סירוב במשרד הפנים למעמד בישראל והדרכים לפתרון

גם זכאי חוק השבות וגם נתין זר המבקשים לקבל מעמד אזרחי בישראל נדרשים לפנות בבקשה לקבלת מעמד אזרחי למשרד הפנים, אשר מחויב לפעול בהתאם לחוקים, לפסיקה המחייבת ולמדיניות הממשלה. במהלך הליך קבלת המעמד ייתכן מצב בו הרשות מסרבת להעניק למבקש מעמד אזרחי, זמני או קבוע, ולעתים קרובות המשמעות האופרטיבית מסירוב זה היא דרישת הרשות מהמבקש לעזוב את ישראל תוך זמן קצר.

מה ניתן לעשות במקרה בו המדינה דוחה את הבקשה או מסרבת להעניק מעמד אזרחי?

ראשית, בנוהל מס' 1.6.0001 "נוהל טיפול בבקשות ובעררים על החלטות לשכות ומטה רשות האוכלוסין וההגירה" מטעם משרד הפנים מיום 24.2.2020, מצויות הנחיות פרוצדורליות, כמו: באילו נושאים ניתן להגיש ערר פנימי ולמי יש להגיש אותו, פירוט הגורמים המוסמכים שנתנו את ההחלטה עליה מערערים ולמי יש להגיש עליה ערר; אם לגורם ברשות האוכלוסין או לבית הדין לעררים, ואילו מסמכים יש לצרף לערר. כמו כן מצויה בנוהל טבלה המפרטת את נושאי ההחלטה שנתקבלו בלשכות הרשות השונות, ולמי יש להגיש את הערעור בהתאם לנושא ההחלטה. נוהל זה חל רק על החלטות בבקשות שהוגשו בלשכות האזוריות.

חלק מהערעורים מוגשים בערר פנימי לגורם בכיר יותר במשרד הפנים, על החלטות שניתנו ע"י הגורם המוסמך האחרון ברשות (כמו סירוב ע"י הוועדה לעניינים הומניטריים) מוגש ערר אל בתי הדין לעררים. על החלטת ביה"ד לעררים מוגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים, ועל החלטתו, במקרים המתאימים, ניתן להגיש עתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ.

לפנות ללא דיחוי לעורך דין משרד הפנים

בנוסף, לאחר קבלת החלטה שלילית ממשרד הפנים יש לפעול במהירות האפשרית לקבלת עזרה מקצועית של עו"ד המתמחה בתחום, ולא לדחות את הטיפול בהחלטה שלילית או בסירוב, כשהסיבה העיקרית היא הזמן הקצר המוקצב להגשת ערר; בנהלים ובחוק קבועים המועדים להגשת ערר פנימי או ערר לבית הדין שרובם הם עד כחודש ימים, כשאיחור בהגשת הערר עלול לגרום לדחייתו על הסף מבלי שהמערער יוכל לזכות בדיון לגופו בעניינו, גם אם ערעורו מוצדק וזכותו טובה, כשהוא עלול למצוא עצמו תוך זמן קצר מהסירוב עם צו גירוש מהארץ.

פנייה לערכאות נדרשת ממגוון סיבות. לפעמים כדי לערער על החלטת סירוב לתת מעמד שניתנה על בסיס שימוע שנערך ללא מתורגמן, על החלטת סירוב שלא לקחה בחשבון מצב רפואי עדכני של המבקש המקים לו זכות למעמד הומניטרי, סירוב או דחייה כשהמבקש מנוע מעמידה בתנאי הנוהל בנסיבות שאינן תלויות בו, או סירוב/דחייה של מתן מעמד אזרחי בהתעלם מעקרון טובת הילד, ועוד.

פסיקות ביהמ"ש לדוגמא:

כך, בעמ"נ (י-ם) 42280-06-20 פלוני (קטין) נ' משרד הפנים  בוטלה החלטת סירוב של משרד הפנים שניתנה תוך התעלמות מעקרון טובת הילד; בפסק דין מיום 28.7.20 נדונה החלטת סירוב לתת רישיון ישיבה ארעי מסוג א/5 לבת זוג זרה שנפרדה מבן זוגה הישראלי לאחר שנהג בה באלימות, שביקשה להמשיך לשהות בישראל ולגדל את בנם המשותף בעל הצרכים המיוחדים.

