ועדה הומניטרית במשרד הפנים – הדרך לקבלת מעמד אזרחי בישראל מטעמים הומניטריים
מעמד אזרחי מטעמים הומניטריים ניתן כאשר המבקש לא עומד בקריטריונים הקבועים בנוהל משרד הפנים, אך מתקיים בעניינו מצב עובדתי אישי אשר עשוי להצדיק מתן מעמד אזרחי בישראל מטעמים הומניטריים אנושיים ומחוץ לכללי הנהלים השונים, כזו שנבחנת ע"י הועדה ההומניטרית במשרד הפנים.
יש לציין כי מתן מעמד מטעמים הומניטאריים היא בגדר "דין של לפנים משורת הדין", כפי שנקבע בעע"מ 1692/11 לטיסייה אורלה נ. מדינת ישראל.
מהם התנאים ההומניטריים לפיהם ניתן לקבל מעמד אזרחי בישראל?
להלן נסקור את התנאים המהותיים בהם התחשב משרד הפנים ואישר למבקשים מעמד אזרחי מטעמים הומניטריים.
הגוף המטפל בבקשות מעמד הומניטרי בישראל היא הוועדה הבין משרדית – ועדה הומניטרית, הפועלת במסגרת חוק הכניסה לישראל ובהתאם לנוהל מתן מעמד מטעמים הומניטריים של משרד הפנים (נוהל מס' 5.2.0022) אשר קובע את הרכב הוועדה, את התנאים להגשת הבקשה, מסמכים שיש להגיש, מועדים וכו'.
נוהל זה הוא למעשה "נוהל חריגים" או "נוהל לפנים משורת הדין" של מבקשים שלא עומדים בקריטריונים של הנהלים הרגילים של משרד הפנים ואינם זכאים מכוחם למעמד, אך יש בעניינם עובדות היוצרות למבקשים מעמד הומניטרי מיוחד שמכוחו אפשר שיקבלו מעמד בישראל למרות שאינם עומדים בתנאי הנהלים הרגילים.
תכליתו ועניינו של הנוהל הוא בחריגים ובנסיבות החריגות של עניינם, שאינם ניתנים לצפייה ולהגדרה מראש כמו אלו שבמסגרת הנהלים "הרגילים", אך למרות שהקריטריונים של הוועדה ההומניטרית לאשר או לדחות בקשה אינם כתובים במפורש ואנחנו לומדים על העקרונות המנחים את הוועדה מתוך כל המקרים שהוכרעו, הרי שגם הרכב הוועדה מלמד על בסיס השיקולים המנחים אותה, המורכבת מנציגי משרד החוץ, הבריאות, הרווחה, משטרת ישראל ולשכת הקשר (נתיב).
מה בוחנת הוועדה ההומניטרית?
ניתן ללמוד כי הוועדה ההומניטרית בודקת את הבקשות ואת המבקש ושמה דגש דבר ראשון על בחינת מרכז חייו ואם הוא מתקיים בישראל, וכן על מצבו הרפואי אם הוא דורש טיפול רגיל או מיוחד שניתן רק בישראל, על מצבו החברתי בארץ מוצאו ואם יש לו שם קשרים משפחתיים ותמיכה חברתית, על עברו הפלילי ואם התנהגותו היתה בתום לב עם הרשויות בישראל, ואם קיימת מסוכנות מצידו לציבור בישראל, כפי שעולה מכלל פעילותו הרשומה ברשויות הממשלתיות הנ"ל.
יושב ראש הוועדה הוא מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים, ונציגי המשרדים הנ"ל משמשים למעשה כיועציו.
הוועדה למעשה מייעצת לראש רשות האוכלוסין המוסמך לתת למבקש מעמד אזרחי מטעמים הומניטריים. הוועדה מתכנסת אחת לחודש ודנה בכמות מוגבלת (כ-25 בקשות בחודש) של בקשות למעמד אזרחי מטעמים הומניטריים המונחות בפניה.
לפיכך הותקן נוהל של משרד הפנים הקובע כללים מנחים וקריטריונים בעניין איסור או התרת שהייה ומעמד מטעמים הומניטריים, אך גם הם כפופים בסופו של דבר לשיקול הדעת של ראש הרשות.
נקודת המוצא היא, שלראש הרשות יש שיקול דעת נרחב, למי להתיר ועל מי לאסור את הכניסה לישראל ואת השהות בתחומיה. סמכותו זו נגזרת מעצם ריבונותה של המדינה.
עם זאת, ראש הרשות אינו יכול לנהוג בשרירות קיצונית או בחריגה באופן קיצוני ממתחם הסבירות או בהפליה פסולה. יחד עם זאת, הביקורת השיפוטית לנוכח שיקול הדעת הרחב של ראש הרשות בתחום האשרה ההומניטרית היא ביקורת מצומצמת במיוחד.
מהם התנאים ההומניטריים שמכוחם ניתן לקבל מעמד בישראל?
