זכויות הגבר בגירושין: מהלכה למעשה

גירושין הם אחת מנקודות המפנה הרגישות והמשמעותיות ביותר בחייו של גבר. מעבר להשלכות הרגשיות ולרגעי המשבר האישיים, עומד הגבר בפני מערכת מורכבת, שאינה תמיד ברורה לו.

שאלות כמו "מה יקרה עם הילדים?", "איך אחלק את הרכוש?", "האם אצטרך לשלם מזונות גבוהים?", "האם יש לי סיכוי למשמורת משותפת?" ואפילו "האם המערכת מוטה נגד גברים?" חוזרות ונשנות אצל לקוחות רבים הפונים אלינו.

מניסיוננו רב השנים בטיפול במאות תיקי גירושין, חשוב להדגיש: המציאות המשפטית כיום מאוזנת הרבה יותר מאשר בעבר. מי שמבין את זכויותיו ופועל בצורה נכונה, מתועדת, שקולה ואסטרטגית משיג תוצאות טובות ומשפיע משמעותית על עתידו ועל עתיד ילדיו.

נביא להלן סוגיות הנוגעות לזכויות הגבר בגירושין, מנקודת מבטו של הגבר – נסביר עליהן מנקודת מבט משפטית, ונפרט מה ההמלצות להתמודדות נכונה מול אתגרים אלה.

אני חושש לאבד את הקשר עם הילדים שלי לאחר הגירושין. אילו זכויות יש לי כאב מבחינת משמורת וזמני שהות?

אחת הדאגות הכבדות ביותר של אבות בהליך גירושין היא החשש שלא יראו את ילדיהם מספיק, או שהקשר ייפגע באופן בלתי הפיך.

היסטורית, אכן הייתה נטייה במערכת המשפט להעניק לאם את המשמורת העיקרית על הילדים, בייחוד בגיל הרך. "חזקת הגיל הרך" הקבועה בחוק קובעת שילדים עד גיל 6 יישארו בחזקת האם כברירת מחדל, בהיעדר הסכמה אחרת.

מצב זה גרם לאבות רבים לפחד שאם ילדיהם צעירים, הם כמעט ולא יזכו לזמני שהות משמעותיים איתם.

חשוב לדעת שהמצב השתנה בשנים האחרונות. בתי המשפט כיום שמים את הדגש העיקרי על עקרון טובת הילד, ולא רק על חזקות ארכאיות.

יותר ויותר פסקי דין מעניקים משמורת משותפת או זמני שהות רחבים לאבות מסורים, אפילו לילדים מתחת לגיל.

למעשה, משמורת משותפת משקפת את הזכות של שני ההורים להמשיך ולהיות הורים במלוא מובן המילה, כפי שהיו לפני הגירושין. אמנם אין חוק מפורש שמגדיר "משמורת משותפת", אך היא נוצרה בפסיקה כתוצאה מההבנה שמעורבותו הפעילה של האב היא לטובת הילדים.

גם כאשר הילדים נשארים בחזקת האם, לאב יש זכות להסדרי ראייה משמעותיים וסדירים.

לכן, אם אתה מרגיש שזמני השהות המוצעים לך אינם מספקים, מותר ורצוי לדרוש הרחבה שלהם – בין אם בהסכמה ובין אם בהגשת בקשה רשמית לבית המשפט.

ניכור הורי: כשהקשר עם הילדים הופך לכלי ניגוח אסטרטגי

לצד החשש הטבעי מאובדן קשר עקב המעבר למגורים נפרדים, קיים התרחיש המורכב והכואב של ניכור הורי. זהו מצב שבו אחד ההורים פועל באופן עקבי, לעיתים באופן סמוי ומניפולטיבי, כדי לגרום לילד לדחות את ההורה השני ולפתח כלפיו עוינות שאינה מבוססת על מציאות אובייקטיבית.

חשוב שתדעו כי מערכת המשפט כיום אינה סובלנית לתופעה זו:

-בתי המשפט רואים בניכור הורי פגיעה ישירה ועמוקה בטובת הילד, שהיא העיקרון המנחה בכל החלטה.

