פירוק שיתוף בין בני זוג – מדריך

מבוא – פירוק שיתוף

נישואין מייצגים עבור רובנו אהבה, קשירת קשר ואיחוד חיים בין שני בני זוג, המתפתחים לבניית משפחה אוהבת וגידול ילדים משותפים לאורך שנים. אבל מעבר לכך, נישואין מייצגים גם בסיס כלכלי משותף, כשבמסגרת החיים המשותפים נצברים על ידי שני בני הזוג רכוש ונכסים שונים, לרבות זכויות עתידיות.

אבל מה קורה במידה וחיי הזוגיות מגיעים אל קיצם? ומלבד הפרדת הזוגיות והחיים המשותפים יש להפריד ולחלק גם את הרכוש רכוש המשותף ואת הזכויות החוקיות שצברו שני בני הזוג אחד כלפי השני לאורך החיים המשותפים?

במאמר זה ננסה לתמצת ולהבהיר לכם את העקרונות לפיהם ייערך פירוק שותפות בנכסים ובזכויות בין בני זוג שנפרדו, העקרונות המנחים לפירוק השיתוף בדירת המגורים, וכיצד משפיעה העובדה כי לבני הזוג ילדים קטינים במועד עריכת איזון המשאבים ופירוק השיתוף בנכסיהם.

המצב האופטימלי לפירוק השיתוף ברכוש ובזכויות המשותפות, הוא באמצעות הגעה להסכמה בין שני בני הזוג על חלוקת הנכסים והזכויות שנצברו. אך לעתים בני הזוג לא מסוגלים להגיע להסכמות, לרוב בשל משקעים ועומס רגשי רב המלווים בד"כ פרידה מחיים משותפים, שאז פירוק השיתוף יתקיים באמצעות בית המשפט לענייני משפחה.

בית המשפט, החקיקה והפסיקה מתייחסים לשני מצבים עובדתיים הקובעים מבחינה חוקית מתי וכיצד יוכלו בני זוג לפרק את השותפות ברכוש ובזכויות המשותפים.

תביעה לפירוק שיתוף

אם בני זוג נישאו לפני ינואר 1974 ולפני שחוק יחסי ממון נכנס לתוקפו – תחול עליהם חזקת השיתוף ועל כלל הנכסים שצברו והם יוכלו לפרק את השותפות ברכוש ביניהם בכל זמן. לעומת זאת, אם בני הזוג נישאו לאחר 1.1.1974 לאחר כניסתו לתוקף של חוק יחסי ממון, יוכלו להגיש תביעה לפירוק שיתוף ברכוש המשותף רק לאחר גירושיהם או לכל הפחות לאחר פתיחת הליכי גירושין ביניהם, ואם הם ידועים בציבור – עם סיום היחסים ביניהם.


    לייעוץ מקצועי מעו"ד דוד אנג'ל, העוסק בתחום בהצלחה מזה 20 שנה, התקשרו עכשיו ל- 072-2160056,
    או השאירו פרטים ונחזור אליכם:

    חזקת השיתוף בין בני זוג שנישאו לפני 1.1.1974, נקבעה בפסיקה ובאה לתקן מצב משפטי שהיה קיים עד אז, ולפיו חלוקת רכוש בין בני הזוג נעשתה לפי רישום הבעלות בפועל על הנכסים שצברו במהלך החיים המשותפים, כשרוב הנכסים היו רשומים על בן הזוג המפרנס, ובזמן גירושין בת הזוג היתה נותרת בדרך כלל ללא קורת גג, ללא המשאבים ומקורות הפרנסה שנשארו עם בן הזוג, שהתפתח עם השנים ורכש השכלה ומיומנויות תעסוקה, בעוד היא זנחה את חיי הקריירה כדי לגדל את ילדי המשפחה ולדאוג למשק הבית.

