אזרחות ישראלית לתושבי מזרח ירושלים

בסיס זכויות תושבי מזרח ירושלים

לאחר כיבוש שטחי הגדה המערבית ומזרח ירושלים במלחמת ששת הימים בשנת 1967 סיפחה מדינת ישראל את שכונות ירושלים על תושביהן המוסלמים, החילה עליהן את השיפוט והמהל של ישראל, ולתושבי מזרח ירושלים סיפקה תעודות זהות ישראליות עם מעמד של תושב קבע בלבד, לפיו הם  זכאים בין היתר לזכויות סוציאליות וביטוח רפואי אך אינם רשאים  להצביע לכנסת, להחזיק דרכון ישראלי אלא תעודות מעבר בלבד, וניתן לשלול את מעמד הקבע אם נמצא כי מחזיק התעודה עזב את ישראל מעבר לשבע שנים או שקיבל מעמד אזרחי במדינה אחרת, שאז רישיון ישיבת הקבע שלו בישראל יפקע ויבוטל, בהתאם לתנאי נוהל פקיעת רישיון לישיבת קבע מס' 5.2.00018 של משרד הפנים.

מעמדם החוקי תושבי מזרח ירושלים

הדין המסדיר את מעמדם של תושבי מזרח ירושלים  וגם את יכולתם לקבל מעמד אזרחי בישראל ואף אזרחות ישראלית הוא חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003 והתקנות לפיו, חוק הכניסה לישראל וכן סעיף 9ב לנוהל 5.2.0008 " מתן מעמד לבן זוג זר עקב נישואין לישראלי".

סעיף 2 להוראת השעה שכותרתו היא הגבלת אזרחות וישיבה בישראל קובע כי על אף האמור בסעיף 7 לחוק האזרחות (הזכות לאזרחות מכוח נישואין לאזרח ישראלי), שר הפנים לא יעניק לתושבי האזור, וביניהם לתושבי מזרח ירושלים, אזרחות לפי חוק האזרחות ולא ייתן להם רישיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל.  

כלל זה בחוק מבדיל את תושבי מזרח ירושלים ויו"ש בכלל, מנתינים זרים אחרים, ומבטל מבחינתם את הזכות השמורה לנתין זר הנשוי לאזרח ישראלי לעבור את ההליך המדורג של כ-5-7 שנים עד לקבלת האזרחות הישראלית.

• תושב מזרח ירושלים שזכה באזרחות ישראלית באמצעות משרדנו:

אופציית איחוד משפחות

המחוקק קבע חריגים לכלל זה בהמשך הוראת השעה, אשר בהתקיימם, גם תושבי מזרח ירושלים יכולים להגיש בקשה לרשות האוכלוסין לקבלת היתר שהייה בישראל במסגרת איחוד משפחות, או אישור המכונה אישור/היתר מת"ק (אישור של מנהלת תיאום וקישור, האחראית על פעולות הממשלה ביהודה ושומרון והקשרים עם תושבי האזור, הרש"פ ותושביה).

במסגרת הבקשה נדרשים בני הזוג שאחד מהם תושב מזרח ירושלים, לעמוד במבחני נוהל משרד הפנים  מס' 5.2.0008 הנ"ל, ומלבד אישור בטחוני נקי של התושב, עליהם להוכיח את קיום הקשר הזוגי, כנות הקשר ויציבותו, וכן הוכחת קיום מרכז חייהם בישראל, אך על פי הדין, החל משנת  2003 כל מי שהגיש בקשה וקיבל היתר מת"ק משנה זו והלאה, לא יוכל לשדרג את מעמדו מאישור שהייה – לתושבות ארעית (רישיון א/5) ולא לאזרחות ישראלית.

היתרי המת”ק המוענקים במסגרת איחוד משפחות מאפשרים לעבוד בישראל אך אינם מזכים באפשרות להחזיק רישיון נהיגה, לא מזכים בביטוח בריאות ציבורי רגיל (אלא בביטוח בריאות חלקי ובתנאים מיוחדים בלבד) או בביטוח לאומי רגיל, וכוללים מגבלות נוספות, ביניהם על פתיחת חשבון בנק ולימודים גבוהים.

הפועל היוצא מכך שנוסף להגבלות מנהליות, כמו איסור נהיגה בישראל, איסור יציאה מישראל בדרך אווירית או ימית (אלא רק דרך הגשרים היבשתיים) וביטוח בריאות חלקי – תושב מזרח ירושלים הנשוי לישראלית ומעוניין בחיים משותפים בישראל, יצטרך לעמוד במבחן קיום יחסי הזוגיות עם בת זוגו, כנות הקשר וקיום מרכז חייהם בישראל, בכל שנה מחדש, מבלי שמבחני "ההליך המדורג" מבחינתו יסתיימו אי פעם, כשבמקרה שבת זוגו הישראלית תיפטר או שהנישואים יפקעו – מעמדו יתבטל אף הוא והוא ייאלץ לעזוב את ישראל תוך זמן קצר.

