חלוקת רכוש בגירושין

אילו נכסים יחולקו בין בני זוג שמתגרשים, ואילו נכסים יישארו בידי כל אחד מבני הזוג למרות הפרידה?

להלן נציג בפניכם את הכללים המשפטיים החלים על חלוקת הרכוש בגירושין בין בני זוג, בהתאם לחזקות המשפטיות ולחוקים החלים עליהם.

חלוקת רכוש בהליך גירושין – מבוא

הכללים המשפטיים החלים בבסיס החלוקה הם מועד הנישואין של בני הזוג; אם נישאו לפני שנת  1974 או אחריה, יחולו עליהם כללים משפטיים שונים, ובמידה וערכו ביניהם כדין הסכם יחסי ממון יחול ההסכם למרות הכללים.

כעקרון, הכללים המשפטיים הקבועים בחוק ובפסיקה אותם נסקור למטה, מחלקים כדרך כלל את הרכוש והממון בין בני זוג באופן שווה, והם חלים על בני זוג שלא ערכו ביניהם הסכם יחסי ממון, לפני או אחרי הנישואין, שיש בו לסטות מחלוקה שווה ואיזון המשאבים כפי שנקבע בחוק ובבית המשפט.

אך במידה שבני הזוג ערכו הסכם יחסי ממון תקף בהתאם לכללים המשפטיים החלים עליו – יגבר הסכם יחסי הממון על הכללים הנ"ל וחלוקת הרכוש השווה בין בני זוג בהסדרים המשפטיים בחוק ובפסיקה – תתבטל, ובמקומה תחול חלוקת הרכוש בהתאם להסכם הממון שנחתם.

במידה שערכתם הסכם יחסי הממון שנחתם לפני הנישואין ו/או בזמן החיים המשותפים כידועים בציבור – כבני זוג הייתם מחויבים לחתום עליו בפני נוטריון/רושם נישואין או בפני בית המשפט בהתאם לבחירתכם כבני זוג, אך אם הסכם ממון עליו חתמתם נערך לאחר הנישואין – הייתם חייבים לחתום עליו כבני זוג בפני בית המשפט, המפעיל ביקורת שיפוטית על החלוקה המוסכמת בין בני הזוג, תוך התרשמות אם החלוקה והחתימה היא מרצון חופשי של שני בני הזוג ושני בני הזוג מבינים את תוצאותיו של ההסכם, או שמתקיימת כפייה של אחד מבני הזוג על השני לחתום על ההסכם, שאז לא יאשר בית המשפט את ההסכם ולא יאפשר חתימה עליו – זאת מתוך מטרה למנוע עושק כלכלי של בן זוג אחד כלפי השני.

יצוין כי גם אם הסכם ממון נערך ונחתם כדין, אך הצדדים לא קיימו אותו וסטו ממנו בפועל, סביר להניח כי בית המשפט יכריז על בטלותו.

מה מוגדר כרכוש לעניין חלוקתו בעת גירושין?

הרכוש הוא הנכסים שכל אדם צובר במהלך כל  חייו, בין אם אלו נכסי מקרקעין (דירות, מגרשים, זכויות בנייה וכו') ובין אם אלו נכסים ניידים (תכולת בית, רכב, חשבונות בנק, זכויות פנסיה וקופות גמל, זכויות חוזיות בעסק, מניות, תכשיטים וכו').

ככלל, נכסים שאחד מבני הזוג רכש לפני החיים המשותפים/הנישואין לא יחשבו לחלק מהרכוש המשותף, אלא אם בן הזוג הכניס אותם או את השימוש בהם למשק הבית המשותף. לדוגמא: דירה שנתקבלה בירושה לאחר הנישואין ואינה נחשבת עפ"י החוק כחלק מהרכוש המשותף, אך נמכרה לצורך קניית מפעל שהכנסותיו משמשות את משק הבית המשותף – החלק היחסי במפעל המהווה את שווי הדירה יחשב כבר לחלק מהרכוש המשותף. דוגמא נוספת: דירת ירושה שנתקבלה במהלך החיים המשותפים, המושכרת ע"י בן הזוג היורש ודמי השכירות משמשים את בני הזוג בניהול משק הבית המשותף – עשויה להיחשב כולה כחלק מהרכוש המשותף ולהתחלק בין בני הזוג במקרה של גירושין.

