אשרות למתן שהייה – הומניטארי

בישראל, קיימת ועדה הנקראת "הועדה בינמשרדית לעניינים הומניטאריים", אשר בסמכותה לדון במקרים בהם אין המבקש עומד בקריטריונים הקבועים בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב- 1952, אך מטעמים הומניטאריים מיוחדים ראוי לאשר את שהייתו (כלומר לתת לו ויזה הומניטרית לישראל), ועדה זו הינה ועדה המייעצת למנכ"ל רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול בבואו לבחון בקשות למתן מעמד בישראל.

כאמור, ניתן לבקשת אשרות שהייה מטעמים הומניטאריים מיוחדים, טעמים אלו רבים הם וכי קצרה היריעה מלהכילם, כמו"כ טעמים אלו אינם בגדר רשימה סגורה, להלן נעסוק בחלק מהמקרים הנפוצים, אך חשוב לציין כי מעבר להם ישנם מקרים רבים אשר כל אחד מהם ידון לגופו.

ויזה הומניטרית – סוגים

הסדרת מעמד לבן זוג זר כתוצאה מאלימות של בן זוג ישראלי, הינו מקרה הנכלל ברשימת אשרות שהייה מטעמים הומניטאריים מיוחדים, במקרים בהם הקשר הזוגי נותק כתוצאה מאלימות מצד בן הזוג הישראלי וההליך המדורג הופסק ע"י גירושין או פרידת בני הזוג. בקשה לקבלת מעמד תועבר לדיון בוועדה בינמשרדית למתן מעמד מטעמים הומניטריים בכפוף לעמידה בתנאים, על כך ראה מאמרנו: "הסדרת מעמד לבן זוג זר כתוצאה מאלימות של בן זוג ישראלי".

הסדרת מעמד לבן זוג זר לאחר גירושין מבן זוג ישראלי, הינו מקרה נוסף הנכלל ברשימת אשרות שהייה מטעמים הומניטאריים מיוחדים, במקרים בהם הקשר הזוגי נותק וההליך המדורג הופסק לאחר גירושין וישנם ילדים משותפים. בקשה לקבלת מעמד לבן הזוג הזר, תועבר לדיון בוועדה בינמשרדית למתן מעמד מטעמים הומניטריים בכפוף לעמידה בתנאים, על כך ראה מאמרנו: "הסדרת מעמד לבן זוג זר לאחר גירושין מבן זוג ישראלי".

הסדרת מעמד לבן זוג זר לאחר פטירתו של בן זוג ישראלי, הינו מקרה נוסף הנכלל ברשימת אשרות שהייה מטעמים הומניטאריים מיוחדים, מקרים בהם הקשר הזוגי נותק וההליך המדורג הופסק לאחר פטירתו של בן הזוג הישראלי. בקשה לקבלת מעמד לבן הזוג הזר, תועבר לדיון בוועדה בינמשרדית למתן מעמד מטעמים הומניטריים בכפוף לעמידה בתנאים. במקרים בהם מופסק ההליך המדורג ולא מתקיימים התנאים כמפורט, וישנם טעמים הומניטריים מיוחדים אחרים (כגון בן הזוג נפל במסגרת מילוי תפקידו הצבאי) תיבחן הבקשה לגופו של עניין כחריג. על כך ראה מאמרנו: "הסדרת מעמד לבן זוג זר לאחר פטירתו של בן זוג ישראלי".

מבקשי מקלט מדיני בישראל ומי שהוכרז כזכאי למקלט מדיני, הינו מקרה נוסף הנכלל ברשימת אשרות שהייה מטעמים הומניטאריים מיוחדים,  מבקשי המקלט לעיתים באים ממדינות השורר בהם שלום, אך מדינתם אינה מסוגלת להגן עליהם, כך לדוגמא אזרח ששיתף פעולה עם הרשויות במדינת אזרחותו והפליל גורמים עבריינים, זכאי להיקרא פליט, דוגמא נוספת, הפלסטינים הנחשדים כמשתפי פעולה עם ישראל (משתפי"ם), אשר כידוע מרחפת מעל ראשם סכנת חיים באם ישובו למולדתם – אזור יו"ש וחבל עזה, אם בידי ארגוני טרור ואם בידי הרשות הפלסטינית, על כך ראה מאמרנו "מבקשי מקלט מדיני בישראל ומי שהוכרז כזכאי למקלט מדיני".

