עורך דין ידועים בציבור – מדריך על זכויותיהם של ידועים בציבור
משרדנו עוסק למעלה מ- 20 שנה בסוגיות משפטיות/אזרחיות העולות תוך כדי מערכת יחסים זוגית הקרויה "ידועים בציבור". אנו מומחים בתחום הן בכובענו כמשרד המוביל לענייני הסדרת מעמד ואזרחות בישראל, והן כמשרד העוסק בענייני משפחה וירושה.
להלן מדריך משפטי שינסה לעשות לכם סדר בסוגיות המשפטיות המרכזיות הכרוכות בידועים בציבור –
ידועים בציבור – הגדרה
ידועים בציבור הם בני זוג שאינם נשואים, המנהלים מערכת יחסים זוגית כבני זוג נשואים.
בני זוג עשויים לבחור לחיות יחד ללא נישואין כדת וכדין ולנהל חיי זוגיות שלמים לאורך שנים, עם תא משפחתי הכולל לידה, גידול ילדים משותפים וניהול כלכלי של משותף.
חלק מהזוגות מחליטים לחיות כידועים בציבור מרצון, ומתוך רתיעה מהגורמים הדתיים המעורבים במיסוד הנישואין או בהתרתם, וחלק מהזוגות חיים כך משום שאינם יכולים להתחתן בישראל, כגון בני זוג מאותו מין או פסולי חיתון, חסרי דת, כהן וגרושה, זוגות מעורבים מבחינה דתית ועוד.
להלן נסביר ונבהיר לכם מהם העקרונות המנחים את בתי המשפט בקביעה אם קשר זוגי הוא קשר זוגי רגיל או אם הוא קשר של ידועים בציבור המצמיח זכויות וחובות לידוע או ידועה בציבור, לרבות שיתוף ברכוש המשותף ובזכויות ממוניות.
לצורך ההגדרה של זוג כידועים בציבור, צריכים להתקיים שני תנאים יסודיים: קשר זוגי מחייב וניהול משק-בית משותף.
קשר זוגי מחייב מתכוון לכך שהצדדים מקיימים ביניהם קשר זוגי, בעל אופי מחייב אחד כלפי השני בענייני אישות ובענייני שיתוף גורל בכל ההיבטים, כשל זוג נשוי בעבר התקיימה דרישה גם למשך זמן מסוים, אך היום זוגות עשויים להיחשב כידועים בציבור גם לאחר פרק זמן קצר על פני מס' חודשים של זוגיות, אם כי מקרים כאלו נדירים יותר מאשר הכרה בידועים בציבור המנהלים חיי זוגיות במשך שנים.
משק בית משותף אם בעבר נדרשו בני הזוג לחיות תחת קורת גג אחת ולנהל משק בית משותף תחת קורה משותפת זו על מנת להיות מוכרים כידועים בציבור, כיום, גם אם הם גרים בדירות נפרדות – הם יוכלו להיות מוכרים כידועים בציבור עפ"י דין, כל עוד נוכח בית המשפט כי מתקיים בכל הראיות המובאות בפניו יסוד מהותי כללי; אם נקודת מבטם האישית של בני הזוג אחד כלפי השני היא של התחייבות כשל זוג נשוי.
כיצד בוחן הדין את מהות הקשר?
שני תנאים אלו נבחנים באופן מהותי יותר מאשר באופן צורני. ולפיכך הצורה בה הם מיושמים ע"י כל זוג וזוג, הפכה את המבחן לגמיש יותר ובהתאם לנסיבות של כל זוג, אך לא המבחן המהותי של היחסים כשל בני זוג נשואים, שהוא הכרחי להכרה של זוג כידועים בציבור, כפי שיפורט בהמשך, ובית המשפט בוחן את טיב היחסים של בני הזוג עפ"י העובדות המתגלות בפניו בכל צד של היחסים, והאם הכוונה הנשקפת מהם באופן עקבי היא של מחויבות ושותפות גורל כשל בני זוג נשואים.
יש לשכנע את בית המשפט כי משק הבית המשותף אינו כזה מתוך צורך אישי, נוחות, כדאיות כספית או סידור ענייני אחר, אלא תוצאה טבעית של חיי המשפחה המשותפים.