    חזקת השיתוף באה ותיקנה, וקבעה כי כל הרכוש והנכסים שנקנו ונצברו על ידי בני זוג במהלך חייהם המשותפים הם בבעלות משותפת שווה, ללא קשר לרישום נכס זה או אחר רק על אחד מהם, ויצרה הכרה והשוואת תרומתה של בת הזוג לתא המשפחתי, לזו של בן הזוג המפרנס.

    העיקרון מאחורי חזקת השיתוף הוא שכאשר בני זוג חיים יחד בשלום תחת אותה קורת גג במשך תקופה ארוכה, ניתן לקבוע ככלל, כי כוונתם היא להחיל שיתוף בנוגע לכלל הנכסים הנצברים על ידם בתקופת הנישואין, כל עוד לא הוכח אחרת.

    התנאים לקיום חזקת השיתוף  תנאי ראשון הוא ניהול אורח חיים תקין הכוונה לחיי זוגיות רגילים ללא קרע ממשי ביחסיהם או פירוד ביניהם. התנאי השני הוא מאמץ משותף  והאם כל אחד מבני הזוג תרם את תרומתו לתא המשפחתי ומילא את תפקידו, תוך שהדין שוקל באופן שווה את המאמץ של בן הזוג המפרנס למאמץ של בן הזוג שנשאר בבית ודאג לניהול משק הבית וגידול הילדים.

    תחולת חזקת השיתוף על נכסים עסקיים – אם בעבר נקבע כי אין די בחזקת השיתוף בכל הנוגע לנכסים עסקיים, כדי להוכיח כוונת שיתוף, הרי שעם הזמן נקבע בפסיקת בית המשפט כי אין ליצור הבחנה בין נכסים אישיים ועסקיים ויש  להחיל את חזקת השיתוף על כל זכות או נכס אשר נצברו בתקופת הנישואין, אלא אם מוכח כי הוסכם אחרת בין בני הזוג.

    חשוב לדעת כי מי שחלה עליו חזקת השיתוף, יכול לתבוע את פירוק השותפות בנכסים בכל שלב של חיי הנישואין, ללא תלות בקיום הליך גירושין.

    חוק יחסי ממון

    חוק יחסי ממון שנחקק בינואר 1974 הביא אתו שינוי בדיני הרכוש הזוגי והביע שינוי תפיסה שאיפשר מאז ועד היום לבני זוג לקבוע בעצמם ועפ"י חוק, בכל שלב של הזוגיות, את השיתוף והחלוקה של רכושם במהלך הנישואין ובמקרה של גירושין.

    בחוק נקבעו זה לצד זה עקרון "איזון המשאבים" הקובע מעין ברירת מחדל לפיה כל נכס שנצבר במאמץ משותף במהלך הנישואין יחולק בין בני הזוג בצורה שווה כל עוד לא הוכחה הסכמה לחלוקה אחרת. לצד זאת, החוק מאפשר לבני הזוג לסטות מעקרון זה ולקבוע מראש חלוקה שונה ולא שווה של הרכוש ביניהם, במסגרת הסכם יחסי ממון, ומתוך בחירה חופשית ומודעת.

    הנכסים הנכללים ברכוש המשותף לפי החוק הם "כלל נכסי בני הזוג", לרבות זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות.

    היוצאים מן הכלל  הם נכסים מירושות, מתנות, נכסים שהיו בבעלות מי מבני הזוג לפני הנישואין, וגמלה וכספי פיצויים אישיים בשל נזקי גוף. כל אלו אינם משתתפים באיזון המשאבים ובחלוקה השווה בין זכויות ונכסי בני הזוג.

    גם אם בחר אחד מבני הזוג להשאיר בבעלותו הבלעדית נכס שהיה לו לפני החיים המשותפים מחוץ לחיי הזוגיות או לנישואין, או קיבל ירושה או מתנה בלעדית –  יתכן כי לבן הזוג השני יהיו בכל זאת זכויות בו מכוח חייהם המשותפים כידועים-בציבור או מכוח נישואיהם, בשל אופן השימוש בנכס ופירותיו, וכוונת השיתוף המשתמעת מהתנהגות בני הזוג בנכסים אלו מבחינה עובדתית.