 רישיון שהייה בישראל לנפגעי פעולות איבה, הינו מקרה נוסף הנכלל ברשימת אשרות שהייה מטעמים הומניטאריים מיוחדים, זרים אשר נפגעו בפעולות איבה ומוכרים על ידי הביטוח הלאומי כנפגע פעולות איבה, זכאים לקבל רישיון שהייה בישראל בכפוף לעמידה בתנאים, על כך ראה מאמרנו: "רישיון שהייה בישראל לנפגעי פעולות איבה"

יעוץ וטיפול בבקשות לוועדת המאויימים, הינו מקרה נוסף הנכלל ברשימת אשרות שהייה מטעמים הומניטאריים מיוחדים, משתפי"ם (תושבי השטחים המשתפים פעולה עם ישראל) שמסיבה זו או אחרת לא זכו לסיוע מרשויות הביטחון יכולים לנסות ולהימלט מחרב הגירוש המונחת על צווארם, באמצעות פניה ל"ועדת מאויימים". ועדה זו, ששייכת רשמית למנהלת התיאום והקישור של הצבא, הוקמה בכדי לטפל בפלסטינים שלא הוכרו כ"סייענים" ואשר עלולים ליפול קורבן לרדיפה קשה ולסכנת חיים אם יורחקו לשטחים.  על כך ראה מאמרנו: "יעוץ וטיפול בבקשות לוועדת המאויימים".

נוהל הורה קשיש, הינו מקרה נוסף הנכלל ברשימת אשרות שהייה מטעמים הומניטאריים מיוחדים, נוהל הורה קשיש מאפשר לאזרח ישראל שהורהו אינו יהודי ואינו זכאי לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, להגיש בקשה לקבלת רישיון שהיה ועבודה בישראל עבור ההורה כאשר ההורה קשיש ובודד. הורה "קשיש ובודד" הוא הורה מעל גיל 60 שאין לו ילדים נוספים בחו"ל, שאין לו בן או בת זוג מחוץ לישראל. על כך ראה מאמרנו: "נוהל הורה קשיש".

היסטוריה – שהייה מטעמים הומניטריים בישראל

בישראל קיים חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, הקובע כי לא יינתנו מעמד של קבע או תושבות לפלשתינים שנישאו לערבים ישראלים. החוק התקבל בשנת 2003 בעקבות הפיגוע במסעדת מצה בחיפה במרס 2002, בו נרצחו 15 ישראלים. אז התברר כי המחבל שביצע את הפיגוע נשא תעודת זהות כחולה בזכות אמו שנישאה לערבי ישראלי מהגליל. כבר במועד חקיקתו, הסדיר חוק הוראת השעה חריגים אשר אפשרו הענקת רישיון או היתר לישיבה בישראל לתושבי האזור, בכפוף ל"טעמים הומניטאריים מיוחדים".

על פי חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 , להלן החוק:

2. בתקופת תוקפו של חוק זה, על אף האמור בכל דין לרבות סעיף 7 לחוק האזרחות, שר הפנים לא יעניק לתושב אזור (תושבי יהודה ושומרון וחבל עזה) או לאזרח או לתושב של מדינה המנויה בתוספת (אזרחי איראן, לבנון, סוריה, עיראק), אזרחות לפי חוק האזרחות ולא ייתן לו רישיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, ומפקד האזור לא ייתן לתושב אזור היתר לשהייה בישראל לפי תחיקת הביטחון באזור.