על המבקש להוכיח שני תנאים מצטברים בפני הוועדה ההומניטרית הבינמשרדית;
ראשית, כי מרכז חייו הוא בישראל ולא בארץ מוצאו. הוכחה כי מרכז חייו של המבקש הוא בארץ מוצאו (לדוג' יציאות מרובות וממושכות לארץ המוצא במהלך ההליך המדורג) תגרום לדחיית הבקשה על הסף.
שנית, עליו להוכיח כי הרחקה מישראל תגרום לו לנזק ממשי; כי במצבו האישי או הרפואי המיוחד החזרה לארץ מוצאו תגרום לו לנזק ולהרעת מצב ממשית באיכות החיים, שלו או של קרוב שלו הנתמך על ידו;
- מצב רפואי מורכב – במקרה בו בן זוג זר התאלמן מבן זוגו הישראלי במהלך ההליך המדורג, קובע הנוהל כי ההליך המדורג לקבלת אזרחות ייפסק ובן הזוג הזר יאלץ לשוב למדינת מוצאו. תנאים הומניטריים יכולים להיות במצב שבן זוג זר התאלמן מבן זוג ישראלי, אך בשל מצב רפואי מורכב, שלו או של ילדם המשותף, יהיה זה בלתי אפשרי עבורו לקבל את אותו טיפול רפואי שהוא מקבל בישראל או טיפול חלופי שווה ערך לזה שבישראל בארץ מוצאו של ההורה הזר, ואם ישוב לארץ מוצאו איכות חייו תיפגע פגיעה ממשית.
מצב כזה לרוב יצדיק מתן מעמד מטעמים הומניטריים לאלמנ/ה הזר/ה, ההורה של הקטין הישראלי.
- קטין זר שאין לו קשר עם ארץ מוצאו – השאלה אם מבקש המעמד הוא קטין, אשר אינו אחראי על מעשי הוריו או מי שהביאו לישראל גם בדרך לא חוקית, היא נקודה שהוועדה מתחשבת בה בשיקוליה, בפרט אם הקטין שהה בישראל רוב חייו, למד בה מכיר את העברית כשפה ראשונה או יחידה לפעמים, ואיבד כל קשר עם ארץ מצאו.
- קטינים זרים שבגרו בישראל – שהובאו אליה כקטינים, ננטשו בה והמשיכו בבגרותם לשהות בישראל, למדו והשתקעו כאן חברתית, ואין להם קרובים לא בישראל או בארץ מוצאם – עובדות אלו עשויות להוות שיקול מכריע באישור מעמד מטעמים הומניטריים.
- קטינים שנשקפת סכנה לחייהם או לבריאותם בארץ המוצא – נערה שבני משפחתה בארץ המוצא התכוונו לבצע בה מילת נשים קיבלה מעמד אזרחי בישראל מטעמים הומניטריים.
- הפסקת הליך מדורג עקב אלימות במשפחה – אישה זרה שנישאה לאזרח ישראלי והייתה בהליך מדורג לאחר נישואיה, אך ההליך נפסק בשל גירושין עקב אלימות שנקט כלפיה בן זוגה הישראל עשויה לקבל מעמד מטעמים הומניטריים.
מי יכול לפנות בבקשה לקבלת מעמד אזרחי מטעמים הומניטריים?
עקרונית, כל מבקש שאינו עומד בקריטריונים של הנהלים הרגילים יכול להגיש בקשה למעמד מטעמים הומניטריים.
כיצד נעשית הפנייה בפועל לוועדה ההומניטרית?
הגשת הבקשה תיעשה ע"י המבקש עצמו אשר חייב להיות נוכח בהגשת הבקשה ללשכת האוכלוסין שבאזור מגוריו. המבקש רשאי להיות מלווה ע"י עורך דין.
על המבקש להגיש בקשה מלאה עם כל הפרטים, עם המסמכים הנדרשים, עם מכתב מנומק וחתום על ידו המפרט את הטעמים ההומניטריים בעניינו, וכן לצרף אישור תשלום אגרה לבקשה.
בקשות לקבלת מעמד מטעמים הומניטריים לעתים קרובות נדחות והמעמד ניתן רק לאחר התערבות בית משפט. לפיכך, מומלץ מאד לפני הגשת בקשה מטעמים הומניטריים להתייעץ עם עורך דין הסדרת מעמד המנוסה במקרים דומים, בפרט אם הוגשה כבר בקשה בעבר והיא נדחתה, או שמתקיימים במבקש תנאים נוספים שהינם חשובים ויש להדגישם בבקשה באופן מקצועי.
זקוקים לייצוג בוועדה ההומניטרית? פנו אלינו עוד היום. משרדנו מתמחה בהסדרת מעמד לזרים לרבות מטעמים הומניטריים. על רצף הזמן הצלחנו להסדיר לאלפי אזרחים מעמד חוקי בישראל מטעמים הומניטריים לאחר ייצוג בין כותלי הוועדה הבינמשרדית. הייצוג דורש בקיאות, ניסיון והיכרות עם הפרקטיקה מול משרד הפנים ועם פרטי המקרה הספציפי.
מה מספרים הלקוחות שלנו