    ההבדל הבולט בחלוקת הרכוש בין בני זוג שנישאו לפני כניסתו לתוקף של חוק יחסי ממון ובין מי שנישאו אחריו הוא שחוק יחסי ממון מחייב בני זוג להתגרש או לפחות להימצא בהליכי גירושין (או מידועים בציבור – להפריד את יחסיהם בפועל), בכדי לפרק את השותפות בנכסים, בזמן שזוגות שנישאו לפני החוק יכולים לדרוש את פירוק השותפות ברכוש ללא קשר לגירושין או למצב היחסים  הקיים ביניהם במועד הבקשה.

    סטייה מחלוקה שווה של הרכוש

    חוק יחסי ממון מאפשר לבני הזוג לסטות מעקרון איזון המשאבים ביניהם, ולהגיע לחלוקה שונה של הרכוש ביניהם במקרה של גירושין, באמצעות עריכת הסכם ממון, בו הם יכולים לקבוע לדוג' כי אחד יקבל 70% מהנכסים והשני רק 30% מהם. הסכם הממון בין בני הזוג טעון אישור של בית המשפט לענייני משפחה, אשר יינתן רק אם נוכח בית המשפט כי בני הזוג עשו אותו מרצונם החופשי והם מבינים את משמעת ההסכם ואת תוצאותיו, זאת כדי למנוע ככל הניתן עושק של אחד מבני הזוג ע"י השני.

    הפרדת רכוש במהלך החיים המשותפים  החוק קובע כלל לפיו במהלך הנישואין והחיים המשותפים, כל זכות או נכס הרשומים על אחד מבני הזוג בלבד – הם בבעלותו.

    כך למשל, רכב המשמש את שני בני הזוג אך רשום על שמו של אחד מהם בלבד, שייך במהלך הנישואים מבחינת בעלות רק לבן הזוג הרשום, וכל עוד בני הזוג נשואים או יחד,  הוא יכול למכור את הרכב לאחר,  ללא צורך בהסכמה או אישור מצד בן הזוג השני.

     

    הסמכות לדון בפירוק השיתוף היא של בית המשפט לענייני משפחה, או של בית הדין הרבני בהסכמת הצדדים.

    אם כהליך ראשון תוגש תביעת גירושין לבית הדין הרבני יחד עם בקשה לכרוך בתביעה את פירוק השיתוף והמזונות, עשוי גם פירוק השותפות והמזונות להידון בפני בית הדין הרבני. הסמכות המקבילה של בית הדין הרבני לדון בדיני הרכוש והמזונות וההבדל בתפיסה הדתית לעומת התפיסה החילונית שבין שתי הערכאות יוצר עניין משפטי ייחודי המכונה מרוץ הסמכויות, כשלרוב בן הזוג ישאף לכרוך את התביעה הרכושית עם תביעת הגירושין ובת הזוג תעדיף לדון על הזכויות והפרדת הרכוש  בפני בית המשפט לענייני משפחה.

    הכללים המנחים בפירוק השיתוף

    בית המשפט שואף להביא את בני הזוג להסכמה באיזון משאבים וחלוקת רכוש. כאשר הפרדת הרכוש נעשית בהסכמה בין בני הזוג, לרוב נחסכים מאמצים ומשאבים רבים מבני הזוג וממערכת המשפט, ובד"כ תוך פגיעה מינימלית במידת האפשר בילדיהם הקטינים.

    במידה ולא מתאפשרת חלוקה בהסכמה של הרכוש המשותף, היא תיעשה במסגרת בית המשפט מתוך ראיה כללית של כל הרכוש המשותף שיש לחלק בין בני הזוג ושאיפה ליצירת איזון המשאבים, לרבות בזכויות צבורות, וכן במכירת ו/או בהותרת דירת המגורים בידי אחד מבני הזוג, אשר תיבחן לאור האיזון הכללי בין בני הזוג וכרכוש משותף ספציפי, המיוחד מיתר הרכוש.

