גירושין אזרחיים – ביטול נישואים אזרחיים (התרת נישואין): מדריך
התחתנתם בחתונה אזרחית ואתם רוצים להתגרש ולעשות זאת בישראל?
השלב הראשון הוא לזהות את המסלול המדויק לפי הרישום במרשם האוכלוסין והשיוך הדתי של כל אחד מבני הזוג. זה מה שקובע אם פותחים תיק בבית הדין הרבני לצורך גט, אם מגישים בקשה להתרת נישואין בבית המשפט לענייני משפחה, או אם מדובר בסיום קשר מנהלי במסגרת ברית זוגיות.
כששני בני הזוג יהודים, ברוב המקרים נדרש גט בבית הדין הרבני גם אם החתונה הייתה אזרחית בחו”ל וגם אם נעשה הליך גירושין במדינה אחרת.
כשמדובר בזוג מעורב, חסרי דת, בני עדה לא מוכרת או זוגות חד-מיניים, ההליך מתנהל בדרך כלל כהתרת נישואין בבית המשפט לענייני משפחה, ולעיתים תידרש גם קביעה משלימה מגורם דתי כדי לאפשר לשני הצדדים להינשא מחדש בלי להיתקע על שאלת סטטוס. בברית זוגיות, במקרים מתאימים ובייחוד כשיש הסכמה, ניתן לסיים את הקשר באמצעות מחיקת הרישום במסלול מנהלי.
כדי שההליך לא יימרח, מתקדמים בסדר נכון: מאתרים ערכאה מוסמכת, מסדרים מראש מסמכים מחו”ל בצורה שתתקבל בישראל (כולל תרגום ואימות לפי הצורך), דואגים להמצאה תקינה לצד השני כשאחד מבני הזוג בחו”ל או לא משתף פעולה, ובסוף משלימים עדכון רישום בישראל כך שהסטטוס החדש יהיה מוכר בפועל ולא רק על הנייר.
איך יודעים מהו מסלול הגירושין האזרחיים שלכם?
1) אם שניכם יהודים – בדרך כלל נדרש גט בבית הדין הרבני, גם אם הנישואים היו אזרחיים בחו"ל.
2) אם אחד מכם אינו יהודי/חסרי דת/עדה לא מוכרת – לרוב מדובר בהתרת נישואין בבית המשפט לענייני משפחה.
3) אם מדובר בברית זוגיות – לעיתים ניתן לסיים ברישום/הליך מתאים לפי הנסיבות.
4) אם כבר התגרשתם בחו"ל – עדיין צריך להסדיר את ההכרה והרישום בישראל, ולעיתים יש השלכות דתיות נפרדות.
גירושין בהסכמה בין יהודים:
כאשר שני בני הזוג יהודים, גירושין של בני הזוג מתבצעים לפי הדין הדתי שלהם, ולא בהליך אזרחי.
כששני בני הזוג יהודים והם אזרחי/תושבי ישראל, ענייני נישואין וגירושין נמצאים בסמכות ייחודית של בתי הדין הרבניים, ולכן סיום הנישואין במובן המשפטי-דתי נעשה באמצעות סידור גט בבית הדין.
ברוב התיקים תתחילו בפתיחת תיק מתאים בבית הדין, צירוף תעודת נישואין ומסמכי זיהוי, ואם כבר יש פסק דין מחו”ל – לצרף אותו בצורה תקינה (תרגום/אימות לפי הצורך) כדי שלא תיתקעו על דרישות טכניות.
איך זה מתבצע בפועל?
*מסכימים על תנאי הפרידה ומנסחים הסכם גירושין שמסדיר רכוש, חובות, זכויות והורות.
*מחליטים איפה לאשר את ההסכם – בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה, בהתאם למה שנוח לכם.
*פותחים תיק גירושין מוסכם בבית הדין הרבני ומגישים מסמכים שמוכיחים את הנישואין והזיהוי.
*אם תעודת הנישואין מחו"ל לא בעברית/אנגלית – דואגים לתרגום ולעיתים גם לאפוסטיל מראש.