הכללים המשפטיים החלים על חלוקת רכוש בגירושין

אם בני הזוג נישאו לפני 1.1.1974 וכעת מתגרשים ומחלקים את הרכוש – חלה עליהם "חזקת השיתוף" שנקבעה בפסיקת בתי המשפט, אשר קובעת כי כל הרכוש והנכסים שנקנו ונצברו על ידי בני זוג במהלך חייהם המשותפים הם בבעלות משותפת שווה, בלי קשר לרישום הנכסים על שמו של אחד מהם בלבד או למידת המאמץ האישי של כל אחד מהם לרכישת הנכס. וזאת בהתקיים שני תנאים מצטברים: אם בני הזוג ניהלו יחד חיים משותפים תקינים ויציבים (חיים משותפים תחת קורת גג אחת ומשק בית משותף), ואם התקיים מאמץ משותף של שניהם לצבירת הרכוש ולקידום כלכלי משותף; כשאחד השקיע בקריירה ו/או בעסק והשני השקיע בטיפול במשפחה – יחשב המאמץ של שניהם מאמץ שווה ומשותף לצבירת הרכוש המשותף.

חלוקת הרכוש בגירושין כשחזקת השיתוף חלה והתנאים לקיומה מתקיימים:

 דירת המגורים של בני הזוג תחולק באופן שווה בין בני הזוג, ללא התחשבות על שם מי היא רשומה בפועל, כמה השקיע כל אחד מהם מבחינה כספית בקניית הדירה או בהשבחתה באמצעות שיפוצים והרחבה, או אם היא ההשקעה הכספית של כ"א מהם בדירה.

החלוקה תתבצע בד"כ או ע"י מכירתה לצד שלישי בשוק החופשי וחלוקת התמורה בין בני הזוג (לאחר סילוק כל החובות למשכנתא וכו'), או ע"י מכירתה לאחד מבני הזוג ועריכת איזון התשלומים המגיעים לבן הזוג המוכר – מול בן הזוג הקונה.

לדוגמא: אם חצי מהדירה נמכר לבת הזוג הנשארת עם ילדיהם הקטינים בדירה, ניתן יהיה לבצע איזון תשלומים המגיעים לבן הזוג מול זכותה לקבל מזונות זמניים מבן הזוג וכן מזונות לילדיהם הקטינים הנשארים בחזקתה, ולקזז את זכותה לדמי מזונות מול זכותו לתשלומים על מכירת חלקו בדירה.

נכס שרשום על שם אחד מבני הזוג בלבד בין אם הוא נכס מקרקעין או נכס מיטלטלין כמו מגרש להשקעה, מניות בבנק  או רכב, במידה וחלים הכללים המקיימים את חזקת השיתוף – הזכויות בנכסים אלו יחולקו בשווה בין בני הזוג, ללא התייחסות על שם מי הם רשומים בפועל.

נכס שנרשם על שם אחד מבני הזוג לפני הנישואין ונשמרה ההפרדה הרכושית המוחלטת שלו מחיי הזוג, והוא או חלקו או הפועל היוצא ממנו לא שימשו את בני הזוג בשם שלב  – לא ייחשב כרכוש משותף בר חלוקה בזמן גירושין.

אך אם הנכס או הפועל היוצא ממנו שימש את בני הזוג ואת משק הבית המשותף שלהם (לדוגמא: שכ"ד מדירת ירושה ששימש את בני הזוג והמשק המשותף שלהם, או רווחים שנתיים ממניות ששימשו למחיית בני הזוג) יתכן מאד מצב בו ממכלול הנסיבות יקבע בית המשפט כי חזקת השיתוף חלה על נכס כנ"ל והוא בר חלוקה שווה בין בני הזוג בגירושין.

יצוין כי בנישואין שניים של בני זוג, אליהם בדרך כלל מגיע כ"א מבני הזוג ליחסים עם רכוש קודם ויורשים משל עצמו (ילדים מהנישואין הראשונים לדוג'), הרי שבחינתה והחלתה של חזקת השיתוף בין בני הזוג נעשית בבחינה מדוקדקת יותר והתחקות יסודית יותר אחר רצון וכוונת בני הזוג לשיתוף בן הזוג ברכוש שצבר לפני הזוגיות הנוכחית.

