גיור רפורמי או קונסרבטיבי

מבוא – גיור רפורמי / קונסרבטיבי

הגיור הנו תהליך הצטרפותו של אדם אל תוך העם היהודי. מסע משמעותי זה כולל למידה והכרה של שורשי התרבות ומנהגיה, ובניית זהות יהודית אישית המתבטאת בהצטרפות לעם ישראל מתוך קבלת עקרונות היהדות.

בישראל קיימים מספר דרכים להליך הגיור אשר חלקם מקנים זהות יהודית רשמית בנקל וחלקם אינם מקנים זהות יהודית בנקל. יחד עם זאת, בל נשכח כי הקניית זהות יהודית מקנה באופן אינטגראלי אזרחות ישראלית וזאת ע"פ "חוק השבות" ו"חוק האזרחות", לשם כך חלק לא מבוטל מהחפצים להתגייר  כיום, אינם כנים ברצונם להתגייר כי אם ברצון לקבלת "אזרחות".

טעם זה מהווה טעם לפגם בחלק מהמוסדות המופקדות על הליך הגיור בישראל אשר בראשם עומדים בתי הדין הרבניים, לטעמם גיור שנעשה למען טובת הנאה מסוימת ואינו בא מתוך רצון פנימי של המבקש אינו גיור כהלכה. ומשום כך חדשים לבקרים שומעים אנו כי בתי הדין הרבניים דוחים לא אחת בקשות לגיור על הסף, בדחיות אלו עומדים שתי תכליות: האחת, לתהות על קנקנו של המבקש האם הוא כנה ברצונו והשנייה, לדחות בקשות שמטרתם אינה להתגייר באמת ובתמים כי אם השגת טובות הנאה, כאמור.

לדבריהם, עקרונות אלו בדחיית הגר והערמת קשיים נלמדים ומרוכזים באמירה אחת שנאמרה על ידי רות, סבתו של דוד המלך, בעת גיורה, לאחר שנדחתה ע"י נעמי[1]:

    "כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין עַמֵּךְ עַמִּי וֵא-לֹהַיִךְ אֱ-לֹהָי"

אלא שבנוסף על כל הנ"ל, מועלים טענות כי דרישותיהן של בתי הדין הרבניים קפדניות הן, ומחמירות מעבר להלכה היהודית הבסיסית. כך לדוגמא, למשרדנו הגיע זוג יהודי ונוכריה, אשר הנוכריה נתבקשה לדעת את כל "קיצור השולחן ערוך" דרישה שלטענת הבעל אינה הגיונית לאור העובדה כי הוא מעולם לא נזקק ללמוד ספר זה כ"יהודי חילוני".

עוד נטען כי לאור הגיור, אורחות זוגיותם אינה צריכה להשתנות מכל אורחות חייהם של כלל אזרחי ישראל החילונים. ומשכך, דרישה זו המתווספת לדרישות נוספות אינה עולה בקנה אחד עם העיקרון של "חופש מדת".

דוגמא נוספת, ניתן למצוא בהתבטאותו של שר המשפטים, יעקב נאמן, כי: "הרבנות אשמה במצב הגיור בישראל", בטקס סיום לימודי הלכות גיור בבית מורשה בירושלים, תקף השר יעקב נאמן את מצב הגיור בישראל ואמר: "כולנו שכחנו את ציווי התורה "ואהבתם את הגר", מחקו לנו את זה מהתורה וזה איום ונורא. המכשולים שמציבה מדינת ישראל בפני הגיור הם אסון לאומי"[2].

כפועל יוצא, תופעת הגיור הולכת ומתעצמת בשאר מוסדות הגיור הקיימות בישראל, המהוות חלופה אלטרנטיבית לגיור הנערך בידי בתי הדין הרבניים חלקם נערכים בידי התנועה הרפורמית וחלקם בידי התנועה הקונסרבטיבית וחלקם בידי תנועות אחרות.

יש לציין, כי עד לפני כשלושה עשורים גיור פרטי כזה שאינו במסגרת מוסדות הרבנות לא זכה להכרה רשמית. אולם, לאחר מאבקים קשים שהתנהלו הן במישור הפוליטי והן במישור המשפטי, הוכרע ע"י בית המשפט הגבוה לצדק על הכרה רשמית בחלופות אלו.

המסגרת הנורמטיבית – גיור בישראל ומחוצה לה

גיור רפורמי, קונסרבטיבי או אורתודוקסי מחוץ לישראל:
אדם שהתגייר באחת משלושת האלטרנטיבות (רפורמי, קונסרבטיבי או אורתודוקסי) מחוץ לישראל, היינו בקהילה היהודית בו היה גר בחו"ל, האם הגיור תקף בישראל כדי להחשיבו ליהודי?

