מזונות אישה ומזונות ילדים – מדריך משפטי
להלן נבחן את הזכות למזונות אישה ועל פי אילו קריטריונים פוסק בית המשפט את גובה המזונות, ואת הזכות של ילדים קטינים למזונות מהוריהם וכן מה הם כוללים, מקור הזכויות (המעוגנות בדין האישי ובפסיקה המחייבת), ונדון בנוסף בשינויים שחלו במהלך השנים בפסיקת מזונות בדין הישראלי.
מזונות אישה
אישה זכאית למזונות מבעלה מכוח הדין העברי, כל עוד בני הזוג נשואים זה לזו. על זכות זו ניתן להתנות, או לקבוע בהסכם ממון כי היא לא תחול או תחול בתנאים מסוימים.
זכות האישה לקבלת מזונות מבעלה או תשלום שווה ערך למזונות מבעלה קמה רק עם הגשת התביעה על ידה. כלומר; הזכות לא חלה באופן רטרואקטיבי על זמן העבר, וגם אם הבעל לא עמד בחובתו לזון את אשתו במהלך נישואיהם בעבר – לא תוכל האישה לתבוע את זכותה למזונות ממנו רטרואקטיבית, מתוך הנחה כי ויתרה על מזונותיה ממנו במהלך חייהם המשותפים ועד הגשת תביעתה.
לרוב, תביעה למזונות מצד אישה כנגד בעלה מוגשת כאשר הזוג נפרד בעקבות עזיבת אחד מבני הזוג את המגורים המשותפים, או כשהזוג נפרד במסגרת הליך גירושין, וצפוי להתגרש בעתיד, אולם תיאורטית אישה יכולה להגיש תביעה למזונות מבעלה גם אם אינה חושבת להיפרד ממנו או להתגרש ממנו, ומבקשת רק לאכוף עליו את חובתו למזונותיה עפ"י הדין העברי. במצב של פרידה, וכל עוד בני הזוג נשואים, תובעת האישה את זכאותה להמשך קבלת מזונות מצד הבעל, כל עוד היא לא נטשה את המגורים המשותפים ללא סיבה מוצדקת והם נשואים כדת וכדין.
מזונות זמניים
המזונות הזמניים ייקבעו לאישה וכן לילדים הקטינים כסעד זמני סמוך מאד להגשת התביעה למזונות זמניים ולתחילת הליך הגירושין, וזאת כדי לשמר את יכולת התשלום להוצאות הבסיסיות ההכרחיות להמשך קיום האישה והילדים במהלך ההליך, עד הסכם הגירושין. מזונות זמניים מתבררים ונפסקים בהליך מזורז על גובה השתכרות הבעל ורמת החיים של בני הזוג סמוך לפרידה ומבלי להיכנס לכל הפרטים והצרכים ביסודיות, ויחייבו את הבעל לשלם אותם עד שבית המשפט יברר ויכריע בתביעה למזונות הקבועים במסגרת הסכם הגירושין.
גובה מזונות אישה משתנה בין מקרה למקרה, והוא נפסק בהתאם לגובה הוצאות האישה, רמת החיים בה חיו בני הזוג בתקופת הנישואין, ובמצבו הכלכלי של הבעל במועד פסיקת דמי המזונות.
העיקרון המנחה את בתי המשפט בפסיקת מזונות אישה הוא כי יש להמשיך ולספק לאישה דמי קיום ברמת החיים אליה היא הורגלה במהלך החיים המשותפים כמו רמת דיור והוצאות על כלכלת הבית, אחזקת המגורים, הוצאות רכב, ביגוד, בילויים, חופשות קבועות וכו', וגם אם הבעל מציג בפני בית המשפט ירידה בשכרו לאחר הפרידה, הוא חייב להמשיך ולספק לאישה את רמת החיים וההרגלים הכלכליים אליהם היא הורגלה במהלך חייהם המשותפים, מכוח העקרון "עולה עמו ואינה יורדת", שמשמעותו: גם אם הבעל מרוויח פחות בזמן נתון, הוא חייב לזון את אשתו לפי רמת החיים הגבוהה אליה הורגלה במחיצתו.