נכס שירש אחד מבני הזוג אינו חלק מהרכוש המשותף, אך במידה וייעשה בנכס זה שימוש שיש בו ללמד על כוונת בן הזוג היורש שלא לשמור על הפרדת הנכס מהזוגיות אלא לשתף את בן הזוג שלו (לדוג': בני הזוג עברו לגור יחד בדירת הירושה, ואח"כ הדירה הושכרה ובני הזוג השתמשו בשכה"ד לצורך מחייה וניהול משק הבית המשותף) וכדוגמאות שהובאו למעלה, במצב זה עשויה חזקת השיתוף לחול גם על נכס זה שעבר רק לאחד מבני הזוג בירושה .

עסק של אחד מבני הזוג והנכסים שבו, גם אם העסק נוהל רק על ידי אחד מבני הזוג אך יש ראיות עובדתיות על כוונת השיתוף של בן הזוג השני בעסק ובנכסיו – תחול חזקת השיתוף גם על העסק ונכסיו (מוניטין, מלאי, מניות וכו'). יצוין כי בנוגע לעסקים ולנכסי עסקים שנוהלו ע"י בן זוג אחד, לצורך החלת חזקת השיתוף על בני הזוג – הפסיקה דורשת ראיה עובדתית לכוונת השיתוף בין בני הזוג בנוגע לעסק ו/או לנכסים העסקיים.

לעומת הרכוש אשר נצבר במהלך הנישואין, רכוש שנצבר לפני הנישואין ורכוש שהתקבל במתנה או בירושה, שייך לבן הזוג שקיבל אותו, אלא אם הוסכם או הוכח אחרת.

זכויות שנצברו לבן זוג בעבודתו כשכיר/כאיש בשירות הציבורי כמו פיצויי פיטורין, זכויות פנסיה, הפרשות לקופת גמל, מענק שחרור מהשירות הציבורי ברשות ממשלתית (לדוג' בשירות משרד החוץ או משרד הביטחון). כאשר אחד מבני הזוג זכאי לפנסיה, יחולקו בין בני הזוג כספי הפנסיה שנצברו בזמן החיים המשותפים, תוך התחשבות גם בתגמולים המגיעים לבן הזוג לאחר שבני הזוג נפרדו. במצב זה, יוגש דו"ח של אקטואר (לרוב רו"ח) שיחשב ויקבע מה יהיה שווי כספי הפנסיה בגיל פרישה, ושווי זה יחולק בין בני הזוג.

בן זוג שמבקש לטעון כנגד החלוקה השווה של נכסיו עם בן זוגו, לרבות חלוקת תכולת חשבונות הבנק על שמו בלבד, זכויות הפנסיה שלו ויתר הזכויות הממוניות שנצברו על שמו במהלך חייו  – חייב להוכיח כי התקיימה הפרדה רכושית בינו ובין בן זוגו, וטענה מהפה אל החוץ להפרדה רכושית לא תצליח לשכנע אם בפועל בני זוג ניהלו יחד חיים משותפים תקינים ויציבים במהלך השנים  ולצורך צבירת הרכוש התקיים מאמץ משותף של שניהם כהגדרתו בדין.

 אם בני הזוג נישאו אחרי  1.1.1974 יחול עליהם  איזון משאבים הקבוע בחוק יחסי ממון שהחל מ-1.1.1974

הכלל בסעיף 5 לחוק קובע כי במצב גירושין או במצב של פקיעת הנישואין עקב מותו של אחד מבני הזוג, זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג.

הכוונה ב"כלל נכסי בני הזוג" היא גם לזכויות עתידיות לפנסיה ופיצויי פרישה, לקרנות השתלמות, לקופות גמל וחסכונות.

החוק גם קובע כי אם הנישואים פוקעים עקב מותו של אחד מבני הזוג, יורשיו של בן הזוג שנפטר יכולים לבוא במקומו בדרישה לבן הזוג שנותר לאיזון וחלוקת המשאבים שנצברו בחייהם כזוג. לדוגמא: אם לבת זוג שנפטרה היו זכויות רכושיות מול בן זוגה שנותר בחיים (זכויות לפנסיה של בן הזוג, לדירת מגורים, לחשבונות בנק משותפים), יכולים  יורשיה של בת הזוג (לדוג' ילדיה מנישואיה הראשונים) לבוא בדרישה לבן הזוג שנותר לקבלת חלקה של בת הזוג/אמם ברכוש ובמשאבים שנצברו לה עם בן הזוג שנותר.

