משני התנאים הצורניים האלו – היא לא תיחשב כצוואה, ונוכל להתנגד לקיומה על יסוד פגם צורני מהותי בה, ולא נצטרך לבדוק אם יתר התנאים (הצורניים והמהותיים) מתקיימים או שנפלו בהם פגמים.
ומה לגבי יתר התנאים הצורניים? הדין קובע שגם אם נפלו פגמים ביתר התנאים או הם חסרים, לדוגמא שאחד העדים לא חתם על הצוואה במעמד עשייתה בפניו, שנוסח ההצהרה של העד לא מלא וכו', אם ממכלול הנסיבות לבית המשפט אין ספק שהצוואה משקפת את רצונו החופשי של המוריש – בית המשפט יכול לאשר אותה למרות יתר הפגמים הצורניים, תוך נימוק החלטתו.
התנגדות לקיום צוואה בגלל פגמים מהותיים
ישנן שתי קבוצות של פגמים מהותיים הנבחנים בפסילת צוואה: פגמים הקשורים במצווה עצמו ופגמים הקשורים ברצונו של המצווה.
הפגמים המהותיים הקשורים במצווה עצמו:
מצווים שהם קטינים או פסולי דין – צוואתם לא תהיה תקפה.
מצווה שלא היה כשיר לערוך את הצוואה במועד חתימתה, אם בגלל אשפוז בבי"ח, אם היה ללא הכרה או בהכרה מעורפלת, אם היה ללא יכולת שיפוט או תחת תרופות מטשטשות הפוגעות בכושר השיפוט – צוואתו לא תהיה תקפה.
הפגמים המהותיים הקשורים ברצונו של המצווה:
סעיף 30 לחוק הירושה קובע כי צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה, מכיוון שהיא פוגעת פגיעה יסודית ברצונו של המוריש.
בדנ"א 1516/95 מרום נ' היועץ המשפטי לממשלה נקבעו ארבעה מבחנים לפיהם נבחנת השפעה בלתי הוגנת על המצווה;
-תלות ועצמאות: נקבע כי יש לבחון אם התלות של המצווה בנהנה היא מקיפה ויסודית עד כדי כך שהיא שוללת את רצונו החופשי של המוריש לעשות ברכושו כרצונו, וככל שהמצווה יותר תלוי בנהנה שבצוואה – גובר החשד להשפעה בלתי הוגנת על המצווה, ולהיפך.
-מניעת קשרים נוספים מהמצווה: כשהמצווה הוא אדם סיעודי והנהנה בצוואה השתלט על חיי המצווה ב"דאגה יתירה" ודואג להקיף את כל חייו ועיסוקיו של המצווה בעצמו (מטפל בו לבד, דואג לכל הסידורים שלו, דוחה כל עזרה או ניסיון של אחרים לסייע לו בטיפול במצווה) – יגבר החשד להשפעה בלתי הוגנת על המצווה.
-נסיבות עריכת הצוואה: במקרה של מעורבות כלשהי של הזוכה בצוואה ובעריכתה – סעיף 35 לחוק הירושה קובע כי הצוואה תיפסל. לדוג': כשהיורש נמצא באותו חדר בו נערכת הצוואה, או שהוא משמש כעד לצוואה.
בבע"מ 4459/14 (עליון) פלונית נ' פלוני שם נבחנה מעורבות של בת-נהנית שמעורבותה בצוואה לא עלתה עד כדי פסילת הצוואה בשל כך לפי סעיף 35 לחוק. עלה שם מהראיות והנסיבות כי דפוס הפעולה של עורך הצוואה עורר את החשד כי הדריך את הנהנית כיצד לנהוג בקשר עם המצווה כדי שמעורבותה לא תיחשב כמעורבות פסולה, ניסיונותיה של הנהנית להעלים את טביעות אצבעותיה בקשר לעריכת הצוואה, לצד הקביעה של בית המשפט לענייני משפחה בדבר העדר מהימנות הנהנית בקשר למטרת הנסיעה לעורך הדין ולרשם הירושות. על רקע זה, הגיע בית המשפט המחוזי למסקנה כי התקיימו אבני הבוחן שנקבעו בפסיקה בהלכת מרום לצורך הכרעה בשאלת קיומה של השפעה בלתי הוגנת והצוואה נפסלה, ובימ"ש העליון אישר את פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי.