-במקרים שבהם מזוהה ניכור, השופטים מצוידים בסל כלים רחב – החל מהטלת קנסות כספיים כבדים על ההורה המנכר בגין כל ביטול של זמני שהות, דרך מינוי מומחים לשיקום הקשר, ועד לצעד הדרמטי של שינוי הסדרי המשמורת והעברת הילד להורה המנוכר כדי להפסיק את ההסתה

המלצות מעשיות:

*היו מעורבים באופן פעיל בחיי ילדיכם לכל אורך הדרך, גם במהלך הפרידה – בית המשפט ישים לב מי ההורה שנמצא בתמונה.

*אל תוותרו מראש על משמורת או על זמני שהות. לעיתים מתוך רגשות אשם או רצון "לרצות שלום" גברים מהססים לדרוש את חלקם בזמני גידול הילדים. זכרו שזהו גם האינטרס של הילדים לשמור על אבא מעורב.

*גלו נכונות לשיתוף פעולה והימנעו ממלחמות מיותרות בנוגע לילדים. בית המשפט נוטה להעדיף הורים שמפגינים גישה בוגרת ומקדמים את טובת הילד על פני אגו וכבוד.

אני חושש מקריסה כלכלית בגלל תשלומי מזונות והוצאות הגירושין. איך ניתן להתמודד עם חובת המזונות והעלות הכלכלית?

זוהי דאגה נפוצה ומאד מובנת. גברים רבים מוטרדים מכך שייאלצו לשלם מזונות ילדים גבוהים לאישה, ובמקביל לממן לעצמם מדור נפרד והוצאות כפולות של משק בית. אין ספק שגירושין מביאים איתם שינוי כלכלי דרמטי – מעבר ממשק בית אחד לשני משקי בית מקבילים, עם כל ההוצאות הכרוכות בכך.

חוקי המזונות בישראל, המבוססים על הדין האישי, חייבו במשך שנים בעיקר את האב בתשלום מזונות הילדים. אולם, בפסק דין תקדימי של בית המשפט העליון משנת 2017 (בע"מ 919/15), נקבע כי כשמדובר בילדים בגילאי 6 עד 15, חובת תשלום המזונות תחול על שני ההורים באופן יחסי להכנסותיהם ולזמני השהות של כל אחד, ולא באופן אוטומטי על האב בלבד.

משמעות פסיקה זו היא שבמקרים של משמורת משותפת, או כאשר הכנסות ההורים דומות, הנטל הכלכלי יתחלק בין שניהם בצורה שוויונית יותר, ולא ייפול רק על כתפי הגבר. שינוי זה נועד להביא להוגנות ולהקל על אבות שנושאים בנטל כלכלי כבד.

חשוב לציין כי עבור ילדים מתחת לגיל 6, עדיין הדין האישי מטיל על האב את מלוא האחריות למזונות ההכרחיים. גם במקרים אלה, אם האם משתכרת היטב, ניתן במקרים מסוימים להתחשב בכך בסכום המזונות הנקבע, במיוחד עבור רכיבים שמעבר לצרכים ההכרחיים. מעבר לכך, מגיל 15 ואילך, חובת המזונות הופכת בדין לחובה מדין צדקה המוטלת על שני ההורים באופן יחסי.

**גם בשלב שלאחרי פסק דין למזונות קיימת לגבר האפשרות להגשת תביעה להפחתת מזונות ככל שהשתנו הנסיבות ויש דרך ברורה להוכחת העניין.

המלצות מעשיות:

תכנון תקציב ריאלי: ערכו מבעוד מועד תחזית של ההכנסות וההוצאות שלכם לאחר הגירושין. ודאו שסכום המזונות שתשלמו מותיר לכם די משאבים להתקיים בכבוד.