ההסדר הקבוע בסעיף זה איננו מאפשר הענקת אזרחות או רישיון לישיבה בישראל לתושבי האזור ולתושביהן של מדינות המוגדרות כ"מדינות סיכון" כל עוד חוק הוראת השעה עומד בתוקפו. הסדר זה נחקק על רקע פריצתה של האינתיפאדה השנייה והערכות של גורמי ביטחון לפיהן כניסתם של תושבי האזור לישראל ותנועה חופשית שלהם בתחומיה מהווה סכנה ביטחונית[1].

כבר במועד חקיקתו, הסדיר חוק הוראת השעה חריגים אשר אפשרו הענקת רישיון או היתר לישיבה בישראל לתושבי האזור, לחריגים אלה התווסף, בתיקון נוסף משנת 2007, סעיף 3א1 לחוק הוראת השעה המאפשר לשר הפנים להעניק, מטעמים הומניטאריים מיוחדים ולפי המלצתה של וועדה מקצועית שתמונה לעניין זה, רישיון לישיבת ארעי בישראל או היתר שהייה בישראל לתושב האזור שבן משפחתו שוהה כדין בישראל, כאחד מן החריגים להסדר שנקבע בס' 2 לחוק זה. וזו לשונו של סעיף 3א1 להוראת השעה:

"(א) על אף הוראות סעיף 2, רשאי שר הפנים, מטעמים הומניטאריים מיוחדים, בהמלצת וועדה מקצועית שמינה לעניין זה (בסעיף זה – הועדה):

(1)    לתת רישיון לישיבת ארעי בישראל לתושב אזור או לאזרח או לתושב של מדינה המנויה בתוספת שבן משפחתו שוהה כדין בישראל;

(2)    לאשר בקשה למתן היתר לשהייה בישראל בידי מפקד האזור, לתושב שבן משפחתו שוהה כדין בישראל.
בהתקיים נסיבות הומניטאריות מיוחדות ובכפוף לקבלת המלצה מן הוועדה המיוחדת מוסמך, אפוא, שר הפנים להעניק לתושב האזור רישיון לישיבת ארעי בישראל או לאשר בקשה למתן היתר לשהייה בישראל בידי מפקד האזור.

נזכיר בתמצית, כי בפסק הדין בעניין עדאלה[2], עמד הנשיא א' ברק על כך שבנסיבות בהן אין בנמצא אמצעי חלופי להגבלה גורפת של זכויות, הרי שמבחני המידתיות – ובעיקר הצורך לבחור באמצעי שפגיעתו בזכות לחיי משפחה פחותה – עשויים לחייב קבלתו של מנגנון שיאפשר חריגים הומניטאריים ואחרים להסדר הגורף האוסר על הענקת מעמד בישראל לתושבי האזור. הטעמים לעמדה זו פורטו אף הם בפסק דינו של הנשיא א' ברק באותו עניין:

"הטעם לכך הוא שגם כאשר אין מנוס, לצורך השגת התכלית הראויה, מהגבלה גורפת של זכויות, תיתכנה נסיבות בהן, מחד גיסא, הפגיעה בזכות תהיה קשה במיוחד, ומאידך גיסא, לא יהיה בהגנה חריגה על הזכות כדי לפגוע בהגשמתה של התכלית הראויה. יצירתו של מנגנון חריגים נועד ליתן מענה לנסיבות אשר כאלה. מנגנון החריגים עשוי לצמצם את פגיעתו של החוק בזכויות, וזאת מבלי לפגוע בהגשמתה של התכלית הראויה. לפיכך, יצירתו של מנגנון כזה מתבקשת ממבחן המשנה השני שעניינו הבחירה באמצעי שפגיעתו פחותה. אכן, כפי שחובתו של כל בעל סמכות מינהלית להפעיל שיקול דעת ממקרה למקרה, ולהכיר בחריגים לכללים ולהנחיות קבועות כאשר הנסיבות מצדיקות זאת… כך גם חובתו של המחוקק, בעת שהוא קובע הסדר אשר תוצאתו היא פגיעה גורפת בזכויות, לשקול קביעתו של הסדר חריגים אשר יאפשר מתן מענה למקרים מיוחדים בנסיבות המצדיקות זאת".