עם זאת, לבית המשפט יש שיקול דעת והוא יכול לסטות מעקרון זה ולהתחשב בשיקולים נוספים בפסיקת גובה המזונות לאשה, ואם השתכנע כי היכולת הכלכלית של הבעל ורמת השתכרותו פחתה באופן משמעותי– יש לו סמכות להפחית את שיעור מזונות האישה בהתאם, תוך התחשבות ביכולות המימון ורמת השתכרות הבעל.
למרות שמזונות אשה הם גבוהים ביחס למזונות ילדים, כאשר לבני הזוג ילדים קטינים הנשארים עם האישה – ייקבעו מזונות זמניים גם לאישה וגם לילדים יחד בסכום כללי נמוך יותר, וזאת כיוון שחלק מרכיבי המזונות והמדור חופפים; תשלום הוצאות מדור ואחזקתו – עבור האישה והילדים יחד, תשלום הוצאות רכב המשפחה – עבור האישה והילדים יחד וכו'. אישה לא תוכל לקבל הן מזונות זמניים עבור עצמה, ובנפרד מזונות זמניים עבור הילדים המשותפים, ובית המשפט יפסוק לה מזונות זמניים משוקללים לה ולקטינים יחד, בסכום שימנע 2את הידרדרות מצבם הכלכלי של האישה והילדים בזמן הליך הגירושין, עד להשגת הסכם גירושין וקביעת דמי מזונות קבועים.
בפסק דין צינובוי נקבע כי פסיקת המזונות תיעשה בדרך של איזון כולל לפי הכנסות המשפחה מכלל מקורות הפרנסה, ותוך התחשבות ביכולת שני ההורים, וקביעה של גובה המזונות בהתאם לכך.
לאחר קביעת מזונות קבועים במסגרת הסכם גירושין אשר הנם בשיעור דומה בד"כ לגובה המזונות הזמניים – יחולו תשלומי המזונות הקבועים; מזונות האישה יחולו עד להשגת הגט בין בני הזוג, ואילו מזונות הילדים יהפכו לתשלומים קבועים עד הגעת הילדים הקטינים לגיל בגרות.
גובה המזונות שנפסקים לילדים משתנים ממקרה למקרה, בהתאם לגובה ההכנסה ורמת החיים בה חיו ההורים וילדיהם הקטינים, אם כי גובה דמי המזונות ההכרחיים מינימליים לקטינים שנקבעו בפסיקה כמזונות הכרחיים לרוב נעו בין 1,250 ₪ ל-1,400 ₪ לילד, כשאינם כוללים הוצאות על מדור וחינוך. האב נשא בנוסף למזונות בהוצאות המדור של קטינים בסך של כ- 30%-35% מעלות המדור והוצאותיו לילד אחד, 40% לשני ילדים ו-50% לשלושה ילדים.
הוצאות המדור כוללות את הוצאות השכירות/המשכנתא, חשמל, מים, גז, ארנונה וועד בית.
אולם, בשנים האחרונות חל שינוי מהפכני בגישת בתי המשפט בנוגע לפסיקת מזונות לקטינים, וזאת בעקבות הלכת בימ"ש העליון בבע"מ 919/15 פלונית נ' פלוני שניתנה ב-2017, אשר קבעה את עקרון השוויון ההורי, לפיו שני ההורים נושאים בחובה לדמי המזונות בהתאם לגובה השתכרותם, כך שבמקרה בו האם מרוויחה יותר מהאב היא תחויב במזונות גבוהים יותר ממנו, ובמקרה בו ישנה משמורת משותפת של שני הורים המרוויחים באופן דומה – לא יועברו כלל דמי מזונות מהאב לאם, כפי שיוסבר בהמשך המאמר בפרק מזונות ילדים.
במזונות אישה חלק מהנושאים בהם מתחשב ביהמ"ש או ביה"ד:
במגורי הצדדים האם בני הזו גרים בשכירות או בדירה בבעלותם, האם זו דירה או בית/וילה, מה העלויות השוטפות לאחזקת הדירה או הבית.
ברכבים האם לאישה מכונית פרטית או מכונית משותפת עם בעלה, את מי בעיקר שימשה, מה שווי המכונית ומה עלויות האחזקה של המכונית – טסט, ביטוחים, דלק, טיפולים.