    פירוק השותפות בדירת המגורים

    דירת המגורים היא בד"כ הרכוש המשותף בעל הערך הגבוה ביותר של בני הזוג. כשמדובר בדירת מגורים ובפרט אם מעורבים ילדים קטינים, החווים טלטלה חזקה בחייהם בעקבות הגירושים, קיימת התייחסות מיוחדת בבית המשפט לפירוק השיתוף בדירת המגורים, כמקור יציבות ומשען בתקופת הגירושים המאופיינת  בד"כ בסערת רגשות ותחושת בחוסר יציבות.


      לייעוץ מקצועי מעו"ד דוד אנג'ל, העוסק בתחום בהצלחה מזה 20 שנה, התקשרו עכשיו ל- 072-2160056,
      או השאירו פרטים ונחזור אליכם:

      זכות קדימה לבן/בת הזוג בקניית החלק בדירת המגורים

      לפי חוק יחסי ממון, ובמידה ויש למכור את דירת המגורים לצורך איזון המשאבים, ובדירה מתגוררים ילדיהם הקטינים של בני הזוג, בית המשפט יעכב את המכירה של דירת מגורים, כל עוד לא נמצא לילדים מעון חלופי העונה לצרכיהם של הקטינים.

      גם סעיף 101 לחוק המקרקעין מעניק זכות קדימה לבן זוג לקנות את חלקו של בן הזוג השני בדירת המגורים המשותפת שלהם, וכך בן הזוג שמעוניין למכור את חלקו בדירה לא יוכל למכרו לאחר לפני  שהציע אותו קודם לבת זוגו והיא סירבה להצעה. מצב זה מאפשר להותיר את הילדים הקטינים ביחד עם אחד מהוריהם בדירת המגורים, ולהשאיר בחייהם מעט יציבות, לאור הטלטלה אותה הם חווים מגירושי הוריהם.

      תשלום על חלקו של בן הזוג בדירת המגורים

      אם קיבלה בת הזוג את ההצעה, התשלום להעברת החלק בדירה יהיה בכפוף לתשלום לבן הזוג או בדרך של קיזוז זכויות אחרות שיש לבת הזוג מול בן זוגה.

      לדוגמא; אם מחצית הזכות בדירה מוערכת בסך של  500,000 ₪ והזכויות שיש לבת הזוג בנוגע לקרנות הפנסיה של בן הזוג מגיעות ל-500,000 ₪ – יבוצע  ה"תשלום" בקיזוז זכותה זו על כספי הפנסיה של בן זוגה, וכך הבעלות על חלקו של בן הזוג בדירה תעבור על שמה, בתמורה לביטול זכותה על כספי הפנסיה שלו.

      מלבד השגת קורת גג יציבה ובטוחה לילדים הקטינים, פתרון זה מאפשר גם חסכון כספי לא מבוטל של תשלום מס שבח מקרקעין שבני הזוג היו נאלצים לשלם אם הדירה היתה נמכרת לצד שלישי, בזמן שהעברת זכויות בדירת המגורים במסגרת הסכם גירושין פטורה מתשלום מס שבח ומס רכישה.

      הסדר זה גם מאפשר להשאיר לפחות בן זוג אחד עם בעלות בדירת מגורים, שכן ברוב המקרים, מכירת דירת המגורים בשוק החופשי תשאיר את שני בני הזוג בלי יכולת לקנות שתי דירות עבור כל אחד מהם בנפרד, ואת ילדיהם עם קורת גג ארעית באופן תמידי.

      הליך מכירת דירת המגורים לצד שלישי

      את מכירת הדירה הלכה למעשה ניתן לממש לאחר הערכת שוויה בשוק החופשי באמצעות שמאי מקרקעין, המתמנה בהסכמת הצדדים או ע"י בית המשפט. לאחר קביעת שוויה, יכולים בני הזוג לנסות ולמכור אותה בשוק החופשי בעצמם, ואם אינם מצליחים במשך הזמן שנקבע לכך (שלושה-חמישה חודשים לדוג') לרוב ממונה כונס נכסים המציע ומנהל את הליכי המכירה מטעמם, בתמורה לאחוזים מסכום מכירת הדירה.