*מגיעים לדיון קצר שבו בית הדין מאמת פרטים ומכין את התיק לסידור גט.
*מבצעים סידור גט בבית הדין – זה השלב שמסיים את הנישואין מבחינת מעמד אישי.
*מקבלים אסמכתא ומעדכנים סטטוס במרשם האוכלוסין דרך משרד הפנים/נציגות, לפי הנהלים.
אם אחד מכם אינו יהודי – ביטול נישואים אזרחיים בבית המשפט לענייני משפחה: השלבים לביצוע
כאשר אחד מבני הזוג אינו יהודי, או כשאחד מכם חסר דת/שייך לעדה לא מוכרת, לרוב לא מתקיים מסלול גט “קלאסי” בבית דין דתי שמסיים את הקשר לשני הצדדים, ולכן ביטול הנישואין האזרחיים נעשה בדרך כלל במסלול של התרת נישואין בבית המשפט לענייני משפחה.
המטרה של ההליך היא לקבל החלטה שיפוטית שמסיימת את הקשר באופן שמאפשר להתקדם קדימה מבחינת סטטוס ורישום בישראל, ובמידת הצורך גם “לסגור פינה” של סטטוס דתי כדי שלא תיווצר מגבלה עתידית על נישואים מחדש.
בפועל, מה שמכריע אם התיק יתקדם חלק הוא פתיחה נכונה של ההליך בערכאה המתאימה, הגשה מסודרת עם מסמכים ברורים, והימנעות מהתחלה עם הנחות שגויות לגבי סמכות או רישום.
אחרי שהבנתם שזה המסלול הרלוונטי עבורכם, כך נראים שלבי הביצוע בפועל:
1) מאתרים את בית המשפט המוסמך לפי מקום המגורים בישראל (או לפי כללי סמכות רלוונטיים כשאחד מבני הזוג בחו"ל).
2) מכינים בקשה מסודרת להתרת נישואין, עם תצהירים ותיאור קצר של הרקע: מתי ואיפה נישאתם, היכן נרשמתם, והאם קיימים ילדים משותפים.
3) מצרפים מסמכים בסיסיים: תעודת נישואין, מסמכי זהות, אישורי כתובת, וכל מסמך שמבהיר זהות דתית/חוסר דת/שיוך עדתי במידת הצורך.
4) אם קיימים מסמכים מחו"ל, דואגים לתרגום נוטריוני לפי הצורך, כדי למנוע עיכוב מיידי כבר בתחילת התיק.
5) בית המשפט בוחן סמכות ושאלות סטטוס, ובמקרים מסוימים עשוי לבקש התייחסות של ערכאה דתית לגבי בן זוג שמזוהה כבן דת מסוימת, כדי להשלים את בירור המסלול.
6) כאשר אין מחלוקת מהותית, התיק מתקדם להחלטה שיפוטית המסיימת את הקשר המשפטי, ובמקרים מורכבים יותר ייקבעו דיונים בהתאם למחלוקות שעולות.
7) לאחר החלטה, מטפלים בעדכון הרישום בישראל בהתאם לנסיבות ולמסמכים שנדרשים לעדכון במרשם.
מסמכים שכדאי להכין מראש כדי שהתיק יתקדם מהר
*תעודת נישואין מחו"ל, כולל אימות/תרגום לפי הצורך.
*דרכונים/תעודות זהות של שני בני הזוג.
*אישורי כתובת ומסמכים על מקום מגורים אחרון משותף.
*אם יש ילדים משותפים: תעודות לידה, מסמכים רלוונטיים להסדרי הורות ככל שקיימים.
*אם קיים הליך גירושין בחו"ל: פסק דין/אישור רשמי, כולל תרגום ואימות לפי הצורך.