גם אין להקל ראש בעובדה כי בית המשפט בוחן בדקדקנות את הראיות שבפניו במטרה לקבוע אם בני הזוג התכוונו ליצור קשר מחייב כשל זוג נשוי או שהתכוונו לקשר זוגי קרוב ואוהב, אך ללא כוונה למחויבות זוגית כשל זוג נשוי, וכמו שקבע כב' השופט רובינשטיין ברע"א 9755/04 סיגל ביטון נ' קצין התגמולים:
"יש להיזהר מאוד מלהטיל על בני זוג שבחרו לחיות בזוגיות (רצופת אהבה ככל שתהיה) ללא כוונה ליצור מחויבות משפטית הדומה לקשר נישואין, תוצאות משפטיות מרחיקות לכת. עלינו גם לגלות זהירות בבואנו להשתית זכויות שונות על יסודות שאיננו יודעים אם יתבררו כסלע איתן או כחולות נודדים ולא להטיל מסגרת על מי שאינו רוצה בה"
במידה ובית המשפט הגיע למסקנה כי בני הזוג הם ידועים בציבור, יפנה ויבחן אם חלה על בני הזוג הידועים בציבור חזקת השיתוף.
המבחן יבדוק אם החזקה חלה על הרכוש והזכויות שנצברו להם במהלך השנים, או אם בני הזוג ניהלו ביניהם משטר של הפרדת רכוש וזכויות, תוך בחינת העובדות והעדויות על אופן התנהלות חייהם מבחינת רכוש, שכן חזקת השיתוף לא חלה אוטומטית בנוגע לידועים ציבור אלא יש להוכיחה.
כוונת השיתוף ברכוש ובזכויות מכוונת לנכסים ולזכויות שלא שייכים במובהק לשני בני הזוג (לדוג': קניית ספה בכסף משותף השייכת לשניים, לעומת זכויות פנסיה צבורות במקום עבודתו של בן הזוג) .
בחינת הכוונה לשתף ברכוש ובזכויות היא מורכבת ומשתנה ותלויה בסימנים חיצוניים שונים של ניהול חיי הזוגיות ע"י זוגות שונים ומגוונים, כשהחוט המחבר בין הזוגות השונים היא הכוונה המהותית והסובייקטיבית של בני הזוג, העולה מהסימנים החיצוניים לכוונה של שיתוף אמיתי וללא הסתייגות של בני הזוג אחד כלפי השני.
לכן, במידה ועליכם לשכנע את בית המשפט כי אופי הזוגיות שלכם היו של ידועים בציבור – עליכם לשתף את בית המשפט בכל הראיות התומכות בכך שאין מדובר בקשר זוגי רגיל אלא בקשר זוגי עם מחויבות הדוקה, הן מבחינה רגשית (יחסי אישות בלעדיים, סיעוד בחולי), הן מבחינה חברתית (ראיות על מפגשים משפחתיים וחברתיים, נסיעות משותפות, תצהירים מפורטים על כי אתם ידועים בציבור כזוג הכרוך אחד בענייני השני בכל נושא, לטוב לרע.
דוגמא לכוונת שיתוף בין בני זוג היא רכישת דירת מגורים משותפת במימון הצדדים, או רישומה על שם שניהם ובמימון עיקרי של צד אחד, חיי אישות קבועים אחד עם השני, ניהול חשבון בנק משותף, דאגה וטיפול בענייני בן הזוג השני, נשיאה הדדית בהוצאות השוטפות ובתשלומי המיסים בדירת המגורים, סיעוד הדדי בזמני חולי, השתתפות של בני הזוג בארוחות חג ובאירועים משפחתיים וחברתיים, יציאה לבילויים ולחופשים משותפים וכו'.
- לנוחיותכם קישור למאמר מדריך – פירוק שיתוף בין בני זוג.
הרחבת התא המשפחתי ולידת ילדים משותפים, גידולם, חינוכם ומחויבותם המשותפת של בני הזוג לאופן חינוכם, להוצאות החינוך והגידול שלהם תחת קורת גג אחת יש גם בהם להוכיח גם את כוונת בני הזוג לחיי זוגיות מלאים ומשותפים ככל בית אב בישראל.
עם זאת, ישנם מקרים שבהם יתקיימו רק חלק מהסממנים החיצוניים הנ"ל ובכל זאת תתקבל המסקנה כי בני הזוג הם ידועים בציבור שהתכוונו לשיתוף כלכלי ביניהם ללא הסתייגות. בני זוג המנהלים חשבונות בנק נפרדים אך דואגים לכסות את יתרת החובה האחד של השני או לשלם במשותף את הוצאות המחיה, הכל בהתאם לנתונים ולראיות ולהתרשמותו של השופט היושב בדין מכוונתם הנשקפת של בני הזוג.