בחינת אפשרות למשמורת משותפת: אם מצבכם מאפשר זאת, כדאי לשקול הסדרי משמורת שוויוניים יותר. משמורת משותפת לא רק מיטיבה עם הקשר עם הילדים, אלא יכולה גם להפחית את סכום מזונות הילדים, שכן כל הורה נושא ישירות בחלק מהוצאות הילדים בזמן שהם אצלו.

מו"מ והסכמות: במקום להיגרר למאבק משפטי ממושך ויקר, נסו להגיע להבנות עם האם לגבי סכום המזונות וחלוקת ההוצאות הנלוות (כגון חינוך, ביגוד, חוגים). בהסכם גירושין גמיש תוכלו לקבוע חלוקת הוצאות באופן שמקל על שניכם; למשל, שההורים יחלקו ישירות תשלומי הוצאות גדולות בנוסף למזונות הבסיסיים.

התאמת המזונות ליכולת: זכרו שסכום המזונות שנקבע אינו חקוק בסלע; אם חל שינוי מהותי בנסיבות, כאמור, יש באפשרותכם להגיש תביעה לשינוי גודל המזונות. בתי המשפט יבחנו אם אכן אירע שינוי נסיבות מוצדק כדי להתאים את סכום המזונות למצב החדש.

מניסיוננו, גברים שנערכו מראש מבחינה פיננסית וצעדו בזהירות בהתחייבויותיהם, הצליחו לשמור על יציבות יחסית לאחר הגירושין.

משרדנו ייצג רבים שהיו חרדים לקריסה כלכלית, ובאמצעות תכנון נכון וניהול משא ומתן קשוח אך הוגן, נמנעו פתרונות של "אחרי המבול" והושגו הסכמים המאפשרים לאב ולילדים לחיות בכבוד.

שמעתי טענות שבתי המשפט תמיד נוטים לטובת האישה בגירושין, ושכדאי לגבר לפנות לבית הדין הרבני במקום לבית המשפט לענייני משפחה.

האם המערכת באמת מוטה נגד גברים, ואיך לבחור את הערכאה המתאימה במקרה שלי?

גברים רבים מתארים תחושה של חוסר אונים ומאבק מול "מערכת" שלמה במהלך הגירושין; תחושה שהחוקים, בתי המשפט ואפילו גורמי הרווחה "מצדדים" אוטומטית באישה.

חלק מהתחושות הללו נובעות מתפיסות עבר, כמו אותה חזקת גיל רך שנטתה לטובת האם, או סטטיסטיקות שהראו שרוב המשמורנים הם אימהות. גם ההתמודדות עם לשון משפטית, הליכים בירוקרטיים מורכבים ודיונים מול שופטים עלולה להיות מרתיעה.

ראשית, חשוב לדעת שהחוק מעניק לשני ההורים מעמד שווה כעקרון מוצא. גם אם בפועל לעיתים האם זוכה להטבות מסוימות (למשל, קצבת הילדים מהמוסד לביטוח לאומי משולמת כברירת מחדל לאם), הרי שבבתי המשפט לענייני משפחה שופטים מחויבים לפעול בהגינות וללא משוא פנים מגדרי.

כלי מרכזי בידיכם להתמודד מול תחושת חוסר האונים הוא קבלת ליווי משפטי מקצועי. עורך דין גירושין מנוסה אשר מייצג באופן קבוע גברים, יידע איך לנווט אתכם בתוך המערכת: הוא יוודא שלא תקופחו בהליכי המשמורת, שיוצגו הראיות שלכם במלואן, ושזכויותיכם בקבלת החלטות על הילדים יישמרו.