בנוסף, קבע כב' השופט הנדל (עליון) כי בצדק נדחו עילות נוספות שטען הבן בהתנגדות לצוואה, ביניהן של אי כשירות האם-המורישה לצוות (עקב מחלתה הקשה) והתערבות פסולה של הבת בצוואה, אך עדיין, חוטים שונים של עילות שונות – הגם שלא היה בכוחם לבסס עילה עצמאית – יכולים להישזר יחד לרבדים המחזקים ומבססים את מסקנת בית המשפט המחוזי כי הצוואה פסולה עקב השפעה בלתי הוגנת.
הלכה זו ידועה כ"הלכת החוטים השזורים" לפיה גם אם המתנגד לצוואה לא מצליח להוכיח כנדרש בפני ביהמ"ש אחת מן העילות הקבועות בחוק לפסילת הצוואה, כמו תרמית לשמה או הטעיה של המצווה, הרי שאם מכלול הראיות מעלה חשד סביר כי נעשתה השפעה בלתי הוגנת, הדבר יגרום לפסילת הצוואה.
מי יכול להגיש התנגדות לצוואה?
על פי הדין, כל מי שיש לו עניין בדבר יכול להגיש את ההתנגדות לצוואה. כלומר: כל אדם או ישות משפטית (לדוג' עמותה, חברה וגם מדינה) שיש לו עניין בצוואה, ויושפע מההשלכות שייווצרו מאישור הצוואה או מביטולה, יכול להגיש התנגדות לצוואה.
ההתנגדות לצו קיום צוואה מוגשת לרשם לענייני ירושה, אשר מעביר את ההתנגדות יחד עם הצוואה לבית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט יבחן את ההתנגדות עפ"י כללי הדין ויחליט אם יש לפסול את הצוואה או לאשר אותה.
התנגדות לקיום צוואה – לפני שניתן צו קיום צוואה
את כתב ההתנגדות לקיום צוואה יש להגיש לפי תקנות הירושה (ס'17) תוך 14 יום מיום שפרסם הרשם לענייני ירושה ברשומות ובעיתונות היומית (וכיום – גם באתר המקוון של רשם הירושות) כי הוגשה אליו בקשה לצו קיום צוואת המנוח.
ניתן לעקוב אחר בקשות לצו קיום צוואת מנוח באמצעות המערכת המקוונת של אתר הרשם לענייני ירושה, על ידי הקלדת שמו של המנוח ומס' הזהות שלו.
בכתב ההתנגדות יש לפרט את העילות לביטול הצוואה. לאחר הגשת ההתנגדות, יעביר רשם הירושות את הצוואה, הבקשה וההתנגדות לבית המשפט לענייני משפחה שבמחוז מגורי המוריש המנוח. בבית המשפט יהפוך הליך ההתנגדות לכתב תביעה, כאשר מבקש קיום הצוואה ירשם כתובע ואילו המתנגד לצוואה ירשם כנתבע.
התובע את קיום הצוואה יגיש תגובה להתנגדות הצוואה ובית המשפט יעביר את הצדדים להליך גישור, שמטרתו לנסות ולגשר על המחלוקות שבין הצדדים ולהביא להסכמות שייתרו את בירור הטענות במסגרת התנגדות, בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי החדשות (מ-2020).
אם ניסיון הגישור נכשל, התביעה תתנהל מול בית המשפט, עדים מטעם הצדדים יוזמנו כדי לברר את טענות הצדדים. בסיום ההליך ייתן בית המשפט פסק דין בו יקבע אם הוא מבטל את הצוואה או רק את חלקה, או משאיר אותה על כנה ומאשר אותה.
התנגדות לצו קיום צוואה – אחרי שניתן צו קיום צוואה
אם כבר ניתן צו לקיום הצוואה ע"י רשם הירושות או ע"י בית המשפט, יש להגיש בקשה לביטול צו קיום צוואה לגורם שהוציא את צו קיום הצוואה.
ההליך לביטול צו לקיום צוואה – מוגש כבקשה לשינוי צו קיום צוואה או בקשה לביטול צו קיום צוואה.
כעקרון, ביטול צו שניתן כבר ע"י ערכאה מוסמכת פוגע בוודאות ובעקרון סופיות הדיון, כיוון שהוא החלק האחרון בהליך משפטי, וניתן לאחר שעברו המועדים הקבועים בחוק להגשת התנגדויות, שבאו להבטיח את ההזדמנויות שניתנו לכל בעל עניין בדבר להתנגד למתן הצו.
עם זאת, סעיף 72 (א) לחוק הירושה קובע כי רשם הירושות יכול לבטל צו שנתן לקיום צוואה אם מבקש ביטול הצו מביא בפניו עובדות עליהן לא ידע במועד מתן הצו.