לשאלה זו נזקק בית המשפט הגבוה לצדק להכריע בסוף שנות שמונים, בעקבות עתירה שהוגשה כנגד המדינה אשר כוונה בעיקר כנגד תנועת ש"ס שעמדה מנגד, ולכך לימים פסק דין זה כונה בשם "הילכת תנועת ש"ס"[3], וכך נפסק:

על-פי הוראותיו של חוק מרשם האוכלוסין[4], יירשם גיור של עולה לפי הודעתו, ויחד עם ההודעה יוגש – אם יידרש סמך המעיד על הגיור, או תוגש תעודה ציבורית. לפיכך, הודעה בלוויית מסמך המעיד על גיור בקהילה יהודית כלשהי בחוץ-לארץ, די בהם כדי לחייב רישומו של אדם כיהודי, ואין נפקא מיניה, אם הקהילה היא אורתודוקסית, קונסרוואטיבית או רפורמית.

עוד נפסק, כי פקיד הרישום אינו מוסמך לבדוק את תוקפו או את חוסר תוקפו של טקס הגיור, שנערך בקהילה יהודית בחוץ-לארץ, ושעליו מעיד המסמך שהוגש לו. לדידו, משקפת תעודה, המעידה על פניה על כך שנערך טקס גיור בקהילה יהודית, כי אכן קוים טקס כאמור המחייב רישום.

גיור רפורמי, קונסרבטיבי או אורתודוקסי בתוך ישראל:
לימים נושא זה עלה לדיון בבית משפט הגבוה לצדק בווריאציות שונות, כך לדוגמא בבג"ץ נעמת – תנועת נשים עובדות ומתנדבות נ' שר הפנים[5], עלתה שאלה האם הילכת תנועת ש"ס האמורה לעיל המכירה בגיור רפורמי או קונסרבטיבי, חלה גם על תושבי ישראל שעברו הליך גיור רפורמי או קונסרבטיבי מחוץ לישראל, ואם כן האם היא חלה גם תושבי ישראל שעברו הליך גיור רפורמי או קונסרבטיבי בתוך ישראל?

בית-המשפט העליון פסק:

הגדרת "עדה דתית", המופיעה בסימן 2 לדבר המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922 כפי שתוקן ב-1929, היא רלוונטית לעניין אותם דברי חקיקה הנזקקים לדיבור "עדה דתית". אין להגדרה זו כל משמעות מעבר לכך. בוודאי אין ללמוד ממנה כי היהודים בישראל מהווים עדה דתית אחת, אשר בראשה עומדת, בתחום הדתי, הרבנות הראשית לישראל.

תפיסתם של היהודים כ"עדה דתית" בדבר המלך היא גישה מנדטורית-קולוניאלית. אין לה מקום במדינת ישראל. ישראל אינה מדינתה של "עדה יהודית". ישראל היא מדינתו של העם היהודי. ביהדות ישנם זרמים שונים הפועלים בישראל ומחוצה לה. כל זרם פועל על-פי השקפותיו שלו. לכל יהודי ויהודי בישראל – כמו גם לכל אדם ואדם שאינו יהודי – חופש דת, מצפון והתארגנות. תפיסות היסוד מעניקות לכל פרט ופרט את החירות להחליט באשר להשתייכותו לזרם זה או אחר.

אכן, הגיור בישראל אינו רק אקט פרטי. יש לו השלכה ציבורית. מכוחו מצטרף אדם לעם ישראל. בעקבותיו ניתן לרכוש אזרחות ישראלית. יש אפוא צידוק להסדר ממלכתי של ההיבטים הציבוריים של הגיור, וזאת מעבר לקבוע בחוק המרשם, אשר מטרותיו מוגבלות והן בעלות אופי סטטיסטי, ואולם, הפיקוח הממלכתי על ההיבט הציבורי של הגיור – מעבר לפיקוח על הרישום במרשם – צריך להיקבע על-ידי הכנסת. כל עוד הכנסת לא אמרה את דברה, יש לחזור – בכל הנוגע לרישום במרשם – לסמכויותיו של פקיד הרישום על-פי חוק המרשם, כאמור בהילכת פונק שלזינגר.

על-פי הלכה רבת שנים שנפסקה – הילכת פונק שלזינגר[6], ועומדת בתוקפה מאז הינתנה ועד ימינו, תפקידו של פקיד הרישום במרשם האוכלוסין הוא תפקיד סטטיסטי גרידא, ולמרשם אין כוח של ראיה או הוכחה לכל עניין משפטי אחר. בהתאם לכך, על פקיד הרישום להסתפק בראיה לכאורה לעניין נכונות הפרטים הכרוכים ברישום, לרבות יהדותם של מי שמבקשים להירשם במרשם כיהודים.

ועל כן, הלכה למעשה, כאשר גרים שנתגיירו בגיור רפורמי או קונסרבטיבי, מוסרים הודעה בפני פקיד הרישום על רישום ראשון שאליהן מצורפות תעודת גיור המעידה על הליך גיור בקהילה יהודית מסורתית או מתקדמת בישראל או בחו"ל, על פקיד הרישום לבצע את הרישום כמבוקש, אלא אם יש לו יסוד להניח שההודעה אינה נכונה. אין הוא רשאי לסרב לבצע את הרישום רק משום שלדעתו גיור רפורמי או קונסרבטיבי שנעשה מחוץ לישראל אינו מקיים את הדרישות של הגדרת הדיבור "יהודי" בחוק השבות ובחוק המרשם. תעודת הגיור מטעם קהילה לא אורתודוקסית איננה, כשלעצמה, הודעה שאינה נכונה.

