הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים: איך עושים זאת נכון?

מהו הסכם חלוקת עיזבון?

חלוקת עיזבון נראית לפעמים כמו פעולה פשוטה: בודקים מי היורשים, מחשבים את החלק של כל אחד ומחלקים את הנכסים. בפועל, זה כמעט אף פעם לא עובד בצורה פשוטה כל כך. עיזבון כולל לעיתים דירה, קרקע, חנות, משק חקלאי, רכב, חשבונות בנק, זכויות בחברה משפחתית או נכסים שקשה מאוד לחלק לפי אחוזים בלבד.

כאן נכנס לתמונה הסכם לחלוקת עיזבון בין יורשים.

זהו מסמך משפטי שמאפשר ליורשים להסדיר ביניהם את החלוקה המעשית של נכסי הירושה: מי יקבל איזה נכס, האם יהיו תשלומי איזון, מי יישא בהוצאות, איך יתבצע הרישום ומה יקרה אם יתגלו בהמשך חובות או נכסים נוספים.

הסכם נכון יכול למנוע סכסוך משפחתי, לחסוך הליכים משפטיים, לאפשר שמירה על נכסים בתוך המשפחה, ובמקרים מתאימים גם למנוע אירועי מס מיותרים.

ההסכם שנחתם בין היורשים או הזוכים על פי צוואה, ובו נקבעת הדרך שבה יחולקו בפועל נכסי העיזבון.

חשוב להבחין בין שתי שאלות שונות:

השאלה הראשונה היא מי יורש. התשובה לכך נקבעת לפי צו ירושה או צו קיום צוואה.

השאלה השנייה היא איך יחולקו הנכסים בין היורשים. וכאן נכנס הסכם חלוקת העיזבון.

סעיף 110 לחוק הירושה קובע שנכסי העיזבון יחולקו בין היורשים על פי הסכם ביניהם או על פי צו של בית המשפט. המשמעות היא שהמחוקק מכיר בהסכם בין יורשים כמסלול טבעי ולגיטימי לחלוקת עיזבון.

לדוגמא, אם שלושה אחים יורשים דירה, חשבון בנק ורכב, הם יכולים להסכים שאח אחד יקבל את הדירה, אח אחר יקבל את הכספים, והאח השלישי יקבל רכוש אחר או תשלום איזון מתוך נכסי העיזבון. כך ניתן להגיע לחלוקה מעשית שמתאימה למשפחה, במקום להשאיר את כולם שותפים בכל נכס ונכס.

מתי כדאי לערוך הסכם חלוקת עיזבון?

הסכם חלוקת עיזבון חשוב במיוחד כאשר יש בעיזבון נכסים שקשה לנהל או לחלק בפועל. דירת מגורים היא הדוגמא המוכרת ביותר, אך אותו קושי קיים גם לגבי חנות, קרקע, נחלה, עסק משפחתי, משק חקלאי, זכויות בחברה או תיק השקעות.

במקרים כאלה, חלוקה לפי אחוזים עלולה ליצור שותפות כפויה בין היורשים. שותפות כזו יכולה להקשות על השכרה, מכירה, שיפוץ, רישום זכויות, ניהול נכס וקבלת החלטות בסיסיות. כאשר היחסים בין היורשים מתוחים, כל החלטה קטנה עלולה להפוך למחלוקת.

*הסכם חלוקת עיזבון מתאים במיוחד במצבים שבהם:

יורש אחד מעוניין לשמור דירה או נכס מסוים במשפחה

אחד היורשים גר בנכס של המנוח

יש נכס עסקי שאחד היורשים מפעיל או מנהל

יש צורך לבצע איזון כספי בין יורשים

רוצים למנוע פירוק שיתוף או מכירה לצד שלישי

קיימים כמה נכסים בעלי אופי שונה, וניתן לחלק אותם בצורה יעילה יותר

ככל שההסכם נערך מוקדם יותר ובצורה מדויקת יותר, כך גדל הסיכוי למנוע מחלוקות בהמשך.

מה אי אפשר לעשות באמצעות הסכם חלוקת עיזבון?

הסכם חלוקת עיזבון עוסק בחלוקה בין יורשים קיימים. הוא אינו מיועד לשנות את זהות היורשים.

אי אפשר להשתמש בו כדי להכניס אדם זר למעגל היורשים, ליצור יורש חדש, לעקוף צוואה או להפוך הסכמה במשפחה לתחליף לצוואה. זהו גבול חשוב.

חוק הירושה מגביל גם הסכמים שעוסקים בירושה עתידית, כלומר הסכמים שנערכים בחיי המוריש לגבי נכסיו לאחר פטירתו. לכן, הסכם חלוקת עיזבון צריך להיערך רק לאחר שקמה זכות הירושה ולאחר שניתן להבין מי הם היורשים או הזוכים הרלוונטיים.

מי שמנסה לערוך מסמך כזה לפני הזמן, או להשתמש בו כדי להסדיר זכויות של מי שאינם יורשים, עלול לגלות שההסכם אינו משיג את המטרה המשפטית שלשמה נחתם.

האם חייבים צו ירושה או צו קיום צוואה לפני חתימה על הסכם?

ברוב המקרים, כן.

נכון וכדאי להתחיל בהוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה. הצו קובע מי הם היורשים או הזוכים ומה חלקם בעיזבון. בלי צו, קשה לדעת בוודאות מי מוסמך לחתום על ההסכם, וקשה לרשויות, לבנקים וללשכת רישום המקרקעין לבצע פעולות על בסיס ההסכמות המשפחתיות.

גם כאשר מבחינה משפטית ניתן לדון ברעיון של חלוקה ראשונה לפני רישום בפועל, מבחינה מעשית יישום ההסכם בדרך כלל ידרוש צו מתאים.

סדר עבודה נכון נראה כך:

1)מוציאים צו ירושה או צו קיום צוואה.

2)ממפים את כל נכסי העיזבון והחובות הידועים.

3)בודקים את מצב הרישום של הנכסים.

4)מגבשים הסכמות בין היורשים.

5)בודקים השלכות מס ורישום.

6)חותמים על הסכם מפורט ובר ביצוע.

7)פועלים ליישום ההסכם מול הרשויות והגורמים הרלוונטיים.

הסדר כזה מפחית משמעותית את הסיכון לחתימה על הסכם שאי אפשר לבצע בפועל.

האם הסכם חלוקת עיזבון חייב אישור בית משפט?

ברוב המקרים, כאשר כל היורשים בגירים, כשירים וחתמו על ההסכם מרצון, אין חובה לאשר הסכם חלוקת עיזבון בבית משפט. ההסכם יכול לחייב את היורשים כבר עם חתימתו.

עם זאת, חשוב להבחין בין תוקף ההסכם לבין היכולת לבצע אותו בפועל. כדי להעביר נכסים מול הבנק, הטאבו, רשות הרישוי או גופים אחרים, בדרך כלל יידרש גם צו ירושה או צו קיום צוואה, ולעיתים מסמכים נוספים לפי סוג הנכס.

כאשר אחד היורשים הוא קטין, אדם שמונה לו אפוטרופוס או מי שזקוק להגנה משפטית מיוחדת, ייתכן שיידרש אישור של בית המשפט או גורם מוסמך אחר, כדי לוודא שההסכם אינו פוגע בזכויותיו.

לכן, התשובה המעשית היא: בדרך כלל אין צורך באישור בית משפט, אבל חייבים לוודא שכל היורשים חתומים, שהזכויות בעיזבון ברורות, ושההסכם כתוב בצורה שמאפשרת לבצע אותו בפועל מול הרשויות והגופים הרלוונטיים.

מה חשוב לכלול בהסכם חלוקת עיזבון?

הסכם חלוקת עיזבון צריך להיות מסמך ביצועי וברור. רצוי שלא להסתפק בהצהרה כללית שלפיה יורש מסוים יקבל נכס מסוים. הסכם טוב צריך לתת מענה גם לשלב היישום.

בדרך כלל כדאי לכלול בהסכם:

-פירוט מלא של היורשים והזכויות שלהם

-תיאור נכסי העיזבון הידועים

-פירוט הנכסים שכל יורש יקבל

-הוראות לגבי תשלומי איזון, ככל שיש כאלה

-מקור תשלומי האיזון

-מועדי מסירה, פינוי או העברת חזקה

-הוראות לגבי רישום זכויות בטאבו, בבנק, ברשות הרישוי או בגופים אחרים

-חלוקת הוצאות, אגרות, מסים ושכר טרחה

-טיפול בחובות קיימים של העיזבון

-מנגנון למקרה שיתגלו נכסים או חובות נוספים

-הוראות למקרה שבו לא ניתן לבצע חלק מההסכם כפי שתוכנן

תשלומי איזון:

במקרים רבים, חלוקת העיזבון מחייבת תשלומי איזון. לדוגמא, אם יורש אחד מקבל דירה ששווה יותר מחלקו היחסי בעיזבון, ייתכן שהוא ישלם סכום מסוים ליורשים האחרים כדי לאזן את החלוקה.

כאן חשוב לבדוק מאין מגיע הכסף.

כאשר תשלום האיזון מגיע מתוך נכסי העיזבון עצמם, התמונה המשפטית והמיסויית עשויה להיות שונה לעומת מצב שבו אחד היורשים משלם מכספו הפרטי. במקרים מסוימים, שימוש בכסף חיצוני עלול להיחשב כעסקה החייבת במס, באופן מלא או חלקי.

לכן, לפני שחותמים על ההסכם, חשוב לבדוק היטב את מקור תשלומי האיזון ואת ההשלכות האפשריות מול מיסוי מקרקעין. מניסיון – טעות בנקודה הזו עלולה להפוך הסכם משפחתי פשוט לעסקה יקרה בהרבה מכפי שהצדדים תכננו.

האם הסכם חלוקת עיזבון יכול לחסוך מס?

בהחלט כן. ונתעכב על עניין חשוב זה להלן:

במקרים רבים, הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים יכול לחסוך מס שבח, מס רכישה ולעיתים גם עלויות מס נוספות שקשורות למימוש נכסי מקרקעין. היתרון המרכזי נובע מסעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין, שלפיו חלוקה ראשונה של נכסי עיזבון בין יורשים לא תיחשב כמכירה, בתנאי שהחלוקה נעשית מתוך נכסי העיזבון עצמם.

המשמעות היא שהיורשים יכולים להסכים ביניהם על חלוקה אחרת מזו שנקבעה בצוואה או בצו הירושה, בלי שכל העברת זכויות ביניהם תהפוך אוטומטית לעסקת מקרקעין החייבת במס.

הנקודה החשובה היא ההבדל בין חלוקת עיזבון לבין עסקה בין יורשים לאחר חלוקה. כאשר היורשים מתכננים מראש מי יקבל איזה נכס, מי יקבל כספים מהעיזבון ואיך מאזנים ביניהם מתוך העיזבון עצמו, ניתן לעיתים לבצע חלוקה יעילה מאוד מבחינת מס.

לעומת זאת, אם הנכסים כבר חולקו בפועל, וכל יורש קיבל ונרשם כבעלים של חלקו, העברה מאוחרת של זכויות מיורש אחד ליורש אחר עלולה להיחשב מכירה רגילה לכל דבר, עם חבות אפשרית במס שבח ובמס רכישה.

דוגמה פשוטה: נניח שבעיזבון יש דירה בשווי 2 מיליון ש"ח ו־כספים בבנק בשווי 2 מיליון ש"ח, ויש שני יורשים שזכאים למחצית כל אחד. במקום לרשום את שניהם כבעלים של מחצית הדירה ומחצית הכספים, הם יכולים להסכים שיורש אחד יקבל את הדירה במלואה, והיורש השני יקבל את הכספים. כאשר האיזון נעשה מתוך נכסי העיזבון עצמם, החלוקה עשויה להיכנס למסלול של חלוקה ראשונה שאינה מהווה מכירה. זהו בדיוק המקום שבו הסכם חלוקת עיזבון מונע אירוע מס מיותר.

הסיכון מתחיל כאשר לצורך האיזון מכניסים כסף חיצוני או נכס שאינו שייך לעיזבון. למשל, אם יורש אחד מקבל את הדירה ומשלם ליורש השני מכיסו הפרטי סכום איזון, אותו חלק של החלוקה שבגינו שולמה תמורה חיצונית עלול להיחשב כמכירה החייבת במס. כלומר, עצם קיומו של הסכם בין יורשים אינו מספיק; צריך לבדוק מה מקור הכספים, אילו נכסים נכללים בעיזבון, והאם החלוקה נשארת בתוך גבולות העיזבון.

כדאי לשים לב במיוחד למצבים הבאים:

עיזבון הכולל דירה וכספים – לעיתים ניתן לחלק כך שיורש אחד יקבל את הדירה ויורש אחר יקבל כספים, בלי לבצע מכירה בין היורשים.