 

הנכסים היוצאים מהכלל שלא יכנסו לאיזון המשאבים בין בני הזוג במקרה של גירושין:

-נכסים שהיו לכל אחד מבני הזוג לפני הנישואין, או נכסים שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין.

-גמלה של המוסד לביטוח לאומי, או גמלה/פיצוי שנפסקו לאחד מבני הזוג בשל נזק גוף, או מוות.

-כל נכס שבני הזוג הסכימו בכתב שהשווי שלהם לא יאוזן ביניהם במקרה של גירושין.

חלוקת הרכוש בגירושין במצב בו חל חוק יחסי ממון

כעקרון, חוק יחסי ממון קובע גם הוא חלוקה מאוזנת של הרכוש והמשאבים הכלכליים שצברו בני זוג בזמן גירושין. אבל, בחלק מהמקרים תתבצע חלוקת רכוש וחלוקת משאבים באופן לא שוויוני, וזאת כדי ליצור בסופו של דבר שוויון משאבים בין בני הזוג ולגשר על פוטנציאל ההשתכרות המפלה את אחד מבני הזוג ביחס לשני או פער כלכלי שנוצר ביניהם.

 

מתי חלוקת רכוש תהיה באופן לא שוויוני בגירושין?

לדוגמא: חוק יחסי ממון, אצל בני זוג שנישאו לאחר 1.1.1974  קובע הפרדה רכושית במהלך החיים המשותפים של בני הזוג, ובמידה ורשומות מניות או נכס כלשהו על אחד מבני הזוג – נכס זה הוא בבעלות בן הזוג הרשום והוא יכול למכור אותו מבלי לידע את בן זוגו. כך, בן זוג עליו רשומות מניות המתכנן לעזוב את בת זוגו, עלול להשתמש בכלל ההפרדה הרכושית לצורך הברחת נכסים וכספים מהרכוש המשותף , למכור את המניות ולהבריח את הכספים, ורק אז להכריז על פקיעת היחסים.

במקרה כזה, על בת הזוג להתחקות אחר מהלכיו של בן הזוג במכירת המניות ובהברחת תמורתם מחשבון הבנק המשותף ולהוכיח בבית המשפט כי בן הזוג  הבריח את הכספים המשותפים שנתקבלו ממכירת המניות במטרה מכוונת למנוע את חלוקתם אתה. במצב זה יחושב הסכום שהוברח ומחצית שוויו יועבר לבת הזוג מסך הרכוש המשותף.

מצב נוסף בו יחלק בית המשפט את המשאבים באופן לא שוויוני הוא כשיש פערים ניכרים בכושר ההשתכרות של בני הזוג, כאשר אחד מבני הזוג פיתח במהלך החיים המשותפים את הקריירה המקצועית שלו, רכש השכלה קשרים עסקיים ומוניטין ומרוויח בעשרות אחוזים יותר מבן הזוג השני, בעוד בן הזוג השני זנח את הקריירה המקצועית ו/או עבד באופן מצומצם כדי להיות במרבית הזמן בבית לנהל את משק הבית ולגדל את הילדים המשותפים, ובמועד הגירושין נוצר פער השתכרות משמעותי ביניהם כתוצאה מכך, הגורם  לחוסר-איזון משמעותי של המשאבים בין בני הזוג.

במצב דברים זה לבית המשפט קיים שיקול דעת עפ"י חוק, המעניק לו את האפשרות לקבוע שאיזון הנכסים לא יהיה שוויוני, אלא ייקבע בהתחשב ביתר הנכסים, לרבות פער ההשתכרות בין בני הזוג. בית המשפט ינקוט בית המשפט בחלוקת רכוש לא שוויונית, מתוך ניסיון לגשר על הפער שנוצר בין הצדדים בכושר ההשתכרות אתו הם יוצאים מהזוגיות.

בית המשפט ינסה לשקול את שווי ההשתכרות שפיתח בן הזוג וחלוקת הרכוש תיעשה באופן שיאפשר לאזן ככל שניתן מבחינה כלכלית את בן הזוג שזנח את הקריירה המקצועית לטובת גידול המשפחה, שיוצא לחיים העצמאיים בכושר השתכרות ירוד באופן מובהק ביחס לבן הזוג השני.