בעזרה בבית האם לאישה היתה עזרה בבית כמו עוזרת בית, מטפלת לילדים, אחזקה שוטפת של הבית (טיפול בבריכה, גנן) .
בחופשות לכמה חופשות בשנה נהג הזוג לצאת, מה עלות החופשות.
בבילויים תדירות הבילויים שנהגו בני הזוג או האישה לצאת במהלך החיים המשותפים, עלות הבילויים, מנוי למרכז כושר, בילוי חודשי/שנתי בבתי מלון, ניתוחים קוסמטיים או טיפולים קבועים ועוד
האופי בו התנהלו הצדדים – האם האישה רכשה מוצרים ללא הגבלה או שרכשה בהתאם להגבלת סכומי כסף ותקציב כספי מוגבל?
הוצאות כלליות – לרבות הוצאות תיקוני אחזקה בבית, אחזקת טלפון, אינטרנט וכבלים, ביטוחים שונים וכל הוצאה כללית קבועה בחיי בני הזוג עד הפרידה.
הרשימה אינה רשימה סגורה והצרכים נמדדים בהתאם לתנאי המקום והזמן, או לצרכים שנולדים עם הזמן (לדוג': יישור שיניים לאחד הילדים הקטינים לאחר פרידת ההורים ולאחר הסדר מזונות קבוע).
הזכות למדור (למגורים) היא חלק מזכות האישה למזונות מהבעל. בבר"ע 258/81 ליפשיץ נ' ליפשיץ נקבע כי מדור לאישה הוא חלק מחובתו הכללית של הבעל לדאוג למזונותיה. המדור כולל גם את אחזקת הבית, את כלי הבית בדירה ואת השימוש בדירה ללא הפרעה, וזאת בנוסף לתשלומי המשכנתא או השכירות.
החיוב של הבעל למדור האישה הוא בגובה וברמה המתאימים למעמד הכלכלי לו הורגלה אשתו, ולא מדובר רק בצרכים הבסיסיים של קורת גג, אם כי נקבע בבית המשפט כי גם אם האישה זכאית למדור מהבעל, אין עליו חובה לספק לה דווקא את המדור הספציפי לו הורגלה, והוא יכול לספק לה מדור חלופי המשתווה ברמתו לזה שהורגלה אליו בחייהם המשותפים. עוד נקבע כי מכיוון שבפרידה הבעל לא יגור עם האישה, היא תוכל להסתפק בדירה קטנה יותר מזו שהורגלה לה.
עם זאת, בע"א (עליון) 803/93 משה כליפא נ' רחל כליפא ואח' נקבע כי במקרים מיוחדים, יעדיף בית המשפט לקבוע כי המדור צריך שיהיה דווקא בדירה הספציפית בה מתגוררים האישה והילדים, אליה הורגלו בחיים המשותפים.
המשך מגורי האישה בבית בו חיו בני הזוג במשותף (מדור ספציפי)
בביה"ד הרבני ננקטת גישה שונה מזו הנהוגה בביהמ"ש, לפיה תוכל האישה לקבל את הסעד של מדור ספציפי בדירת המגורים, כאשר זה מתבקש במסגרת תביעתה למזונות.
זכות זו למדור ספציפי של האישה משעבדת למעשה את חלקו של הבעל בדירה של הצדדים. בפסה"ד ע"א 803/85 ברזילאי נ' ברזילאי הוכרו תשלומי המשכנתא על ידי בית המשפט כתשלומי מדור שהבעל מחויב לשאת בהם.
נקבע שם כי מאחר ותשלום המשכנתא נועד להבטחת המדור לאישה, רשאי בית המשפט לכלול נתון זה בחישוב קביעת המזונות, ובמסגרת פסיקתם יחוייב הבעל לשלם את המשכנתא על מנת להבטיח את מדור האישה והילדים.
אם הבעל והאישה הפרודים ממשיכים להתגורר יחד בדירתם מחוסר ברירה הרי שבמידה והאישה מוטרדת או מאוימת ע"י בעלה היא יכולה להגיש בקשה למתן צו הגנה/הרחקה של בעלה מהמדור, או להגיש במסגרת התביעה למזונות בקשה לצו מניעה, שימנע מבעלה מלהמשיך להתגורר במדור המשותף ומלהטריד ולאיים עליה.