במקרים מיוחדים (חיים ממושכים בישראל וניתוק ממרכז החיים הקודם, קטינים הקשורים לשירותי הרווחה או הבריאות בישראל עקב מצב בריאותי) ניתן לפנות לוועדה ההומניטארית שבמשרד הפנים על מנת לבקש חידוש היתר שהייה או קבלת רישיון ישיבה ארעי מסוג א/5 או רישיון לישיבת קבע בישראל מטעמים חריגים ומיוחדים.

סמכויות משרד הפנים

במסגרת בקשה לאיחוד משפחות שאחד מבני הזוג הוא תושב מזרח ירושלים סעיף 3 להוראת השעה מאפשר לתת לתושב מזרח ירושלים בן 35 ומעלה מתן היתר שהייה בישראל לצורך איחוד משפחות עם בת זוגו השוהה כדין בישראל (תושבת קבע או אזרחית), ולתושבת מזרח ירושלים בת 25 ומעלה, לצורך איחוד משפחות עם בן זוגה בישראל – אלא אם שר הפנים או מפקד האזור קבעו, בהתאם לחוות דעת של גורמי הביטחון המוסמכים, כי המבקש או בן משפחתו, או האזור ממנו הוא בא עלולים להוות סיכון בטחוני לישראל או מעורבים בפעילות המסכנת את ביטחון מדינת ישראל ואזרחיה (סעיף 3ד להוראת השעה).

 

כלומר – גם אם התושב עמד בתנאי הנוהל 5.2.0008, אם נקבע ע"י גורמי ביטחון כי הוא או בני משפחתו או המקום ממנו הוא מגיע קשורים לגורמים העוסקים בפעילות העוינת  את ישראל, בקשתו לשהייה בישראל במסגרת איחוד משפחות – תידחה.

סמכויות נוספות של שר הפנים עפ"י הוראת השעה הן רחבות במקרים מסוימים. כך, הוא רשאי להעניק אזרחות ישראלית  לתושב האזור  אם שוכנע כי התושב מזדהה עם מדינת ישראל ויעדיה וכי הוא או בן משפחתו פעלו פעולה של ממש לקידום הביטחון, הכלכלה או ענין חשוב אחר של המדינה (ס' 3ג להוראת השעה).

שר הפנים גם רשאי להעניק רישיון ישיבת ארעי בישראל מטעמים הומניטריים לתושב מזרח ירושלים, בתנאי שבן משפחתו שוהה כדין בישראל (ס' 3א 1),  ומפקד האזור מוסמך לאשר היתר שהייה בישראל לתושב האזור לצורך טיפול רפואי, לעבודה או למטרה זמנית אחרת, לתקופה מצטברת של עד חצי שנה.

מבחינה מנהלית בקשות לקבלת מעמד אזרחי בישראל ניתן להגיש רק בלשכת האוכלוסין בוואדי ג'וז, דבר שללא עזרה מקצועית מיומנת עלול לגרור המתנה ארוכת שנים לטיפול בבקשה. לאחרונה נפתחו שתי לשכות נוספות עבור תושבי מזרח ירושלים – בקלנדיה ובשכונת צור באהר, שם ניתן לחדש תעודות, אך בקשות למעמד אזרחי ניתן להגיש רק בלשכה בוואדי ג'וז.

מומחיות משרדנו – עורך דין אזרחות ישראלית דוד אנג'ל

מומלץ להיעזר במשרד עו"ד מהמובילים בתחום המעמד האזרחי ובקיא בהגשה ובקידום בקשות של תושבי מזרח ירושלים להיתר שהייה בישראל עקב איחוד משפחות או בקשה להיתר שהייה מטעמים הומניטריים מול משרד הפנים, המיומן בהצגת המקרה בפני הוועדה ההומניטרית והגורמים המוסמכים במשרד הפנים.

משרד עו"ד אזרחות ישראלית דוד אנג'ל הינו בעל מומחיות מיוחדת בהסדרת אזרחות ישראלית ומעמד אזרחי קבוע בישראל לבני מיעוטים. מזה למעלה מ-20 שנה אנו עוסקים בפרקטיקה של ההליכים הביורוקרטיים והמשפטיים מול משרד הפנים וכן מול הערכאות השיפוטיות השונות, לרבות בית הדין לעררים ובג"ץ, עם הצלחות מוכחות של עשרות אזרחים ממזרח ירושלים שנעזרו בשירותנו לקבלת אזרחות.

אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל צורך ביעוץ משפטי בהקשר לסוגיות הנ"ל ונשמח לשרת אתכם נאמנה.