התגרשתם בחו"ל? איך מסדירים הכרה ורישום בישראל
גם אם התגרשתם בחו"ל וקיבלתם פסק דין אזרחי, בישראל עדיין צריך להסדיר עדכון סטטוס ורישום מול רשות האוכלוסין (או דרך נציגות בחו"ל). בפועל מגישים מסמך גירושין רשמי מהמדינה שבה ניתן, דואגים לאימות מתאים לפי מקור המסמך (בדרך כלל אפוסטיל, ולעיתים אימות קונסולרי), ומצרפים תרגום נוטריוני כשנדרש.
אם יש פערים בפרטים בין הדרכון, תעודת הנישואין ופסק הדין (איות, תעתיק, שמות קודמים) מסדרים מראש מסמכי גישור כדי למנוע עיכוב. כאשר קיימת שכבה דתית רלוונטית, מתכננים במקביל את הסדרת המעמד האישי במסלול המתאים כדי שהרישום האזרחי בישראל לא יישאר תלוי באוויר, וכדי שלא תיווצר מגבלה בהמשך בנישואים מחדש או בהליכי מעמד מול משרד הפנים.
לגבי ברית זוגיות: איך מסיימים את הקשר ברישום
אם אתם רשומים בברית זוגיות, סיום הקשר מתחיל בדרך כלל בפנייה לרשם ברית הזוגיות. כשיש הסכמה, מגישים בקשה משותפת למחיקת הרישום בצירוף תעודות זהות, פרטי קשר, ותעודת הרישום של ברית הזוגיות, ולעיתים גם הצהרות/אימות חתימות לפי דרישת הרשם.
לאחר אישור הבקשה מתקבלת אסמכתא רשמית על מחיקת הרישום, ואיתה מעדכנים את המצב האישי מול רשות האוכלוסין וההגירה כדי שהרישום במרשם יהיה עקבי. כשאין הסכמה, או כשיש מחלוקות שמחייבות הכרעה, פונים לבית המשפט לענייני משפחה לקבלת החלטה שיפוטית על סיום הקשר, ולאחר מכן משלימים את מחיקת הרישום והעדכון ברשויות על בסיס פסק הדין.
מקרים מיוחדים שכדאי להכיר:
1) במקרים חריגים, מסלול סיום הקשר מושפע מהאופן שבו סעיף הדת רשום במרשם, ולכן לפני פתיחת הליך כדאי לוודא איך אתם רשומים ומה המשמעות לגבי הסמכות והמסלול.
2) שינוי סעיף דת או רישום כחסר דת הוא הליך מנהלי-משפטי מול רשות האוכלוסין וההגירה, דורש מסמכים ובדיקות, בדרך כלל אינו מהיר, והצהרה בלבד לא מספיקה.
3) בגירושין אזרחיים מחו"ל, חשוב להכין מראש את “חבילת ההכרה” לעדכון בישראל: פסק דין/תעודת גירושין רשמית, תרגום נוטריוני כשנדרש, ואימות לפי המדינה (לרוב אפוסטיל או מסלול אימות חלופי).
4) כשחל דין דתי על אחד הצדדים, ייתכנו השלכות מעמד אישי נפרדות, ולכן מתכננים את סדר הפעולות כך שהרישום האזרחי בישראל לא יישאר תלוי בשאלה דתית פתוחה.
5) מי שמבקשים לבצע גט בחו"ל צריכים לתאם את הפרוצדורה מראש, לשמור תיעוד מלא ומסמכים מקוריים, ולהיערך לכך שייתכן שתידרש בחינה נוספת מול בתי הדין הרבניים לאחר החזרה.
גירושים אזרחיים – המסגרת המשפטית
בשנת 2005 בוצע תיקון מקיף בחוק, ששמו הוסב לחוק השיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), תשכ"ט-1969, ומאותו שלב בקשות להתרת נישואין של זוגות מעורבים מוגשות לבית המשפט לענייני משפחה ולא לנשיא בית המשפט העליון.
כאשר לפחות אחד מבני הזוג משתייך לדת מוכרת, או שקיים ספק לגבי שיוך דתי, סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה פונה לראש בית הדין הדתי הרלוונטי כדי לקבל קביעה האם נדרש גם הליך גירושין דתי, לעיתים אף מספק, כדי שמי שעליו חל הדין הדתי יוכל להינשא מחדש.