מזונות מעוכבת
אם הבעל מסרב לתת גט ומעכב אשתו מלהשתחרר מנישואיה אתו, יש לבית הדין הרבני וכן לבית המשפט לענייני משפחה סמכות להפעיל סנקציה נגד הבעל המסרב, ולחייב אותו לשלם לאישה "מזונות מעוכבת" גם אם עזבה את הבית ואינה זכאית לכאורה למזונות אישה.
הכנסות אישה – אישה יהודיה שעובדת ומרוויחה כסף בעצמה, הכנסותיה יקוזזו מדמי המזונות. אבל, אישה מוסלמית שעובדת זכאית למלוא דמי מזונות מבעלה, כיוון שעפ"י דיני השריעה, לבעלה אין זכות בהכנסותיה.
כמו כן, אישה שאינה יוצאת לעבוד ועושה זאת מטעמי נוחות בלבד עלולה להפסיד חלק מהמזונות המגיעים לה מהבעל בשל כך.
איבוד זכות האישה למזונות
אם אישה עזבה את המעון המשותף לה ולבעלה ללא סיבה מוצדקת היא לרוב תאבד את זכותה למזונות מבעלה. בכל מקרה בו אישה עזבה ותובעת מזונות מבעלה נבחנות הנסיבות לעזיבה וההצדקה לעזיבה מוכרעת לגופו של עניין בהתאם לנסיבות כל מקרה לגופו, כך שמקרים בהם האישה עזבה את הבית בשל אלימות מילולית או פיזית מצד הבעל או בשל הטרדות בלתי פוסקות מצד הבעל – היא לא תאבד את זכותה למזונות. אישה המסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה לרוב תאבד את זכותה למזונות, אלא אם המניעות נובעת מהתנהגות הבעל עצמו (לדוג' אם נמנע בעצמו מאשתו או מקיים יחסי אישות עם נשים אחרות ללא הגנה ועלול להדביק את אשתו במחלות וכיוב').
סיבות נוספות לשלילת מזונות מאישה כשהבעל יציג ראיות חד משמעיות כי האישה בוגדת בו עם גבר אחר הדבר יגרום לאיבוד זכותה למזונות ממנו. גם אישה שנראתה ביחידות ובאינטימיות עם גבר זר עלולה לאבד את זכותה למזונות מבעלה.
עפ"י הדין העברי, גם אישה שגורמת לבעל לעבור עבירות שנקבעו בתורה, או לאבד את דתו (באמצעות כפיית מנהגים זרים של דת אחרת לדוג') עלולה לאבד את זכותה למזונות ממנו .
ניתן לשנות פסק דין למזונות אישה (עד הגירושין) וכן מזונות ילדים (עד הגיעם לגיל בגרות), להגדיל או להפחית את גובה המזונות אם מוכיחים שינוי נסיבות מהותי שאירע באופן ספציפי במקרה המדובר; שינוי בצרכי הילדים הקטינים; הפחתת מזונות עקב הפסקת טיפולים רפואיים יקרים שהקטין כבר לא צורך (טיפולי פסיכולוג, טיפולי אורטודנט וכו') שינוי מהותי במצב הכלכלי של אחד ההורים: זכייה בלוטו של האב או זכייה בירושה גדולה של האם המשנה את מצבה הכלכלי באופן משמעותי, וכו'.
מזונות לידועה בציבור
החובה נובעת מפסיקת בתי המשפט שהכירה במוסד הידועים בציבור כשווה זכויות וחובות של בני הזוג אחד כלפי השני, ומכירה היום גם בחובת בן/בת זוג לזון את בן/בת זוגו לאחר פרידה, כאשר בת הזוג תלויה לקיומה במזונות בן הזוג והיתה כך במהלך החיים המשותפים, ולאחר שהוכיחה כי בני הזוג קיימו חיים משותפים, כלומר: חיו תחת קורת גג אחת וניהלו משק בית משותף.