יחד עם זאת, בשינוי רישום פקיד הרישום אינו רשאי להסתפק בהודעת המבקש על עריכת גיור (רפורמי, קונסרבטיבי או אורתודוקסי). המבקש לערוך שינוי רישום, צריך לצרף תעודה ציבורית. מסמך המעיד על הגיור אינו תעודה ציבורית. לעומת זאת פסק-דין של בית-המשפט המחוזי המצהיר על כך שהמבקש עבר גיור בקהילה יהודית מהווה תעודה ציבורית לעניין הבקשה. לכאורה, עם מתן פסק-הדין בבית-המשפט המחוזי היה מקום לבצע את השינוי ברישום.

לעניין זה אין נפקא מינה אם טקס הגיור שאליו מתייחס פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי נעשה בישראל או בחו"ל. ההלכה בעניין זה אינה מבוססת על עקרונות המשפט הבינלאומי הפרטי ואינה קובעת כי טקס גיור כאמור שינה את הסטטוס של המתגייר.

אלא ההלכה בעניין מבוססת על הגישה כי השאלה אם גיור רפורמי או קונסרבטיבי מקיים את תנאי הגיור שבהגדרת "יהודי" בחוק השבות ובחוק המרשם היא שאלה לא פשוטה, שפקיד הרישום אינו רשאי להכריע בה. מכיוון שכך, עליו להסתפק לצורכי הרישום הראשון בהודעת המבקש המצרפת את תעודת הגיור; לעניין שינוי רישום עליו לפעול על-פי הודעת המבקש הנתמכת בתעודה ציבורית, או פסק-דין של בית-המשפט המחוזי.

אשר-על-כן, גיור הנערך בישראל תקף לא רק אם בא עליו אישור של הרבנות הראשית אלא אף כל אישור המהווה תעודה ציבורית  או פסק דין של בית משפט המחוזי ובכלל זה אף גיור רפורמי או קונסרבטיבי הנערך ע"י הרבנים אשר הוסמכו לכך בקהילות אלו.

• עדכון חשוב מחודש מרץ 2021: 

בפסיקה תקדימית של בג"ץ פסק בית המשפט העליון כי מי שעבר גיור רפורמי או קונסרבטיבי בארץ יוכר כיהודי, וכי הגיור הרפורמי בישראל תקף גם לצרכי ההתאזרחות מכוח חוק השבות. בכך למעשה הכיר בית משפט בישראל בגיור רפורמי וקונסרבטיבי שנערך בישראל דה פקטו.  לכל הפרטים אודות הפסיקה ומשמעותה – אנא צרו קשר עם משרדנו. 

מומחיות משרד עו"ד דוד אנג'ל

משרד עו"ד דוד אנג'ל מחזיק בידע ובניסיון רב בתחום הגיור, לרבות רישומו במשרד הפנים. המשרד מלווה ונותן יעוץ משפטי לאזרחים זרים או מועמדים מקומיים אשר מבקשים להתגייר, לבצע תהליך גיור מהיר כדין ולהירשם כיהודים, וכפועל יוצא בהמשך לקבל אזרחות ישראלית.

משרד עו"ד דוד אנג'ל יודע לטפל ולהתמודד עם הבעיות השונות העולות תוך כדי הליך הגיור לרבות רישומו כ"יהודי" במינהל האוכלוסין, למשרד עו"ד דוד אנג'ל הצלחות גדולות בתחום. עד היום ניהל משרד עו"ד דוד אנג'ל מאות תיקים של ישראלים וזרים שביקשו להתגייר ולהירשם כאזרחים.

משרד עו"ד דוד אנג`ל ישמח לייעץ וללוות אזרחים זרים או מועמדים מקומיים המעוניינים לעבור גיור רפורמי, קונסרבטיבי או אחר.

​

[1] רות א 16-17
[2] מתוך אתר סרוגים:  http://www.srugim.co.il/20826-%d7%94%d7%a9%d7%a8-%d7%a0%d7%90%d7%9e%d7%9f-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%a9%d7%9e%d7%94-%d7%91%d7%9e%d7%a6%d7%91-%d7%94%d7%92%d7%99%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90?di=1
[3] בג"ץ 264/87 התאחדות הספרדים שומרי תורה – תנועת ש"ס נ' יהושע כהנא – מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים, מג (2) 723
[4] חוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה-1965
[5] בג"ץ 5070/95 נעמת – תנועת נשים עובדות ומתנדבות נ' שר הפנים, נו (2) 721
[6] בג"ץ 143/62 פונק שלזינגר נ' שר-הפנים, פ"ד יז 225.