בית הדין מחויב למסור את קביעתו בתוך שלושה חודשים, ואם נקבע שיש צורך בגירושין דתיים הבקשה מועברת לבית הדין, ובכך נשמר פתרון שמכסה את המעמד האישי במידה שהדין הדתי מאפשר זאת; אם לא נקבע צורך כזה, ההליך נשאר בבית המשפט לענייני משפחה שמכריע בהתרת הנישואין לפי כללי ברירת הדין שבחוק, כאשר הסכמת בני הזוג משמשת עילה להתרה במסלול האזרחי.
במקביל, אין בכוחה של הסכמה להקנות סמכות לבית הדין הרבני לזוג מעורב, משום שסמכותו בענייני מעמד אישי בהסכמה לפי סעיף 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים מותנית בכך שמדובר בענייני מעמד אישי של יהודים, ולכן כאשר אחד מבני הזוג אינו יהודי, בית הדין הרבני אינו מוסמך לדון בהתרת הנישואין גם אם שני הצדדים מבקשים זאת.
האם זוגות מעורבים יכולים להתגרש בבית הדין הרבני בהסכמה?
בדרך כלל לא. לבית הדין הרבני יש סמכות בענייני נישואין וגירושין של יהודים, והסכמה של הצדדים לא יוצרת סמכות כשאחד מבני הזוג אינו יהודי או אינו בן אותה דת. בזוגות מעורבים המסלול הוא לרוב בקשה להתרת נישואין בבית המשפט לענייני משפחה לפי חוק התרת נישואין.
במידת הצורך, בית המשפט יבקש קביעה משלימה מגורם דתי ביחס לבן הזוג שעליו חל דין דתי, כדי להסדיר אפשרות לנישואים מחדש ולעדכן רישום בישראל.
מומחיות משרד עו"ד דוד אנג'ל – עורך דין גירושים אזרחיים בארץ
גירושים אזרחיים והתרת נישואין בישראל נראים לפעמים פשוטים על הנייר, אבל בפועל רוב העיכובים מגיעים בדיוק מהדברים ה”קטנים” – מסלול שגוי (רבני מול משפחה), סטטוס דתי לא ברור, מסמכים מחו”ל בלי תרגום נוטריוני או אפוסטיל, בעיות המצאה כשאחד מבני הזוג בחו”ל, ופערים בין פסק דין לבין עדכון הרישום במרשם.
משרד עו"ד דוד אנג'ל מלווה כבר 25 שנה תיקים של ישראלים וזרים בהליכי התרת נישואין וגירושים אזרחיים, כולל זוגות מעורבים ומקרים עם מורכבות בינלאומית, מתוך מטרה אחת: לקצר את הדרך לתוצאה סופית מוכרת בישראל, בלי להיתקע בסבבי השלמות מיותרים ובלי לייצר סתירות בין ההליך לבין הרישום.
רוצים להבין מה המסלול המדויק שלכם ומה צריך להכין כדי להתקדם מהר כדי להתגרש כהלכה בגירושין אזרחיים בארץ? צרו קשר ונבנה לכם תכנית פעולה חדה וברורה בהתאם לנסיבות.
שאלות נפוצות על גירושים אזרחיים והתרת נישואין בישראל
אנו התחתנו בנישואים אזרחיים בחו"ל (דוגמא קפריסין או נישואי יוטה) – איפה מתגרשים בישראל?
הערכאה נקבעת לפי זהות דתית ורישום. כששניכם יהודים, ברוב המקרים תידרשו להסדיר גט בבית הדין הרבני גם אם החתונה הייתה אזרחית. בזוגות מעורבים, חסרי דת, בני עדה לא מוכרת או במצבים שבהם אין מסלול דתי ישים, ההליך מתנהל לרוב כהתרת נישואין בבית המשפט לענייני משפחה.
אחד מאיתנו יהודי והשני לא – מה המסלול הנכון?