חלוקת מוניטין עסקי  הוא למעשה הצפי העתידי של העסק להרוויח מלקוחות קבועים או לקוחות צפויים. בן זוג המבקש לקבל מחצית משווי המוניטין צריך להוכיח כי תרם באופן ממשי ליצירת המוניטין, אם בהקניית זמן פנוי לבן הזוג שהשקיע בעסק בעוד שהוא גידל וטיפל בילדי המשפחה, שאחרת לא היה מצליח להשקיע וליצור מוניטין לעסק.

חלוקת מוניטין פרטי קשור לכושר ההשתכרות של בן הזוג שפיתח את הקריירה כיוון שחלק זה מתייחס לכישוריו האישיים של בן הזוג לפתח את הקריירה וליצור לו קהל לקוחות המכיר במוניטין האישי שלו (בעיקר במקצועות חופשיים כמו עורכי דין, רואי חשבון, מרצים, רופאים וכו'). סוגייה זו אינה קלה להוכחה, כיון שמדובר בכישוריו האישיים של בן הזוג,  ויש להוכיח במקרה זה כי אם לא היה לבן הזוג את הזמן  שהתפנה לו בשל עזרת בת הזוג בגידול וטיפול במשק הבית ובילדים הקטינים,  בן הזוג לא היה מפתח את המוניטין האישי שלו, ממנו רק הוא צפוי להרוויח עכשיו בזמן הגירושין.

 

חלוקת רכוש בגירושין בבית הדין הרבני

בתי הדין הרבנים מוסמכים בסמכות ייחודית לדון בכל ענייני גירושין ונישואין של בני זוג בני הדת היהודית בישראל.

בנוגע לחלוקת הרכוש של בני הזוג אשר אינה קשורה למעמד האישי, נקבע בבג"צ  1000/92 בבלי כי בית הדין הרבני כפוף לדין האזרחי והוא מחויב על פיו לבצע את חלוקת הרכוש בין בני הזוג בהתאם לחזקת השיתוף או לחוק יחסי ממון, תוך התעלמות מהדין העברי וקביעותיו בנוגע להתחשבות בגורמים שהביאו לסיום הנישואין.

לדוגמא: כשמדובר בבגידה של אישה בבעלה (אישה שקיימה יחסי מין עם גבר שאינו בעלה), הדין העברי קובע חלוקת רכוש לא  שוויונית, עד כדי שלילת רוב זכויותיה של האישה ברכוש המשותף, איבוד הכתובה ושלילת זכותה למזונות מבעלה.

לעומת זאת, כדרך כלל בית המשפט האזרחי  מתייחס לבגידה רק כעילה שהביא לפרידה ו/או לגירושין, ושבעקבות הפרידה יש לבצע כעת חלוקת רכוש שוויונית בין בני הזוג, בהתאם לדין האזרחי.

כך, ובמידה ובני הזוג מבצעים מלבד הגירושין גם את איזון המשאבים וחלוקת הרכוש ביניהם בפני בית הדין הרבני – החלוקה תיעשה בהתאם לחוק יחסי ממון כדרך כלל, גם אם בני הזוג לא הצהירו בפני בית הדן הרבני כי זה רצונם.

יצוין כי חוק יחסי ממון אינו שולל את האפשרות כי בני הזוג יבקשו לבצע את חלוקת הרכוש ביניהם בהתאם לדין העברי, ולשם כך על שניהם להצהיר בפני בית הדין כי זהו רצונם.

בעניין זה נקבע כי במידה והאישה דורשת לדון בחלוקת הרכוש בבית הדין הרבני בהתאם לחוק יחסי הממון, והיא תובעת גם את כתובתה על פי הדין העברי, בית הדין לא יאפשר לה לקבל הן את כתובתה לפי הדין העברי והן את איזון המשאבים וחלוקה שווה של הרכוש לפי חוק יחסי ממון, ויהיה עליה לבחור להתדיין או בהתאם לחוק יחסי ממון, או בהתאם לדין העברי, בו היא תקבל את שווי כתובתה.