הלכה פסוקה היא כי למבקש רישיון ישיבה לפי חוק הכניסה לישראל אין זכות קנויה לקבלם, ו"הסמכות למתן רישיון כזה ושיקול הדעת לשימוש בה, מסורים לשר הפנים… [שלו] נתון שיקול דעת רחב בנושא"[3].

המצב כיום:

לעניין בקשות במסגרת החריג "טעמים הומניטאריים מיוחדים", הוציא משרד הפנים נוהל מיוחד, במסגרת הנוהל ניתן לאשר אישור שהייה בישראל, וזאת מטעמים הומניטאריים – ויזה הומניטארית – ולהלן הנוהל:

הועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים, הינה ועדה מייעצת למנכ"ל רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול בבואו לבחון בקשות למתן מעמד בישראל, מכוח חוק הכניסה לישראל התשי"ב- 1952, אשר אינן עומדות בקריטריונים הקבועים בנהלים השונים.

במסגרת הנוהל על מבקש הבקשה להגיש בקשתו בטופס מיוחד בצירוף המסמכים הרלוונטיים, בקשתו תידון בפני "הועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים", במקרה בו נדחית הבקשה ניתן להגיש עתירה.

כך לדוגמא בעניין קינטרו[4], דובר באדם המעורב בהפללת גורם עברייני, ואשר רחפה מעל ראשו סכנה שיותקף ע"י אותו גורם, מנגד מדינת אזרחותו לא הציעה הגנה ראויה ואפקטיבית, גם כאן מתקיים "טעמים הומניטאריים מיוחדים", וכלשון בימ"ש:

כאשר אדם מותקף בצורה כה ברוטאלית ע"י גורם עברייני בשל מעורבות משפחתו בהפללת אותו גורם, וכאשר המדינה אינה מציעה הגנה אפקטיבית – אין לדרוש מהמותקף "לקחת סיכון", ולצפות שאם יעבור לעיר אחרת "הכל יהיה בסדר". אחרי ככלות הכל מדובר באותה מדינה, וידי הפשע יכולות להשיגו ביתר קלות בתחומי המדינה מאשר מעבר לים.

בעיות שכיחות ומהותיות בקבלת ויזה הומניטרית בישראל

שיקול הדעת המסור לשר הפנים הוא רחב במיוחד מקום בו מדובר במתן אשרה או רישיון מטעמים הומניטאריים חריגים[5]. לכך מצטרפת העובדה שסעיף 3א1 לחוק הוראת השעה איננו כולל קריטריונים המגדירים מהם מאפייניו של אותו "טעם הומניטארי מיוחד" אשר יצדיק היעתרות של שר הפנים לבקשה המוגשת (בהקשר של העדר קריטריונים מנחים להפעלת שיקול דעתו של שר הפנים בהחלטות לפי חוק הכניסה לישראל והתקנות שהותקנו על פיו[6].

לשר הפנים מוקנה, אם כן, שיקול דעת רחב בנושא כניסתם של זרים לישראל והשתקעותם בה. זאת, כנגזרת של העיקרון המקובל במדינות הדמוקרטיות המודרניות, לפיו למדינה שיקול דעת רחב בנושא כניסתם של זרים לתחומיה ואין לו לזר זכות להיכנס למדינה בה אין לו מעמד, אם כתייר ואם כתושב. בצד האמור יש לזכור, כי שיקול דעת זה נתון לביקורתו של בית המשפט כשיקול דעתה של כל רשות אחרת, במסגרת עילות הביקורת "הרגילות" שחלות על הפעלת כל שיקול דעת מנהלי[7].