בדרך כלל מדובר בהתרת נישואין בבית המשפט לענייני משפחה. במסגרת ההליך עשוי להידרש בירור סטטוס וסמכות, ובמקרים מסוימים בית המשפט מבקש התייחסות משלימה מגורם דתי ביחס לבן הזוג שמזוהה כבן דת מסוימת, כדי להשלים את התמונה ולוודא שהמסלול שנבחר נכון.
אפשר להתגרש בישראל כשהצד השני נמצא בחו"ל או לא משתף פעולה?
זה תלוי במסלול ובנסיבות, אבל יש מענה גם כשאין שיתוף פעולה מלא. מה שבדרך כלל קובע את היכולת להתקדם הוא נושא ההמצאה והזימון, הוכחת כתובת או דרך קשר, והצגת תשתית מסודרת לבית המשפט או לבית הדין. במקרים כאלה טעות נפוצה היא להתחיל הליך בלי לוודא שהזימונים יעמדו בדרישות, מה שיוצר עיכובים ארוכים.
התגרשנו כבר בחו"ל – מה צריך לעשות כדי שזה יוכר ויירשם בישראל?
נדרש בדרך כלל עדכון רישום בישראל על בסיס פסק הדין או האישור הרשמי מחו"ל. כדי שהטיפול לא ייתקע, מגישים מסמך רשמי ברור, ודואגים לתרגום נוטריוני לפי הצורך ולעיתים גם לאימות נוסף (כמו אפוסטיל) בהתאם למדינה ולמסמך. במקביל, כששניכם יהודים, חשוב להביא בחשבון שגם אחרי גירושין אזרחיים בחו"ל עשויות להישאר השלכות מעמד אישי שמצריכות הסדרה נפרדת.
מה ההבדל בין גירושים אזרחיים לבין גט?
גירושים אזרחיים מתייחסים לסיום הקשר מבחינה משפטית-אזרחית, לרוב דרך בית המשפט לענייני משפחה בהתרת נישואין, או באמצעות פסק דין מחו"ל והסדרת הרישום. גט הוא סיום הקשר לפי הדין הדתי כשהוא רלוונטי, בעיקר כששני בני הזוג יהודים. בפועל, יש תיקים שבהם נדרשת התקדמות בשני צירים, ולכן חשוב לתכנן את הרצף כדי למנוע סתירות במסמכים וברישומים.
אילו מסמכים הכי חשוב להכין כדי שהתיק יתקדם מהר ולא ייעצר על טכני?
הבסיס כמעט תמיד כולל תעודת נישואין רשמית, מסמכי זהות, אישורי כתובת, ומסמכים שמבהירים סטטוס דתי או עדתי במידת הצורך. כשיש מסמכים מחו"ל, תרגום נוטריוני הוא גורם מעכב קלאסי אם לא מטפלים בו מראש. אם כבר היה הליך בחו"ל, פסק דין או אישור רשמי מסודר עושים את ההבדל בין עדכון רישום חלק לבין סבב דרישות.
כמה זמן לוקח הליך התרת נישואין בבית המשפט לענייני משפחה?
אין זמן אחד קבוע. תיקים בהסכמה עם מסמכים מסודרים נוטים להתקדם מהר יותר. עיכובים נפוצים נובעים ממסמכים חסרים, בעיות תרגום או אימות, קושי בהמצאת מסמכים לצד השני, או צורך בבירור סטטוס וסמכות. מי שמגיע עם תיק נקי ומסודר חוסך בדרך כלל חודשים של הלוך-חזור טכני.
מה עם ילדים ורכוש – זה חלק מהגירושים האזרחיים או הליכים נפרדים?
התרת נישואין או גט עוסקים בסיום הקשר, אבל נושאים כמו אחריות הורית, זמני שהות, מזונות וחלוקת רכוש יכולים להתנהל בהליכים נלווים, לעיתים במקביל ולעיתים בסדר שנכון לתיק. השאלה הפרקטית היא מה יוצר יציבות הכי מהר ומה מונע לחץ מיותר על אחד הצדדים, במיוחד כשאחד מבני הזוג הוא זר ויש גם שאלות של מעמד ורישום.