אבל, אם רואה רשם הירושות כי העובדות שהביא המבקש יכלו להיות מוגשות על ידו עוד לפני מתן הצו (לדוג': למבקש היו מסמכים המעידים על מצבו הרפואי הרעוע של המוריש לפני מתן הצו), או שהמבקש השתהה זמן רב אחרי שקיבל לידיו ראיות ועדויות לביטול הצו – יעביר הרשם את הדיון בבקשה לבית המשפט.
לבית המשפט שיקול דעת אם לקבל את הבקשה ולדון בה או אם לדחות אותה על הסף מחמת איחור, ואם בית המשפט מגיע גם הוא למסקנה כי אין הצדקה לאיחור או להשתהות בהגשתם לרשם – רשאי לדחות את הבקשה לביטול הצו לקיום צוואה.
בע"א 601/88 (עליון) עזבון רודה ז"ל ואח' נ' שרייבר נקבע כי ראוי שבקשות המוגשות באיחור לא תתקבלנה לדיון על דרך השגרה, וקבלתן תיעשה רק משיקולים ענייניים ומבוססים שיביאו בחשבון את חומרת הפגיעה בכל אחד מהצדדים עקב שינוי הצו המקורי (או אי שינויו) ואת הקושי אשר עלולה ההשתהות בהגשת הבקשה לתיקון לגרום בבירור זכויות הצדדים.
עקרונות מנחים אלו בקבלת או בדחיית בקשה לביטול צו קיום צוואה, הנתמכת בראיות שהושהו ע"י המבקש, נקבעו בע"א 516/80 אילן לשינסקי נ' משה שפירא- הנאמן על נכסי החייב מנפרד לשינסקי שם נקבע כי יש לבחון; מה מידת האיחור? מה הסברו של המבקש לאיחור שנגרם והאם הוא סביר? ומה הנזק הראייתי שנגרם עקב האיחור לכל אחד מהזוכים האחרים בצוואה?
בע"א 4440/91 טורנר נ' טורנר (עליון) נקבע כי התשובה לשאלה, מתי יפעיל בית המשפט את שיקול הדעת כדי לשים מחסום לדיון מחודש בבקשה לביטול צו קיום צוואה, תלויה בנסיבותיו של כל מקרה. כעיקרון, על בית המשפט לתת דעתו, בין היתר, למהותה, לטיבה ולמשקלה הלכאורי של העובדה או של הטענה החדשה – לעומת האיחור ממועד ידיעת המבקש אודות העובדה החדשה המצדיקה את שינוי הצו, מידת האיחור והסברו של המבקש להגשת הבקשה באיחור, האם נגרם קושי בבירור העובדות עקב האיחור, ומה חומרת הפגיעה בצדדים בעקבות שינוי הצו המקורי.
המסקנה היא כי יש להגיש ההתנגדות לבקשת הזוכה לצו קיום לצוואה אצל רשם הירושות עוד פני שניתן צו לקיום הצוואה, כיוון שהשתהות בהגשת ההתנגדות לצו קיום צוואה יגרום למתן צו לקיום צוואה, שלאחריו תיפגע יכולתכם להתנגד לצוואה ולהעלות את אותם מסמכים ועובדות לאחר מתן צו קיום צוואה, והתנגדותכם, צודקת ככל שתהיה, תוכל להידחות על הסף ע"י בית המשפט, בהתאם לשיקול דעתו, בבחנו את האיחור בהגשת המסמכים.
לסיכום האמור לעיל, כיורשים על פי דין או יורשים מכוח צוואה, אם וכאשר נודע לכם על צוואה העלולה לפגוע בזכויותיכם, עליכם לפנות לייעוץ משפטי מקצועי ללא דיחוי, עם כל הפרטים והראיות שבידיכם בנוגע לצוואה, לנסיבות עריכתה ולפגמים שיתכן ונפלו בה, ולהתנהל כנגדה במסגרת התנגדות לבקשה לצו קיום צוואה.
מומחיות משרדנו:
למשרד עו"ד דוד אנג'ל מומחיות וניסיון בטיפול בתיקי התנגדות לצוואה והוא משמש כתובת בטוחה לעניינים הכרוכים בסוגיות אלה. תיקים שכאלה מעצם טבעם דורשים התוויית אסטרטגיה נכונה החל מהשלב הראשוני, גיבוש טענות מפורט ומהימן וניהול של ההליך בתבונה ומקצועיות עקב הרגישות והמורכבות שהוא טומן בחובו. אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה בנושא ונשמח לעמוד לשירותכם.
מידע מקצועי נוסף שעשוי לעניין אתכם, בקליק:
מה מספרים הלקוחות שלנו