מגורים בנפרד בחלק מהזמן כשבחלק מהשבוע גרו תחת קורת גג אחת ובחלק הנותר גרו בנפרד הוכרו על ידי בית המשפט כידועים בצבור לצורך זכאות בזכויות הפנסיה של בן הזוג.
כך גם חיים בשני בתי מגורים, כשבחצי מהזמן בדירת בן הזוג ובחצי הזמן בדירת בת הזוג הוכרו כמגורים במשותף לצורך הכרה כידועים בציבור שהתכוונו לשיתוף הדדי ברכוש ובזכויות.
בע"א 83/79 היועץ המשפטי לממשלה נ' שוקרן עמ' 694 קבע כב' השופט ריבלין כי בחינת "התא המשפחתי" ו"משק בית משותף" יתקיימו לפי כל מקרה ונסיבותיו, תוך בחינה כיצד ראו בני הזוג את הזוגיות ביניהם;
"בית המשפט יסיק את מסקנתו, בכל מקרה ומקרה לפי בחינה פרטנית של הראיות באספקלריה של מבחני יחסי האישות ומשק הבית המשותף. אין לחפש, על-כן, ואין לגבש קריטריונים אובייקטיביים נוקשים לדיבור המופיע 'החיים חיי משפחה', בסעיף 55 ,ולדיבור 'משק בית משותף' באותו סעיף. כל מקרה ראוי לו שייבחן על-פי נסיבותיו, מתוך ראייה כוללת של העובדות ומתוך סקירות היחסים על-פי מרכיבים שונים ומאפיינים המתקיימים בהם".
"ראוי שבחינה זו תיעשה על-פי קריטריונים סובייקטיביים, דהיינו, כיצד ראו בני הזוג, האיש והאישה, את מערכת היחסים שביניהם"
מהו פרק הזמן שאחריו ייחשבו בני זוג לידועים בציבור?
משך הזמן שלאחריו יוכרו בני זוג כידועים בציבור הוא גמיש וגם אינו הגורם המכריע, אלא טיב הקשר הזוגי שהתקיים בתקופת הזמן שהם יחד;
בע"א 621/69 נסיס נ' יוסטר נקבע כי שנה של זוגיות עשויה לשקף יחסי ידועים בציבור וגם תקופה קצרה הרבה יותר מכך;
"המחוקק לא קבע תקופת זמן מינימלית לקיום חיי המשפחה המשותפים…תקופת זמן של קרוב לשנה יכולה להיות מספקת, ובלבד שבמשך כל אותו זמן התנהלו החיים המשותפים על בסיס אותו קשר עמוק הקיים, כרגיל, בין בעל ואשה הנשואים כחוק. אין ספק כי תקופת זמן כזאת, וגם קצרה ממנה בהרבה, מספקת בהחלט, ואמנם העיקר הוא בקשר הקיים בין בני-הזוג בזמן זה."
גם כאן אנו רואים כי הכלל הקובע את משך הזמן שלאחריו יוכר זוג כידועים בציבור הוא סובייקטיבי ונקבע בכל מקרה ומקרה מתוך התנהגותם של בני הזוג, וכיצד הם ראו והגדירו את הזוגיות ביניהם, כשבית המשפט בוחן את העובדות והראיות, ומתרשם מבני הזוג הספציפיים העומדים מולו בדיון.
זכויות ידועה בציבור בפרידה / ברכוש המשותף
על ידועים בציבור חלה הלכת השיתוף ולא חוק יחסי ממון (החל רק על זוגות נשואים).
בניגוד לאשה נשואה, במקרה פרידה תצטרך הידועה בציבור להוכיח במידה גבוהה את כוונת השיתוף ברכוש ובזכויות של בני הזוג לאורך כל החיים המשותפים באמצעות עדויות, מסמכים ותיעוד ממנו ניתן יהיה להתחקות אחר כוונת השיתוף.
לפי חוק הירושה ידועים בציבור זכאים לרשת האחד את השני בדיוק כפי שנעשה אצל זוגות נשואים, לרבות זכויות בכספי הפנסיה של בן הזוג הנפטר, וכן לגמלת שאירים או תלויים מהמוסד לביטוח לאומי, העומדות לזכות אלמן או אלמנה, בהתאם לתנאי סעיף 55 לחוק; חיי משפחה ומשק בית משותף, שניהם לא נשואים לאחר ואין צוואה הקובעת אחרת.
