רישיון שהייה בישראל לנפגעי פעולות איבה
רקע – נפגעי פעולות איבה
אותם יורשו לעבוד בארץ ולהשתקע בה.
היסטוריה
אכן, על בסיס התחושה העזה של שותפות גורל, הוגשה הצעתם של חברי הכנסת אמנון רובינשטיין ואופיר פינס-פז[2] בשנת 2002, על פי תיקון זה לחוק מי שנפגע פגיעת איבה כאמור בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, והוא אזרח ישראלי, הורהו או בן זוגו או ילדו, יהיה זכאי לקבלת אזרחות ישראלית בכפוף לתנאים מסוימים, בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר:
מדינת ישראל ידעה פעולות איבה כבר מימיה הראשונים. בשנת 1970 חוקק חוק התגמולים לפעולות איבה,התש"ל-1970 הבא לסייע מבחינה כלכלית לנפגעי פעולות האיבה ולתלויים בהם. לאחרונה ידענו פיגועים קשים ורבי נפגעים ונמצא כי במתן סיוע כספי אין די כדי להקל על המצוקה האנושית הגדולה הגלומה בפגיעת האיבה.
מוצע בהצעת החוק לקבל אזרחות ישראלית לקרובים מדרגה ראשונה של נפגעי איבה, על מנת שיוכלו לסעוד את הנפגע ולעזור לו במקום שכספי פיצויים לא יועילו וכן לאפשר לקרובים השכולים להצטרף למדינת ישראל כאזרחים. הצורך בהצעת חוק זו התעורר עקב צעדים שנעשו לגירוש הורים של נפגעים בפעולות טרור, שיישארו גלמודים ללא הוריהם וקרוביהם.
אך הצעת חוק זו לא הצליחה לעבור בכנסת ומשום כך נגנזה, אולם שר הפנים דאז, פורז, נטל יוזמה והציע בנוהלי משרד הפנים "מעמד אזרחי" לנפגעי פעולות איבה. על פי ההסדר שהציע, אזרח זר שנפגע בפעולת איבה יקבל רישיון שהייה ועבודה לשנתיים. לאחר מכן, אם יקבל הכרה בנכות לצמיתות בשיעור 15 אחוזים לפחות, יקבל מעמד של תושב קבע. שר הפנים פורז הנהיג נוהל זה כבר בנובמבר 2003, אך הדבר טרם נקבע בחוק[3].
המצב כיום – רישיון שהייה בישראל לנפגעי פעולות איבה
כיום קיים הסדר במשרד הפנים הקבוע בנוהל: "רישיון שהייה בישראל לנפגעי פעולות איבה", לפיו יכול האזרח הזר הנפגע מפעולות איבה לקבל רישיון שהייה בישראל בכפוף לתנאים מסוימים, אולם חשוב להדגיש כי מדיניות משרד הפנים אינה אחידה לאורך השנים, וכי במרוצת השנים מאז הוסדר הנוהל משרד הפנים מצא לנכון להרשות לעצמו להיות גמיש בתקופות מסוימות ולהיות קשוח בתקופות אחרות, מאחר ונושא זה עדיין לא הוסדר בחוק כי אם בנוהל משרד הפנים נראה כי הדבר תלוי במידת גמישותו של שר הפנים המכהן באותה תקופה.
אזרח זר שנפגע מחוץ לישראל בשל הקשר הישראלי
מקרה קשה אירע ב־ 29 בנובמבר 2002 כאשר שלושה ישראלים ועשרה קנייתים נספו במתקפת טרור באתר נופש (מלון פרדייס) במומבסה, קניה. על פי התקשורת, הוקם אתר זה בידי ישראלים ושירת בעיקר אותם. הישראלים המעורבים הוגדרו כנפגעי איבה, אך שאלת אחריות ישראל על שאיריהם של עשרת הקנייתים שנספו, והפצועים הרבים שנותרו מקרב העובדים המקומיים, טרם נפתרה סופית.
ערבים נפגעי פעולות איבה
פעולות האיבה גרמו לאבדות גם בקרב האוכלוסייה הערבית, בחלקם אזרחי ישראל ובחלקם בעלי מעמד של "תושב", ביניהם תושבי מזרח ירושלים. כך למשל נפגעו, ערבים בעת שמחבל פוצץ עצמו ברכב ציבורי[4] בעת פגיעות במסעדות[5] , הטיפול באוכלוסייה הערבית אינו שונה מהטיפול בנפגעי איבה אחרים. הפגיעה, הכאב והצרכים בקרב משפחות אלה שנפגעו בפעולות איבה אינו שונה במאומה מאלו המאפיינים את האוכלוסייה כולה.
מומחיות משרד עו"ד דוד אנג'ל
כאמור, לא מעט מהפרשיות הנ"ל סבוכות ואינן ניתנות לפתרון בקלות. משרד האוכלוסין וההגירה מצידו אינו מקל על הקשיים ואף מעצים אותם.
משרד עו"ד דוד אנג'ל בעל ניסיון רב, של מעל 20 שנים, בהתנהלות משפטית שוטפת מול משרד האוכלוסין וההגירה, וכן בהופעות בכל הערכאות המשפטיות לרבות עתירות לבג"ץ בסוגיות הנ"ל.
אנו יודעים לטפל ולהתמודד עם הבעיות השונות העולות בהליכים הללו עד כדי הסדרת מעמד סופית ומאושרת לנפגע פעולות האיבה, עם הצלחות גדולות בתחום ותקדימים ייחודיים הרשומים על שמנו. פנו אלינו בכל עת לקבלת אוזן קשבת ובדיקת המקרה שלכם על מנת שנכווין אתכם בדרך הנכונה.
מידע מקצועי נוסף שעשוי לעניין אתכם:
- הסדרת מעמד בישראל
- הסדרת מעמד לגרושה או אלמנה של אזרח ישראלי
- נישואים לבן זוג זר – משמעויות משפטיות
[1] חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970.
[2] הצעת חוק פ' 3852 מיום 17.6.2002 . לשינוי חוק האזרחות (תיקון – מתן אזרחות לקרובי נפגעי איבה), התשס"ב – 2002
[3] הארץ, 5.12.04
[4] אוטובוס גילה-בית צפפא 18.6.02 27.11.01 ומירון, 4.8.02
[5] סבארו ירושלים9.8.01 , עפולה 21.10.02 , מצה 31.3.02 ומקסים 3.4.03 בחיפה
[6] 19.3.04
מה מספרים הלקוחות שלנו
