אזרחות ישראלית ללא יהודים | עו"ד אנג'ל
072-2575-242  |  adit696@gmail.com
לקביעת פגישת ייעוץ
מלאו פרטיכם וניצור קשר בהקדם:
משרדנו עבר לכתובת חדשה: 
דרך אבא הילל 7 - רמת גן, בית סילבר, מיקוד 52522
 
הסדרת כל סוגי האשרות במשרד הפנים
 
 
 
 
 
הסדרת מעמד בני זוג - אזרח זר וישראלי
 
 
 
 
 
 
 
אשרות כניסה לזרים
 
 
 
 
 
 
גירושין מנישואין אזרחיים בישראל
 
 
 שחרור ממעצר וביטול גירוש עובדים זרים
 
 
 
 
 
 
 נישואים אזרחיים וגיור בישראל
 
 
 
 
 
 ביטול קנסות מנהליים בגין העסקת זרים
 
 
 
 
 
 
 אישורי כניסה ועבודה לעובדים זרים
 
 
 
 
 אשרות למתן שהייה מטעמים הומניטאריים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

אזרחות לאזרח החי עם ישראלי

 רקע
 
מערכות יחסים בין זרים שאינם יהודים לבין ישראלים
, הפכו לתופעה נפוצה בשני העשורים האחרונים, בין היתר, בעקבות כניסתם לישראל של מאות אלפי אזרחים זרים ממדינות שונות, לאור זאת, קיימים עשרות מקרים של אזרחים ישראלים, אשר קושרים קשרי היכרות עם אזרחים ממדינות זרות, מתוך עניין משותף בהמשך הקשר הזוגי, מעוניינים להסדיר באופן קבע את מעמדם במדינת ישראל של בני זוגם הזרים. לרוב מדובר בקשרים מסוג ידועים בציבור ולא נישואין של ממש.
 
מוסד הידועים בציבור זוכה להכרה הולכת וגוברת במשפט הישראלי. שלושת המניעים העיקריים להיווצרו ולביסוסו הינם "תפיסות עולם של מדיניות רווחה..., חומרת הדין הדתי בענייני נישואין וגירושין... והתנגדות חלק מהציבור לנישואין דתיים"[1],על רקע זה, ממועד סמוך לאחר הקמת המדינה ואילך הכיר המחוקק הישראלי בידועים בציבור בשורה ארוכה של חוקים, בעיקר לצורך הענקת זכויות סוציאליות וטובות הנאה חומריות שונות.

קיים קושי להסדיר מעמד של זר, אשר נמצא ביחסים רומנטיים עם אזרח ישראלי, לא משנה מהי מטרת שהותו, והאם הוא חוקי או לא. לבני הזוג ניתנת האפשרות לבחור באחת משתי האפשרויות: הראשונה, היא הצהרה על ידועים בציבור במשרד הפנים, תהליך הדורש הצהרות וביסוס של הקשר, במיוחד אם הזר מוגדר כשוהה בלתי חוקי. תהליך זה צריך לעבור את האישורים המתאימים במשך כמה שנים, ויכול להוביל בעתיד למעמד של תושב קבע. אפשרות שנייה, היא נישואים אזרחיים מחוץ לישראל ולאחר כחמש שנים התחלה של תהליך קבלת האזרחות, במאמר זה נתמקד באפשרות הראשונה שהיא עדיפה פחות כיוון שהיא מקנה בסופו של התהליך רק תושבות קבע ולא אזרחות.
 
ההבדל המרכזי בין מעמד האזרחות ולבין מעמד תושב הקבע טמון בזכויות שאינן מוקנות לתושב הקבע שהן:
הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת והזכות לקבלת דרכון ישראלי. מלבד זכויות אלה, זכאי תושב הקבע לקבל, ככל אזרח ישראלי מן השורה, קצבאות ביטוח לאומי כגון: דמי אבטלה, הבטחת הכנסה, קצבת נכות וזקנה. הבדל נוסף קיים כאשר התושב משתקע במדינה אחרת, במידה והוא תושב מעמד זה פוקע וכי ילדי תושבים שנולדו בישראל לא יקבלו את מעמד הוריהם באופן אוטומטי, זאת בניגוד לאזרח[2].
 
היסטוריה
 
בעבר,
על פי מדיניות משרד הפנים, נדרש אזרח זר, השוהה בישראל שלא כחוק ומבקש להסדיר מעמדו מכוח היותו ידוע בציבור של אזרח ישראלי, לצאת מהארץ בטרם תיבחן בקשת בן זוגו הישראלי להסדרת כניסתו לישראל ומעמדו בה. בעקבות כך הוגשה עתירה לבג"ץ בשנת 2005[3] נגד מדיניות משרד הפנים לגרש את הזר עד תום הבירור בדבר אמיתות הקשר.

בג"ץ דחה את העתירות בעקבות הלכת סטמקה[4] ופסק כי יש לבטל את הדרישה הגורפת שלפיה, על בן הזוג הזר, ידועו בציבור של אזרח ישראלי, לעזוב את הארץ בטרם תיבחן בקשתו להסדרת מעמדו בארץ, מתוקף היותו ידוע בציבור של בן זוגו הישראלי. עם זאת, היא סייגה וקבעה כי –  מקום שבן הזוג הזר שוהה בארץ שלא כדין, רשאי משרד הפנים להטיל על בני הזוג נטל ראייתי גבוה מהרגיל להוכחת כנות הקשר ביניהם ולהיותו קשר העולה לדרגה של יחסי ידועים בציבור.

מקום בו מתעורר חשש ממשי בדבר פיקטיביות הקשר או ניכר בבירור כי הקשר אינו עולה לדרגת יחסי ידועים בציבור, רשאי משרד הפנים לדרוש את הרחקת בן הזוג הזר קודם שתושלם בדיקת בקשתו, ובלבד שניתנה לבני הזוג הזדמנות הוגנת להעלות טענותיהם בפני משרד הפנים.
 
המצב כיום
 
כיום עומדת בפני בן הזוג הזר שאינו יהודי החי כידוע בציבור עם ישראלי אפשרות לקבלת היתרי שהייה זמניים עד לקבלת תושבות קבע, בתחילה על משרד הפנים להיווכח לדעת כי חייהם כידועים בציבור כנים הם ואמיתיים, ובהיעדר מניעה ביטחונית או פלילית להמשך שהותו של בן-הזוג בארץ, רק אז תתחיל תקופת "המבחן המדורג". משכה הכולל של תקופת "המבחן המדורג" הוא כשבע שנים (ולעיתים מרובות אף יתרה מכך), ותחילתה – כאמור – ביום שבו נוכח משרד הפנים לדעת כי השניים שהציגו עצמם כבני-זוג אכן מקיימים מרכז חיים משותף.
בתום 7 השנים ובהעדר מניעה אחרת, עתיד בן הזוג הזר במסגרת מסלול הסדרת מעמד כבן זוגו הידוע בציבור של אזרח ישראלי לקבל מעמד של תושב קבע וזאת להבדיל מהגשת בקשה להסדרת מעמד מכוח היות בני הזוג נשואים, שם בתום ההליך יוכלו בני הזוג להגיש בקשה להתאזרחות בן הזוג הזר במדינת ישראל בתום הליך מדורג שנמשך חמש שנים.
 
הבעיות השונות
 
בעיה ראשונה נעוצה בשיקול דעת הרחב שיש לשר הפנים בעניין זה, כתוצאה מכך, לרוב משרד הפנים מערים קשיים וסחבת באמתלאות שונות, כאשר לעיתים בני הזוג מתייאשים ומאבדים את רצונם לקבלת הזכות לתושבות קבע אשר הינה על פי החוק. קשיים אלו קיימים כדי למנוע מזרים להשתמש בקשר הזוגי כאמצעי בלבד לקבלת תושבות קבע, כך למשל במנהלת ההגירה בארה"ב[5] קיימים קשיים דומים וזאת כדי למנוע מצב בו מתחזים לבני זוג יקבלו אזרחות.
כחלק מהבדיקות הקפדניות שנוהג לעשות משרד הפנים, אין משרד הפנים מייחס אלא חשיבות מעטה להצהרת בני הזוג על כנות מערכת היחסים שביניהם. משרד הפנים מזמן את בני-הזוג לשיחה, כל אחד בנפרד ועורך חקירות צולבות כדי לעמוד על אמיתות הקשר, לרוב משרד הפנים טוען כי הקשר אינו כנה ואמיתי, ולאזרח הפשוט אין יכולת לתקוף את החלטות הרשויות ולכן נודעת חשיבות יתרה בליווי משפטי באמצעות עורך דין, לבני הזוג העומדים מול משרד הפנים, על מנת להכין את בני הזוג ולאפשר להם למצות את קשת זכויותיהם לאורך ההליך.
 
בעיה שנייה, הרלוונטית לחיים משותפים קיימת בייחוד לזוגות הנשואים עם ילדים, המעוניינים להביא את הילד מחו"ל לצורך איחוד משפחה, הבעיה שרק בנוהל בני זוג נשואים ניתן להביא ילד מחו"ל, אך בנוהל בני זוג ידב"צ לא ניתן להזמין את הקטינים מחו"ל. בעיה נוספת, מי נחשב קטין? הבעיה שמגיל 15 משרד הפנים עושה בעיות ולא מחשיב את הילד כקטין.
 
בעיה נוספת, קיימת במקרה בו זרה הנמצאת בהליכי פירוד מבן זוגה בישראל והכירה ישראלי אחר, אינה יכולה כאמור במסגרת בקשה להסדיר את מעמד ילדיה מאחר ומעמד הילדים יכול להיות מוסדר רק בנישואין. במקרה זה ברגע שבת הזוג הזרה נפרדה מבן זוגה הישראלי עוד בטרם התגרשה היא וילדיה אינם זכאים יותר לאף זכויות וכך הילדים יכולים להיזרק מביה"ס.

לאחרונה קיימת בעיה נוספת, בכך שהכנסת פתחה בהליכי חקיקה מזורזים לצורך חקיקתו של חוק שוהים בלתי חוקיים, אשר יחייב אותם לעזוב את מדינת ישראל, אף אם הוגשה בקשה להסדרת מעמדם באמצעות נוהל ידועים בציבור וזאת בניגוד למצב הקיים כיום לאור פסיקת בית המשפט העליון הנ"ל.

 
התמחות משרד עו"ד דוד אנג'ל
 
כאמור,
מרבית פרשיות "זר המקיים חיים משותפים עם ישראלי" סבוכות הן ומשכך רבים הן הבעיות העלולות להתעורר, כאשר משרד הפנים אינו נרתם לעזור בעניין בלשון המעטה, משרד עו"ד דוד אנג'ל בעל ניסיון רב בהתנהלות מול משרד הפנים, מנהלת ההגירה והופעות בכל הערכאות משפטיות לרבות עתירות לבג"ץ.

משרד עו"ד דוד אנג'ל יודע לטפל ולהתמודד עם הבעיות השונות העולות תוך כדי הסדרת מעמד תושב קבע לבן הזוג הזר, למשרד עו"ד דוד אנג'ל הצלחות גדולות בתחום. עד היום ניהל משרד עו"ד דוד אנג'ל מאות תיקים של ישראלים, שביקשו להסדיר את מעמדם של בני זוגם הזרים, הן במשרד הפנים והן בבתי המשפט. משרד עו"ד דוד אנג'ל עוסק בתביעות מול משרד הפנים כבר למעלה מעשור והוא פועל על מנת למצות עבור לקוחותיו את אותן זכויות המוקנות להם על פי כל דין.

משרד עו"ד דוד אנג'ל מעניק ליווי צמוד וייצוג מול משרד הפנים: טיפול במתן אשרת כניסה לבן/בת זוג שהוא אזרח זר שנישא לאזרח ישראלי * תדרוך והנחיה לפני דיונים במשרד הפנים * תדרוך לפני תשאול במשרד הפנים * תדרוך להכנת מסמכים * הכנת מסמכים * ייצוג צמוד במשרד הפנים * פתרונות יצירתיים לבעיות סבוכות.
 


[1] בג"ץ 693/91 אפרת נ' הממונה על מרשם האוכלוסין במשרד הפנים, פ"ד מז(1) 749.
[2] תקנות הכניסה לישראל, תשל"ד - 1974, סעיפים 11 ו- 12.
[3] עע"מ 4614/05 מדינת ישראל נ' אבנר אורן, סא (1) 211 (2006).
[4] בג"ץ 2355/98 ישראל סטמקה נ' שר הפנים, נג (2) 728 (1999).

 
 
 
כתובת: בית סילבר, דרך אבא הילל 7 - רמת גן
מזכירות: 072-2575-242  |  פקס: 03-6734749
מיקוד 52522
 

 עו"ד דוד אנג'ל - משרד עורכי דין ונוטריון