מזונות ילדים
על פי הדין העברי, אב חייב לדאוג לרווחתם הכלכלית של ילדיו עד הגיעם לגיל 18. החובה כוללת תשלום עבור חינוכם, מזונם ובריאותם של ילדיו, וכן חייב לדאוג להם לקורת גג , כשהאם מנגד חייבת במזונות ילדיה רק על פי יכולתה מכוח דין צדקה ורק בהגיעם לגיל 6. חובת האב לעומתה, לדאוג לצרכיהם ההכרחיים של ילדיו אינה קשורה למצבו הכלכלי והוא יידרש לשאת בלעדית בהוצאות אלו גם מצבו הכלכלי אינו טוב.
עד גיל 6 הילדים הקטינים יקבלו דמי מזונות הכרחיים מהאב לצרכיהם הבסיסיים; הוצאות חינוך, הוצאות מדור, מזון, ביגוד וכו'. מעבר לכך, ובמידה ומצבו הכלכלי של האב טוב, הוא יחויב גם ב"מזונות מדין צדקה", שהם מזונות שנפסקים מעבר לצרכים ההכרחיים, ושיש בהם להשוות ככל הניתן לרמת החיים בה חיו הקטינים, וכדי שלא יחסרו דבר, כשהאם תחויב רק כפי יכולתה.
מגיל 6 ועד גיל 15 האב מחויב בתשלום מלא של המזונות ההכרחיים, כשהתשלום מעבר לכך, ה"מזונות מדין צדקה", יתחלק בין האב לאם; בבית המשפט האזרחי יתחשבו ויחייבו כל אחד מההורים בהתאם ליכולת הכלכלית שלו, ובית הדין הרבני יחייב את שני ההורים באופן שווה בחלק זה של המזונות הנקרא "מזונות מדין צדקה".
"מזונות מדין צדקה" הם ההוצאות שהם מעבר לצרכים הקיומיים ההכרחיים של הקטין; חוגי העשרה, טיפולים אסתטיים, מנוי במועדון ספורט ופנאי, חופשות במלון/בחו"ל וכו'. האב יחויב במזונות מדין צדקה רק אם הוא יכול לעמוד בהם מבחינה כלכלית וילדיו הקטינים הורגלו לרמת חיים זו ממנו.
מגיל 15 עד 18 חובת תשלום המזונות בגיל זה היא "מדין צדקה" תכלול את הוצאות הצרכים הבסיסיים של הקטינים, בהתאם ליכולתם של ההורים; הורה שמרוויח יותר – ישלם יותר מזונות מדין צדקה.
מגיל 18 עד 21 בתקופת השירות הצבאי חובת האב היא תשלום של שליש מהמזונות. לשם קבלת המשך מזונות לאחר גיל 18, ואם הנושא לא נקבע בהסכם הגירושין, בד"כ יש להגיש תביעה חדשה להמשך תשלום מזונות אב.
גובה המזונות בהם חייב האב נקבע, ככלל, בהתאם לגובה ההשתכרות של האב ב-12 החודשים לפני הפרידה. כאמור, האב יחויב במזונות ההכרחיים של ילדיו, ובהתאם ליכולת ההשתכרות שלו, וגם אם הפסיק לעבוד לאחר הפרידה – עדיין יהיה חייב בתשלום המזונות לילדיו הקטינים, בהתאם להשתכרותו כשנה לפני הפרידה.
ביולי 2017 חל מהפך בגישת בית המשפט העליון בדבר החובה בנשיאת תשלום המזונות לקטינים.
עד יולי 2017 ההלכה המחייבת שנקבעה בבית המשפט העליון – היא שאב יהודי חייב לספק את מזונותיהם ההכרחיים של ילדיו ומזונות מדין צדקה בין הגילאים 15-0 וכן במדורם, כשמנגד האם היתה פטורה לגמרי מחובה זו וחויבה רק במזונות מדין צדקה כפי יכולתה, ולגבי גילאי 18-15, ההלכה היתה חיוב מדין צדקה של שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם.