יצוין כי ההמלצה לזוגות ידועים בציבור שיש להם ילדים משותפים, היא לערוך צוואה מיד לאחר שקיבלו הכרה של זוג ידועים בציבור, זאת כדי לשמור על הזכויות של ילדיהם במקרה של מוות של אחד מההורים, שכן בחלק מהמקרים ידועים בציבור הם בני זוג שהיו נשואים בעבר, התגרשו ופתחו בפרק ב' בלי הרצון להתחתן מחדש.
סעיף 55 לחוק קובע אמנם כי איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף שאינם נשואים זה לזה, אך בתי המשפט בחלקם כבר הכירו בזכויות של ידועים בציבור מאותו מין, לרשת את בני זוגם. עמדת היועץ המשפטי לממשלה תומכת במתן זכות זו לידועים בציבור מאותו מין, אך עדיין אין הלכה משפטית מחייבת בעניין זה.
כדי להימנע מעימותים ומהליכי דיון אחת הדרכים לבני זוג מאותו מין להבטיח מה ייעשה ברכושם, היא לערוך צוואה ולהוריש אחד לשני את רכושם לאחר מותם או לערוך הסכם ממון.
הסכם ממון בין ידועים בציבור
הסכם ממון נועד להבהיר ולשקף בין היתר את כוונות השיתוף או ההפרדה של בני הזוג בנוגע לרכוש שנצבר, כולו או חלקו, ולזכויות שיש לכל אחד מהם בנפרד, או בנוגע לרכוש וזכויות שיצברו יחד במהלך החיים המשותפים (לחצו כאן למדריך המלא אודות הסכמי ממון).
למרות שמטרתו של הסכם הממון היא לקדם בהירות והצהרת כוונות של בני הזוג בנוגע לחלק הכלכלי של חייהם המשותפים, ברוב הפעמים בהם אחד מבני הזוג הוא בעל רכוש ואמצעים כלכלים גבוהים באופן ניכר ביחס לאמצעי בת זוגו. לדוג' מגלה התהליך או הרעיון לערוך הסכם הממון כוונות שאינן תואמות את ציפיותיו של אחד מבני הזוג או את ציפיות שניהם בנוגע לאופן השיתוף שלהם בזכויות וברכוש.
עם זאת, הסכם הממון נחוץ דווקא במקרה של זוג ידועים בציבור לעומת זוג נשוי, בשל נטלי ההוכחה הרבים החלים עליהם ביחס לזוגות נשואים ועל העמימות שעלולה להיווצר באשר לטיב הקשר בבוא העת.
כאמור, על הידועים בציבור לא חל חוק יחסי ממון, ובעניינם חלה "חזקת שיתוף". במקרה של זוג נשוי קובעת חזקת השיתוף כלל עקרוני, לפיו הרכוש שנצבר ע"י שני בני הזוג במהלך החיים המשותפים שייך באופן שווה לבני הזוג, אלא אם הוכח אחרת.
אבל במקרה של ידועים בציבור, חזקת השיתוף איננה ברירת המחדל, וידועה בציבור שטוענת לשיתוף ברכוש שנצבר או לשיתוף בנכס ספציפי, תצטרך להוכיח שני תנאים: כי הקשר הזוגי הוא קשר מחייב של ידועים בציבור, וכי היא ובן זוגה התכוונו לשיתוף בנכסים ובזכויות ממון שכלפיהם היא טוענת לזכויות מכוח שוות מכוח שיתוף.
גם ביחס לזכויות בנכסים עסקיים קיים הבדל בין בני זוג נשואים ובני זוג ידועים בציבור, כשבמקרה של בני זוג נשואים חלה חזקת השיתוף גם על נכסים עסקיים, ואילו ידועה בציבור, תצטרך להוכיח כי היתה כוונת שיתוף שלה מצד בן זוגה בנכס העסקי שלו או בזכויותיו בו.
גם במצב בו ידועים בציבור חיו בדירה השייכת לאחד מהם, ובמהלך החיים המשותפים בן הזוג שנכנס אליה ערך שיפוץ נרחב והשביח את ערך הנכס, במקרה של פרידה עשוי בן הזוג שהשקיע להיות זכאי למחצית מהזכויות בדירה כולה.
לכן, במצב של סכסוך משפטי עתידי בין ידועים בציבור הסכם ממון הוא בעל יתרון משמעותי, המסלק את חוסר הוודאות הכלכלית של ידוע או ידועה בציבור במקרה של פרידה, שעשוי לחסוך לבני זוג ידועים בציבור משאבים כלכליים רבים להוכחת היחסים המחייבים וכוונת השיתוף, כשגם לאחר השקעת המשאבים והזמן בהוכחת קיום התנאים, תהיה תלויה ההכרה בשיתוף הזוגי בהכרעת בית המשפט.