דוגמא להמחשה – מרוץ הסמכויות: כיוון שלענייני גירושין שונים יש סמכות מקבילה לבתי המשפט לענייני משפחה ולבתי הדין הרבניים, מתאפשר לכל צד לנסות לבחור את הערכאה הנוחה לו. למעשה, מי שמגיש ראשון את תביעותיו קובע לאיזו ערכאה יהיה נתון הטיפול בסוגיות אלו. גברים רבים אינם מודעים לכך, אך בחירה נכונה היכן ומתי לפתוח בהליך יכולה להשפיע משמעותית על התוצאה;

למשל, יש מקרים שבהם לאב ייטב לדון בענייני רכוש בבית הדין הרבני, או להיפך להימנע מדיון שם בנושא מזונות ילדים. לכן, חשוב לפעול במהירות ולהתייעץ עם עורך דין מיד כשסכסוך הגירושין מתגלע, על מנת לגבש אסטרטגיה ולבחור את הזירה המשפטית המתאימה. צעד זה לבדו יכול למנוע תחושת חוסר אונים כי הוא מאפשר לך ליטול יוזמה ולא רק להגיב למהלכי הצד השני.

ערעורים ושינוי החלטות

ערעור אינו כלי לתיקון תחושת עוול ואינו הזדמנות לדיון מחדש. ערכאות ערעור מתערבות כמעט רק בטעויות משפטיות מובהקות, ולא בקביעות עובדתיות, התרשמות משופטים או שיקול דעת בענייני משמורת ומזונות.

בפועל, ברוב המקרים הדרך הנכונה עבור הגבר היא תביעה עם שינוי נסיבות, כאשר חל שינוי ממשי בהכנסות, בזמני השהות או בצרכי הילדים. מי שבוחר אוטומטית בערעור – לרוב מבזבז זמן, כסף ואנרגיה.

 

המלצות מעשיות:

*אל תישאר פסיבי: היה צד פעיל בהליך. למד את הזכויות שלך, שאל שאלות כדי להבין כל שלב, וודא שהעמדה שלך נשמעת בביהמ"ש.

*הקפד לעמוד בכל הדרישות וההוראות של בית המשפט וגורמי הרווחה. שיתוף פעולה ייצור רושם חיובי עליך כהורה אחראי.

*נהל את ענייניך בתבונה: הימנע מפרובוקציות מיותרות, כבד את סדרי הדין ואל "תשבור את הכלים"; צעדים פזיזים עלולים לפגוע דווקא בך.

*זכור שכל החלטה שיפוטית ניתנת לערעור בהתאם לחוק. אם קיבלת החלטה המקפחת לדעתך את זכויותיך, התייעץ על אפשרות לערער או לבקש שינוי נסיבות בעתיד.

אשתי הגישה נגדי תלונת שווא על אלימות במשפחה כדי לפגוע בי בהליך הגירושין. אני המום ומפחד שכתוצאה מכך יורחקו ממני הילדים או שאסתבך בפלילים.

מה אפשר לעשות במצב כזה?

מהמצבים הקשים ביותר לגבר מתגרש הוא להתמודד עם תלונת שווא שהגישה נגדו אשתו;

למשל, טענות כוזבות על אלימות או הטרדה ולמצוא את עצמו מורחק מביתו ומילדיו בשל צו הרחקה. לצערנו, במאבקי גירושין טעונים, יש מי שבוחרים בצעד פסול זה כדי להשיג יתרון טקטי; תלונת שווא על אלימות עשויה למנוע מהאב זמני שהות עם הילדים ולהטות את כפות המאזניים לטובת האם הן בנושא המשמורת והן בנושא המזונות.

ראשית, חשוב לדעת שאתם לא לבד. תופעת תלונות השווא מוכרת למערכת המשפטית ובתי המשפט כבר הבהירו כי מדובר בניצול לרעה של החוק.

למעשה, הגשת תלונת כזב מהווה עבירה פלילית של מסירת ידיעה כוזבת או עדות שקר שדינה מאסר משמעותי; עד 5 שנות מאסר למסירת ידיעה כוזבת במשטרה ועד 9 שנות מאסר לעדות שקר בבית המשפט.

בפועל, אמנם רשויות האכיפה מגיבות בזהירות ולא כל תלונת שווא מובילה לכתב אישום נגד המתלוננת, אך הידיעה שמדובר בעבירה חמורה פועלת לטובתך במסגרת ההליך האזרחי.