ביולי 2017 שינה בית המשפט העליון את גישתו, ובהרכב של 7 שופטים פסק בבע"מ 919-15, 1709-15 פלוני נ' פלונית ואח' כי בגילאי 6-15, תהיה חובה על שני ההורים להעניק מזונות הכרחיים ומדין צדקה לילדיהם הקטינים, באופן יחסי לגובה השתכרותם ולמקורות המימון הנוספים שלהם, וככל שהמקורות הכלכליים של שני ההורים יהיו שווים והמשמורת על הילדים תהיה אף היא משותפת ושווה – החובה על שני ההורים במזונות הילדים תהיה גם היא שווה, וכפי שנקבע שם ע"י כב' השופטת ברק ־ ארז:
"במשמורת משותפת יישא כל הורה בהוצאות הקיום השוטפות הנוגעות לילדים, ולכן הוצאות אלה "יתקזזו" ללא צורך בהעברת תשלומים בין ההורים, וזאת לפי אחוז מסוים משיעור המזונות שעליו יורה בית המשפט לענייני משפחה, בהתאם לגילם של הילדים ולהערכתו את העלויות הכרוכות בהוצאות קיום שוטפות אלה מתוך כלל צורכיהם המגולמים במזונות".
הלכה זו מבוססת על עקרון "הורות שווה" ולמעשה מבטלת את קביעת הדין העברי של חובת מזונות הכרחיים על האב בלבד, ומשווה את החובה למזונות ילדים בין הגבר לאישה ומהווה מהפך בגישת ביהמ"ש. הלכה למעשה היא עשויה במקרים מסוימים לבטל את מזונות הילדים כשמדובר בהורים עם רמת השתכרות דומה ומקורות מימון שווים, אשר מצויים בהסדר של משמורת משותפת זהה, כיוון שבמצב כזה כל אחד מההורים נושא בתורו במהלך השבוע במזונות הילדים ובמדורם, למעט כמובן בהוצאות חריגות של הילדים במהלך המשמורת בשבוע (תור ותשלום לרופא השיניים בזמן משמורת האב/האם), שישולמו בשווה ע"י שני ההורים.
בהתאם להלכה זו, ובמקרה בו האם מרוויחה יותר מהאב או בעלת מקורות מימון גבוהים יותר מהאב – סביר להניח כי תשלם מזונות גבוהים יותר מהאב.
בית המשפט העליון הגיע לקביעה זו לאחר קבלת עמדתם של היועץ המשפטי לממשלה והרבנות הראשית לפיהן ניתן לתת פרשנות זו לדין העברי ולהתחשב בהכנסות האם.
כלומר; במידה ואין משמורת משותפת – על האב תחול חובת המזונות ההכרחיים לילדיו עד גיל 6, ומעבר לגיל 6 – יתחשבו גם בהשתכרותה של האם בקביעת מזונות הכרחיים, מזונות מדין צדקה ומדור לילדים ולא רק בקביעת מזונות מדין צדקה, כשבשנים האחרונות אנו רואים יותר פסקי דין שקובעים סכומים נמוכים יותר ונמוכים משמעותית מ-1,400 ₪ מזונות הכרחיים לקטין לחודש בהתאם להלכה זו ובהתחשב בזמני השהות של ההורים עם הילדים.
יצוין כי הלכה מהפכנית זו אינה חלה רטרואקטיבית על תיקים שנגמרו בפסק דין, בהם ימשיכו ההורים שחויבו בפסק הדין לשלם מזונות כפי שנקבע בפסק דינם, וניתן יהיה לשנות בו את התשלומים רק עם שינוי מצב ספציפי הנוגע להורים או לילדים, כאמור למעלה.
לסיכום
עניין תשלום המזונות לאישה ללא קטינים, או לאישה או גבר במשמורת משותפת, לרבות קידום הסדר למשמורת משותפת על הקטינים (הנתקל לעתים בהתנגדות מצד האישה), הם נושאים חשובים מאד המשפיעים רבות על מצבם הכלכלי של הורים פרודים לאורך שנים. לכן, במקרה של פרידה זוגית וכשקטינים מעורבים, חשוב להיוועץ ללא דיחוי עם משרד עו"ד הבקיא בתחום דיני המזונות והסדרי משמורת משותפת, ובזכויות גבר, אישה וילדים קטינים למזונות ולמדור.
אתם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו בכל עת לקבלת ייעוץ מקצועי ואישי – ונשמח לשרת אתכם נאמנה.
מה מספרים הלקוחות שלנו