לפיכך, ולפני שניגשים לחלוקת הרכוש בפני ערכאת דיון של בית המשפט האזרחי או בית הדין הרבני – יש לשקול את כל היתרונות והחסרונות הקיימים בדין העברי לעומת הדין האזרחי ולפעול בהתאם. לדוגמא: אם בני הזוג מתגרשים לאחר תקופה קצרה של מס' חודשים בה לא צברו כל נכסים והסיבה לגירושין נעוצה בבעל ו/או ברצונו, ייתכן ועדיף לאשה להתדיין בבית הדין הרבני ולדרוש את כתובתה בהתאם לדין העברי, מאשר להתדיין בבית המשפט האזרחי, בו היא צפויה לקבל סכום/רכוש קטן בהרבה מגובה כתובתה.

בכל מקרה ומקרה יש לשקול את כל השיקולים ואת עדיפותה של כל ערכאת דיון בהתאם לכל מקרה לגופו, כשעל האשה להחליט האם היא פונה להתדיינות בפני בית הדין הרבני ותובעת את כתובתה בהתאם לדין העברי, או אם עדיף כי תפנה לבית המשפט האזרחי בו חלוקת הרכוש והמשאבים תהיה בדרך של איזון משאבים ורכוש, תוך ויתור על סכום כתובתה.

 

חלוקת רכוש בגירושין בבית הדין השרעי

בתי הדין השרעיים מוסמכים גם הם בסמכות ייחודית לדון בענייני גירושין ונישואין של בני זוג בני הדת המוסלמית בישראל, לרבות מזונות אשה ומוהר.

גם כאן, כמו בתי הדין הרבניים, במקרה שבני הזוג המתגרשים מבקשים לבצע את חלוקת הרכוש ביניהם בבית הדין השרעי, ובמידה והצהירו שניהם כי הם מבקשים לבצע את חלוקת הרכוש בהתאם לחוקי השריעה – רק אז ידון בית הדין השרעי ויבצע את חלוקת הרכוש ביניהם בהתאם לדיני השריעה, אך אם לא הצהירו הצדדים והם מתדיינים מולו גם בענייני הרכוש ביניהם – כפוף בית הדין השרעי לדין האזרחי ומחויב לבצע את חלוקת הרכוש ביניהם בהתאם לחזקת השיתוף או בהתאם לחוק יחסי ממון כנ"ל, ולפסיקה המחייבת על פיו.

מומחיות משרדנו:

המחלקה הייעודית של דיני משפחה וירושה במשרדנו עוסקת בטיפול מקצועי והדוק בענייני חלוקת רכוש בגירושין במסגרת ניהול הליכי גירושין בבית הדין לענייני משפחה ו/או בבי הדין הרבניים. מדובר בסוגייה בעלת השלכות משמעותיות על שני הצדדים (ועל ילדיהם), ולניהול נכון של הליך זה השלכות רבות על עתיד בני המשפחה.

אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל עת ולקבל את הייעוץ המקצועי המהימן ביותר בסוגיות חלוקת רכוש, ייעוץ המושתת על ניסיון, הצלחות קודמות ומוניטין רב ערך שצברנו בחלוף השנים.

 

למאמר-מדריך אודות הסכם גירושין – לחצו כאן>>

 

מה מספרים הלקוחות שלנו

נעה צדיק
נעה צדיק
2021-08-22
תותח!!
תום רז
תום רז
2021-06-07
צוות המשרד נתן מענה מיידי ואדיב לשאלות שלי! המון תודה
erez rrr
erez rrr
2021-06-07
שירות מצויון. שירה, את אלופה.
Rute pacheco
Rute pacheco
2021-06-06
אני דוד מג מבת ים מרוצה מאוד מהטיפול של משרד עורכי דין דוד אנג'ל ועובדיו המסורים עם יחס יוצא מהרגיל מומחים בהגשת כל המסמכים הנחוצים למשרד הפנים ובהצגת המסמכים בזמן ולעמוד מולם במקצועיות בתודה ובכבוד רב דוד .מ
Shulamit Avraham
Shulamit Avraham
2021-04-22
תודה על שירות מצויין ומהיר, ובמיוחד לשירה שמאוד אכפת לה ונותנת שירות מכל הלב. ממליצה בחום
Канал ПозитиФФчик
Канал ПозитиФФчик
2021-04-13
מאוד ממליצה!! התקשרתי אם שאלה ותוך דקה נתנו לי מענה והסבירו מה עלי לעשות. תודה רבה לכם!
braa esa37
braa esa37
2021-02-12
מומלץ בחום.