ניסוח הסכם ממון בין ידועים בציבור יכול להיות כל ניסוח שיהלום את אורח החיים של בני הזוג, את רצונם וכוונותיהם מה ייעשה ברכושם, כל עוד אין בניסוחו פגיעה באחרים או פגיעה בערכים חברתיים בסיסיים.
ההסכם יכול להתייחס לכלל הרכוש המגיע אתם לחיים המשותפים ולרכוש שיצברו בעתיד, או רק לנכס אחד או מס' נכסים נקובים. לדוג': שיתוף בדירת המגורים או בנכסי הנדל"ן בלבד.
לדוג' בן זוג המביא עמו רכוש רב ומשאבי השתכרות גבוהים מאד ביחס לבן/בת זוגו ומבקש להבהיר את תנאי השיתוף ברכוש ובזכויות שמביא עמו לקשר, עדיף כי ילבן עם בת זוגו את עקרונות שיתוף הרכוש ביניהם, ושלאחר הסכמה הדדית עקרונית יועלו התנאים במסגרת הסכם ממון כדין, עם התנאים לשיתוף או התנאים לשלילתם.
הסכם ממון נדרש גם במקרה בו הורים רכשו דירה לבנם, ובת זוגו עוברת לגור בה אתו, ניתן לקבוע בהסכם בלעדי לדירת המגורים בלבד, כי עד אשר לא יהיו לבני הזוג ילדים משותפים, או במקרה של פרידה ביניהם, לא תטען בת הזוג לזכויות בדירה.
תשלומי מזונות בין ידועים בציבור
המזונות באים להחליף את דמי המזונות המגיעים בזמן פרידה מכוח הדין האישי לבן הזוג הנשוי התלוי כלכלית בבן הזוג האחר. במקרה של פרידה בין נשואים, הדין קובע זכויות לדמי מזונות ולחלוקת רכוש ודואג לקיומו הכלכלי של בן הזוג התלוי כלכלית.
לעומת זאת, ידועה בציבור שנפרדה יכולה למצוא את עצמה באופן מיידי ללא אמצעי קיום כלל, ותיאלץ גם להידרש להוכחת הקשר הזוגי ולחזקת השיתוף, שיוסיפו לחוסר הוודאות הכלכלית, ידרשו זמן רב, בזמן של מצוקה כלכלית קשה שנוצרה בעקבות הפרידה.
לפיכך, רצוי כי בני הזוג יסדירו מראש בהסכם ממון גם את המזונות המגיעים במקרה של פרידה.
יצוין כי בתי המשפט מכירים בזכות של ידועה בציבור לקבל מזונות זמניים, הנקראים מזונות משקמים, מבן זוגה, תוך הבנה כי גם ידועה בציבור התלויה כלכלית בבן הזוג זכאית לתקופת הסתגלות לאחר הפרידה, לצורך מציאת דרך חדשה בה תוכל לכלכל את חייה בכוחות עצמה.
בנוסף על כך, לאישה שהיא ידועה בציבור נשמרת הזכות לקבל מזונות מן העיזבון בדיוק כמו אישה נשואה, מבן זוגה שהלך לעולמו. מדובר בחלק קריטי שלעיתים מעורר קונפליקטים בין בת הזוג של הנפטר לבין ילדיו מנישואיו הראשונים.
משרד עורכי דין דוד אנג'ל – עורך דין ידועים בציבור
אנחנו, צוות משרד עורכי דין דוד אנג'ל, עומדים לשירותכם בייעוץ והכוונה או בייצוג משפטי מקצועי מיטבי בכל נושא הנוגע להבטחת מעמדכם האישי והאזרחי במקרים של זוגות ידועים בציבור.
אם אתם ידוע או ידועה בציבור ומבקשים להבין את זכויותיכם ומצבכם הכלכלי בקשר הזוגי, פנו אלינו עוד היום לפגישת ייעוץ וקבלו הבהרה על מצב זכויותיכם ברכוש ובזכויות בן הזוג, וכיצד עליכם לפעול כדי להבטיח את עתידכם הכלכלי במקרה של פרידה או זכויות בירושה. עם ניסיון של למעלה מ-20 שנים בייצוג מיטבי של מאות לקוחות מרוצים, אנו עומדים לשירותכם בכל שאלה או משימה הנוגעת להבטחת זכויותיכם על פי דין.
מה מספרים הלקוחות שלנו