עיזבון הכולל כמה דירות – ניתן לתכנן חלוקה שבה כל יורש מקבל נכס מסוים, במקום שכל היורשים יירשמו יחד בכל נכס.

יורש שיש לו כבר דירה – קבלת חלק גדול מדי בדירת ירושה עשויה להשפיע בעתיד על הטבות מס במכירת דירה יחידה או ברכישת דירה אחרת.

יורש תושב חוץ – לעיתים כדאי לבחון אם עדיף לו לקבל כספים מהעיזבון במקום נכס מקרקעין בישראל, בגלל השלכות מס בישראל ובמדינת התושבות.

נכס שאינו דירת מגורים – חנות, משרד, מגרש או נכס מסחרי עשויים להציף שיקולי מס שונים לגמרי ממכירת דירת מגורים.

עוד נקודה חשובה היא עיתוי ההסכם. לפי לשון החוק, חלוקה ראשונה יכולה להיעשות לפני או אחרי רישום צו ירושה או צו קיום צוואה, כל עוד טרם הסתיימה חלוקת העיזבון בפועל. עם זאת, ככל שמחכים יותר, מבצעים רישומים, משתמשים בנכסים, מוכרים חלקים או מעבירים זכויות, כך גדל הסיכון שרשות המסים תראה במהלך פעולה שכבר חורגת מחלוקה ראשונה.

לכן, ברוב המקרים נכון לבחון את הסכם חלוקת העיזבון לפני רישום הזכויות ולפני ביצוע פעולות בנכסים.

בשורה התחתונה: הסכם חלוקת עיזבון יכול להיות כלי משמעותי לחיסכון במס, בעיקר כאשר יש בעיזבון דירות, מגרשים, נכסים מסחריים או כספים שניתן להשתמש בהם לאיזון בין היורשים. כדי שהיתרון המיסויי לא ילך לאיבוד, צריך להקפיד שהחלוקה תהיה חלוקה ראשונה, שהאיזונים ייעשו ככל האפשר מתוך נכסי העיזבון, ושלא יבוצעו פעולות רישום או העברה לפני בדיקה מקצועית. מניסיון – זהו תחום שבו ניסוח לא מדויק של סעיף אחד בהסכם עלול לשנות את התוצאה המיסויית כולה.

דוגמא כללית להסכם עיזבון בין יורשים

להלן דוגמא כללית להסכם חלוקת עיזבון בין יורשים. ההסכם מתאים למצב שבו היורשים רוצים לחלק ביניהם את נכסי העיזבון בדרך מוסכמת, ולעיתים גם בדרך שונה מהחלוקה הפורמלית שנקבעה בצו הירושה או בצו קיום הצוואה. לפי סעיף 110 לחוק הירושה, נכסי העיזבון יכולים להתחלק בין היורשים על פי הסכם ביניהם או על פי צו בית משפט. כאשר מדובר בנכסים כמו מקרקעין, רכב, חשבונות בנק או כספים משמעותיים, חשוב להתאים את ההסכם למקרה הספציפי ולבדוק גם השלכות מס ורישום.

הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים

שנערך ונחתם ביום ________ לחודש ________ שנת ________

בין:

1. שם היורש/ת: ____________________
   ת.ז. ____________________
   כתובת: ____________________
   טלפון: ____________________
   להלן: “יורש א׳”
2. שם היורש/ת: ____________________
   ת.ז. ____________________
   כתובת: ____________________
   טלפון: ____________________
   להלן: “יורש ב׳”
3. שם היורש/ת: ____________________
   ת.ז. ____________________
   כתובת: ____________________
   טלפון: ____________________
   להלן: “יורש ג׳”

כולם יחד ייקראו להלן: “היורשים”

מצד אחד;

לבין עיזבון המנוח/ה:

שם המנוח/ה: ____________________
ת.ז. ____________________
תאריך פטירה: ____________________
להלן: “המנוח/ה” או “העיזבון”

הואיל

והמנוח/ה הלך/ה לעולמו/ה ביום ____________;

והואיל וניתן בעניינו/ה צו ירושה / צו קיום צוואה ביום ____________ בתיק מספר ____________;

והואיל והיורשים הם כלל יורשי המנוח/ה על פי צו הירושה / צו קיום הצוואה, וכל אחד מהם מצהיר כי ידוע לו חלקו בעיזבון;

והואיל וברצון היורשים להסדיר ביניהם את חלוקת נכסי העיזבון בהסכמה, באופן ברור, סופי ומחייב;

והואיל והיורשים מצהירים כי חתימתם על הסכם זה נעשית מרצונם החופשי, לאחר שקראו את הוראותיו והבינו את משמעותן;

לפיכך הוסכם, הוצהר והותנה בין הצדדים כדלקמן:

1. מבוא ונספחים

1.1 המבוא להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד ממנו.