על שר הפנים להפעיל, אם כן, את שיקול דעתו בתום לב, על יסוד שיקולים ענייניים, בשוויון, במידתיות ובסבירות[8]עקב השיקול דעת הרחב המוקנה לשר הפנים בבואו להחליט האם המקרה שלפניו עונה על ההגדרה של "טעמים הומניטאריים מיוחדים", נדחים מרבית הבקשות המוגשות עקב כך, לרוב "הועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים" המוסמכת לדון בבקשות מעין אלו טוענת כי לא מתקיימים הקריטריונים ל"טעמים הומניטאריים מיוחדים", ולאדם הפשוט אין יכולת לתקוף את החלטות הרשויות ולכן נודעת חשיבות יתרה בליווי משפטי באמצעות עורך דין.

כך לדוגמה, משרד עו"ד דוד אנג'ל, טיפל בבקשות של אנשים שנשקפת סכנה לחייהם בארץ אזרחותם אילו ישובו לשם, אם זה מסיבות שעולה חשש שיותקפו בידי גורמים עבריינים שהמבקש הפלילם בארץ אזרחותו ואם זה מסיבות שעולה חשש שיותקפו בידי גורמי טרור לאחר שאלו נחשדו בדבר שיתוף פעולה עם ישראל.

מומחיות משרדנו:

כאמור, מרבית מקרי הבקשות המיוחדות הנ"ל סבוכות, מורכבות לפתרון, והועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים של משרד הפנים אינה מקלה את החיים של המבקשים. לפיכך קיים צורך קריטי בליווי וייצוג צמוד מגורם המכיר את המערכות, אשר יודע לנהל משפטית את ההליך עד לכדי סיומו המוצלח.

משרד עו"ד דוד אנג'ל מטפל מזה למעלה משני עשורים בבעיות השונות העולות מול הועדה הבינמשרדית, כולל הצלחות תקדימיות בתחום ותוצאות ששינו את חיי מיוצגינו ובני משפחותיהם. פנו אלינו בכל עת לקבלת יעוץ משפטי – ונשמח לשרת אתכם נאמנה.

 

[1] בג"צ 7052/03 עדאלה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הפנים (פורסם בנבו, 2006)). בית משפט קבע, כי הסדר זה עומד בבחינה חוקתית (בג"צ 7444/03 דקה נ' שר הפנים (פורסם בנבו, 2010).
[2] בג"צ 7052/03 עדאלה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הפנים (פורסם בנבו, 2006).
[3] בג"צ 758/88 קנדל נ' שר הפנים, פ"ד מו(4) 505, 520 (1992). (להלן: "עניין קנדל"); עע"מ 1038/08 מדינת ישראל נ' געאביץ (פורסם בנבו, 2009) פסקה י"א לפסק דינו של השופט א' רובינשטיין; עע"מ 1086/09 קרוז נ' שר הפנים (פורסם בנבו, 2009); עע"מ 5569/05 משרד הפנים נ' עויסאת (פורסם בנבו, 2008) פסקה 16 לפסק דינה של הנשיאה ד' ביניש.
[4] עת"מ (מרכז) 3415-05-10 ג'ון פאבר קינטרו הרננדז נ' משרד הפנים (פורסם בנבו, 2011).
[5] השוו: בג"צ 2629/03 איבשין נ' שר הפנים (פורסם בנבו, 2008) פסקה 8 לפסק דינה של השופטת א' חיות.
[6] ראו עוד: בג"ץ 3403/97 אנקין נ' משרד הפנים, פ"ד נא(4) 522, 525 (1997).
[7] עניין קנדל, עמ' 528
[8] בג"צ 3057/09 מוחתסב נ' שר הפנים (פורסם בנבו, 2009); בג"צ 6883/06 נאסר נ' שר הפנים (פורסם בנבו, 2010) פסקה 6 להחלטתה של הנשיאה ד' ביניש; דפנה ברק-ארז, המשפט המנהלי כרך ב' בעמ' 619. עע"ם 9993/03 חמדאן נ' ממשלת ישראל (פורסם בנבו, 2005) סעיף 9 לפסק דינה של הנשיאה ד' ביניש; עניין אנקין, לעיל ה"ש 12, בעמ' 525-526.