      בית המשפט בד"כ ממנה את עורכי הדין של בני הזוג לכונסי הנכסים על הדירה.

      הליך מכירת דירת המגורים לאחר קבלת חוות דעת שמאי הוא  פרסום מודעה הקוראת לקונים פוטנציאליים להציע הצעות לרכישתה, עריכת התמחרות וניהול משא ומתן עם המעוניינים ברכישת הדירה, עריכת הסכם למכירת הדירה אשר מחויב בקבלת אישור בית המשפט, קבלת תשלומי המכירה ותשלום המיסים החלים על מכירתה וחלוקת כספי התמורה בין בני הזוג.

      במקום מכירת הדירה בשוק החופשי בסמוך לחלוקת הרכוש, ניתן לקבוע במסגרת הסכם גירושים בין הצדדים כי מכירת דירת המגורים תושהה עד להגעת הקטינים לגיל 18 או 21, שעד אז ימשיכו לחיות בה יחד עם בן הזוג שנשאר לגדלם.

      בכדי שתוכלו להגיע לחלוקת רכוש אופטימלית מצדכם במסגרת חלוקת הרכוש המשותף, חשוב להיעזר בשירותים משפטים של משרד המיומן בניהול הליכים מורכבים, המתנהל באופן אסרטיבי, תוך שמירה חסרת פשרות על זכויותיכם כלקוח ועל טובתכם בכל שלב בהליך פירוק השיתוף. משרד עו"ד דוד אנג'ל ידוע באסרטיביות ובהגנה חסרת הפשרות על זכויות הלקוח עד להגעה ליעד המסומן, ובמקביל ביחס החם, האישי והמסור שלו ושל צוות משרדו כלפי כל לקוח.

      פנו אלינו עוד היום! אנחנו במשרד דוד אנג'ל עורכי דין, ערוכים לייצג אתכם ולהביא למימוש מקסימלי של זכויותיכם בהליך פירוק השיתוף, תוך ייצוג אסרטיבי ובלתי מתפשר ושקילת כל הדרכים העומדות לפעולה לצורך מיצוי מיטבי של זכויותיכם בכל שלב של הדיון מול הצד השני ובפני הערכאות המשפטיות.

      לקבלת ייעוץ וקביעת פגישה צרו איתנו עוד היום וצוות המשרד ישמח לעמוד לשירותכם ולסייע לכם.

      מה מספרים הלקוחות שלנו

      נעה צדיק
      נעה צדיק
      2021-08-22
      תותח!!
      תום רז
      תום רז
      2021-06-07
      צוות המשרד נתן מענה מיידי ואדיב לשאלות שלי! המון תודה
      erez rrr
      erez rrr
      2021-06-07
      שירות מצויון. שירה, את אלופה.
      Rute pacheco
      Rute pacheco
      2021-06-06
      אני דוד מג מבת ים מרוצה מאוד מהטיפול של משרד עורכי דין דוד אנג'ל ועובדיו המסורים עם יחס יוצא מהרגיל מומחים בהגשת כל המסמכים הנחוצים למשרד הפנים ובהצגת המסמכים בזמן ולעמוד מולם במקצועיות בתודה ובכבוד רב דוד .מ
      Shulamit Avraham
      Shulamit Avraham
      2021-04-22
      תודה על שירות מצויין ומהיר, ובמיוחד לשירה שמאוד אכפת לה ונותנת שירות מכל הלב. ממליצה בחום
      Канал ПозитиФФчик
      Канал ПозитиФФчик
      2021-04-13
      מאוד ממליצה!! התקשרתי אם שאלה ותוך דקה נתנו לי מענה והסבירו מה עלי לעשות. תודה רבה לכם!
      braa esa37
      braa esa37
      2021-02-12
      מומלץ בחום.