1.2 להסכם זה יצורפו, ככל שקיימים ורלוונטיים:

• צו ירושה / צו קיום צוואה
• נסח טאבו / אישור זכויות / אישור חברה משכנת
• אישורי יתרות בנק
• פרטי רכב
• אישורי חובות, הלוואות או התחייבויות
• כל מסמך אחר הנוגע לנכסי העיזבון

2. נכסי העיזבון

היורשים מצהירים כי, למיטב ידיעתם, נכסי העיזבון כוללים את הנכסים הבאים:

2.1 דירת מגורים / נכס מקרקעין
 כתובת הנכס: ____________________
גוש: ________ חלקה: ________ תת חלקה: ________
להלן: “הדירה”

2.2 חשבון בנק
 בנק: ____________________
סניף: ____________________
מספר חשבון: ____________________
יתרה משוערת נכון ליום החתימה: ____________ ש"ח

2.3 רכב
 סוג הרכב: ____________________
מספר רישוי: ____________________
שנת ייצור: ____________________

2.4 כספים, זכויות או נכסים נוספים

2.5 חובות והתחייבויות העיזבון, ככל שקיימים:

3. חלוקת העיזבון בין היורשים

3.1 היורשים מסכימים כי הדירה תועבר במלואה לידי יורש א׳, והוא יהיה זכאי להירשם כבעל הזכויות היחיד בדירה, בכפוף להוראות כל דין ולביצוע כל פעולה הנדרשת מול לשכת רישום המקרקעין, רשות מקרקעי ישראל, חברה משכנת, בנק למשכנתאות או כל גורם רלוונטי אחר.

3.2 הכספים המצויים בחשבון הבנק של המנוח/ה יחולקו כך:

• יורש א׳: ________%
• יורש ב׳: ________%
• יורש ג׳: ________%

3.3 הרכב הרשום על שם המנוח/ה יועבר לידי יורש ב׳, והוא יישא בכל העלויות הכרוכות בהעברת הבעלות, לרבות אגרות, ביטוח, בדיקות, תיקונים או כל חיוב אחר החל ממועד החתימה על הסכם זה.

3.4 יתר נכסי העיזבון, ככל שיתגלו לאחר חתימת הסכם זה, יחולקו בין היורשים באופן הבא:

או לחלופין:
בחלקים שווים בין כל היורשים, אלא אם יסכימו היורשים אחרת בכתב.

4. תשלומי איזון בין היורשים

4.1 מאחר שעל פי הסכם זה מקבל יורש א׳ את הדירה במלואה, מוסכם כי הוא ישלם ליתר היורשים תשלומי איזון כדלקמן:

• ליורש ב׳ ישולם סך של ____________ ש"ח.
• ליורש ג׳ ישולם סך של ____________ ש"ח.

4.2 תשלומי האיזון ישולמו עד ליום ____________, באמצעות העברה בנקאית לחשבונות שיימסרו בכתב על ידי היורשים הזכאים.

4.3 איחור בתשלום העולה על ________ ימים יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין / ריבית מוסכמת בשיעור ________%, לפי הגבוה / לפי המוסכם בין הצדדים.

4.4 חתימת היורשים על הסכם זה מהווה הסכמה לכך שתשלומי האיזון משקפים את מלוא ההתחשבנות ביניהם בקשר לחלוקת העיזבון, אלא אם נקבע אחרת במפורש בהסכם זה.

5. חובות, הוצאות ומסים

5.1 כל חוב של העיזבון שנוצר לפני פטירת המנוח/ה, ככל שיתגלה ויאומת, ישולם מתוך כספי העיזבון לפני חלוקתם, אלא אם הוסכם אחרת בכתב.

5.2 הוצאות הקשורות למימוש ההסכם, לרבות אגרות, אישורים, שכר טרחת בעלי מקצוע, שמאות, רישום זכויות והוצאות בנקאיות, יחולו באופן הבא:

• הוצאות הקשורות לדירה: ____________________
• הוצאות הקשורות לרכב: ____________________
• הוצאות כלליות של העיזבון: ____________________

5.3 היורשים מצהירים כי ידוע להם שלהסכם חלוקת עיזבון עשויות להיות השלכות מס, במיוחד כאשר קיימים מקרקעין, תשלומי איזון או נכסים בעלי שווי משמעותי. הצדדים מתחייבים לפעול לפי כל דין ולשאת בתשלומים שיחולו עליהם, ככל שיחולו.

6. פעולות לרישום ומימוש ההסכם

6.1 כל אחד מהיורשים מתחייב לחתום על כל מסמך שיידרש לצורך ביצוע הסכם זה, לרבות ייפויי כוח, בקשות לרישום, טפסים לבנקים, טפסים למשרד הרישוי, הצהרות לרשויות המס וכל מסמך אחר שיידרש באופן סביר.

6.2 יורש שיסרב לחתום על מסמך הדרוש לביצוע ההסכם, ללא סיבה סבירה, ייחשב כמי שמפר את ההסכם.

6.3 ככל שיהיה צורך באישור בית משפט, רשם הירושה, לשכת רישום המקרקעין, בנק או כל גוף אחר, היורשים ישתפו פעולה לצורך קבלת האישור.

7. הצהרות היורשים

כל אחד מהיורשים מצהיר ומתחייב כי:

7.1 הוא חתם על ההסכם מרצונו החופשי, ללא כפייה, לחץ, הטעיה או השפעה בלתי הוגנת.

7.2 הוא קיבל הזדמנות לבדוק את מצב העיזבון, את שווי הנכסים ואת המשמעות המשפטית והכלכלית של ההסכם.

7.3 הוא מבין כי ייתכן שהחלוקה לפי הסכם זה שונה מהחלוקה הקבועה בצו הירושה או בצו קיום הצוואה.

7.4 לאחר ביצוע ההסכם בפועל, לא יהיו לו טענות, דרישות או תביעות כלפי יתר היורשים בקשר לחלוקת העיזבון, למעט התחייבויות שנקבעו במפורש בהסכם זה.

8. נכסים או חובות שיתגלו בעתיד

8.1 אם לאחר חתימת ההסכם יתגלה נכס נוסף של העיזבון שלא היה ידוע ליורשים במועד החתימה, יחולק הנכס באופן הבא:

8.2 אם לאחר חתימת ההסכם יתגלה חוב נוסף של העיזבון, יישאו בו היורשים באופן הבא:

8.3 אם יתעורר ספק לגבי נכס או חוב שלא הוסדר בהסכם זה, יפעלו היורשים תחילה בניסיון להגיע להסכמה בכתב, ורק אם לא תושג הסכמה יוכלו לפנות לערכאה המוסמכת.

9. סופיות ההסכם

9.1 הסכם זה מסדיר באופן מלא וסופי את חלוקת העיזבון בין היורשים, למעט עניינים שלא היו ידועים לצדדים במועד החתימה או עניינים שהוסדרו בו במפורש כפתוחים להשלמה.

9.2 כל שינוי בהסכם זה יהיה תקף רק אם נערך בכתב ונחתם על ידי כל היורשים.

9.3 ויתור של מי מהיורשים על זכות לפי הסכם זה לא ייחשב כוויתור על זכות אחרת, אלא אם הוויתור נעשה בכתב ובמפורש.

10. יישוב מחלוקות

10.1 במקרה של מחלוקת בקשר לפרשנות ההסכם או לביצועו, ינסו היורשים לפתור את המחלוקת תחילה בהידברות ישירה.

10.2 אם לא תושג הסכמה בתוך ________ ימים, יפנו הצדדים לגישור בפני מגשר מוסכם בתחום דיני ירושה ומשפחה.

10.3 אם הגישור לא יצלח, תהיה הסמכות לדון במחלוקת לבית המשפט לענייני משפחה המוסמך, אלא אם הדין קובע אחרת.

11. חתימות

ולראיה באו הצדדים על החתום:

יורש א׳

יורש ב׳
 

יורש ג׳
 

אישור חתימות עורך דין

אני הח"מ, עו"ד ____________________, מאשר/ת כי ביום ____________ הופיעו בפניי היורשים המפורטים לעיל, הזדהו בפניי באמצעות תעודות זהות, ולאחר שהצהירו כי הבינו את תוכן ההסכם ומשמעותו, חתמו עליו בפניי מרצונם החופשי.

חתימת עו"ד: ____________________
חותמת: ____________________
תאריך: ____________________

*האמור לעיל מובא כדוגמה כללית בלבד, אינו מהווה מסמך משפטי, ייעוץ משפטי או תחליף לעריכת הסכם מותאם אישית על ידי עורך דין, ואין להסתמך עליו ללא בדיקה מקצועית של נסיבות המקרה.

ניתוח פסקי דין חשובים ומנחים בנושא הסכמי חלוקת עיזבון

הפסיקה בישראל עיצבה לאורך השנים כמה עקרונות חשובים בנוגע להסכמי חלוקת עיזבון, במיוחד בשאלות של סמכות היורשים, מיסוי, רישום ופירוק שיתוף.

רמ"ש 36414-01-21 – סמכות היורשים להסכים על חלוקת העיזבון

בפסק דין זה נדונה בקשת רשות ערעור של מנהל עיזבון שהתנגד לאישור הסכם חלוקת עיזבון. בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דחה את הבקשה והבהיר עיקרון חשוב: חלוקת העיזבון בהסכמה היא עניין שבין היורשים עצמם, במסגרת חוק הירושה.

המשמעות המעשית היא שמנהל עיזבון אינו יכול להתנגד להסכמה של היורשים בשם רצון המנוח, כאשר מדובר בהסדר חלוקה פנימי בין היורשים ובהתאם לגבולות הדין. פסק הדין גם מדגיש שסעיף 110 לחוק הירושה עוסק בחלוקה בין יורשים, ולכן ההסכם צריך להישאר בתוך מעגל היורשים.

ו"ע 22129-12-17 עיני – מתי חלוקת עיזבון עלולה להפוך לעסקה חייבת במס?

פסק הדין בעניין עיני הוא מהחשובים בתחום מיסוי הסכמי חלוקת עיזבון. ועדת הערר עסקה בשאלה מתי חלוקה בין יורשים נחשבת לחלוקה ראשונה של נכסי עיזבון, ומתי היא חורגת מכך והופכת לעסקה שיש לה השלכות מס.

העיקרון המרכזי הוא שחלוקה ראשונה של נכסי העיזבון בין היורשים היא חלק מהליך ההורשה, ולכן בדרך כלל אינה נחשבת למכירה. עם זאת, כאשר במסגרת החלוקה נכנס כסף או שווה כסף שאינו חלק מנכסי העיזבון, אותו חלק עשוי להיחשב כמכירה לצורכי מס.

לכן, כאשר משלבים בהסכם תשלומי איזון, חשוב לבדוק אם הם משולמים מתוך נכסי העיזבון או ממקור חיצוני.

החלטת ערר 295-2023 – חשיבות שלב הרישום

החלטת ערר 295-2023 עסקה בשלב היישום והרישום של הסכם חלוקת עיזבון. ההחלטה מדגישה כי עצם הכותרת "הסכם חלוקת עיזבון" אינה מספיקה. יש לבדוק אם אכן מדובר בחלוקה ראשונה של נכסי העיזבון, אם הזכויות כבר נרשמו בעבר, ואם נדרשת עמדת מיסוי מקרקעין לפני השלמת הרישום.

המסר המעשי ברור: חשוב לטפל בהסכם לפני שמבצעים פעולות רישום או העברות שעלולות להיראות כחלוקה מוגמרת. התזמון והסדר שבו פועלים עשויים להשפיע על האפשרות ליהנות מההסדר המיסויי המתאים.

רע"א 535/85 שם טוב נ' צוק וע"א 513/82 רייזמן נ' וושצ'יק – קדימות דיני הירושה לפני פירוק שיתוף רגיל

בפסיקה ותיקה של בית המשפט העליון, ובהמשך גם בפסיקה מאוחרת יותר כמו תמ"ש 42557-09-20, נקבע עיקרון חשוב: כל עוד העיזבון טרם חולק, דיני הירושה קודמים לדיני פירוק השיתוף הרגילים.

המשמעות היא שכאשר יש נכס בעיזבון שאינו ניתן לחלוקה פשוטה, אין הכרח להתחיל מיד במסלול של מכירה חיצונית רגילה. קודם יש לבחון את מנגנוני החלוקה לפי חוק הירושה, לרבות אפשרות של חלוקה פנימית, התמחרות בין יורשים או פתרון מוסכם אחר.

עבור יורש שמעוניין לשמור נכס של המשפחה, זהו עיקרון חשוב מאוד. הסכם חלוקת עיזבון יכול לתת מענה מתאים לפני שמגיעים למכירה כפויה או להליך משפטי רחב.

טעויות נפוצות שאנו נתקלים בהן בהסכמי חלוקת עיזבון

חתימה מוקדמת מדי

אחת הטעויות הנפוצות היא חתימה על מסמך מיד לאחר הפטירה, לפני שניתן צו ירושה או צו קיום צוואה ולפני שהתבררה התמונה המלאה. לעיתים מתברר בדיעבד שאחד החותמים אינו יורש, שיורש אחר נשמט, או שהנכסים שונים ממה שהמשפחה חשבה בתחילת הדרך.

ערבוב בין נכסי העיזבון לבין עניינים משפחתיים אחרים

משפחות רבות רוצות להסדיר בהסכם אחד גם חובות עבר, הלוואות בין אחים, שימוש קודם בנכס, השקעות שביצע אחד היורשים או התחשבנויות משפחתיות אחרות. מבחינה אנושית זה מובן, אך מבחינה משפטית ומיסויית זה עלול ליצור סיכון.

כאשר ההסכם כולל רכיבים שאינם חלק מהעיזבון, קשה יותר להציג אותו כחלוקה נקייה של נכסי ירושה. במקרים כאלה כדאי לשקול הפרדה בין הסכם חלוקת העיזבון לבין הסכם אזרחי נפרד.

ניסוח כללי מדי

משפט כמו "האח יקבל את הדירה" אינו מספיק. צריך לקבוע מי יחתום על המסמכים, מי יגיש בקשות לרישום, מי יישא בהוצאות, מה יקרה אם יתגלו חובות, מהו מועד המסירה, כיצד יחולקו דמי שכירות שנצברו, ומה ייעשה אם הרישום בטאבו מורכב יותר מהצפוי.

הסכמים רבים נראים פשוטים בזמן החתימה, אך נתקעים בשלב הביצוע כי לא נכתבו בהם הוראות מעשיות.

התעלמות מהיבטי מס ורישום

גם כאשר יש הסכמה מלאה בין היורשים, חשוב לבדוק מראש את שאלות המס והרישום. האם מדובר בחלוקה ראשונה? האם הזכויות כבר נרשמו? האם יש כסף חיצוני? האם נדרש אישור של מיסוי מקרקעין? האם לשכת רישום המקרקעין תוכל לבצע את ההעברה על בסיס ההסכם?

אלה שאלות שנראות טכניות, אך בפועל הן יכולות לקבוע אם ההסכם ייושם במהירות או ייתקע חודשים ארוכים.

איך נבנה הסכם חלוקת עיזבון טוב?

הסכם טוב צריך לחבר בין שלושה דברים: זכויות הירושה, רצון היורשים והיכולת לבצע את ההסכם ביעילות מול הרשויות.

הוא צריך להיות ברור למשפחה, מדויק, ומעשי מבחינת רישום, מס וביצוע. כאשר יש מקרקעין, צריך לוודא שההסכם מתאים גם למסלול הרישום. כאשר יש נכסים עסקיים, צריך לבדוק את הזכויות וההתחייבויות. כאשר יש חשבונות בנק או השקעות, צריך להבין אילו מסמכים ידרוש הבנק. כאשר יש קטין או אפוטרופוס, צריך לבדוק מראש את האישורים הדרושים.

הסכם חלוקת עיזבון טוב הוא כזה שאפשר לפתוח גם שנה לאחר החתימה, להבין ממנו בדיוק מה כל צד אמור לעשות, ולבצע אותו בלי להתחיל מחלוקת חדשה.

 

**משרדנו, עם ניסיון של למעלה מ-25 שנה בדיני משפחה וירושה, מכיר לעומק את המורכבות של הסכמי עיזבון ויודע לנווט אתכם לדרך הנכונה, הנבונה והבטוחה ביותר. אנו עומדים לצידכם, דואגים לזכויותיכם, ונעשה הכל כדי להביא להסכם היעיל ביותר עבורכם. אל תהססו לפנות אלינו – מוזמנים ליצור קשר!

 

תוכן נוסף הקשור בנושא:

ירושת נכסים דיגיטליים ונכסי קריפטו: מדריך להורשת נכסים וירטואליים

עורך דין פירוק שיתוף במקרקעין

עריכת צוואה: כל מה שצריך לדעת לפני שכותבים צוואה