שופטים מודעים לכך שיש מקום לבחון כל טענה בקפידה, ובמידה שיוכח שמדובר בתלונה כוזבת, הדבר ישפיע לטובתך בדיוני המשמורת והגירושין. יתרה מזו, באפשרותך להגיש תביעת נזיקין (לשון הרע) נגד מי שהגישה תלונת שווא ולדרוש פיצוי על הנזקים שנגרמו לך: פגיעה בשם הטוב, עוגמת נפש והפסדים כספיים שנגרמו עקב ההליך השקרי.

אם הוצא נגדך צו הרחקה זמני מהבית, חשוב מאוד לציית לו במלואו כדי לא להסתכן בהפרת צו שיפוטי.

זכור שלצו כזה יתקיים דיון תוך מספר ימים בפני בית המשפט, ובהזדמנות זו בעזרת עורך דינך תוכל להפריך את הטענות ולנסות לבטל את הצו. אנו מנחים את לקוחותינו בראש ובראשונה לא להתמודד לבד.

המלצות מעשיות:

*פנה מיידית לייעוץ משפטי: ברגע שמתעורר איום או חשש לתלונת שווא, עדכן את עורך הדין שלך. אפילו אם נדמה לך שהאיומים "ריקים", עדיף להיות מוכן. עורך דין בקיא ינחה אותך כיצד להיערך ולעיתים אף יפנה מיוזמתו לרשויות באזהרה מפני תלונה כוזבת צפויה.

*תיעוד: התחילו לתעד באופן שוטף כל אינטראקציה עם בת הזוג במצב של עימות – שמרו הודעות טקסט, אימיילים, הקלטות שיחה (בכפוף לחוק) וציינו בפנקס אירועים חריגים. אם אכן תוגש תלונת שווא, חומר מתועד זה יהיה קריטי להגנתכם.

*שמור על קור רוח והתנהלות חוקית: לעולם אל תאיים ואל תיגרר לפרובוקציות. גם אם ההאשמות שקריות ומקוממות, עליך לנהוג באיפוק ולא להגיב באלימות או בכעס לא מבוקר.

*היערך להליכים במקביל: תלונת שווא יכולה להוביל למספר זירות: חקירה פלילית במשטרה, דיונים לצו הגנה בבית משפט לענייני משפחה ובדיקה של רשויות הרווחה לגבי הילדים. על כן, הכן יחד עם עורך דינך תוכנית פעולה לכל חזית: מה לומר במשטרה, איך להציג את עניינך בדיון לצו הגנה ואיך להתמודד עם תסקיר רווחה במידת הצורך.

אני מפחד שאשתי תיקח לי הכל ואשאר בלי כלום אחרי הגירושין. מהן הזכויות שלי?

במהלך הגירושין, גברים לא מעטים ניצבים בפני הפיתוי או הלחץ "לוותר" על חלקם ברכוש המשותף.

פעמים מתוך רגשות אשם או רצון "לרצות שלום", גברים מהססים לדרוש את חלקם בזמני גידול הילדים; זכרו שזהו גם האינטרס של הילדים לשמור על אבא מעורב.

חשוב לעצור ולהבין: הנכסים והכספים שצברתם במהלך הנישואין שייכים לשניכם בחלקים שווים (בהיעדר הסכם הקובע אחרת), ויתור פזיז על הזכויות האלה עלול לפגוע משמעותית ביכולתך לפתוח דף חדש לאחר הגירושין.

בישראל קיים מנגנון חוקי לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדים הנקרא הסדר איזון משאבים.

לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, עם פקיעת הנישואין כלל הרכוש המשותף שצברו בני הזוג במהלך נישואיהם יחולק ביניהם בשווה; כלומר, כל אחד זכאי לכ-50% משווי הנכסים המשותפים וזאת כולל נכסים רשומים על שם אחד מהם בלבד, כגון דירת מגורים, רכב, חסכונות, זכויות פנסיה שנצברו וכדומה.