משרד הפנים סירב לבקשת מעמד אזרחי וקבע כי זיקותיה של המערערת לישראל חלשות מזיקותיה לגאורגיה, על האב נאסר ליצור קשר עם בנם וחלף זמן רב מאז הפרידה מבן זוגה האלים. ביה"ד לעררים החזיר את התיק לרשות וקבע כי עליה לדון בצרכיו המיוחדים של הקטין, ולבחון זכאותם של המערערת ובנה למעמד אזרחי מטעמים הומניטריים. הרשות דחתה שוב את הבקשה באמצעות הוועדה ההומניטרית, וביה"ד לעררים דחה את ערעורה של המבקשת על החלטת הוועדה. ביהמ"ש לעניינים מנהליים, שסקר את חוות הדעת לגבי מצב הקטין, הטיפולים להם הוא זקוק ומקבל בישראל, ושמערכת הבריאות בגיאורגיה אינה מסוגלת לאבחן או לטפל בילדים במצבו, לעומת דלות נימוקי החלטת הוועדה, שגם חסרה תשתית עובדתית.

משכך, קיבל בית המשפט את הערעור וקבע כי על משרד הפנים לתת למערערת רישיון לישיבת ארעי מסוג א/5 לפרק זמן של שנתיים, ועוד קבע שבסופן יהיה על משרד הפנים להידרש לבחינת שדרוג מעמדה.

עוד מקרה שנדון בעמ"נ (ת"א) 9613-08-20 פלוני נ' רשות האוכלוסין וההגירה בית המשפט לעניינים-מנהליים קיבל ערעור שהגישו אזרח ישראלי ובת זוגו, אזרחית אוקראינה, והורה למשרד הפנים להעניק לבת הזוג אזרחות או תושבות קבע לפי בחירתה; סירוב משרד הפנים נבע  מקביעתו השרירותית של משרד הפנים כי לא מדובר בקשר זוגי (נישואין משנת 2011) אלא בקשר בין מטופל למטפלת, זאת בשל העובדה כי בן הזוג הישראלי הוא נכה צה"ל. ביהמ"ש ביקר בחריפות את משרד הפנים וקבע כי המקרה "מציג במלוא חריפותה את הבעייתיות בבחינת כנות הקשר, וחושף, כי זוג שאינו מתאים לתפישת זוגיות 'נכונה' או 'ראויה' של הרשות-  זוג המנהל חשבון בנק משותף, ישן יחד, ואינו נוסע לעולם בנפרד לחו"ל– תמיד תטען נגדו הרשות כי הקשר אינו כן".

כאמור, בית המשפט קיבל בסופו של דבר את הערעור, הורה להעניק לבת הזוג אזרחות או תושבות קבע לפי בחירתה, והטיל על משרד הפנים הוצאות בסך 100 אלף ₪(!).

חשוב לפעול מהר וביעילות:

הזמן הקצר העומד למערער ממועד הסירוב ועד מימוש זכות הערעור הוא גורם קריטי לבלימת ההשלכות של סירוב כזה, שבד"כ מתלווה אליו דרישה ליציאה מישראל תוך זמן קצר, דבר שעשוי לגרור הוצאה מהארץ, הוצאות כספיות מרובות ואף לביטול ההליך כולו. פנייה זריזה לעורך דין מקצועי ומנוסה הבקיא בתחום היא חיונית מאד להצלחת הערעור ואף עשויה לעתים לזרז את מתן המעמד האזרחי בהתאם לזכויות הנתין הקבועות בדין.

מומחיות משרדנו:

משרד עורכי דין משרד הפנים דוד אנג'ל הוא מהמובילים בתחום המעמד האזרחי עם ותק של מעל שני עשורים, אשר  טיפל בהצלחה בבקשות להסדרת מעמדם של זרים בישראל, עם ניסיון רב מול הרשויות והצלחות גם בתיקים המורכבים ביותר בהליכי עררים פנימיים במשרד הפנים ו/או ערעור לבתי המשפט. לזכותנו הצלחות של ממש בהיפוך החלטות סירוב של משרד הפנים, שינויי החלטות ששינו אף את חייהם של אזרחים רבים והקנו להם מעמד חוקי קבוע בישראל.

צרו עמנו קשר בכל עת לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי!