גיור בישראל – הלכה למעשה | עו"ד דוד אנג'ל
072-2575-242  |  adit696@gmail.com
לקביעת פגישת ייעוץ
מלאו פרטיכם וניצור קשר בהקדם:
משרדנו עבר לכתובת חדשה: 
דרך אבא הילל 7 - רמת גן, בית סילבר, מיקוד 52522
 
הסדרת כל סוגי האשרות במשרד הפנים
 
 
 
 
 
הסדרת מעמד בני זוג - אזרח זר וישראלי
 
 
 
 
 
 
 
אשרות כניסה לזרים
 
 
 
 
 
 
גירושין מנישואין אזרחיים בישראל
 
 
 שחרור ממעצר וביטול גירוש עובדים זרים
 
 
 
 
 
 
 נישואים אזרחיים וגיור בישראל
 
 
 
 
 
 ביטול קנסות מנהליים בגין העסקת זרים
 
 
 
 
 
 
 אישורי כניסה ועבודה לעובדים זרים
 
 
 
 
 אשרות למתן שהייה מטעמים הומניטאריים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

גיור בישראל – הלכה למעשה

 מבוא
הגיור הנו תהליך הצטרפותו של אדם אל תוך העם היהודי. מסע משמעותי זה כולל למידה והכרה של שורשי התרבות ומנהגיה, ובניית זהות יהודית אישית המתבטאת בהצטרפות לעם ישראל מתוך קבלת עקרונות היהדות.

בישראל קיימים מספר דרכים להליך הגיור אשר חלקם מקנים זהות יהודית רשמית בנקל וחלקם אינם מקנים זהות יהודית בנקל. יחד עם זאת, בל נשכח כי הקניית זהות יהודית מקנה באופן אינטגראלי קבלת אזרחות ישראלית וזאת ע"פ "חוק השבות" ו"חוק האזרחות", לשם כך חלק לא מבוטל מהחפצים להתגייר  כיום, אינם כנים ברצונם להתגייר כי אם ברצון לקבלת "אזרחות".

טעם זה מהווה טעם לפגם בחלק מהמוסדות המופקדות על הליך הגיור אשר בראשם עומדים בתי הדין הרבניים, לטעמם גיור שנעשה למען טובת הנאה מסוימת ואינו בא מתוך רצון פנימי של המבקש אינו גיור כהלכה. ומשום כך חדשים לבקרים שומעים אנו כי בתי הדין הרבניים דוחים לא אחת בקשות לגיור על הסף, בדחיות אלו עומדים שתי תכליות: האחת, לתהות על קנקנו של המבקש האם הוא כנה ברצונו והשנייה, לדחות בקשות שמטרתם אינה להתגייר באמת ובתמים כי אם השגת טובות הנאה, כאמור.

לדבריהם, עקרונות אלו בדחיית הגר והערמת קשיים נלמדים ומרוכזים באמירה אחת שנאמרה על ידי רות, סבתו של דוד המלך, בעת גיורה, לאחר שנדחתה ע"י נעמי[1]:

    "כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין עַמֵּךְ עַמִּי וֵא-לֹהַיִךְ אֱ-לֹהָי"

כאמור, אחת מהדרכים הרשמיות המוכרות במדינת ישראל כחלק ממוסדותיה היא הליך גיור הניתן בבתי הדין הרבניים ואו בבתי הדין המיוחדים לגיור.

בשלב הראשוני לפני הגיור אדם שמעוניין לעבור גיור כהלכה, פתוחים בפניו אולפני הגיור הפזורים ברחבי הארץ, שבחלקם מתנהל הלימוד בשפות שונות. תוכנית הלימודים באולפן כוללת 500 שעות לימוד במגוון נושאים הקשורים ליהדות, כגון: תנ"ך, הלכה, ערכים יהודיים, חגי ישראל ועוד. מטרת הלימודים באולפן להביא את המועמד לגיור להזדהות עם ערכי היהדות ולסייע לו בהבנה ובהעמקת הידע של המעוניין לעבור את הגיור כהלכה ביהדות.

המסגרת הנורמטיבית

מקורות הגיור במקרא מצויות במספר מקומות, בספר דברים[2] נאמר:

    "(ד) לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי, בִּקְהַל ה': גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי, לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה' עַד עוֹלָם. (ה) עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם, בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם, וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת בִּלְעָם בֶּן-בְּעוֹר, מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם לְקַלְלֶךָּ." "(ח) לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי, כִּי אָחִיךָ הוּא, לֹא-תְתַעֵב מִצְרִי, כִּי-גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ. (ט) בָּנִים אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ לָהֶם, דּוֹר שְׁלִישִׁי יָבֹא לָהֶם, בִּקְהַל ה'."


נמצינו למדים, כי רק עמים מסוימים נאסרו להתגייר, אך שאר עמים הותרו לגיור. רש"י שם נותן הסבר מדוע התורה אוסרת לגייר עמונים ומואבים גם לאחר עשר דורות, מפני העוולות שעשו לישראל, ובעוד שעמון ומואב עשו עוולות רוחניות שנחשבות לחמורות, האדומים והמצרים עשו עוולות פיזיות שנחשבות לקלות יותר, ולכן מותרים בדור השלישי.

המקרא מתייחס פעמים רבות אל הגר בגישה אוהדת, כך לדוגמא בספר ויקרא[3], התורה נותנת חשיבות לגר הבא לידי ביטוי ביחס המועדף שעליו לקבל מעם ישראל, באומרה:

    "וְכִי-יָגוּר אִתְּךָ גֵּר, בְּאַרְצְכֶם--לֹא תוֹנוּ, אֹתוֹ. כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם, וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ--כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: אֲנִי, יְהוָה אֱלֹ-הֵיכֶם."

גיור וקבלת אזרחות בישראל
פקודת העדה הדתית (המרה) קובעת בסעיף 2 שבה את ההליך שחייב לנקוט


    "אדם שהמיר את דתו ורוצה כי תינתן נפקות חוקית לאותה המרה...".

סעיף 2 האמור קובע:  

"הפרוצידורה .2(1) אדם, שהמיר את עדתו הדתית ורוצה כי תינתן עם המרת עדה נפקות חוקית לאותה המרה, יקבל מאת ראש העדה בעדה הדתית, שאליה נספח, או מאת האדם שמינהו או הכיר בו ראשה של אותה העדה הדתית כראשו המקומי של סניף אותה העדה הדתית בשטח שבו הוא יושב, תעודת-אישור, המעידה שנתקבל אל אותה העדה הדתית, ויודיע את העובדה לממונה על המחוז במחוז שבו הוא יושב.
 (2) כשתנוח דעתו של הממונה על המחוז בדבר זיהותו של המבקש ומשתוראה לו תעודת-האישור, שעליה מרמז סעיף קטן (1), ירשום את דבר המרת העדה, ויתן למבקש תעודת-אישור על אותו רישום.
 (3) הממונה על המחוז ישלח העתק של תעודת-האישור על אותו רישום לראשה של העדה הדתית שאליה נספח המבקש, וכן לראשה של העדה הדתית, שעמה היה המבקש נמנה קודם לכן".

     
 משמע, על אדם כאמור:
לקבל מאת ראש העדה הדתית שאליה נספח (או מאת נציגו) תעודת אישור, המעידה שנתקבל אל אותה העדה הדתית;
להודיע את עובדת ההמרה לממונה על המחוז (כיום לפני עובד משרד הדתות) ולהציג לפניו את התעודה.

משמילא המבקש אחר אלה, ירשום הממונה את דבר ההמרה וייתן למבקש תעודת אישור על אותו רישום, וכן ישלח העתקים לראש העדה הדתית שאליה נספח המבקש ולראש העדה הדתית שעמה נמנה קודם לכן.

אקט הרישום פורש כקונסטיטוטיבי לדבר ההמרה[4], ובלעדי הרישום לא יוענק תוקף משפטי-אזרחי לדבר ההמרה.  חוק מרשם האוכלוסין[5] (להלן: "חוק המרשם"), מסדיר את פעולתו של מרשם האוכלוסין. ב-1970 תוקן חוק המרשם. התיקון נכלל בחוק השבות (תיקון מס' 2), תש"ל-1970, אשר הוסיף הוראה בחוק השבות בעניין זכויות בני משפחה (סעיף 4א) והגדיר את הביטוי "יהודי" לעניין חוק השבות באופן הזה (סעיף 4ב):"מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת".

שינויים אלה באו בעקבות פסק-דינו של בית-המשפט העליון בבג"ץ 58/68 שליט נ' שר הפנים[6]. בחוק המרשם הוספה הוראה חדשה (סעיף 3א בזו הלשון):

    "(א)לא יירשם אדם כיהודי לפי לאומו או דתו אם הודעה לפי חוק זה או רישום אחר שבמרשם או תעודה ציבורית מראים כי הוא אינו יהודי, כל עוד לא נסתרו ההודעה, הרישום או התעודה האמורים להנחת דעתו של פקיד הרישום הראשי או כל עוד לא נקבע אחרת בפסק-דין הצהרתי של בית משפט או בית דין מוסמך.
    (ב)לענין חוק זה וכל רישום או תעודה לפיו, 'יהודי' – כמשמעותו בסעיף 4ב לחוק השבות, תש"י-1950.
    ...".

לסיום המיתאר הנורמטיבי יש להזכיר הוראות אחדות בחוק המרשם העוסקות בסמכויות פקיד הרישום. נקבע כי פקיד הרישום רשאי לדרוש ממי שמסר הודעה על פרטי רישום למסור לפקיד כל ידיעה או מסמך שברשותו הנוגעים לפרטי הרישום, ואף לתת הצהרה (בכתב או על-פה) על אמיתות ידיעה או מסמך[7].
זאת ועוד, חוק המרשם הבחין בין רישום ראשון לבין רישום שינויים. נקבע כי רישום ראשון יירשם על-פי "תעודה ציבורית"[8], ובאין תעודה כזאת – על-פי הודעה שמסר המבקש[9]. כן נקבע[10]:
 

    "נתבקש פקיד הרישום לרשום פרט רישום על פי הודעה בלבד, ואחרי שהפעיל סמכויותיו לפי סעיף 19 היה לו יסוד סביר להניח שההודעה אינה נכונה, יסרב לרשום על פיה; אולם לגבי המצב האישי לא יסרב כאמור אלא אם עמדה ההודעה בסתירה לרישום אחר שבמרשם או לתעודה ציבורית המעידה על הפרט הנדון".

אשר לרישום שינויים, נקבע[11]:

    "שינוי בפרט רישום של תושב יירשם על פי מסמך שנמסר לפי הסעיפים 15 או 16 או על פי הודעה לפי סעיף 17 שהציגו יחד אתה תעודה ציבורית המעידה על השינוי; ואולם שינוי של מען יירשם גם על פי הודעה בלבד".
     

 ישנן עוד צורות לשינוי רישום: פקיד הרישום יכול ליזום שינוי רישום בנסיבות מסוימות[12]. רשויות שונות צריכות למסור נתונים על אודות שינויים בפרטים מסוימים לפקיד הרישום[13].
 
התמחות משרד עו"ד דוד אנג'ל

משרד עו"ד דוד אנג'ל מחזיק בידע ובניסיון רב בתחום הגיור, לרבות רישומו במשרד הפנים. המשרד מלווה ונותן יעוץ משפטי לאזרחים זרים או מועמדים מקומיים אשר מבקשים להתגייר ולהירשם כיהודים, וכפועל יוצא קבלת אזרחות.

 משרד עו"ד דוד אנג'ל יודע לטפל ולהתמודד עם הבעיות השונות העולות תוך כדי הליך הגיור לרבות רישומו כ"יהודי" במינהל האוכלוסין, למשרד עו"ד דוד אנג'ל הצלחות גדולות בתחום. עד היום ניהל משרד עו"ד דוד אנג'ל מאות תיקים של ישראלים וזרים שביקשו להתגייר ולהירשם כאזרחים.

משרד עו"ד דוד אנג`ל ישמח לייעץ וללוות אזרחים זרים או מועמדים מקומיים המעוניינים לעבור גיור אורתודוקסי או אחר (גיור רפורמי או קונסרבטיבי).
 

 [1] רות א 16-17
[2] דברים, כ"ג 4-9.
[3] ויקרא י"ט 33-34.
[4] ראה מ' שאוה, הדין האישי בישראל (מסדה, מהדורה 3, תשנ"ב) 175ואילך
[5] חוק מרשם האוכלוסין (תיקון), תשכ"ז-1967.
[6] בגץ 58/68 בנימין שליט בשמו ובשם ילדיו נ' שר הפנים ו-פקיד הרישום, חיפה, כג (2) 477
[7] סעיף 19 לחוק המרשם.
[8] כמשמעותה בפקודת העדות – כיום פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971
[9] סעיף 19ב(א) לחוק המרשם אשר הוסף בחוק מרשם האוכלוסין (תיקון), תשכ"ז-1967
[10] שם, בסעיף 19ב(ב)
[11] בסעיף 19ג לחוק המרשם
[12] סעיף 19ה
[13] סעיף 15
 ​
 

כתובת: בית סילבר, דרך אבא הילל 7 - רמת גן
מזכירות: 072-2575-242  |  פקס: 03-6734749
מיקוד 52522
 

 עו"ד דוד אנג'ל - משרד עורכי דין ונוטריון