בית המשפט מוסמך לסטות מחלוקה שווה רק בנסיבות מיוחדות מאוד ואם יש הצדקה מוצקה לכך. כמו כן, ישנם סוגי נכסים מוחרגים בחוק מחלוקה (למשל נכסים שכל אחד הביא מלפני הנישואין, ירושות ומתנות שקיבל במהלך הנישואין); נכסים אלה נותרים בבעלות הצד שקיבלם, אלא אם כן הוכח ששני בני הזוג התכוונו במעשיהם לחלוק גם בהם.

מה המשמעות עבורך? המשמעות היא שכגבר מתגרש, יש לך זכות מלאה לקבל את חלקך ההוגן בכל רכוש שנצבר במהלך חיי הנישואין.

אינך מחפש צדקה – זו זכותך על פי חוק. ויתור עליה צריך להיעשות, אם בכלל, רק אחרי שקיבלת ייעוץ משפטי והבנת את מלוא ההשלכות.

לצערנו, ראינו מקרים שבהם גברים ויתרו על נכסים או כספים מתוך לחץ רגשי, ואחר כך התקשו להתאושש כלכלית כאשר התחילו חיים חדשים ללא משאבים. משרדנו טיפל בעשרות תיקים שבהם נדרשנו להבטיח את חלקו של הגבר ברכוש המשותף, לעיתים מול ניסיונות של הצד השני להסתיר נכסים או למנוע את החלוקה.

המלצות מעשיות:

*אל תחתום על כלום ללא ייעוץ: בכל הצעה להסכם גירושין הכולל ויתורים ברכוש, עצור והתייעץ עם עורך דין. אפילו ויתור שנראה שולי (כמו על חלקך בדירה או בפנסיה) יכול להתברר כמשמעותי מאוד בעתיד.

*ערוך רשימת נכסים וזכויות: שב עם עצמך וערוך רשימה של כל הנכסים, החשבונות, ההשקעות והזכויות שצברתם במהלך הנישואין. זכור לכלול גם זכויות סוציאליות (קרנות השתלמות, קופות גמל, פיצויי פיטורים, ביטוחים); אלה לעיתים שוות סכומי עתק. ידע הוא כוח; רק כשתבין מה באמת "על השולחן", תוכל לקבל החלטות מודעות.

*גלה גמישות במו"מ, אך לא תמורת כל מחיר: אפשר שלמען סיום ההליך תבחר לוותר על פריט רכוש מסוים בתמורה להישג אחר שחשוב לך יותר. פשרות הן חלק מהליך הגירושין אך וודא שהוויתורים שלך הם מודעים, הדדיים והגיוניים – ולא ויתור חד-צדדי מתוך ייאוש.

זכויות גבר בהליך גירושין – לסיכום:

הליך הגירושין אמנם מציב אתגרים משמעותיים בפני הגבר, אך כפי שראינו לכל "כאב" כזה קיים מענה משפטי וכלים להתמודד.

זכויות הגבר בגירושין מעוגנות בחוק ועם הייעוץ והליווי הנכון ניתן לוודא שהן נשמרות. בין אם מדובר בהבטחת מקומך בחיי ילדיך באמצעות משמורת משותפת או הסדרי ראייה הוגנים, בהגנה על יציבותך הכלכלית במסגרת מזונות ילדים מאוזנים, בהתמודדות עם מערכת המשפט דרך אסטרטגיה נכונה ובחירת הערכאות, בהתגוננות מפני תלונת שווא או במאבק על חלקך ברכוש – ידע, עמידה על זכויות וייצוג משפטי מקצועי הם המפתח.

משרדנו עומד לרשותך במתן ייעוץ אישי וייצוג משפטי מותאם לגברים בהליכי גירושין.

מניסיוננו, ליווי משפטי נכון, בהרבה מן המקרים, עושה את ההבדל בין תחושת חוסר אונים לבין השגת תוצאה צודקת המאפשרת לך לפתוח פרק חדש בחיים בביטחון. אנו מזמינים אותך לפנות אלינו לתיאום פגישת ייעוץ, ללא התחייבות, כדי לבחון את מצבך לעומק.